בסד
מחפשת רעיון לטיפול בקריזות.. נמאס להתפרץ על כל שטות... יש למישהי רעיון..?
פורום נשואים טריים
בהנהלת: נגמרו לי השמות , פשוט אני..
מכתב פתיחה
אני אחרי לידה ועצבנית מאוד...גולנית
נשמע קלישאתי אבל עוזר מאודאמא ל2 קטנטנים
לחכות רבע שעה לפני שאת מגיבה......
תנסי אפילו שאת צריכה להגיב מיד כי מדובר במשהו שהרגיז אותך הרגע ועוד שניה הוא כבר לא רלוונטי.
רבע שעה. לא פחות.
רוב הסיכויים שזה יעבור.
ותדעי שאחרי לידה ההורמונים עדיין לא מאוזנים וזה חלק מהסיבה לכך.
לנסות לאפשר לעצמך לילה שלם רצוף לישון.אורית**
לשאוב או לתת מטרנה בשביל זה, ולמצוא מי שישן עם התינוק לא איתך בחדר, ויטפל בו. בעל\אמא\מישהי בתשלום...
בהנחה שאם יקרה משהו יעירו אותך, ובעצם למה שיקרה?
אחרי לילה כזה העניינים נראים הרבה פחות מעצבנים...
מסכימה מאוד עם אורית!אמא ל2 קטנטנים
זה כ"כ נכון..
לנקות את הראש, לעשות ספורטאחתעם_בטן
לשחרר אנרגיות וכעסים בספורט או בריקוד
גולנית יקרה,תחיה דולה
האם את מונעת הריון באמצעים הורמונליים?
זה יכול להשפיע מאד...
לטפל בעייפות כמו שאמרו לפני, לדאוג שיהיה לך אוכל טוב, מזין (ולא, קפה זה לא ארוחת בוקר, סלחם עם שוקולד זה לא ארוחת צהרים
)
^^^^^^netatnetאחרונה
אחרי הלידה השניה השתמשתי בגלולות מיקרולוט וזה היה סיוט לי ולסביבתי הקרובה...
כשהבנתי שזה מקור הדיכאון והעצבנות החלפתי גלולות והמצב פשוט השתפר פלאים.
את מצויינת כמו שאת!מאמנת אישית
קודם כל אם את יודעת שזה מצב הגיוני למציאות שלך זה כבר מרגיע קצת. זו תקופה שעוד יותר מתמיד חשוב להיות בה בלי ציפיות מעצמך, אלא לקבל את עצמך כמו שאת. כל מה שאת מצליחה להיות או לעשות הוא המון. ומה שלא הצלחת - זה מובן לחלוטין.
ובאמת עייפות משפיעה מאד, ואם לא מתאים לך הרעיון של לילה שלם - אז תרשי לעצמך לישון בכל הזדמנות הגיונית או לא (לפי המוטו : התינוק שלך ישן - את ישנה.
אולי כדאי גם לבדוק ברזל.
בע"ה זו בעיה זמנית, היא תעבור והתינוק ישאר, ככה שזה משתלם בסה"כ...
שעתיים ביום התינוק לנערה שתטייל איתו ואת-ישנהאורין
שנת ישרים..
וכן- כשהעצבים עולים להחליט שלא עונה לפני שקוראת עשרה פרקי תהילים. הם מרגיעים והזמן שעובר מוריד אוקטבות
מניסיוני שינה וארוחות נורמליות מאזנות את זה מאודאומנותי
גם אם אינך יכולה להרשות לעצמך לישון לילה שלם כמו שהציעו פה בנות, להשתדל לא להתפתות ללכת לישון מאוחר, לקום בשעה מאוחרת במידת האפשר- שהבעל ישלח את הילדים למוסדות החינוך, לתפוס תנומה לפני שהילדים חוזרים ממוסדות החינוך ולשים לב שאת אוכלת כמו בנאדם ולא "חוטפת" כל היום....
על עצמי גיליתי שאני חוזרת להיות מהר מאוד "בנאדם" כשאני פועלת כך בהריון ואחרי לידה...
