לא בא לי לעשות שום בדיקה יותר
שום כלום אני יוצאת מהרופא עם חששות ופחדים
לא רוצה יותר שום בדיקה עד הלידה , ב"ה
פעמיים עשיתי אצל הרופא העוקב אולטרסאונד
ואח"כ כאב לי מאוד 24 שעות לפחות
(צילום בטני)
שלח אותי לכל הבדיקות ששולח את כולם
החצי ממילא לא רוצה שנעשה אף בדיקה...
שבודקת את העובר זה מזיק ומי יודע..
הוא אומר(הרופא) שלא אחשוב על לידה רגילה
בגלל ניתוח בעבר(מיומה) וכנראה זה יהיה קסרי
ואני ממש קשה עם זה, לא מוכנה שום סכינים על הבטן
להחליף רופא..מה לעשות?
הייתי הולכת להתייעצות שניה.
תבררי על רופא מקצועי שיהיה אמין בעיניך-
תתפללי על זה
אני לא עושה אף בדיקה, אבל לי ב"ה אין את הבעיות שלך...
במקומך הייתי מתייעצת עם הרב שלי, ועם רופא ממוחה אמיתי, שלא יחשוש "לוותר" לך על בדיקות לא הכרחיות, ופועלת כך.
בהצלחה.
וגם הייתי כותבת לרבי באגרות קודש
את כל הניירת של הניתוח מהארכיון של הבי"ח ששם נותחת. זה עולה בד"כ איזה 80 ש"ח אולי משהו כזה.
וללכת עם כל הניירות להתייעצות עם רופא. אולי רופא נשים מומחה או רופא מיילד או מישהו מהמרפאה בסיכון.
תבקשי המלצות לפני.
אם יש לך מושלם אז את יכולה נראה לי ללכת להתייעצות עם מומחה בתשלום לא גבוה.
אני לא בטוחה אבל אולי גם יכולים לראות באולורסאונד מה מצב הניתוח הקודם.
שלום לכולן אשמח לעזרה
אני בת 28 עם ילד מתוק בן 5 מהריון טבעי. אני ובעלי מנסים להיכנס להריון 3 שנים , ניסינו הזרעות ולא צלח . ובדצמבר עברתי שאיבה שגרמה לי לדימום פנימי חריף ונזקקתי ל2 מנות דם . שאבו ממני 18 ביציות ובסוף נשארו רק 3 עוברים באיכות בינונית.
מדצמבר אני מחכה שיחזירו לי עובר וכל פעם היה תירוץ או בעיה אחרת (נחכה חודשיים שהגוף יתאושש , רירית דקה, מלחמה כמובן ,ציסטה שנגרמה לי עקב הפסקת הורמונים בזמן המלחמה ) לבסוף הצליחו להחזיר לי אחרי 5 חודשים עובר אחד והתוצאה שלילית לצערי .. דיברתי היום עם המרפאה שלי והם לא מוכנים בשום אופן להחזיר לי את העוברים הנותרים ביחד בפעם הבאה (גם שאני מנסה להסביר שהם כל חודש מתנהגים בחוסר מקצועיות ותמיד יש בעיה אז פעם אחת יחזירו 2 ) ואמרתי שאני אקח אחריות אחתום וכל מה שצריך מנסים להפחיד אותי שזה יגרום לטיפול נמרץ,פגיה נכות .. כאילו לא כל יום נולדים תאומים. וגם מי אמר ששניהם יקלטו ? הרי הפעם החזירו אחד ולא נקלט. בקיצור אני צריכה לחכות לגיל 35 משהו הזויי . סך הכל רוצים אח לילד המתוק ועוברים כאלה יסורים.
אמרתי להם שמבחינתי להעביר את העוברים הקפואים ליחידה אחרת שתסכים לי להחזיר 2 עוברים .. אולי אתן מכירות מקום מומלץ , שיהיו אנושים ומקצועיים ויהיו מוכנים לבצע את ההחזרה מוכנה לשלם באופן פרטי
אנחנו מהצפון אבל מעדיפה לנסוע למקום מרוחק בשביל טיפול נורמלי ואנושי!
תודה לכולן
לגבי הסיבות של המרפאה, אפשר לבדוק, יכול להיות שאלו הנחיות שמיועדות כדי לא לגרום לך נזק.
ולגבי לידות תאומים, ממליצה לקרוא ברשת על הסיכונים בהריון תאומים. (פגות יכולה לגרום לסיבוכים שישארו לכל החיים)
לא בונה על תאומים בונה שיצליח לפחות אחד
ולא ימשכו אותי עוד פעם על כל עובר 4 5 חודש..
חוק לא ברור .. כי מגיל 35 מותר 2 עוברים אז בעצם בגיל 35 אין חשש לפגות ונכות ? התעייפתי מההנחיות של משרד הבריאות במלחמה מבטלים טיפולים אבל כל הקניונים פתוחים😪 מה יש לצפות
והרבה רופאים מפחדים מתאומים
הוא מבצע את הפעולות .
קשה מאוד עם חוסר אנושיות ותשובות של "אני מחליטה" וזהו זה
יש להם מעבדה מצוינת. וספציפית על פרופסור אוריאל ויסמן (מקבל דרך מכבי)
לחכות ככ הרבה זמן לפעולה.
ממליצה על אסותא או מדיקל סנטר שעובדים עם רוםא פרטי.
אם תכתבי קופת חולים נוכל להמליץ לך על רופאים בקופה שלך
חמישה חודשים בשביל להחזיר עובר אחד .. אז מה בשביל השניים הנותרים אני אחכה שנה!??!?!
מבחינתם זה נורמלי והכל בסדר והם מאוד מקצועיים .. שוכחים שמאחורי ה"מקצועיות" שלהם יש בני אדם
ואני גם לא מתכוונת לוותר אני הולכת למנהל המחלקה והוא גם יקבל ממני שטיפה רצינית גם על כל מה שקרה לי הכניסו אותי לסכנת חיים מטורפת עם הדימום הפנימי משהו שלא אמור לקרות וקורה אחת לכמה אלפים טובים יכלתי להגיע לסכנת חיים ממש אם לא הייתי חוזרת למיון.. ועד עכשיו שתקתי גם אחרי מה שקרה לי . אבל יש גבול!!!
כמובן אם לא היה משהו מיוחד או שרציתי הפסקה..
דרך אגב- עברתי שאיבה בזמן מבצע שומר החומות,ב"ה לא הייתה לנו אזעקה בזמן השאיבה ולא יודעת מה היה קורה אם כן היה
אני ביום הראשון של המלחמה הלכתי לתומי לעשות בדיקות היחידה בכבישים הריקים.. ואז בצהריים מתקשרת אליי האחות דרך הקופה ואומרת לי לא דיברו איתך מהביח ?? הכל סגור .. למה שיעדכנו??!?!
על זה העצבים שלי שפשוט מרגיש לי שמושכים אותי כמו מסטיק .
גם בהתחלה דרשו את כל הבדיקות מחדש כי חלק היו "פגי תוקף" משום מה הכירורגית שד הפנתה אותי גם לאולטרסאונד .. אני מנסה לקבוע בכל אזור חיפה כולל הביח שאני מטופלת בו נותנים לי תורים ל4 חודשים קדימה .. בעלי הסביר להם שאני מטופלת אצלהם בivf שום דבר לא עניין אותם. לכי תחפשי . בסוף ברוך ה מצאתי ביטול במכון בעכו ונסעתי לשם
נשמע שה5 חודשים זה בגלל עיכובים שהיו אצלך, כדי לשמור על בריאותך, יחד עם המלחמה שעיכבה, מקווה ומתפללת עליך שעכשיו לא יהיו עיכובים , וזה יהיה מהיר יותר
החזרה של 2 עוברים זה משהו שלא עושים כי זה מסכן אותך ואת ההיריון. רק אחרי 3 כשלונות יכולים להחזיר 2 עוברים. זה ככה בכל מקום שתעברי אליו.
החזרה עם רירית דקה יכולה לא להצליח ולכן טוב שביטלו לך.
בדיקות צריך לחדש פעם בשנה וזה ככה בכל מקום. עם הזמן לומדים להיות על זה ולחדש לפני שפג התוקף.
אם סתם מורחים אותך 5 חודשים בין טיפולים זה לא תקין. וגם אני חושבת.שכדאי לך לבקש הסברים ויכול להיות שהרבה מהשאלות ייפתרו.
אני ממליצה על רופא של כללית שנקרא דורון גולדברג ונשמע שהוא יכול להתאים לך. תצטרכי לשלם לו בפרטי אז זה שיקול שלך אם את רוצה.. אפשר גם ללכת רק לייעוץ אצל עו"ד רופא כדי לדעת אם מה שמפריע לך הוא באמת חריג או שככה זה.
מכירה את הבית חולים מקרוב
הם ממש משתדלים להפוך עולמות בתחום הילודה..
וזה גם יחסית בצפון
יש פה רופאים מעולים
והם לגמרי מעיזים לקחת פה סיכונים שלא מעיזים במקומות אחריך
והלכתי לבני ציון ועשיתי טעות
מרגישה שהם חסרי מקצועיות ברמות!!!
דיברתי גם עם רופאה מהממת מלניאדו דר אביה רוזנטל והיא גם אמרה שבעייתי החזרה של 2 עוברים בגיל וגם פחות מומלץ לשנע אותם.. אם זה ביח אחר סבבה אבל בואו אתם רואים את כל ההיסטוריה שלי מהחצי שנה האחרונה איתכם , כמה אני חיכיתי בשביל שיחזירו עובר אחד בטוחה שבכל כלל יש יוצא מן הכלל ואפשר להתגמש גם לטובת המטופלת ביחוד אחרי כל ההמתנה שלי והדימום הפנימי שעברתי ולא שהרופאה המטפלת שלי אומרת לי אני מחליטה וזהו ולא יקרה
ועד עכשיו הייתי ילדה טובה כל מה שאמרו עשיתי בלי ויכוח , אחרי כל מה שקרה לי שהייתי מאושפזת הרופאות הגיעו אליי לא פציתי פה! וגם בהחזרה הראשונה לא ביקשתי 2 עוברים .. אבל כן אני רוצה לקדם תהליכים ולא להימרח עודד
ההמתנה להחזרת עוברים שזה לא בהכרח חוסר מקצועיות...
זה מאוד מעצבן ומתסכל, אבל להחזיר עובר עם רירית דקה למשל זה חוסר מקצועיות כי אין לו כמעט סיכוי להחזיר וזה סתם בזבוז...
לא יודעת את כל הסיבות, ואולי חלק באמת היו שטותיות, ואולי יש באמת בעיה שלא קיבלת הסברים על מה קורה, אבל בסוף זה משמעותי שיהיה שיקול דעת מקצועי מתי נכון להחזיר...
אבל חודש אחרי חודש יש בעיה זה קצת הזוי.. ורמת התסכול גם של מטופלת עולה בהתאם . לכן ביקשתי יפה מהרופאה שבפעם הבאה שתתאפשר החזרה (שלא תהיה מלחמה והרירית תהיה יפה והציסטה לא תחליט לחזור) בתזכורת של כל מה שעברתי שיחזירו לי את השני עוברים הנותרים וזה נגמר ב"לא יקרה אני המחליטה" . ודרך אגב לגבי הרירית היא לא הייתה מאוד דקה הייתה גבולית ולא רצו שיתבזבז עובר אבל הנה עבר עוד חודש..
נשמע סופר קשוח!!
בנוגע לשניים, האמת שזו הנחיה של משרד הבריאות.
בנוגע לכל היתר, אני לא חושבת שהייתי מעבירה. נשמע לי לסבך וזה בעצם שתי החזרות. הייתי עושה אותן איפה שהעוברים. בע''ה בע''ה שזה פשוט יצליח וזהו. אם לא אז את השאיבה הבאה הייתי עושה במקום אחר.
את בעיקר צריכה רופא זמין. זה נשמע שאת מטופלת של היחידה ולא של רופא ספציפי?
תכנסי לקבוצות פוריות בפייסבוק ותחפשי המלצות באזורך דרך הקופה שלך (אפשר פרטי אבל זה הון. אני העדפתי רופא דרך הקופה, את הפעולות עשיתי בהרצליה מדיקל, בעצם שאלתי אותם מי הרופאים מהקופה שלי שעובדים דרכם ואז חיפשתי המלצות ומה נח). גם לי היו בלאגנים עם להתחנן לתורים בקופה כשלא היו וכאלה. אבל בסוף לרוב הצלחתי טלפוני. והיו לי דחיות אבל פחות ממה שאת מתארת.
בהצלחה ענקית!
את השאיבה למשל עשתה לי רופאה אחרת שהייתה באותו היום.
כן כנראה אשאיר שם ואם ח"ו לא יצליח אעבור למקום נורמלי
לידה ראשונה וב"ה הצלחתי לטבול חודש וקצת אחרי הלידה.
ההפסק והבדיקה הראשונה היו נקיים באמת!! ומשם החלו כתמים…
הרב אמר לשים מגן תחתון ולהראות לו והוא טיהר דברים שמבחינתי הרגיש לי הזייה (לא רגילה לראות דם בשבעה נקיים, וזה לא היה מעט דם).
כמובן לא הסתכלתי בשירותים ובניגוב, למרות שברור לי שנקי זה לא היה…
הבדיקה של היום השביעי הייתה בסדר ובאמת טבלתי.
ועכשיו פשוט מרגישה לא טהורה, מחבקת את בעלי ומרגישה שעושה משהו אסור. כאילו למה הייתי צריכה את זה בכלל ולמה אני לא מסוגלת להתאפק.
ואוכלת את עצמי על כך שזה טהרה להרבה זמן בע"ה (מניקה) ואם זה לא כשר, אז מה?!
ואני מזה לא אחת של נרבים בקטע של המקווה.
וזה רב ירא שמיים באמת, אבל חוששת שאני זו שלא הסברתי את עצמי כמו שצריך ולא תיארתי את התחושות ואולי העלמתי דברים וכו..
באמת שלא יודעת מה רוצה מכן, אולי פשוט לפרוק
וחיבוק לך
אני חושבת שמה שרב התיר זה בטוח בסדר (ואם היו לו עוד שאלות/בירורים זה תפקידו)., ואולי העבודה שלך היא לקבל את זה שזה בסדר.
יכולה להגיד בנימה אישית שגם לי התירו כל מיני דברים שלפעמים הרגישו לי הזויים, והיתה לי עבודה פנימית שם לשחרר.
ואם עדיין זה לא משוחרר לך, את יכולה לחזור אליו עם התיאור של התחושה הזו ודיוק של כל מה שהיה, אולי זה ירגיע..
קודם כל התאוששות קלה מהלידה והסתגלות בכיף למצב המשפחתי החדש.
מה שתיארת זה נפוץ מאד
לפני לידות, במחזורים סדירים בלי הכתמות הורמונליות, בלי הנקה, הכל מאד מסודר, ווסת, הפסק, נקיים, אין כתמים ועניינים.
בפועל, העולם של הנשים בעולם של לידות הנקות יףומניעה, מלא בכתמים
ולצורך זה בדיוק יש הלכה ,שקובעת מה כן אוסר ומה לא.
מכירה את הסיפור על תנורו של עכנאי?
זה ממש זה.
ההלכה נקבעת לפי מה שקובעים פה בארץ. וזה רצון ה'
..
לגבי אם לא תיארת לרב מספיק וכזה,,זה האחריות של הרב, לשאול על כל הפרטים כדי לפסוק, תסמכי עליו...
ורק אוסיף עוד משהן,
לפני ההריון של הבכור שלנו, היצה בדיקה באמצע 7 נקיים ממש בגוון בורדו
אני כבר חשבתי לפסול הכל,
אבל בעלי הציע שנשאל רב.
גרנו אז ליד רב גדול וחשוב מאד, לא מזכירה את שמו בקטע של אאוטינג.
ושאלנו. והוא התיר.
והיה לי קשה לקבל שהגוון הזה בסדר. ממש עבודה של אמונת חכמים.
טבלתי לפי הפסק של הרב, ב"ה זכינו בהריון
והבן שנולד, שהוא כבר בחור, ילד כזה צדיק וקשור לתלמידי חכמים ב"ה, ואני תמיד מרגישה שזה קשור, ילד שנולד באמונת חכמים
..ורק עוד משהו. אנינבפעמים האלה אומרת לקב"ה, אני רוצה באמת להיוצ טהורה כרצונך... תעזור לי. ובדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו...אם זה לא היה טהור, הקב"ה היה מסובב שתאסרו...
וזה תקף גם למניעה… אם את רוצה למנוע, אל תסמכי אל הנקה❤️
אבל בהחלט לא סומכת על זה בתור מניעה..
תודה רבה על התגובה וההרגעה❤️
מה שמחזק אותי זה שאם ה' רוצה שאני לא אהיה טהורה אז אני לא אהיה טהורה
כי קרה לי אחרי שהתחלתי לקחת מניעה שהיו לי כתמים וממש נזהרתי ואז הייתה לי פשלה שגרמה לי להיטמא (פשלה שהיה פדיחה לשאול את הרב ועדיין שאלנו בתקווה שהוא יתיר)
בכלל בנושא הזה יש המון מקום של אמונת חכמים
מה שעוזר לי הוא לזכור שבימי המקדש היה דם טהור ודם טמא.
כלומר טומאה וטהרה הן לא עניין של מה שאני רואה בעיניים.
אני אוהבת. אולי יש מי שישעמם אותו, נראה לי ענין של מה אתם אוהבים ורגילים.
יש גם מקום בשם שביל התפוזים או משהו דומה, באזור קיסריה, אולי יהיה לכם מענין
אולי יתאים לכם יותר חיפה.
רכבל, מוזיאונים וכו'.
הילד חינוך מיוחד הולך עצמאית?
ממליצה על חוף גינוסר או חוף אמנון, יחסית סביר מבחינת צניעות אם רלוונטי להיכנס למים.
עם רכב אפשר לעלות לגולן.
לדעתי טבריה משעממת ללא טיולים באיזור.
אם סיבוב של שעה (אולי אפילו פחות) רלוונטי אז שמורת ארבל מהממת.
עין נון נחמד.
הוא בעיקר רוצה פינה שקטה לצפות במסך אלא אם משהו שמעניין במיוחד בשבילו גינה שווה או חיות. חיות ישעמם את הגדולים..מורכב
רעיונות נחמדים. צריכה לראות מה מתאים..
רכבל הייתי לפני שנים כילדה, היום מרגיש לי מפחיד, לא?
השביל מתחיל צמוד לאתר 'רוב רוי'
חונים שם ויש שביל הליכה סלול ונעים לאורך הירדן עד לסכר.
רמת הנדיב פארק מקסים לדעתי
לא יודעת מה זה אומר משעמם... זה לא אטקציה אקסטרים....
פשוט מקום מאד יפה, עם שבילי הליכה, עם המון פרחים וצמחים ובריכת דגים ויש בכניסה גם מתקנים לילדים לדעתי
חוף יחסית רגוע זה חוף אמנון. במיוחד אם הולכים שמאלה לאזורים שאין שם מציל
בעיקרון יש שם בכניסה גם אזור עם מציל
ויש עוד הרבה חופים עם מצילים לאורך הכינרת.
אצלנו בעלי עובד עד 20:00 ככה שאני אני אחראית לפזר את הילדים ולאסוף אחה"צ.
פועל יוצא מזה הוא שאני לא יכולה לעבוד בעבודה שדורשת ממני להגיע מוקדם בבוקר (גם 08:00 זה מוקדם לצורך העניין) וחייבת להספיק לאסוף את כולם.
שיעורי בית, קניות לילדים, דברים שצריך להביא לגן, ארוחות צהריים, זה עליי.
ככה שאני מרגישה שחייבת גם יום חופש אחד לנשמה.
אז מה עושים? במה עובדים במצב הזה???
אני ניק מוכר כאן ופתחתי משתמש רק כדי לשתף בתסכול שלי
ולהבין מה לא טוב בהתנהלות שלנו
נשואים כמה שנים טובות , יש כמה ילדים תודה לאל
ומאוד רוצים עוש כבר שנה בלי מניעה ולצערי עדין לא נקלטתי ואולי זה גם מוסיף לכל התחושה של הבאסה
אבל המצב הכלכלי שלנו מתסכל ברמות
ואני אסביר
אנחנו מרוויחים טוב מאוד תודה לאל
אבל תמיד מגיעים למצב שבסוף חודש מוציאים מהתוכנית חיסכון
אין לנו הרבה מותרות
חוץ מבגדים לנו/ לילדים בזמנים שצריך
(אל תציעו יד שניה פחות מתחברת).
