באמת..

מחילה אבל אין לי תשובה.

לוידעת מה הייתי עושה.

בהצלחה! 

לפעמים בגיל הזה זה רק בלבול בזהות... 

ב"ה הלכה לטיפול,והיום הכל טוב ב"ה!

אין תרופה לדברים האלה, זה יותר מזיק ממועיל [כשהיא באמת נמשכת לנשים ולא מתוך מקום של לחץ חברתי/מגניב וכו'] 

שפשוט לא תממש את זה הצד, אלא רק את הצד השני וזהו

אין מה לעשות עם זה כמו שהיא לא באה לכל בן ואומרת לו שהיא דלוקה עליו היא צריכה ללמוד לסתום את הפה. 

אצל בני נוער, בוודאי בת שככל הנראה לומדת עם בנות, בוודאי בהלך הרוח החולה ששוטף את העולם והמדינה, אפשרי בהחלט שזה בלבול שקורה להרבה חבר'ה וחובה לטפל בו מוקדם כמה שאפשר למניעת נזק לכל החיים. 

בהצלחה

אם זה נובע מתוך בלבול או לחץ חברתי או כי זה מגניב - או כל מה שאמרתי בסוגריים - יש מה לעשות עם זה

אבל אם זו נטייה מולדת - אין לזה פיתרון

כל הפסיכולוגים והקשקושים זה שטויות, זה לא עוזר ורוב האנשים יוצאים מזה דפוקים יותר. 

התורה אסרה הרבה דברים ואם היא אסרה את זה התירוץ "זה מולד, אין מה לעשות" הוא לא נכון .

אתם יודעים שיש קהילת להט"ב (אני לא פותח בכוונה את הראשי תיבות...) דתיים?!? שאומרים "אלוקים ברא אותי ככה ואין לו בעיה עם זה"?????????????????? 

זה זוועה ההיתרים האלה שאנשים מצדיקים את מה שהם עושים.

התורה גם צוותה ואהבת ללרעך כמוך! איך אפשר לצוות על אהבה??? אפשר!!! ואנחנו מחוייבים לזה! כי התורה אמרה ככה!

יש סיפור על רבי עקיבא ששאל אותו טורנוסרופוס(מקווה שאייתתי נכון) הרשע (קיסר) מה עדיף מעשה כפיו של ה או מעשה האדם, והוא ענה לו מה עדיף? חיטה או עוגה? (תשובה עוגה=מעשה ידי האדם) כי ה' לא ברא את העולם מושלם אלא כדי שאנחנו נתקדם, אז יש טבע חולני (וכן זה חולני,לא מאשים אותה או מזלזל אבל זאת מחלה, עיוות בנפש שצריך לתקן) והתפקיד שלה הוא לתקן.

כמו בחור דתי שיש לו משיכה לבנות - זה טבעי  אז מותר לו?!? מה פתאום! צריך להתבגר!!!!

והרמבם בשמונה פרקים כותב שכמו שיש חולאים בגוף והולכים לרופאי הגוף כך גם יש חוליים בנפשות וצריך ללכת לרופאי הנפשות - פ ס י כ ו ל ו ג י ם כן... הרמבם אומר ללכת לפסיכולוג במקרה של חולי בנפש וזה עונה על הקריטריון אז מי לנו גדול ברפואה ובחכמת האדם וחכמת התורה כרמבם? ממשה עד משה לא קם כמשה ויש לסמוך עליו!!!

כמובן דרך יראי שמיים שמבינים שהם רק הצינור שמעביר את העצות ואת העעזרה מה' יתברך אל המטופל ולא לטפל אצל אדם שאינו מאמין... כי לתת לאדם שבטוח שהוא ואפסי עוד לטפל בחלקים האלה של  הנפש זה מסוכן!!

צריך טיפול אצל פסיכולוג ירא שמיים או לפחות לקבל הפניה דרך רב ירא שמים אצל מי לטפל.

ותסבירי לה את זה, היא לא יכולה לברוח.

אם נשבר לה היד - היא הולך לרופא. אם יש ח"ו גידול בגוף הולכים לרופא ואם יש בעיה בנפש - הולכים לרופא... לא צריך להתבייש בזה (מעצמך... עדיף לדעתי להסתיר מאחרים על מנת למנוע הששפלות שווא.)