ד"א שכדאי לבדוק האם יש נקודה מסויימת שמעצבנת אותך- הילדים לא מנקים אחריהם/ הבית הפוך/ הבעל לא עוזר/הרגשה של חוסר אונים ועוד ועוד דברים שהשלוחות שלהן קטנות ובעטיים את מתעצבנת אבל בעצם עומד מאחורי הדברים הגדולים משהוא גדול יותר שפשוט שולח זרועותיו בדברים קטנים וזה מה שמעלה לך את הסעיף...
במקרה כזה הייתי מנסה לבודד את הדבר שמפריע ולנסות לטפל בו....
אני מרגישה אמא נוראית.. כי אני ממש מתחרפנת מכל דברגולנית
בס"ד
למשל הילדים שופכים מפילים וכו'.. אני מתעצבנת.. והם לא עשו זאת בכוונה.. אני מתפרצת על בעלי.. קיצר לא מחוברת לעצמי.. מאז ההיריון זה ככה.
אני רק חודש אחרי לידה אז אני לא מונעת עדיין..
בדקתי את הקשר לעייפות.. ישנתי לילה כבר ואני אוכלת מעולה ברוך ה'.. אני עדיין עצבנית..
תודה על העצות...
נראה לי הגיוני חודש אחרי לידהמינימאוס
אם עוד חודש זה ימשיך יש מצב שזה איזה דכאון לידה קליל
מה עוזר לזה? הליכות. חצי שעה ביום. B קומפלקס ואומגה 3
חודש אחרי לידה זה הכי הגיוני שבעולם.אין כמו אמא
אני תמיד מזכירה לעצמי שאישה אחרי לידה , כך קראתי בספר ,כאילו רכבת פגעה בה,
כמה זמן לוקח להתאושש מריסוק עצמות, גם מבחינה נפשית וגם פיזית?
וכדאי להציף בפני הבעל את תחושותייך ואת העובדהאורין
שזו תופעה של אחרי לידה- וזאת כדי שיגלה הבנה ולא יגיב בתסכול או זעם, מה שיחריף חלילה את תגובותייך..
אולי זה טבעי, אבל היא ודאי לא רוצה להתנהג ככהavra7
אני לא בטוח שהפתרון הוא לחזק ולומר שזה טבעי ונורמלי. בטוח שכל היולדות מעדיפות לא להגיע למצב כזה או לחילופין להתגבר עליו.
נסי לבחון מה מקור הכעס- פער בין הרצוי למצוי. אבל עם תאמיני שה' זימן לך את המקרה - תוכלי להבין שהמצוי זה גם הרצוי (כלומר, את צריכה לקבל ברצון את מה שה' מזמן לך), וממילא לא יהיה לך על מה לכעוס. ועל זה כבר עמדו חז"ל בחוכמתם- "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה ממש"
ויותר פרקטי- הכעס מתפרץ כשהשכל נעלם. אם תעצרי כמה שניות לפני הכעס- הוא יתעמעם מאוד ויקטן למימדים הרבה יותר נורמליים.
בהצלחה רבה..
נסי לבחון מה מקור הכעס- פער בין הרצוי למצוי. אבל עם תאמיני שה' זימן לך את המקרה - תוכלי להבין שהמצוי זה גם הרצוי (כלומר, את צריכה לקבל ברצון את מה שה' מזמן לך), וממילא לא יהיה לך על מה לכעוס. ועל זה כבר עמדו חז"ל בחוכמתם- "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה ממש"
ויותר פרקטי- הכעס מתפרץ כשהשכל נעלם. אם תעצרי כמה שניות לפני הכעס- הוא יתעמעם מאוד ויקטן למימדים הרבה יותר נורמליים.
בהצלחה רבה..
כשמקור הכעס הוא בעיקר הורמונים וחולשה,אורית**
זה לא ממש יעזור ניתוחים שכליים. מצוי ורצוי וכו', כמו מה שנכתב פה, שזה דברים אמיתיים לכעס רגיל. לא לסערת הורמונים.
ב"ה שאנחנו נשואות לבעלים שלא מושפעים כ"כ כ"כ מההורמונים ועוזרים לנו לשמור על שפיות, אבל זה גם יוצר בעיה,
שהם לא תמיד מסוגלים להבין את זה...
כשאשה כועסת אחרי לידה, מתוך חולשה של הגוף, עייפות מטורפת והורמונים, היא יכולה ממש תוך כדי הכעס להבין לגמרי בתוכה שאין לה על מה לכעוס!!!