יש לנו בית שקנינו, בית החלומות
המשכנתא מטורפת
יש 2 רכבים
זה נראה על פניו חיים ברמה גבוה מאוד אבל אין לנו כל כך ברירות
הקניות לבית (סופר וכו) פשוט שואב
הגענו לכמה אלפי שקלים טובים בחודש
חוגים, כל מיני דברים שצריך, מעשרות
לא מבינה מה אנחנו עושים לא טוב
בכללי אני במשבר אמוני גדול
ומרגישה שהכל סגור עלי
גם הרצון לילד
גם המצב הכלכלי שקצת חונק אותי
ועוד כל מיני דברים
מי שקונה בית היום בישראל הגיוני מאד שיהיה לו קשה כלכלית.
המצב באמת ממש קשה,
בטח כשקונים בית חלומות.
הענין הוא שלרוב זה בחירה שעושים בצורה מודעת ואז יודעים שגם יצטרכו לעבוד קשה כדי לשרוד את זה.
עשיתם את זה במודע?
לגבי הוצאות של סופר - לדעתי זה לעשות חישוב פעם אחת כמה מוציאים על כל תחום ולוודא שיש את זה בהכנסה החודשיץ,
אם לא - לחפש הגדלת הכנסה כלשהי או לוותר על משהו, נגיד אחד הרכבים או כזה.
ואחרי זה פיזית לחלק את הכסף אחרי העשירי מה מיועד למה. ולא להתפזר מעבר לזה.
לא קל, אבל פתרון טכני..
בהצלחה!!!
לק"י
לא יודעת כמה אתם, ומה זה כמה אלפים.
אבל זה נראה לי ההוצאות הזניחות (אפשר לחפש סופר זול יותר, לראות מה אפשר לא לקנות או לקנות בזמנים מיוחדים, בלי להרגיש חנק).
2 רכבים ומשכנתא גבוהה כנראה משפיעים יותר....
ניסיתם להתייעץ עם פעמונים/ מקימי?
לעשות סדר בחשבון הבנק
לצערינו עם יוקר המחיה בישראל זה מצב של לא מעט זוגות
מצד שני כיום רבים לא מצליחים לקנות בית ולחיות עם 2 רכבים
לכל דבר יש מחיר
לפעמים גורם שמבין בתחום יכול לעזור להביא להתייעלות בתחום.
לא פשוט ממש!
לעבוד קשה ועדיין להרגיש שאתם במרדף
בהצלחה!
וממליצה כמו שכתבו פה לשבת לראות על מה הולך הכסף
יש הוצאות ברזל, ויש הוצאות שהן לא כורח המציאות.. אולי אפשר לפרוס את המשכנתא ליותר שנים/ למחזר וזה יוריד קצת את ההחזר החודשי
הי חברות
מתיעצת איתכן- זקוקה לעזרה
בעזה אחי מתחתן ואני עם שני קטנים - 3,1.5
מה שקורה באירועים בדרכ הם מתחרפנים מהמוזיקה והאורות וכל הרעש וההצפה של כל האנשים המתייחסים אליהם..
אזניות הבאנו כמה פעמים התינוק בדרכ מוריד.. זו לא הנקודה..
אני רוצה להיות עם המשפחה ולרקוד ושבעלי לא יהיה משועבד איתם ערב שלם . מה גם בשלב כלשהו הם צריכים להירדם..
אני ממש עבודת עצות. יש לי אופציה להביא בייביסיטר אבל כזאת שהם לא מכירים.
אופציה אחרת זה שבאמצע החתונה בעלי יקח אותם לסיבוב באוטו וכך הם ירדמו ואחכ נעביר אותם לעגלות לתוך האולם..
אשמח לחוכמתכן מה עשיתם בזה..
פשוט שניהם אוהבים את אבא ואמא ובעיקר להיות צמודים.. קשה לי לראות אותם ב23 בלילה עם מוזיקה גמורים וסחוטים ובעיקר אני רוצה להיות משוחררת
מזל טוב!
אבל אני השארתי בבית. בחתונה של אחות. עם בייביסיטר.
ופעם אחרת היתה לי אפשרות להגיע להתחלה, חופה, ואז לקחתי אותם הביתה, השכבתי, השארתי בייביסיטר וחזרתי לחתונה
1. לא לקחת אותם בכלל ולהשאיר עם בייביסיטר
2. אם חשוב לך שיהיו בהתחלה לתמונות וכו, למצוא בייביסיטר/מישהו מהצד של בעלך שיוכל לקחת אולם הביתה לפני/אחרי החופה ולהשכיב בבית. ובכל מקרה לזמן שהם כן בחתונה כדאי שאותו אחד גם יהיה כדי לדאוג להם.
