באיזה שלב לדעתכם חייב אדם גרוש להגיד שהוא גרוש +++?
א. כבר לשדכנית.
ב. אם היא מתחילה להציע מישהי.
ג. כשמבררים איתו פרטים מעבר.
ד. שהוא רואה שהציעו לו רווקה.
ה. בשיחה עם הבחורה.
ואשמח שגם גרושים\ות יענו.
באיזה שלב לדעתכם חייב אדם גרוש להגיד שהוא גרוש +++?
א. כבר לשדכנית.
ב. אם היא מתחילה להציע מישהי.
ג. כשמבררים איתו פרטים מעבר.
ד. שהוא רואה שהציעו לו רווקה.
ה. בשיחה עם הבחורה.
ואשמח שגם גרושים\ות יענו.
אחרי שאומרים את השם שלו.
פרט בסיסי, לעניות דעתי.
שיהיה אפשרי גם אחרי פגישה או שתיים מכיוון שהרבה פעמים הסטטוס הזה מרתיע משודכים שלא באשמת הגרושים..
בכ"א אני חושב שאולי צריך לתת צ'אנס לבן אדם ושהמשודך יכיר אותו בלי הסטיגמה שיש על גרושים ורק אז לספר..
מה לא ברור בגרוש +???
ועדיף להתייעף עם רב
ראוי לציין זאת לבחורה שנפגשים איתה לפני הפגישה!
זה כמובן במצב שניתן , ז"א כשזה לא ע"י שידוך מקצועי שמתעדים פרטים מדויקים
כל עוד הבחור חושב שזה חסם דמיוני בצד השני, אז זכותו לספר לבחורה עצמה ולא לגורמים משדכים לא רשמיים
כיוון שהוא חייב כנות לבחורה ו\או לשדכן רשמי שמתעד פרטים
לק"י
ופתאום בטלפון שבו אמורים כבר לקבוע פגישה- היא מגלה פרט שהוא חלק חשוב מהחיים של האדם.
זה עלול גם להיות מביך: איך היא אמורה להגיב?!
אז זכותו לא לפרסם את זה ברבים, אבל לפחות לדאוג שהבחורה תשמע את זה כבר בהתחלה.
ומאידך - יש בנות שזה בסדר בשבילן שסופר להן רק בשיחה, ואפילו יש שרק בפגישה
מנסיון
כשתהיה הלכה ברורה בנושא - אז זו תהיה הונאה אם לא נהג כהלכה
בדיוק בגלל כותרות שנותנים לזה , כמו שהוצג כאן כאילו זו מחלה...
לעיון מי שצריך.
ובואי לאשי, יש לי דברים לסגור איתך ![]()
נועם הא- לשדכנית. אין בזה ספק בכלל.
ב- המלצה שלי, לחפש יותר בכיוון של גרושה, ולא כי זה סוג ב' חלילה, אלא כי יש יותר הבנה לתהליכי הנפש שהגירושים גורמים.
בואו נתחמן את העולם במטרע (הלחם של מטרה ורע
) לשדך את העולם...
סליחה אבל אם הגרוש/ה לא למדו כלום מהגרושים ובוחרים לפתוח זוגיות על שקרים לבנים, משהו עדיין מסריח.
אם אני מובטל אני אומר את זה לשדכן .
אם אני בייניש אני אומר את זה לשדכן .
אם אני גר בצפון אני אומר את זה לשדכן.
אם אני רוצה לעבוד בחו"ל אני אומר את זה לשדכן.
אם אני קצין בקבע אני אומר את זה לשדכן.
אם אני גרוש?!! אני אומר את זה לשדכן!!!
למה לעשות קיצורי דרך במחשבה ש"אולי יצמח מזה טוב...."
סליחה אבל מוריד לי ממשודכת לדעת שיש לה סודות ממני, לא כל דבר הוא לדייט ראשון אבל יש דברים שקצת הזוי לא לספר...
מטריף אותי השטויות שאנשים עושים כדי לבזבז למישהו שהם לא מכירים ערב מהחיים...
וזה שזה נגע בציבור שלנו זה כבר מזמם לא סוד...
פשוט תהיו מי שאתם!!
ספרו, שתפו, דברו.
נעים להכיר. ז ו ג י ו ת .
(ומי שמזהה את הסגנון כתיבה
ששש...)
אם זה דרך שדכן אז כמובן שצריך לומר לו ואז השדכן מעביר את הפרטים
אורות הקודש (כרך א' פסקה עב'): "יסוד האושר הוא אהבת האמת בשכל, אהבת היושר בחיים, אהבת היופי ברגש, אהבת הטוב במעשה. ובכל הערכים כולם, כל אדם בונה לו אמת, יושר, יופי וטוב, בפני עצמו כפי מדתו. וכולם, כל המדות הללו של כל יחיד ויחיד מבני אדם, מתכנסים לאוצר מאוחד אחד, שכל האמת, היושר, היופי והטוב מתארגנים בו. ובזה באים אל המסלה של דעת ד', הנאורה, המלאה קדושה, ויראת אלהים ברורה."