הבעיה היא שההבנה הזאת לא כ"כ מצליחה לעבור למעשה...
ולכן הפתרונות לדעתי הם יותר כאלו שיעזרו בצד הפיזי, שיחזקו, וכו', כמו אוכל טוב ושעות שינה, וכמובן הרבה הרבה הבנה ותמיכה מבסביבה, והכעס פשוט יעלם...
לא מדובר על אשה כעסנית בד"כ, שמה לעשות, צריכה להתאמץ לעבוד על מידותיה. זאת לא המציאות, למרות שגם יכול להועיל.
אני כותבת את זה בעיקר בשביל הבעלים שבנינו, שיבינו יותר את נשותיהם, ולא יבהלו ממה שעובר עליהן, עם תמיכה ועזרה זה יעלם בעז"ה מהר מאד...
מסכימה...;אמא!!
כשאני מרגישה ככה (גם אני כמה שבועות אחרי לידה) אני מתקשרת לבעלי ואומרת לו שהיום יש לי יום דפוק ואני צריכה עזרה... (זה קרה לי אפילו יותר בהריון)...
אני נותנת לילידם איזה משחק שהם מאד אוהבים ומעסיק אותם הרבה, סרטים במחשב (למרות שבדר"כ אני בקושי מרשה), ממתקים וכו'... שיעסיק אותם עד שבעלי יגיע...
הוא מצידו מנסה מאד להגיע כמה שיותר מוקדם והוא מטפל בהם, משכיב ומארגן את הבית ואותי שולח לישון בזמן הזה.... עם הרבה חיזוקים שזה לא אני אלא ההורמונים...
בדר"כ אח"כ כבר הכל עובר....
היי, יש לך בעל מקסים!משיח עכשיו!
כן אני יודעת.... תודה!אמא!!
מסכימה עם אורית זה קשור לאי שינה במיוחד שזה770מ
חודש אחרי לידה!! נסי כמה שיותר לנוח ולהעסיק את הילדים במשחקים מאתגרים!!
ולאמא יש לך בעל מפרגן יוצא מהכלל !!
טיפים להגעה להוצאות סבירות בחתונהארץ השוקולד
יהיו עלויות רבות בחתונה,
יש לכם רעיונות איך לגרום לכך שהעלויות לא יהיו הזויות בחתונה?
משהו שלא ראיתי שכתבו- לדעתי לא כדאי "יוקרתי" זולמרגול
נניח כתבו לך פה על חליפה
חליפה זולה יכולה להיראות רע מאוד
מנגד, לאחרונה אני רואה לא מעט חתנים שלבושים בבגדים יפים וחגיגיים, שהם יותר בסגנון של בגדי שבת.
כך תוכל בסכום סביר לגמרי לקנות ביגוד לחתונה, והוא יראה יפה וטוב, במקום חליפה שנראית זול (וגם תוכל להשתמש אח"כ לשבתות)
כנ"ל עוד דברים. אפילו אוכל - אני מעדיפה לאכול חזה עוף שהוכן טעים, מאשר איזו חתיכת בשר דמויית סטייק במרקם של גומי. למרות שזה יותר "יוקרתי"
והזמנה לחלוטין אפשר לעצב לבד, לוקח קצת זמן אבל אפשרי. מזכרות אם אתם רוצים- אפשר להזמין מטימו/אליאקספרס משהו עם השם שלכם, די בזול (נראה לי עלה לי איזור ה3 ש"ח למזכרת)
ממליצה ממש לעצב על הדרך גם תפריט לשולחנות, באותו עיצוב של ההזמנה נגיד, ולהדפיס בבית דפוס. זה ממש ממש משדרג וזה לא יקר.
איפה מאחסנים דברים??מסיבת ישרים
מתחתנים עוד חודש בעז"ה
קנינו סבתא של ארוסתי קנתה לנו מלא ציוד ב"ה
היא לא שאלה מה אנחנו צריכים אז יוצא שיש לנו כפולים או דברים שלעולם לא נשתמש
מה עושים?
אין לנו מקום בדירה לכפולים או למיותרים גם ככה זה צפוף
ובנוסף יש גם דברים שלעולם לא נשתמש נגיד שמיכה זוגית, כשאני וארוסתי רוצים שמיכות נפרדות בכל מקרה
אשמח לעצתכם וחכמת ההמונים
ישועת ה' כהרף עין ונרים לחיים
אם אתם בטוח לא צריכיםהשם שלי
אז אין מה לשמור.
אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.
דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.
זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.
ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.
דברים שלעולם לא תשתמשו - תעבירו הלאההסטורי
אין סיבה לשמור דברים כפולים.
אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.
דברים חדשים באריזה - כמו שמיכה זוגית, אפשר אוליפ.א.
להחזיר לחנות, ולקבל זיכוי?
ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים.
שמיכה זוגיתמשה
זה נפלא כשיש זוחלים קטנים. אל תשאלו איך אני יודע.
מזל טוב!כל היופי
אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.
אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.
למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.
שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.
ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.
וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.
אפשר להשתמש לבד בשמיכה זוגיתמנגואית
בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול
חכו לפני שאתם יוצאים בהצהרות שלא תשתמשו בדבריםזיקוקיםאחרונה
לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם
אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו
ויש דברים שהעברנו הלאה
משפט מחץ 📌נגמרו לי השמות
"אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?"
או
"איך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?"
אז המשפט הזה כנראה לא מחדש וכולנו יודעים אותו,
אבל רגע לתת לו לנכוח במציאות שלנו בצורה אמיתית ושלמה יכול לקדם אותנו מאוד.
אם בעלך הגיב בצורה קצרה הפעם,
אם הרגשת אתמול שאין לאשתך טיפת סבלנות,
אם בעלך פיקשש ושכח משהו מטורח ועומס המציאות והחיים,
אם שמת לב שהתגובה הזו של אשתך מפעילה אותך וגורמת לך לכעוס עליה ולא להבין אותה כלל,
אם מצאת את עצמך כועסת עליו ממש על משהו שעשה או לא עשה
אם כל מה שעולה לראש עכשיו בכעס ובאכזבה זה "אוף איתו! הוא כזה מעצבן! חצוף! חסר סיכוי!"
אם כל מה שהלב והראש שלך זועקים לך עכשיו זה: "אוף איתה! היא רואה רק את עצמה! אי אפשר ככה!"
נעצור רגע.
ניקח אוויר ונשאל את עצמינו -
אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?
ואיך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?
וננשום שוב. ונמשיך להביט במבט-על על הסיטואציה
ואפילו להיכנס רגע לראש ולנעליים של השני/ה.
רגע, מה קרה רגע לפני? וכמה דקות? וכמה שעות לפני?
מה גרם לו/לה בעצם להיות פחות סבלני/ת? מה עובר עליו/ה כרגע?
כי כולנו אנושיים.
ואם נשאל זאת רגע את עצמינו על עצמינו - נצליח יותר לראות את האחר. את השני. את אשתי. את בעלי.
נצליח לראות את האנושיות שלו.
את האנושיות שלה.
כמוני.
גם אני בן אדם
גם היא
גם הוא.
אז נכון שלא היה הכי נעים לשמוע תגובה לקונית או קצרה בטון לחוץ, אבל היי, אם זו הייתי אני והייתי לחוצה ממשהו או ממהרת לאנשהו האם תמיד תמיד הייתי מגיבה ברוגע בשלווה ובסבלנות אין קץ?
או שיש פעמים שגם כשאני ממהרת לאנשהו ובדיוק בעלי תופס אותי בדלת כשאני באיחור, או שאני לחוצה מאוד ממשהו שיושב עליי ודווקא עכשיו בעלי שואל אותי משהו, אני גם אגיב לא מושלם?
ואם זה היה אני שבדיוק כשהילדים צורחים ברקע אשתי רוצה ממני משהו, או בדיוק בשעה האחרונה של הצום כשאני מחוק אשתי שואלת אותי משהו, האם תמיד אגיב ברוגע ובסבלנות ואורך רוח?
או שגם אני לפעמים יכול לדבר יותר קצר, רק רק כי אני אנושי?
ואיך אני הייתי רוצה שבעלי יגיב אליי כאשר אני לחוצה עכשיו, או טרודה או עייפה?
ואיך אני הייתי רוצה שאשתי תגיב אליי כאשר אני לא מאה אחוז מושלם בכל רגע כי עובר עליי משהו ואני פשוט מראה אנושיות?