זה באמת פחות כיף שיישארו איתך, לך ולהם...
לגבי זה שהם לא רגילים לבייביסיטר, אפשר להביא אותה פעם או פעמיים אליכם אחה"צ כדי שיכירו אותה וישחקו איתה.
אנחנו עשינו את אופציה 2 וגם אחיות שלי בחתונות קודמות וזה היה ממש הצלה
אנחנו מבקשים מההורים שהם בעצם מחותנים להיות הביביסיטר
ובאמצע החתונה - לקחת אותם הביתה
או שמשקיעה במישהי שהם כן מכירים וסוחבת לערב שלם
אני בחתונה אחת הבאתי את הילד לדודים שלי (החתונה היתה מהצד של בעלי)
הוא היה בחופה ואז הלך לדודים שלי, אומנם לא הכיר אותם אבל הם פינקו אותו וזה עבר ממש בסדר.
בחתונה אחרת, הזמנתי בייביסיטר לבית של חמותי.
החתונה נערכה קרוב אליהם ולמרות שהחתונה הייתה של הבן שלה זה לא הפריע לה.
הבת שלי הייתה איתנו עד אחרי החופה ואז הבאתי לבייביסיטר.
גם אז, למרות שלא הכירה אותה זה היה בסדר.
כן מתישהו בכתה לה הרבה אז באמצע החתונה קפצתי לבית כדי להניק אותה ואז היא נרדמה.
גם גיל 3 השארתי....
תנסי למצוא כזו אופציה, מישהו שהם מכירים
מטפלת/דודה מהצד השני וכד'.
פשוט להביא לפני החתונה ולבוא לקחת בלילה.
אני גם אמא שמאוד קשה לה לשחרר.
הילדים שלי לא יודעים מה זה בייביסיטר עדיין... וממש לא יכלתי בפעם הראשונה בחתונה להשתמש בזה. הם לא היו זורמים בכלל.
חמותי וגיסתי באו לתונה, גיסתי הביאה איתה חברה, הם שמרו עליהם חלק מהזמן, זה היה ממש נוח.
דאגנו שיהיו לנו 2 עגלות, הגדול שלי עוד מסוגל לנוח בעגלה..
בריקודים השניים גיסתי וחברה שלה יצאו לסיבוב עם שניהם בעגלות ושניהם נרדמו.
הם חיכו איתם בחוץ עד שנגמרה המוזיקה הרועשת ואז הכנסנו את הגלות פנימה לאולם עד סוף החתונה.
הילדים היו ככ עייפים שנשארו ישנים ב"ה.
אני נורא פחדתי שזה יהיה אינטנסיבי וקשה. אבל ב"ה היה ממש מוצלח.
מזל טוב!
זה רעיון מעולה.
חמך וחמותך לא מוזמנים? או שהם פחות הסגנון שירוצו אחרי הקטנים...?
לא היו לי ילדים בני שנה וחצי אבל כן בני שנתיים ושלוש.
אצלנו הם שמחו ונהנו מהאווירה של החתונה, בכלל לא היו שפוכים.
תינוק קטן זה קשוח בחתונה, למרות שגם זה היה לי פעמיים, דווקא הילדים יותר זרמו עם האווירה והיה מוצלח, לקראת הסוף הלבשתי פיג'מה והם נרדמו על הכיסא או הרצפה.
בעיני ברור שהאחיינים מגיעים לחתונה של הדוד, אבל זו כמובן דעתי
בשבוע 10?
אני ממש מרגישה תזוזות שם
כמובן רק שאני במנוחה ממש, ובמלא הקשבה..
כאילו נגיד כשהולכת לישון, נחה על הספה וכזה
כאילו גיימני וגוגל אומרים שאין מצב
לפעמים פעילות מעיים מרגישה דומה...
חברה שלי לאחרונה התעקשה ממש בשבוע 11 או 12 שהיא מרגישה תנועות..
וזה כבר הריון מספר 3 והיא מכירה את התחושה והכל..
בשבוע 13 היא הגיעה לUS שיגרתי וגילתה שהדופק פסק בשבוע 9.
כך שתנועות זה בטוח לא היה...
נהוג לומר שפעילות מעיים מרגישה מאוד דומה לתנועות
וכשאנחנו מחפשות להרגיש תנועות, אנחנו פתאום מרגישות את הפעילות מעיים ויותר מודעות..
