גיבור ונועז - בהחלט! צדיק? קשה לקרוא כך לבן אדם שכבר ביום הבר-מצוה שלו דיבר דיבורי כפירה וסירב בתוקף להניח תפילין (עד יומו האחרון)

הרב צבי יהודה התייחס לכך שהוא פעל למען עם ישראל, למען ארץ ישראל ולא לדיבורים האנטי דתיים שלו,

בכללי מעניין ללמוד את גישת הרב צבי יהודה לאותם אנשים, כששרי ממשלה באו לבקר אותו גם חילונים בביתו גם כשהוא היה זקן הוא חיכה להם בעמידה בחוץ... הוא שר בישראל צריך לכבד אותו.

תבינו נכון שהוא כפר, נכון שהוא לא קיים מצוות מבחירתו, אבל הרב קוק אומר שבדור שלנו כוח הסגולה עולה על כוח הבחירה. שבמצב הזה החטא הוא שמני וחד פעמי והנשמה היא היא היהודי האמיתי הקדוש והטהור. בפרט שאנחנו מדברים על אדם שהקריב את נפשו בשביל עםם ישראל

האמרה "הרוגי מלכת אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם" נאמרה על לוליינוס ופפוס הרוגי לוד שלא היו צדיקים (כפי שאנחנו מגדירים אותם) אבל הם מסרו נפש על עם ישראל, כך גם אבשלום!

הולך עם תפילין כל היום, טובל במקווה ומתפלל וותיקין, לומד תורה יומם ולילה ומשנן את כל ההלכה בעל-פה!

צדיק בעיניי זה גם אדם שלוחם על ארץ ישראל, שאכפת לו ממנה ומעמ"י..

ואבשלום בהחלט היה כזה!

אתה מאוד שלילי, אתה יודע?

יכול להיות בנאדם כופר עם נק' טובות, ועל הנק' האלה אפשר לקרוא לו צדיק.

זה לאו דווקא שומר תודה ומצוות, אבל אחד שעזר בתהליך בניית הארץ הוא אחד שבהחלט צריך להעריך.

ומצטרפת למה שכתבת.

עזבו, אנ'לא יודעת לשרשר.. לוידעת איך זה הגיע לפה..

[וזה אמור להיות תגובה לניק הזה באנגלית...]

הנ' נופלת.

ולניק הזה באנגלית קוראים נאם. ושרשרת מעולה.

הוא מסביר מאוד מאוד יפה על ניל"י בכללי ועל אבשלום בפרט, אבל פרטים לא נכונים שסתם חבל שזה מה שיודעים אח"כ, וגם סתם מוציאים את אבשה בנאדם מגעיל 

הדבר היחיד המדויק שם זה התאריכים. אבשה באמת נולד ונפל וכו' בתאריכים שהם כתבו, אהרון ושרה גם בתאריכים הנכונים, וליובה שניאורסון וכו'.

אבל כל השאר זה חארטות. הם מוציאים את אבשה בנאדם זבל ודפוק.

והוא היה אחד האנשים הכי מדהימים בהסטוריה הישראלית.

ואלמה הפסיכית הזאתי זה בכלל שטויותת.

קיצר, יש מספיק ספרים על אבשלום [המלךך] ובכללי על ניל"י, שהם יפים וטובים ומדוייקים ונורמלים, ומספרים את הסיפור כמו שהוא.

ולא רק טורחים שיהיה מעניין כמו מי שכתב את אות מאבשלום.

[יש לציין שהוא אכן ספר על רמה ומעניין ובאמת מלמד הסטוריה ישראלית, אבל הפרטים של לא נכונים בכלל.]

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...