בקיצור לא מצינו אדם שצועק על עצמוחתול זמני
אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו
ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק
אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?
זה דווקא מאוד מאוד מצוימשה
הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.
נכון מאודנגמרו לי השמות
באמת הרבה יותר נחמד לחיות בעולם כזהנגמרו לי השמות
וקודם כל בינינו לבין עצמינו
ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר
זה כבר משמעותי מאוד מאוד.
כתבת מדהים. כמו תמיד.פינג פונג
תודה רבהנגמרו לי השמותאחרונה
כשהאישה פוגעת ברבים..חוזר תמיד לאשתי
שלום לכולם, עברנו שבת קשה. אצל חמי עם כל המשפחה. אשתי האהובה פגעה בי, חצי בכוונה, חצי מהורמונים של הריון, מול כולם. זה היה כל כך פוגע. הלכתי לחדר ונרדמתי עד הבוקר. בבוקר קמתי, היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה. הפעם לא הלכתי לחדר אבל נשרפתי מבפנים.
קרה לכם פעם?
מבקש את עזרת הרגישים.
מי שלא רגיש בבקשה שלא יענה.
תודה
קשה❤️ מציעה לחדד מה החלק שקשה לךמרגול
זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?
או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)
וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?
וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.
צריך להביןנגמרו לי השמות
הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.
כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:
"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?
"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?
אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?
נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.
וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש.
כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.
וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.
לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק
אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.
רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.
ב"הצלחה רבה
בתור התחלהמישהי נשואה
לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים
זה מאוד קשה.
אבל-
זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות
אבל בלי קהל.
הקהל מפריע מאוד לריכוז
וואו קורה לי המון לאחרונה לצעריאריה ששכח לשאוגאחרונה
אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.
יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת
המלצות על מטפליםאישדרומי
אשמח לעזרה האם יש המלצות על מטפלים /מטפלות זוגיים.
(אחרי סשן שלא ממש פתר)
מילואים וצניעותחלי2001
בעלי יצא למילואים בתנאי שטח בצפון
הוא סיפר שבאחד הלילות היה קפוא
והם ישנו ברכב הייתה עוד חיילת וחייל ישנו כולם ברכב
אני רותחת מעצבים
איך להגיב ?
באסהנעמי28
זה תלוי בסטנדרטים שלכם.
לא לכל זוג זה היה חורה.
כנראה שגם הוא לא חושב שחצה גבול, כי הוא לא היה מספר לך אם כן.
אם זה מאוד מפריע לך, כדאי שתגדירו גבולות גזרה כי זה לגמרי לא גבול שמובן מאליו.
קודם תעריכי את זה שהוא בכלל שיתף אותך בזהכְּקֶדֶם
להעריך? מה יש להעריך?אריק מהדרום
די בסיסי לשתף דבר כזה.
אם היא תמשיך לרתוח, זה כבר לא יהיה בסיסינפשי תערוג
מהאריק מהדרום
אתה
רוצה
?
כלוםנפשי תערוג
רק מציין שאם היא תרתח, זה יוריד את הסיכוי לשיתוף שלו בפעמין הבאות.
למה?אריק מהדרום
כך לדעתינפשי תערוג
אולי אתה קוורצת מחומרים אחרים
אתה יודע מה? דוגמה חיה מהיוםנפשי תערוג
היתה כאן דוגמה לכך
החלטתי למחוק כי אולי מישהו מכיר את מי שכתבתי עליו.
אז לא משנה
כי אנשים לא אוהבים שכועסים עליהם?חתול זמני
זה עובד בכל סוגי מערכות היחסים,
ככל שההורה / מנהל / בן־זוג מציג תגובה קשה יותר לשיתוף בעיות/כשלים/כיו"ב
ככה קטן החשק לשתף
מחשבה של חתול זמני: כרווק, למה שארצה להתחתן אם ירתחו עליי מעצבים על סיטואציות אקראיות שהשליטה שלי עליהן נמוכה? הלך חשיבה של חתולים זמניים, אבל אני חושב שיש בזה משהו.
היא רותחת עליו?אריק מהדרום
לכן, בתגובה אחרת, שאלתי.חתול זמני
לי היה ברור שהיא לא רותחת עליואריק מהדרום
אין בזה היגיון.
אז מה השאלה איך להגיב?חתול זמני
מה השאלה באמת?אריק מהדרום
"אנשים לא אוהבים שכועסים עליהם"מישהי נשואה
ואם הם עשו משהו לא בסדר שמצדיק כעס?
אגב כעס זה לא בהכרח רגש שלילי.
חד משמעית.אריה ששכח לשאוגאחרונה
בדיוק מה שגורם לי היום כמעט ולא לשתף בטעויות או קשיים או כאבים או פדיחות שלי.
למי יש כוח לשמוע שוב ושוב ושוב כמה הוא דפוק או גרוע או אפס?
אולי לסכם איתו ביחד קווים אדומים שאותם לא עובריםזיויק
השאלה היא איזה חלופות היוכל היופי
לישון בקור מחוץ לג'יפ כשאתה גם ככה גמור ולא לישון בתוך ג'יפ עם חיילת, זו בחירה קשה מאוד מאוד
והשאלה היא מה יקרה בפעם הבאהזיויק
ומה מודיעים למפקד מראש.
מכיר את זה מהמילואים שלי.
בפשוטות.נפשי תערוג
להסביר למפקד שאתה לא מוכן לישון עם חיילת באותו הרכב
אבל זה צריך להיות מראש וברור.
כמו שאם יתנו לך אוכל לא כשר לא תאכל. ככה גם כאן.
בדרך כלל יש התחשבות בגבול האפשרי
וכן. לפעמים זה גם לא אפשרי. נדיר אבל קיים
בדרך כלל יש חלופותזיויק
אבל נכון
איזה קטע...מישהי נשואה
אני חשבתי שהאפשרות השנייה היתה
שהחיילת תהיה היחידה שתישן בחוץ
סרטון חזק בנושאזיויק
במקרה של אנשי רפואה בכירה זה לא בגלל אגנ'דהנפשי תערוג
אלא בגלל שיש חוסר באנשי רפואה בכירה (פראמדיקים ורופאים) והוכח (זה גם הגיון בסיסי) שאם יש מענה מיידי של רפואה בכירה במקרה של פציעה. זה משפר משמעותית את סיכויי ההישרדות.
איפה זה אג'נדה? שיריון/סיירות וכו'
ששם זה בדרך כלל ברור שגבר יעשה עבודה טובה יותר, כי ה' חנן את הגברים בכוח פיזי גדול יותר. ונדרש שם בעיקר כוח פיזי (כן. גם צריך מעבר. אבל בלי כוח פיזי זה פשוט לא ילך)
ראשית,חתול זמני
את כועסת עליו? על הצבא?
אילו חלופות טובות יש לך להציע? אם הוא לא בחר בהן, אולי תשתפי אותו?
בכל־מקרה, התשובה שלי היא: כפי שהיית רוצה שיגיבו לך לוּ היית מוצאת את עצמך באותה סיטואציה.
אישית לא יכול להזדהות עם העצבים אבל OK,
עם כל התסכול שבדבר הבחירה הטובה לדעתי היא לפעול באופן פרגמטי שיועיל למערכת היחסים ולא יזיק.
לאו דווקא הבלגה והדחקה, אבל נניח לדון בזה באופן בוגר. כעס לא מוביל לשום מקום.
נקודות כיוון בשליפההעני ממעש
במהלך שירות צבאי ישנם קווים אזרחיים שזזים , בכמה תחומים, ומכמה סיבות
למעשה זוהי אינה בדווקא עבירה, במובן של שוע יורה דעה, למרות שאכן זהו מצב לא נעים, וזה מצב שעלול לקרות וקורה ויקרה,
לא פחות חמור, מה ההווי היומיומי / הפרדה בתעסוקה, עם החיילות, דיבורים התנהלות התנהגות וכו . בשעות תעסוקה ובשעות הפוגה ובחדר אוכל
לגבייך שאת פגועה
א נכון. מהמשקפיים שלך זה ממש פגיעה
ב באם אתם זוג צעיר, כנראה מגביר את ההרגשה שלך
ג תשוחחו . תראו מה נכון לכם, וכו
בהצלחה רבה, ניסיתי להאיר נקודות
כמו שכתבת, גם בעיניי הווי ויומיומי מעורב ופתוחרקלתשוהנ
עם אווירה של חברה מעורבת, היה מטריד אותי הרבה יותר מנקודת קצה של הכרח שנגרמה.
השאלה כמובן אם זה נקודת קצה שנגרמה או שזה מעיד על כל מה שקורה שם.
וואו.מחפש אהבה
קודם כל באמת מצטרף למי שאמר תעריכי שהוא סיפר. זה שהוא מספר לך הכל זה מראה שהוא שומר לך אמונים.
באמת זה אתגר מטורף. תהיי בטוחה שכל חייל שנמצא במסלולים מעורבים עובר אותו.
מציעה לך להתייעץ עם דמות תורנית אמיתית ויראת שמים [אולי אפילו ללכת ביחד איתו].
אבל אל תחכי רגע עם התחושות האלו.
אני רואה שחלק לא הצדיקו את הכעס שלך...מישהי נשואה
תמיד כדאי לשאול אותם הפוך-
האם הייתם כועסים אם האשה שלכם היתה במילואים
והיתה ישנה עם חייל ?
זהו
קל
פשוט
אני רוצה לראות שיצדיקו ככה מצב הפוךמישהי נשואה
שאשה תישן עם חייל
אין מצב שתגיבו אותו דבר
עי' מעשה ברוריא ואכמלהעני ממעש
לא הבנתימישהי נשואה
אתה בא להגיד שנשים דעתן קלה
וגברים מה?
לגברים יש חסינות נגד היסחפות בטנק?
לא הבנתי
לא הייתי שמח שזה יקרה לכתחילהנפשי תערוג
אבל לא הייתי נופל מהכסא בגלל שיצא מאילוצים שהיו צריכים לישון לילה אחד בתוך האמר.
מי שרוצה ליפול בצניעות. לא צריך לחכות לשינה בהאמר כדי ליפול
ומנגד. גם מי ששומר על צניעות יכול להמשיך לשמור על צניעות כך
ברור שזה לא המצב הרצוי
וברור שהייתי מעדיף שלא
אבל חד משמעית הייתי מעדיף את זה מאשר הגברים יצטרכו לישון מחוץ לרכב
וכמובן שלא אתן שהאישה תצטרך לישון לבד מחוץ לרכב
כי כנראה זאת היתה האלטרנטיבה
ולהשאיר אותם ערים רק כדי שלא ישנו יחד. לדעתי אפילו גרוע יותר
לכן ההצעה הפרקית לדעתי
זה לוודא שלא מגיעים למצב הזה
לראות את תכנון המשימה מראש, מתי צפי לסיום.
מי ישן איפה ומתי.
ולזכור שתמיד יהיו בלת"מים
וגם בלת"מים אפשר לנסות לנהל
לא תמיד מצליח.
וכן. לצערנו כל עוד יש שירות משותף. דברים כאלה יכולים גם לקרות.
וכן. אם אישתי היתה נקלעת לסטוצאיה הזאת.
הייתי סומך עליה בעיניים עצומות.
אם זה היה מקרה הפוךנעמי28
והייתי אומרת לבעלי שישנתי בחוץ בקור רק כדי לא לישון עם חיילים אחרים (לא מדובר בחייל אחד)
הוא היה כועס עלי
הבעיה מתחילה מזה שיש שירות מעורב בקיצור...מישהי נשואה
המלצה מנסיון לפסיכולוגית מתמחה בטיפולי פוריותOYolo
בירושלים
או אונליין
רק מנסיון וממש דחוף
אולי כדאי לברר דרך מכון פוע"ה, יש להם מערך תמיכההסטורי
ומן הסתם מכירים גם מעבר.
בהצלחה רבה
ובמחשבה נוספת, יש כאן בפורומים הסגורים (או לפחותהסטורי
היה פעם) פורום מטופלות פוריות, לא מכיר מבפנים רק הוזכר שיש. אולי דרך המנהלים אפשר לבדוק איך לברר שם.
יש את נורית אומןמתיכון ועד מעון
היא עו"ס מתמחה בפריון, מומלצת של פועה, מקבלת בירושלים.
יש גם את יעל סיון פסיכולוגית היא מת"א, לא יודעת אם היא מקבלת בזום, מצוינת ממש, לא דתיה אם זה חשוב