בשעה טובה!
כששכבתי על הבטן ושאבתי אותה פנימה.. בלי ספק זה היה תנועות
אבל אחרי הלידה הרגשתי מלא תנועות...
מה שגרם לי להבין שחלק מהתנועות שהיו לפני לא היו בכלל😂
כנראה זה היה אצלי תנועות מעיים
שני הגדולים שלי הראו סימנים שהם עומדים לגבוה. הייתי זריזה לשם שינוי והזמנתי בגדים מראש במידה הבאה. אבל החבילה שלנו הלכה לאיבוד 🫣
היום בבוקר הבן שלי בכה חצי שעה על זה שהמכנס שלו לא מגיע לקרסול ופשוט רציתי לבכות איתו. הוא גם ככה קשה במכנסיים ויש לו רק 4 זוגות שהוא מוכן ללבוש, אז למרות שיש לי בגדים שהעבירו לנו במידה שלו, באמת לא היה לו מה ללבוש. וקשה לי נפשית לקנות עוד בגדים אחרי שהזמנתי ב250₪ והחבילה לא הגיעה.
וגם מחר יהיה אותו דבר כי באמת אין לו בגדים.
והגדולה עושה כל בוקר פרצופים שאין לה מספיק בגדים (בצדק, הרבה קטן עליה והחבילה עם המידה הבאה הלכה לאיבוד).
אם מתאפשר אני הייתי קונה קודם כל כמה שיהיה להם ולא יילכו ככה לגן בית ספר וכו
אחרכך דואגת לגבי החבילה, לקבל פיצוי, או החזר או משו
ואת צודקת
אני שונאת לעשות קניות, אבל נראה שאין ברירה
הייתי קונה חדש כי זה דחוף
ודורשת פיצוי
גם אם ימצאו שיקחו בחזרה ויחזירו את הכסף
אבל הוא לא מוכן ללבוש אותם כי הם לא בדיוק בגזרה הנכונה.
לכן גם אין לי כח להתרוצץ לחפש, עד שסוף סוף מצאתי
יש לו דרישות, שיהיה בריא.
זה באמת מקשה על בחירת בגדים, אבל אין ברירה - ילד שהבגד לא נוח לו ממש סובל...
תנסי למצוא גזרה אחת שהוא מסתדר איתה, ותקני לו רק מכנסיים בגזרה הזו. בתקווה שאכן תצליחי לקנות בקרוב... (או שהחבילה תגיע בקרוב)
אנחנו נוהגים לא לברך שהחיינו גם בספירת העומר.
נראה לי שההבדל הוא שבספירת העומר אפשר לברך בשבת, ובשלושת השבועות גם לא בשבת.
(למרות שבחיים לא בירכתי "שהחיינו" על בגדים....).
עד ל''ג בעומר לא מברכים שהחיינו.
לכן לא מחדשים בגדים ולא אוכלים פרי חדש. (אנחנו מברכים שהחיינו על בגד חדש וגם על פרי חדש..)
סנדלים למשל, אין בעיה לחדש כי לא מברכים שהחיינו על נעלים. בדיוק ביררתי..
לכן אם צריכים לחדש בגד או רוצים לאכול פרי חדש, עושים זאת בשבת.
כנראה גישות שונות בהלכה.
אנחנו אשכנזים.
ולגבי הבלבול בין ספירת העומר לשלושת השבועות לתשעת הימים-מכירה אבל בהקשר מעט שונה
וזו גם הפסיקה של הרב מרדכי אליהו בדרך כלל.
כן מברכים שהחיינו על פרי חדש נראלי? לא בטוחה לגבי זה
אבל בוודאות לא מחדשים בגדים.
וכן יש הבדלים בין ספירת העומר לשלושת השבועות-
למשל בשלושת השבועות משתדלים גם לא לקנות אם לא חייבים ממש, בספירת העומר אין עניין כזה
ואם יש צורך לחדש(למשל אם נהיה חם פתאום וחייבים לעבור לקצר) אז גם עושים בספירת העומר ובשלושת השבועות רק בשבת.
אין בספירת העומר שום עניין עם רחצה, בריכה מעיין וכאלה חופשי. גם פעילות חברתית חופשי ובשלושת השבועות יותר נזהרים באופי הפעילות..