אם התורה אמרה אסור זה אומר שזה אסור

לא שזה לא יכול לקרות, צא מהסרט. 

אני בדקתי את הנושא הזה קצת יותר מכולכם פה, ואפילו יותר מכולכם ביחד יש מצב

ורוב האנשים שהולכים לטיפולים פסיכולוגים יוצאים דפוקים יותר

ומי שיצא מזה בד"כ זה לא היה מתוך כוונה לכך 

אל תכתבו שטויות אם אתם לא יודעים שום דבר, תודה. 

שיהיה ברור !!!!!!!!!!!!

מחלה ללא מרפא

אז מה? זה אומר שהם לא יכולים לחיות? לא

הם יכולים לחיות אבל לא בצורה כזו 

אם יש לזה תרופה - כנראה שעדיין לא מצאו אותה

מבטיחה לך שכל הומו/לסבית כשהם גילו את זה אם היתה להם אפשרות לאהוב בחזרה את המין השני [לפני כל התהליך של ההשלמה העצמית בלה בלה בלה] היו לוקחים אותה.

במצב של היום זה לא אפשרי לסדר את זה

אם זה נובע באמת מלחץ חברתי/מגניב/בא לי - יש מה לעשות

מי שנולד עם זה - תרחם עליו תתפלל שזה יעבור וזהו

רק עם ממזרית....

אז לה אסור להתחתן בכלל...

יש לי מה להגיד גם לך (פותחת השרשור ) וגם לשוקו-

א. לפנות מייד לטיפול מקצועי... ולא לשמור את זה בסוד.. אם היא לא רוצה שההורים שלה ידעו אפשר בלעדיהם...

ב. שוקו- מימוש נטיות הפוכות זה עברה מהתורה - מה שאומר שאנחנו מאמינים שאפשר בעזרת ה' לשנות את זה! הקב"ה לא אוסר על האדם משהו שלא יוכל להתגבר עליו!

ודבר אחרון- אם הולכים לפסיכולוג- ברוב המקרים עדיף מישו דתי כי לצערנו כיום רוב הפסיכולוגים החילונים מעודדים את האדם להיות שלם עם עצמו ועם נטיותיו ולאחר טיפול עם פסיכולוג קשה להשתכנע..

ואמרתי שאין לזה טיפול אם זה מולד. אל תכניסי לי מילים לפה תודה רבה.

והתשובה היא לא. לפחות לא באופן חד משמעי 

ואל תשפוט אף אחד מהאנשים האלה כי נראה אותך עומד במקום שלהם. 

וחוץ מזה, לי אין התמודדויות בדברים אסורים? אני לא נופל? ברור שכן אבל אני לא אומר אין פתרון

זה לא שאומרים לך אסור לך לגעת בחברה שלך עכשיו

אלא אסור לך אף פעם להתחתן איתה למרות שאתה אוהב אותה, וזה בעצם אומר שאף פעם אסור לך לאהוב, להקים משפחה וכו'

אני לא אומרת שהדרך הזו היא בסדר

אבל אין מה לעשות איתה.

הדברים האסורים שאנחנו מתמודדים איתם עוברים - אבל שלהם לא. 

אז תנשום עמוק שתה כוס מים ותרגע

שלכל מחלה יש מזור גם בחוליי הנפש!

ואם אדם לא הולך לטיפול שלא יקטר...

יש לכל מחלה מרפא

גם לסרטן יש מרפא, הבעיה היא שלא מצאו אותו עדיין

יש כאלה שמצליחים להירפא אבל זה אחוז קטן מהאנשים שהחולים. 

על אותו עיקרון עם הומואים ולסביות

אין שיקוי פלא שיכול להחזיר אותם למצב תקין

ורוב הטיפולים האלה יותר מזיקים ממועילים

ופה נכנס שיקול אם כדאי לך לקחת את הסיכון המאוד מאוד מאוד מאוד קטן לצאת בסדר או לקחת את הסיכון - ואולי לא לצאת בסדר ואפילו יותר פסיכי [ולא רק מהבחינה של הנטיות שלהם] 

וזה עוד אנשים שלא שלימים עם עצמם

לאנשים שכבר השלימו עם עצמם וטוב להם איך שהם זה עוד יותר דילמה

לא נשפוט אותם לא נעמיד אותם במקום, אני יכולה להבין את מי שלא הולך וזה הכל

שלא תחשוב שיש הוקוס פוקוס יש הוא אוהב בנות הופ היא אוהבת בנים 

אין לי בעיה שיש אנשים כאלה. לחפש "לתקן אותם", לפעמים זה לא נכון. כי לפעמים זו אכן בעיה גנטית ולא פסיכולוגית, אבל - זה שיש לך בעיה מסוימת (זו לא מחלה - בעיה. אחת שאפשר להתגבר עליה ולחיות איתה. ממש כמו אדם שנולד עם אוטיזם מסוים. לא משווה, אבל אם זה עניין מולד ככה זה...), לא אומר שאתה לא יכול לחיות איתה.

ראיתי כבר אנשים שמתפקדים נורמלי לגמרי בלי יד, או עם ידיים קצרות מאוד. אז זה יהיה קשה. נכון. אבל אפשרי.

ותפסיקו לקרוא לזה מחלה. זו לא מחלה. זה נסיון. אני לא מקנא במי שעובר אותו, אבל אני מעריך מאוד את מי שעומד בו.

שים לב מה אמרתי, 

לא שאי אפשר לא לחיות עם זה, או שזה בסדר

אמרתי שלא תמיד יש לזה פיתרון לא תמיד אדם כזה יוכל לאהוב בנות וחבל להכניס אנשים שנולדו עם זה באופן מולד ליועצים ופסיכולוגים שרק יזיקו להם וזה הכל 

תפסיקו להכניס לי מילים לפה. 

*במידה והגבת לי ולא לנחשון..

חוץ מזה היא התחננה בפניי שאני לא אגיד לאף אחת ובטעות אמרתי למישהי ואז החברה שלי שמאוהבת בי פשוט כעסה ונעלבה (כבר חזרנו לדבר אבל אני לא רוצה לפגוע לה באמון) אבל אני בכל זאת מםחדת שיקרה משהו כי למשל אתמול היא באה אליי והיינו לבד בחדר ופשוט פחדתי שהיא תעשה משהו אז השארתי את הדלת קצת פתוחה אבל אז הרגשתי קצת חוסר פרטיות...אני כבר במצב של חוסר אונים והיא גם כל הזמן שואלת אותי אם גם אני נמשכת אליה ואני מפחדת לענות לה על זה...

תגידי לה שאת לא נמשכת אליה ושתעזוב אותך

עדיף לך גם לשאול אותה ממתי זה התחיל לה

אם זה התחיל לה לאחרונה יש מצב טוב שזה מלחץ מהסביבה [אומנם לא זאת שהיא חיה בה אבל בעולם של היום..] ואז עדיף לך לפנות למישהו מוסמך שמטפל בזה, בהצלחה. 

תשובה נדושה, אבל כמאמינים זו הדרך הכי נכונה...

הייתי כתבה על הרב ארל'ה הראל שמטפל בנושא. חפשי בגוגל ואולי תמצאי דרך לפנות אליו ולשאול אותו.

המון ב"הצלחה!!

מטפילים מלשון מטפלי מקצוע וכו...

גם אם הם לא עוסקים בזה חזקה שבע"ה כאנשי חינוך ותורה ידעו מה לייעץ כיצד לגשת ואן להפנות (לאו דווקא שזו התשובה,צריך לשאול והרב ישקול איך כדאי להתקדם).

אם זאת ההגדרה שלה, אז ייתכן שזו בעיה לא רצינית ופתירה.

אם היא בעניין של לטפל בזה ולא לנופף בזה, אולי תציעי לה בעדינות.

באופן כללי- בנים ובנות בגיל הזה מפתחים קשרים עם חברים, שיש בהם גם רובד רגשי מאוד חזק, והרבה מתבלבלים. העניין הוא לא ישר לקפוץ להגדרות ולהלחיץ את עצמך. זה ממש טבעי  (ברמה נורמלית ), וצריך פשוט לסדר קצת את השכל בקטע של הגבולות.

וואי אני ממש לא מבינה בזה אבל עם את צריכה לפרוק\עזרה וכו את ממש מוזמנת לאישי!!

מאיפה זה בא...

את-תקשיבי לה ותיהיה חברה טובה

מנסיון...

בהצלחה!!!

ח"ח על האיכפתיות כלפי החברה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....