



וטוב שכתבת בת כמה היא כי חשבתי שהיא הרבה יותר צעירה ולכן תהיתי...
ואני12345 חמודה - זה לא אומר חלילה שיש לך סיבה להרגיש מיואשת.
אינני יודעת עלייך הרבה - אך זכרי דבר אחד - אנחנו (בני האדם) איננו יודעים כלום!!!! אפילו מה יהיה בעוד שניה אחת.
ואם משהו לא הולך, ואפילו אם הוא לא הולך הרבה שנים - זה לא אומר שחלילה זו צריכה להמשיך להיות התבנית.
זה לא אומר ששום דבר לא יכול להתהפך.
למרות מה שאליהו כתב, אני יכולה לנסות עצות טכניות שאני מיישמת על עצמי ברגעים הכי קשים (כן, כן, חשתי הזדהות מסוימת איתך...)
את כותבת שאת מרגישה שהקב"ה עוזר לך - וזה נפלא.
מה שעוזר לי ברגעים הקשים זה למצוא בכל יום 10 דברים טובים שקרו לי היום (בסוף מוצאים הרבה יותר)
ובאותם רגעים קשים, אני חושבת שאם כרגע הקב"ה החליט להשאיר אותי כאן - אז זקוקים לי כאן, ולכן אני מנסה למצוא דרך כיצד לעשות טוב.
את כותבת שאת ב"ה עובדת - אז אפשר למצוא אפשרויות למתן מעשר הכספים.
יש חברים שנכנסו לדירה חדשה - לקנות להם משהו.
יש אנשים קשישים בודדים בסביבתך? אפשר לקפוץ לדבר איתם, או אפילו בטלפון. זה נותן הרגשה טובה גם לך (וטיפ: כשמדברים איתם מרגישים יותר צעירים וזה נורא נחמד)
ואפילו כשעוברים ברחוב לפקוח עיניים אם אנשים זקוקים לעזרה.
וזכרי (אני מזכירה את זה גם לעצמי) : הקב"ה איננו בא בטרוניה עם בריותיו. ובמילים פשוטות - הוא אינו מפיל על אדם משהו שאינו יכול לעמוד בו.
אז נסי לחשוב על איך להיטיב - לי זה עזר לצאת מרגעים קשים.
ואני מקוה שתצאי משלך מיד!!!!!