חשוב להקפיד על היושר והמעשה הטוב קודם כל בשביל האושר שלכם
(ואני גרושה)
יכול להביא מקור תורני חוץ מ״מדבר שקר תרחק״
למה שכולם פה חושבים בשכל ישר???
בבקשה!!
ותודה לכל מי שענה.....
ויש דברים שהם כ"כ ברורים שלא צריך עוד הוכחות בשבילם.. וכל דבר יגרע..
(ובכל אופן התורה ציוותה לא לרצוח כי בכ"ז צריך שיהיה איזה תוקף לאיסור, וגם מבחינת ענישה וכו'...)
שיש אנשים שחייבים הוכחה תורנית לדברים
אחרת הם עושים מה שבא להם....
ובדרך עוד כמה דברים לא בסדר.... (במילים עדינות)
יש מקום לשיקול בדברים מסויימים: אם היה רואה אותי - היה חושב אחרת. אז יותר טוב לא לומר על ההתחלה. שיראה קודם את האישיות.
זה לא שיקול פסול.
יש אנשים עם מחלה כלשהי, ל"ע, שרוצים שיראו את האמת. והאמת היא שיש באישיות שלהם עוד דברים.
אז הם לא מחכים עד ש"ייקשרו" ממש - כי אז זה לא יפה; איך הבאת את השני למצב כזה ללא בחירתו. אבל מחכים קצת, שייראו הצדדים הנוספים.
זה לגיטימי.
לגבי גרוש/ה עם כמה ילדים, הדעת נותנת שכאשר בחורה תשמע על כך, היא תרגיש ש"הונו" אותה בכך שלא אמרו לה מראש. כי ללא קשר לאישיות - זה דבר בעל משמעות שונה בד"כ, ולפחות סובייקטיבית ו"פסיכולוגית" במצב של היום; גם אם לפעמים זה ממש דמיון.
על כן, ממילא חוזר השיקול האנושי והתורני הפשוט, שלמה לגרום עגמת נפש היכן שאין לכך הצדקה אמיתית.
למען ה"איזון", עלי לציין מעשה שהיה, שרווק מצוין, ממש "מבוקש", תפס טרמפ עם מישהי עם "תספורת קצרה". שוחחו, מצאו חן, בסוף התחתנו. והיא היתה גרושה עם ילד..
יש להניח שכבר בשיחה הראשונה זה נודע. מכל מקום, "מה' אשה לאיש"..
הקב"ה יודע לעשות שידוכים, גם היכן שבני אדם לא היו חושבים בדיוק..
http://www.yeshiva.org.il/ask/?cat=213
שאלה:
שלום לכל הרבנים
אני גרשוה פעמיים וכעת אני בקשר עם בחור גרוש פעם אחת והוא לא יודע שאני גרושה פעמיים.
השאלה היא אם אני צריכה לספר לו וכיצד?
מה העניין בכך מלבד היושר?
האם תהיה בעיה ברבנות כשנחליט להתחתן?
תשובה:
אל תסתירי ממנו דבר
אולם את יכולה להמתין ולא לספר זאת מיד
בגרושה בשנית,לענ"ד וממה שאני מבין מהחברה יש פער גדול בין לא לצפות ולשמוע רק בפגישה שמדובר במישהי שהייתה כבר נשואה (ואני לא מביע כאן דעה,אלא ברור שמדובר במציאות שונה שצריך לשקול),לבין מישהי שגרושה בשניה ונפגשת עם גרוש,זו גם שאלה וטוב שנשאלה אך אי אפשר להשליכה לכאן בלי לשאול
אח"כ כל מקרה לגופו והתיעצותו
פלא עליך
הונאה לא שווה אונאה.
הונאה, זה מקח טעות
אונאה, זה כל גרימת צער!! ״ולא תונו איש את עמיתו״
וזה לאו דאוריתא
הם שני איסורים נפרדים בגמרא
אפשר בהחלט לקרוא למקח טעת "אונאה"
את השדכנית, כי היא שידכה ולא ידעה.
ואת הבחורה שחשבה. שמציעים לה בחור גרוש (כי חשבה שמי ששידך כן ידע)
ואת כל מי שבדרך שנעלב מאוד מיזה ש״עבדו עליו״
בטענה:״ מה אתם רוצים?!? לא שאלתם אותי אם אני גרוש...״.....
מה אתה אומר?!? כי יש עוד הרבה שאלות שלא שאלנו......
מורידה תראש
לגרוש.
לעומת גרוש לרווקה (במיוחד עם ילדים)
לא לי הציעו את הגרוש..... הכל בסדר....
לכל הדואגיש בשיחה האישית....
בתקופת חיפוש הזוגיות.
ראומה1שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.
חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.
חכם, אבל שלא יתקן אותי.
עשיר, אבל שיהיה עניו.
תורני, אבל שלא יהיה "כבד".
קליל, אבל רציני.
מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.
רגיש, אבל גברי.
גברי, אבל מחובר לרגשות.
ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.
כריזמטי, אבל צנוע.
מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.
אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.
ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.
בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.
חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.
שיהיה לו תואר.
רצוי שניים.
ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.
שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.
אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.
שיאהב ילדים.
אבל שלא ייתן להם מסכים.
שידע לבשל.
ושלא יעשה מזה עניין.
שיקום מוקדם לתפילה.
אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.
שילמד דף יומי.
וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.
שיהיה מחובר לרב.
אבל שיחשוב בעצמו.
שידע לרקוד.
אבל לא יותר טוב ממני.
שיאהב מוזיקה.
אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.
שיהיה כריש במשא ומתן.
אבל עדין איתי.
שיזכור כל תאריך חשוב.
בלי שאני אזכיר.
שידע להחליף גלגל.
לתקן ברז.
להרכיב איקאה.
להבין במשכנתאות.
להשקיע בבורסה.
ולהוציא את הזבל בלי לבקש.
שיהיה עמוק.
אבל גם זורם.
שידע להכיל.
אבל גם להציב גבולות.
שיכבד את ההורים שלי.
ויאהב את האחים שלי.
ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.
שיהיה בן 29.
עם ניסיון החיים של בן 45.
והאנרגיות של בן 23.
בלי מטענים.
בלי אקסיות.
בלי דרמות.
ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.
וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.
כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)
שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.
תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.
חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.
זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.
שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.
נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.
דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.
עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.
שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.
שתעשה תואר פרקטי.
עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.
אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.
שתעבוד חצי משרה.
כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.
שתאהב ילדים.
שתגדל שבט של שמונה ילדים.
אבל שלא תיראה עייפה לעולם.
שתדע לבשל כמו אמא שלי.
ושלא תשתמש באבקת מרק.
שתכין חלות כמו במאפייה.
ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.
שתאהב אורחים בשבת.
ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.
ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.
שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.
אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.
שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.
אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.
שתדע לשיר זמירות שבת.
אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.
שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.
אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.
שתעשה ספורט ותשמור על כושר.
אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.
שתדע לנהוג בצורה בטוחה.
אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.
שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.
ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.
שתהיה עמוקה מחשבתית.
אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.
שתדע להכיל את הספקות שלי.
אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.
שתכבד את ההורים שלי.
ותאהב את השטויות של אחים שלי.
ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.
שתהיה בת 21.
עם בגרות נפשית של בת 50.
והמראה הרענן של בת 16.
בלי היסטוריה של דייטים.
בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.
ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.
וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?
ראומה1
ארץ השוקולדיש שיר כזה
אגב זו תשובה לכל אתגר
היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.
ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.
אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.
חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.
מה אתם הייתם עושים?
בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?
זו הדרך שהיא בוחרת להתלבש בה.
מעטות אלה שלא מכירות את ההלכה ובדכ הן לא גדלו בחינוך הדתי.
אם היא דתיה מבית לדעתי אין מה לדבר.
זו מי שהיא בחרה להיות ואתה יכול לבחור אם מתאים לך להתחתן אם לא.
אם לא דתיה מבית זה יותר מורכב ואולי אפשר לברר בעדינות.
האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?
יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.
נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.
עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.
אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)
קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....
מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.
סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?
זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.
אני הולך.
🤣🤣🤣
משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?
אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.
לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..
אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.
לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.
למדתי מה לא לעשות
אותו דבר
מופתע שזה חריג
בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.
הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.
מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.
שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות
היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות
אלא האדם באשר הוא
כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם
גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)
יש חלקים שנשארו
השפעות מילדות
אפילו כאלה בתת מודע
תמיד יש ויהיה על מה לעבוד
לעשות נכון יותר
אחד של ההורים
השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש
הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.
מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא
מהסבא וסבתא קיבלתי המון.
אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.
היא היתה ממש נסיכה שלו.
בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,
בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.
אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.
(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )
מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.
אפשרות 1 :
בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן
( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)
אפשרות 2 :
בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.
עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם
והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.
אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.
לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .
תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.
גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים
הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...
אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]
בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..
וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...
אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...
ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.
וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...
בקיצור אני אוכל תסביכים...
הציעו לי הצעה והבחור העלה תמונה שלו מלפני עשור++++
איך אני יודעת? כי איכות התמונה ירודה מאוד ומטושטשת. וגם מצאתי בגוגל תמונה עדכנית שלו ממקום עבודתו.
הוא נראה אחרת לגמריי..
זה לא נעים בלשון המעטה וגובל בעבירה על הדיבר "לא תשקר"...
אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.
ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.
"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית 
מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?
לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -
מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?
הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.
עוד כיוון של לדון לכף זכות -
יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??
ואני הכי לומדת זכותראומה1גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.
וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.
התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.
יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.
ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?
יש לכם מצלמה קצת אחרת
שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...
צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות