לא שתהיה רבנית(מדבר בשם עצמי)

מחפשים אישה טובה עם יר"ש וצניעות (לאו דווקא רק צניעות הבגד)

רבניות לא בהכרח אומר שהן שייכות לארגון קולך וכל אלו.

רבניות אלו גם נשים מלאות תורה,

שיכולות ללמד אחרים תורה.

לא עם תעודת הסמכה, אלא עם תואר שבו בני אדם קוראים להן.

ויש המון כאלו, נשים יראות שמיים.

כמו שראית פה, לא.

לכן אני בעבודה על עצמי לשכוח תלמודי כדי שהבינישים לא ירתעו ...

מקווה שלא התחלת בלשכוח אותן

זימון מלאכים...

בסוף את תפגשי מישהו שלא יירתע והוא יהיה האחד שלך.

אחרי כל משפט תורני שאת אומרת תוסיפי: "לא יודעת", "לא בטוחה", "נראה לי".. ככה לא יירתעו!! 

שתחביא את עצמה, עד מתי? הדייט השני? האירוסין? החתונה?

האגו אינו שייך בדברי תורה.

מרדכי,

מה שאתה מציג הוא קטן ושטותי. יש בשפע מקורות המחייבים אישה בלימוד תורה. אישה יכולה לפסוק הלכה (לא צריך רב לכך, אלא מישהו בקיא), אישה יכולה להנהיג קהילה (היו בשפע, תלמד היסטוריה) ואף בתקופת הבית וחז"ל נשים היו חזקות.

קודם כל, זה שגברים בכלל מעיזים לדבר על נידה- כן כן, גם חז"ל, זה חוסר צניעות משווע, אם כבר מדברים. אישה יכולה להיות צנןועה, יראת שמיים, טובת לב ובעלת חסד, אמא נפלאה ווזיווג נפלא כן, גם אם היא גדולה בתורה. האם אתה באמת מעודד נשים מלהתקרב לקב"ה? אין שום מקום שבו נאמר שהתורה ניתנה לגברים. מתפקיד האישה בתור אם ומחנכת, בתור שותפה לבעלה דווקא ללמוד ולדעת, בכדי להיות לו חברותא וגם לנהל שיחה אינטילגנטית. אני מבטיחה  לך שבית בו האישה למדנית הוא בית שדברי תורה עפים ומתנהלים בו ללא הפסקה, וזו נקודת המוצא של הזוג. הקרבה לה' אינה יכולה להיקבע ע"י רק על מאמרי חז"ל. לשפ כך יש הלכה. ההלכה דורשת את הלימוד מאישה בכדי לחנך נכון, וחבל שהידע שלך לא מגיע לשם. ולא, אל תדבר איתי על "מצוות נשים". אנו חוייבנו בתרי"ג מצוות בדיוק כמוך. אנו היינו במתן תורה, ולא אמרו: אהההה, בנות, תלכו, זה לא בשבילכן. בכלל לא בטוח שמצוות לימוד תורה הוא רק לגברים. זו אינה מצווה שהזמן גרמא. זה שכתוב "ושיננת לבניך" אינו אומר כלום- גם כתוב שבני ישראל יצאו ממצרים. הנשים נשארו בבית? בבקשה אל תקתין את הקב"ה רק בגלל שאתה מאויים ומפחד מזה שאישה תהיה שווה לך בידע. ההפך, תשמח בכך שאישתך תדע, שתבין, שתהיה חלק מעולם התורה.

דרך אגב- ראב הוא מוןרה קהילה, ואישה יכולה להיות "רבנית". זה שהמושג היום הפך לבעייתי זה לא קשור. אשת החכם, אשת הצדיק, אשת הרב תמיד היו נשים ידעניות וזה מה שגדולי תורה חיפשו כי הם ידעו מה שאינך יודע מסתבר- שיש מצווה לאהוב ולדעת את ה', ולפי הרמב"ם (סוף סוף הלכה) הדרך לכך היא מעשים ולימוד. אל תעשה אותי מלאך, רגשנית ושאר השטויות. אני אדם, יהודיה השואפת לקרבה ולקיים מצוות ה' בדיוק כמוך. אם בינייש לא רוצה אישה שיודעת

1)הוא במאה הלא נכונה

2) הוא אינו מבין את גדולת ה' ביצירת בית אמיתי.

כן, אני יודעת הלכה. אני יודעת גמרא (אל תפחד, גם אם במקרה אני יודעת יותר ממך יהיה בסדר), אני מבינה בשו"תים, במשנה והתורה. אם זה עושה אותי לא טובה בעיני ה', אני פיל עם ארבע נדנדות. ואם אני טובה בפני ה', מי אתה שתקטין את אלוקים לרמה שלך, ומי אתה שתגיד? מכל מלמדי השכלתי. עזר כנגדו היא לא החמודה שיושבת וסורגת כיפה בצד- זכר ונקבה בראם.

לפני חז"ל תביא דאורייתא, ולפני נידה תביא את חז"ל שאומרים אחרת.

בית של תורה, בית אמיתי הוא בית שבו התורה שוררת משני הצדדים- מאתגרים אחד את השני באמונה, המצוות ובלימוד. כל מי שלא מבין את זה יש לו חסך רציני בהבנת היהדות.

הוא הביא מקורות שאוסרים (תיפלות, גמרא מפורשת שהיא לא מצווה ללמוד ולא ללמד. פסקי הלכה של הרמבם ובעל התניא...) לומר שהיא כן מחוייבת וזה שהיא הייתה במתן תורה זה טפשי, (סליחה על הביטוי) במתן תורה גם יש הלכות לכהנים. לא אמרו לי ללכת. אז מותר לי לעבוד בבית המקדש? יש גם הלכות צניעות... שאמרו לאשה נשואה לכסות את הראש הלכתי?? לא! אתם חייבות בכל הלאווין ובמצוות עשה שהזמן גרמן. אם תורידי מצוות שתלויות בבית המקדש - את הרוב קיבלתם.  אז לא אמרו לכם ללכת.

היסטוריה? זזה הוכחה? נגד גמרות??? (ואת קוראת לעצמך עובדת ה' ומחפשת להתקרב אליו?)

בכלל מאיפה לך האומץ בכלל לומר שזה שחזל דיברו על נידה זה לא צנוע?!? את קלטת מה אמרת ?!?! וזה נקרא לחפש את ה' מדובר על ענקי עולם. רבי יוחנן היה יושב בירידה למקווה של הנשים שיראו אותו שהם טובלות ויהיו להם בנים כמותו. כן, הן היו ערומות וטבלו והוא ישב שם. רבי יוחנן!!!!!!!!!!!!! תנא קדוש עליון אחד שלא היה לא חברותא מספיק חריף והלימוד שלו לא היה מקסימום - השתגע וחכמים התפללו עליו שימות כי הוא לא יכל לסבול שהוא  לא לומד. אז ששאלו אותו הוא ענה "נדמות בעיני כאווזות לבנות" זה לא מעורר בו רגש ותאווה (זה לא היתר גורף אבל כשרבי יוחנן עושה את זה והגמרא מודה שזה היה בסדר אני לא מפקפק) אז לומר שהוא התעסק בעינייני נידה זה חוסר צניעות????

איפה אמונת חכמים? הגמרא אומרת קודשא בריך הוא ואורייתא חד הוא. הוא מתעסק בתורה ו"דברי תורה אינם מקבלים טומאה" כן כשזה מגיע מתוך בניין רוחני מתוך לימוד תורה בטח של אנשים נשואים או לקראת נישאוים שצריכים לדעת את ההלכות - אין בעיה ללמוד הלכות נידה.

אם את טוענת שזה חוסר צניעות מאידך ושאת מזלזלת ככה בחז"ל ותורתם והדרכתם אך אומרת שאת לומדת תורה כדי להתקרב אל ה'. מאידך.

תעשי חשבון נפש דחוף!!!! נראה שסדר העדיפויות התעוות. אם מתוך ידע מגיעים לכאלה אמירות אז אל תלמדי לא סתם הגמרא אומרת שנשים ערמומיות והתלמוד גורם להם להיות ערמומיות יותר ומכאן מגיע שיבוש. תראי לאן הגעת

וסליחה אם פגעתי

בגמרא יש. נן דעות אחרות כמו של בית שמאי. אני לא מתעלמת מחז"ל אדרבא- אני מקשיבה להם. ומאיפה אני מקבלת את העוז לחלוק על חז"ל? מזה שאני מקבלת מחזור והם לא, אז זו עדות ממקור שני . זה חובר צניעות משווע לדבר על דבר זה בסביבת גברים. "והצנע לכת עם ה' אלוקיך" זה שאתה לא יכול להבין את המשמעות של גבר ר שקובע הלכות נידה זה ממש לא בעיה שלי. ואתה יודע מה? מכירים בכך ולכן יש את נשמת- נשים שקובעות לנשים. אתה חושב שהמצאתי גלגל? וזה שרבי יוחנן יושב שם, או רבי עקיבא עולה על עץ תמר אחרי אישה הוא ביקורת אם תסתכל בדיון. זה היה בעייתי, לא טוב. אז את רבי יוחנן אתה מקבל ואת החכמים ששואלים אותו אתה לא? הם אח"כ ישבו שם? ולמה למקווה נשים הולכות בלילה? אתה ממש חכמולוג. הגמרא אומרת שנשים ערמומיות ועוד הרבה דברים לא יפים. יש נשים כאלה, ויש שלא, בדיוק כמו שיש גברים כאלה. אני למדתי תורה, מפרשים, נ"ך, תרגומים, בבלי, ירושלמי, רבמ"ם, שו"תים ועוד ואני גאה בכך. אני לא ערמומית, אני מדברת על הלכה ועובדות שהתקבלו במשך אלפי שנים, מדאורייתא ועד היום. מאיפה אתה מקבל את דבריך? מ2.5 אמרות? תוכיח!

חוץ מזה, אני אמרתי משהו על עבודת ה' שלך? לא. מאיפה אתה מעיז לדבר על שלי? יש לך מושג מי אני? מה אני עושה? במה אני מאמינה? אתה כועס עלי שאני מקשיבה לחכמים אחרים ממך ולקולות אחרים בגמרא, זה הכל. מי יותר צודק, רבי יוחנן או רש"י? אתה לא פחות סלקטיבי בהקשבה שלך לחכמים, אז תעשה טובה, תגיד שאתה לא יודע מספיק ושאתה מפחד, אבל אל תתלה את זה בי.

זה בשביל מה את לומדת גמרא רמב"ם ושו"תים?

אם את חושבת שאת יודעת יותר טוב, ואת יכולה להתווכח איתם ולבקר אותם חבל בכלל להתעסק עם דבריהם, תלמדי חומש ותפרשי אותו איך שבא לך.

מה שאת אומרת לא בעייתי בגלל שאת אישה, הוא בעייתי כי לא כך לומדים גמרא!

בשום דור גברים ונשים לא למדו גמרא בצורה ביקורתית, של - אולי הוא בסדר ואולי לא, אולי הוא צודק ואולי לא, הראשונים כולם פסקו כמו דעה אחת - אבל אני סובר כמו דעה אחרת בגמרא.

אין שיטה כזאת!

זה בדיוק נקרא "להוציא דברי תורה לדברי הבאי"

לא אמרתי באיזה שיטה אני לומדת, אני פשוט לומדת הרבה דברים שונים ביחד. בוודא שכך לומדים סוגייה הלכתית. חוץ מזה, קשה להאשים אותי שאני לא לומדת כמו בישיבה כי אכן לא הייתי בישיבה. נקודת המוא שלך היא בעייתית. אם הייתה לי מסגרת אולי זה היה שונה. אני גם לא לומדת בצורה ביקורתית. אני לומדת בקיאות ועיון ורואה מה אני מבינה. לא ידעתי שזו ביקורת, אני חשבתי שזה לימוד.

אני משתדל ללמד עלייך זכות שאת באמת לא מבינה שהלימוד הוריד אותך לפי פחת, לזלזול בקדוש והיקר לנו. 

למה אתה חושב שלא למדתי מרב ? כל מה שאני אומרת פה הוא חזרה על אותו דבר- אני זאת שמתבססת על פסיקה הלכתית. אל תלמד עלי זכות ואל תתיימר להגיד שאני מזלזלת רק כי אתה לא מסכים עם פסיקה.

"בוודאי כך לומדים סוגייה הלכתית"

מאיפה את יודעת איך לומדים הלכה?

יש לך חוסר ידיעה בסיסי בגישה לחז"ל, וכשאת לומדת הכל יוצא עקום!

אז בוא נלמד אותך הקדמה לגמרא שלומדים אצל בנים בכיתה ה'

אחד מיסודי האמונה הם מסורת תורה שבעל פה.

כשתנא אומר משהו, אין סמכות לאף אדם בעולם לחלוק על זה. ולכן אם אמורא לא מסתדר עם דבריו שלתנא, אנחנו דוחים את דברי האמור, כי כנראה הוא לא ידע את זה.

אמורא לא יכול לחלוק על תנא!

באותה צורה לאחר חתימת התלמוד אי אפשר לחלוק על אמורא. אם אחד מהראשונים אומר משהו, ונמצא גמרא שמשמע הפוך, זאת תהיה קושיא על אותו ראשון, ונדחה אותו כך מהלכה. הוא לא יכול לומר - אני חולק!

לאחר תקופת הראשונים (בערך בזמן השו"ע) המצב לא כל כך חתוך, אבל באופן עקרוני יש את אותו כלל, אחרונים לא חולקים על ראשונים.

ממילא לומר משפט כמו "זה לא צנוע שגברים ידברו על הלכות נידה", כשתנאים עסקו כזה, זה בעצם לחלוק על תנא.

וש"את" תרשי לעצמך לחלוק על תנא זה מופקע לגמרי! לא כי את אשה, אלא כי את אפילו לא רב מהאחרונים.

מספיק לבינתיים...

חולקים על אמוראים כל הזמן- כולל הרמב"ם ורש"י. אני יודעת איך ללמוד גמרא, אולי לא אומרת את מה שאתה חושב לנכון אבל אני יודעת יופי איך לומדים. מאיפה אתה יודע? מהישיבה? אז אני למדתי במדרשה בבר אילן. אני יודעת על חכמים. האמת אין לך מושג מה אני יודעת ולא. השו"ע עצמו פוסק לא לפי האמוראים כי המציאות משתנה.

רבי אליעזר אינו אמורא, הוא תנא ההולך בדרכו של בית שמאי, אז לא רק שלא  קובעים הלכה לפי מימרה (שוב), דעת בית שמאי לא התקבלה להלכה. מדובר ברב שהוא בחרם, בנידוי בפני דעותיו.

וכן- לא אני חלקתי. דורות של רבנים כולל החפץ חיים וחכמי דורינו קבעו.- גם בנושא של הלכות נידה שראוי שנשים ילכו לנשים.

האמונת חכמים שלך לוקה בחסר מסתבר.

מאשימים אותי פה בבורות, בזלזול ואני הולכת לפי ההלכה הפסוקה ודרכי הלימוד הקלאסיים. אני לא מבינה, לא לימדו אתכם את תהליך קביעת ההלכה היהודית? כולכם נתקעתם באימרה בבבלי כשאני מתבססת על כ"כ הרבה חכמים במשך הדורות! בורות? זלזול? תראו מי שמדבר. חז"ל היו גאונים. גאונים. אבל להגיד שאין השפעה תקופתית וחברתית היא שקר ובכך הכירו הגאונים, הראשונים, האחרונים וכל חכמי ישראל מאז. על זה בדיוק מתבססת קביעת הלכות היום! אתם ממש לא ברורים לי.

חוץ מזה כולכם קשקשנים, באותו מקום בן עזאי אומר שחובה ללמד את ביתו תורה, אפרופו תנאים.

אתם פשוט מתסכלים אותי.

אבל אני לומד גמרא ואח"כ הלכה כבר 23 שנה ברוב הזמן שאני לא מבזבז כאן.

מאיפה אני יודע?

כבר עניתי לך - כבר מכיתה ה', וזה חוזר כחוט השני בכל הספרות התורנית. זה ממש ממש בסיסי מה שאני אומר.

הטענות שלך לא קשורות לענין. אני בכלל לא נכנס לנושא אם מותר לבנות ללמוד, אני מדבר על העיקרון - "חז"ל קודש".

נכון שיתכן שהמציאות משתנה שההלכה תשתנה לפי זה, אבל במקרה כזה אנחנו אומרים שגם התנאים היו אומרים כך אם הם היו כאן.

את אומרת "ר' אליעזר שמותי הוא" ולכן מחליטה שאין הלכה כמותו. זאת טענה שאפשר לטעון כשיש מחלוקת תנאים, בתוך השיח ההלכתי. 

ויתכן אפילו שנמצא מי שיפסוק כבן עזאי, לא למדתי את הנושא ואין לי ענין בו, אני יודע שהשו"ע פוסק לאיסור, וזה בפשטות של ההלכה.

אבל אני קפצתי על משפט אחד שלך ש"לא ראוי" שגברים יתעסקו בהלכות נידה.

כשזה ברור שבכל הדורות מדוד המלך והלאה גברים התעסקו בזה, ולא ראו בעיה, ואת באה ומבקרת אותם, ואת חושבת שאת יותר חכמה.

זה בורות וזילזול.

סליחה? עברתי על המקורות וזה ממש לא ברור. אאום אתה לומד גמרא 23 שנה, תסביר לי ממתי קובעים הלכה מאימרה? ודרך אגב, זה שאין לך עינין בבן עזאי לא מבטל את הדיון ההלכתי התנאי שהתנהל, על כן דעת בית שמאי היא רלוונטית ולא קובעים הלכה כמותו. אם זה לא שיח הלכתי, אז מה שהוא אמר הוא אימרה ולא הלכה.

בקשר להלכות נידה- כל מה שאתה יודע הוא שיש את מסכת נידה. שום דבר אחר. ויש פוסקים שאכן אומרים שאני צודקת ולכן הקימו את נשמת. חוץ מזה, מה אתה כ"כ צריך להתעסק עם זה? זה מידע ממקור משני לכל היותר ועל פי איך שדברו על נשים לא נראה שקשיבו למקור הראשוני יותר מידי. באמת. ואני לומדת גמרא רק 20 שנה, עמך הסליחה.

הבורות היא שלך וכן הזלזול בי ובפוסקים שלא מסכימים איתך, ויש הרבה. נשים לא הלכו לרב בתקופת חז"ל כי חז"ל היו צריכים לשאול את נשותיהם על זה! הכל בסדר איתך? אתה מקשיב לעצמך? כי לי אתה בטוח לא מקשיב.  אני לא מזלזלת, פשוט מקיימת את "אשר יורוך".  אתה לפעמים אוכל חמוץ לפני השינה? שמעת על ניתוח קיסרי? הרמב"ם אומר לא לעשות את הראשון ושלא שמע על השני. אני תוהה לעצמי איפה הגגבול שלך עובר בלא להסכים עם דברי חכמים.

אתה מצביע על הנקודה בדיוק- אותך טרחו ללמד, אני הייתי צריכה לחטט רגלי ולהיות מדור פורצות הדרך. זה בדיוק מה שאני אומרת- ואני בטוחה שיש רבנים שיסכימו איתי שלמדו יותר זמן ממך, כאילו שזה מדד. אז כל רב שלא מסכים עם רבי אליעזר הוא מזלזל ובור?

אה וחכה חכה עד שתשמע את זה- באופן כללי אני חושבת שבית שמאי צודקים. גם כאן אני מזלזלת? גם אגיד לך שאנו מקיימים את דברי בית שמאי בהמון מקומות למרות שאנו אומרים שלא. זה שלמדת בבלי בישיבה לא עושה ממך מומחה לבבלי או לכל ההלכה מאז. אני דנה פה בדרך פסיקת ההלכה ואותך "לא מעניין" כלשונך כל מי ששונה מדעתך. אני מקבלת את זה שאתה חושב שלנשים אסור ללמוד את הבבלי (מה נתקעתם על זה אני לא יודעת). אני יודעת אחרת- עשה לך רב ואשר יורוך. אם אתה רוצה הערות אישיות נגמר הדיון- אני לא ממשיכה עם מישהו שבגלל שאין לו מה לומר הוא עובר לפסים כאלה.

למה החלטת כך?

נראה לי שאת מתבלבת עם מרדכי.

אני למדתי הלכות נידה ברצינות ונבחנתי על זה ברבנות.

ואת יודעת מה? ננסה שוב.

את יודעת את היסודות שאמרתי?

את יודעת שכשאין מחלוקת בין תנאים אסור אי אפשר לחלוק עליהם?

מה שאת אומרת על זה שאת עושה כמו בית שמאי כל כך הזוי שאי אפשר בכלל לדון איתך.

בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה.

כל הפוסקים בכל הדורות פסקו בית הלל, אבל את יותר חכמה...

בשביל להתווכח איתך ברצינות, צריך פשוט לעקור את כל הבנין שנבנה אצלך עקום, ולשבת איתך סוגיה סוגיה.

ואת מקיימת את דברי המאירי בצורה הפשוטה ביותר שלהם:

"שמתוך הבנתה ביתר מגדרה היא קונה ערמימות  מעט, ואין שכלה מספיק להבנה הראויה, והיא סבורה שהשיגה ומקשקשת כפעמון להראות את חוכמתה לכל"

יש שם מחלוקת בין בן עזאי לרבי אליעזר. יש שם, תבדוק.

פוסקים היום קובעים משהו שונה. תבדוק.

מה שאמרתי על בית שמאי מחוזק ע"י רבנים שונים ותלמידי חכמים, אתה פשוט לא מודע לזה.

אני לא חושבת שזה שלמדת נידה זה ראוי וצנוע.

אתה באמת לא מסוגל להתמודד עם מחלוקת. מדהים. ישבו איתי סוגיה סוגיה ולא הסכימו איתך, על  כך מבוססת דעתי.

תעני בכן ואל

את מסכימה שכשאין מחלוקת אי אפשר לחלוק עליהם - על התנאים, על האמוראים, ובאופן פחות גורף על הראשונים?

זאת שאלה עקרונית, לא רק בנושא הזה.

אני פשוט רוצה לדעת אם יש לנו בכלל את אותה שפה (כדברי שום לקמן)

2. ואני חוזר ואומר - רבי עקיבא למד נידה, רבי טרפון למד נידה, רבן גמליאל למד נידה, רבי יהושע למד נידה, רבי מאיר למד נידה, רבי יהודה למד נידה, רבי למד נידה, רבי יוחנן למד נידה, רב יהודה למד נידה, רבה למד נידה, רבי זירא למד נידה, רב נחמן למד נידה, רבא למד נידה, אביי למד נידה, רב פפא למד נידה, רבינא למד נידה, רב אשי למד נידה, רס"ג למד נידה, בה"ג למד נידה, הרי"ף למד נידה, רש"י למד נידה, בעלי התוס' למדו נידה, הרמב:ן למד נידה, הרמב"ם למד נידה, הרשב"א למד נידה, הרא"ה למד נידה, הריטב"א למד נידה, הר"ן למד נידה, הנימוקי יוסף למד נידה, מהרי"ל למד נידה, האו"ה למד נידה, התרה"ד למד נידה, השו"ע למד נידה, הרמ"א למד נידה, הלבוש למד נידה, הפר"ח למד נידה, הש"ך למד נידה, הט"ז למד נידה, הנוד"ב למד נידה, החת"ס למד נידה, הפמ"ג למד נידה, המ"ב למד נידה, ועוד המון שלא היה לי כח לכתוב (כמובן)

כולם היו גברים, אז כולם "זה לא ראוי ולא צנוע"?

ומי הוא זה שחולק? גברת נרגל ורבותיה האנונימיים!

את באמת חושבת שאת יותר חכמה מכולם?

." זה שכתוב "ושיננת לבניך" אינו אומר כלום- גם כתוב שבני ישראל יצאו ממצרים. "

האם שייך בכלל להתווכח, או שזה פשוט כפירה פשוטה, ואין עם מי לדבר.

מאד הייתי רוצה לפגוש בנות כאלה פנים מול פנים, ולדון איתם

של דרשות וסמכות חז"ל והצד השני לא מקבל את זה?

(לא חשוב אם זו כפירה או סתם לא תסור או אפילו לא זה אלא זלזול 

בסמכות חז"ל, הדיון בנוי על יסודות אחרים)

(זה גם לא קשור לענין לימוד נשים, אישית אין לי ממש דעה בענין)

אני רוצה שהיא תאמר בקול ברור "אני לא מקבלת את סמכות חז"ל, אני יכולה לחלוק עליהם"

או שהיא תאמר "אני מקבלת את סמכות חז"ל, ואני חושבת שגם חז"ל מסכימים איתי"

היא לא אמרה לא את זה ולא את זה בצורה מפורשת. היא מדברת במעומעם, אומרת טענות תורניות יחד עם טענות מזלזלות, והסלט יוצא מאד לא ברור (וזה מצוי מאד...)

אז מעניין איך היא תגיב על שאלה ברורה.

(ואולי היא תמשיך להתחמק ולא לענות על השאלה שלי, נחיה ונראה)

היא בכלל לא ברמה הזאת.

למדה קצת, קראה קצת, שמעה כמה שיעורים מדוקטורים לתלמוד וחושבת שהיא כבר תלמידה חכמה גדולה.

זה בסדר. זה שולי. לא צריך להתרגש.

כל המדרשות שפתחו את התכניות ללמדניות לפני כעשור לא מבינות איפה הן נכשלו וכיצד כמעט ואין בנות שנרשמות לקורסים ולשיעורים הללו. עם ישראל לא ינזק מזה.

ודאי לא אם היא באמת לומדת לשם שמים.

ועל כגון דא כבר כתב הרמח"ל:

כל אלה תולדות הגאווה המשיבה החכמים אחור ודעתם מסכלת, מסירת לב ראשי החכמה ואף כי תלמידים שלא שמשו כל צרכם, שכמעט שנפקחו עיניהם כבר חכמי החכמים שווים להם בלבם, ועל כולם נאמר (משלי ט"ז): "תועבת ה' כל גבה לב". ומכולם צריך שיינקה הרוצה במידת הנקיות, וידע ויבין כי אין הגאווה אלא עיוורון ממש, אשר אין שכל האדם רואה חסרונותיו ומכיר פחיתותו. שאילו היה יכול לראות, והיה מכיר האמת, היה סר ומתרחק מכל הדרכים הרעים והמקולקלים האלה הֶרְחֶק גדול. 

קודם כל הרב ישראל אריאל והרב שרלו אמרו לי את זה אישית (אם זה לא מהימן עליך צר לי, מה לעשות). הרב סתיו והרבנים במדרשה בבר אילן אומרים זאת בריש גלי ופועלים כך- אם אתה רוצה רשימה יש באתר של בר אילן- http://midrasha.biu.ac.il/node/87. כאמור אני אינני פוסקת הלכה ואינני יודעת מה רמת הידע שלך. כפי שאמרתי לנחשון- אם כל הרבנים הללו התירו ומעודדים זאת, אני מסתמכת על דעתם והם קובעים את ההלכה.

מעבר לזה הפסק של רש"י אינו כה חד שזה תפלות, ורבנים היום אף לא מגבילים את הלימוד. אני איני הולכת לפי הרב דוב ליאומ מכיוון שהוא דעת מיעוט לעומת רבנים אחרים. הוא גם פוסק שאסור לנשים לעלות על הר הבית ועוד כהנה וכהנה, דברים שלפי דעות אחרות לא נכונים. עשה לך רב- בבקשה.
 

וכן:כך כתב הריא"ז: "אע"פ שאין האשה מצווה על תלמוד תורה... אם רצה ללמדה - הרשות בידו".²

וכן: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7948

וכן: http://www.kipa.co.il/ask/show/86174-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D

אין בשום מקום קביעה גם לא ברמב"ם עצמו באותו מוקר מצווה ללמד נשים רק מצוות "נשים" ןכן הוא מחייב לימוד תנ"ך (ראה את המקור במלואו) וחכמים אחריו לא הבינו מדוע אסר תושב"ע עד שאמרו- כנראה יש מקור שאנו לא יודעים עליו.. טהרת המשפחה היא מצווה של גברים, כשרות היא מצווה של גברים ועוד ועוד. אתה לוקח את מה שנוח לך על פני דעת רבים. בבקשה- הינה המקורות שלי. רוצה עוד? יש עוד. בלי קשר, לנשים מותר ללמוד ואת זה גם אתה אוצר. אתה קבעת שאינני צריכה לדעת את השתלשלות ההלכה, אבל בא אני אספר לך שתנועת החסידות החלה בגלל שגברים שעבדו בשדה אמרו בדיוק את זה והתאספו סביב צדיק שיהיה "צינור" לקב"ה שהוא ישבור את הראש. אם מזה אנו לומדים, אז לפחות תלמד בהגינות

ושוב, למה כ"כ מפריע לכם שנשים לומדות תורה? אתם יודעים שמותר, כולם מודים שמותר גם ואף חובה. אנו עתה בתקופה בה הצמא הוא לה' ואתה רוצה שאני אלמד כשרות. אתה לא צריך? ודרך אגב- לימוד אמונה הוא הלימוד המעמיק ביותר שיש. הוא מתחיל בתורה ועובר את כל התהליך ההלכתי, דרך הנ"ך, התושב"ע הרמב"ם, הראשונים האחרונים, השו"תים וחכמי דורינו. אז מסתבר שגם הרב דוב ליאור מתיר.

בבקשה, רוצה ויכוח הלכתי- אין בעיה. רק חבל שאני מתווכחת על דברים חיוביים שמקדמים את עם ישראל (הרי לא תעז להגיד שהלימוד של נשים פוגע בעם ישראל, אין לך מקור לכך) ואתה רוצה שאפסיק כי למה? באמת, למה? מה הבעיה שלך עם זה? את זה עוד לא אמרת.  אין לי שמץ של מושג למה אתה מעודד קטנות אמונה ומעשים. אה והרב צבי יהודה (מאותו זרם של הרב דוב ליאור) נשאל והתיר לימוד תורה- רשת מוסדות צביה הולכים לפי זה. אם אתה כ"כ צריך, אחפש את המקורות, אבל יתכן שתאלץ פשוט לקבל את זה שגדולים ורבים ממך החליטו משהו אחר. ד"א, כשאתה שואל שאלה הלכתית ומקבל תשובה מהרב, אתה מבקש ממנו להוכיח? למה במקרה הזה אני צריכה להוכיח לך? נשאלו שאלות רבות והתשובות הן רבות וכולן בעד. אני לא מתשאלת מדוע מותר- ביהדות הכל מותר עד שאומרים לא. אם אתה חייב הוכחה שנאמר לי כך ע"י הרב שרלו אני תמיד יכולה לשלוח לך את ההתכתבות.

לא מסכימה איתך, אין פה פריצת הלכה בכלל. גם אין סיבה שאישה לא תלמד מה שמתחשק לה, כל ההגבלה היא לא נכונה בעיני. שוב, כל הדיון מתבסס על אמרה אחת או 2 של רבי אליעזר- בשום פנים ואפן לא מספיק או תירוץ. לא ברור איך בכלל היגיעו לרעיון שיש לאסור על אישה מלכתחילה, ושוב- אמרות? זה לא הלכה.

אם אישה לא עושה ולא מצליחה להתקרב לקב"ה במוטל עלי- שהוא בדיוק אותו דבר לגברים, אז אתה אומר שבעיה שלה.

דרך אגב, לאישה מותר מכנסיים. אלה בגדי אישה ולא גבר, וזה רק לא צנוע אם אתה חושב על זה בצורה כזאת.

מכיוון שלפי דעת רבנים רבים תלמוד תורה הוא חובה וכן קדיש, אין שום בעיה במה שעשתה. על פי מה אתה קובע? על פי מה אתה מרחיק. אני מקבלת שיש לך דעה, אבל אם אכן יש עשה לך רב וקנה לך חבר, אינך יכול להתעלם מגדולי תורה אחרים. אתה מוזמן ליצור קשר עם הרב סתיו, הרב שפירא, הרב אריאל והרב שרלו. אמרת אמונת חכמים- בבקשה.

אתה טועה לחלוטין בהבנת המדרשות ומזלזל בכבודם של רבנים ובנות ישראל. במטרה היא להגדיל תורה ולהאדירה בכל דרך אפשרית. זה שאתה אומר שמישהי שהייתה במדרשה מגיעה לפיוז בשבת- בן כמה אתה תגיד? אישה שלומדת הלכות שבת, לומדת גמרא, מקפידה יותר, לא פחות.

המילים תאמיני לי משקפות את זה שאתה חושב בעליונות על בנות. חשבת פעם לתומך שאולי זה מעניין אותנו? אתה מציג דעה הלכתית שמקובלת היום על מיעוט. גם הרב דב ליאור לא היה פוסל אישה על למדנות.

האמונת חכמים שלך למרות כל הצהרותיך, נוגעת רק לחכמים ורבנים שאתה מכבד כנראה. מי שיש לו בעיה פה זה אתה, לא אני. אני מדברת את הרבנים שהצגת, ואתה פחות או יותר אמרת שרוב הרבנים של הציבור הדתי לאומי תורני הינם מתירים חילול שבת. זאת המון תעוזה על גדולי תורה שעולים עליך. לפני שאתה שופט אותי תבדוק את עצמך, כי מסתבר שגם לך יש המון מה ללמוד.

אם אתה רותה מקורות (כי מסתבר שכל מה שהראיתי לך לא מספיק, בבקשה- יש את כיפה, יש מייל, תפנה ותשאל. חבל שהתעלמת מהמקורות שהיו שם.

יהיה נחמד אם גברים היו יכולים להתחלק בעול. אתם הרי אמורים להיות המין החזק....

חוץ מזה- אני צריכה את היכולת לתת גט.

שוב, אתה מייחס דברים מדעתך.  אני אומרת שזו אינה מצווה של הזמן גרמא וחובה לנשים- כל המקורות פתוחים, אני מתבססת על דעות קודמי ואתה מביא שיוויון. מה קשור? אתם נדבקתם לגמרא, אני לא סגורה עד כדי כך. אבל יש לשאול ממה כ"כ פחדו בבבלי שאני אלמד את זה?

ממה אתם מפחדים? אם יש היתר למה לא לאמץ אותו?

מה הבעיה האמיתית שלך עם זה? אם היה היתר שמניח את דעתך היית משנה אז? לדעתי אתה לא נותן מקום להיתר ואתה חושש ממנו כי זה ישנה את המעמד שלך.  בפועל זה לא גורם לפריצת גדרות אלא לנשים יותר מקפידות, יותר ידעניות ויותר מאמינות, אז כל הטיעון נמוג. עדיין לא ראיתי טיעון אחד שלך שעומד במציאות של ימינו ובפסיקה ההלכתית של ימינו.

זה לא ההיתר שקשה לך, זה המחשבה של שינוי הלכתי ומחשבתי.

נשים גם לא יצאו לעבוד מחוץ לבית. לא היה חינוך חיצוני לבנות בגלל הדברים שאתה אומר והעולם השתנה. חבל שהזהות שלך כ"כ קשורה בבבלי ולא בייחוד שלך כבריאה בפני ה'. אתה כל הזמן מתווכח איתי על איך אני אתקרב לה', כשאני אומרת לך שזה מה שמקרב אותי. אני לא קבעתי מה מקרב אותך, אני לא יודעת. אני כן יודעת שכל דרך בתחום ההלכה נכונה לעבודת ה'. אתה אומר שלא- זו נראית לי קביעה מאוד פזיזה. לעולם לא תוכל לקבוע מה מקרב נשים על בסיס דברי גברים, זאת עובדה. אני יודעת שמנסים, אבל  רוב הנשים שאני מכירה לא עונות לקטגוריות האלה. מכיוון שאני מבינה נשים אני אכן יכולה להעיד על זה. אין רב שיכול, ככה זה.  יש לנו ייחוד נפשי שהוא שלנו שחז"ל ביטלו מצד אחד ועשו אותנו מלאכיות מצד שני, לא זה ולא זה נכונים.  ול זה מתבססת האמרה של רבי אלעזר והיא חסרת כל בסיס.

ד"א,  למות על קידוש ה' זה רק עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים. אנו חולקים בכך על רבי אליעזר שאמר שעדיף להשרף מאשר להביא את זה לאישה. בסוטה אנו נזהרים, אז כאן לא? באמת תשרוף גמרא לפני שתביא לי? אבל כתוב!

רוב הבחורים עם דעתך ממשיכים לדבר כך אחרי הנישואין, אבל במציאות נשותיהם הן הקובעות ובמצבים רבים מאוד יוצא שהגברים מלמדים ולומדים  עם נשותיהם גמרא ושאר מקורות. זאת נראית לי החברותא הכי מקסימה שיש.

הרב שפירא הביא מקורות.

אם  אתה רוצה לדעת תשאל אותם ישירות- יענו לך.

כל הדברים שאתה מציין כבעייתיים לגבי נשים- צבא, מכנסיים וכו, זה בדיוק בגלל שבנות שואלות בכדי לדעת, כי לא מלמדים אותם את המהלך. אם היו טורחים ללמד אולי לא היו "הבעיות" שאתה מתאר. חוץ מזה שהבעיות הן לדעתך ולא בהכרח אפילו דעת הרוב. אתה צריך להכיר בזה שהרב שלך הוא הרב דוב ליאור ושל רבים אחרים לא. זהו דבר לגיטימי, אבל אז אנו לא באותו דיון כלל.

אל תשווה הריון ולימוד תורה. הקב"ה לא קבע, אלא חכמים והדעה השתנתה ב100 שנה האחרונות, דבר שאתה לא מוכן אפילו לבדוק ואתה מתעלם מהדעות של רבנים לגיטימיים וטובים. כמו שהרב דוב ליאור לא צריך להוכיח לך למה קבע הלכה כך, למה רב אחר מכובד צריך?

אלך תגיד לי איך אישה יכולה להתקרב לקב"ה. גברים לא יכולים לקבוע לגבי אופייה של אישה. תכיר בזה או לא- חז"ל לא היו נשים והכירו אותן מיד שניה. כמו שאתה לא יכול להיות בהריון, אין לגברים מושג איך להיות נשים ומה מדריך אותן. כן, חז"ל ט-ע-ו, גם הרמב"ם. כמו שהם טעו ברפואה כי זה היה זמן אחר, הם טעו לגבי אופייה של האישה.  רק נשים יכולות לקבוע מה מקרב נשים לה', והן אכן קובעות (גם במדרשות הטובות ביותר) קריטריונים אחרים ללימוד תורה מהאמרה של רבי אליעזר וכל זה ע"פ דעת תורה ומקיימות את "אשר יורוך" כלשונו. זה שאתה מכניס לבריאה שונה של זכר ונקבה את לימוד תורה, זה פרשנות אחת (שלך) ויש אחרות בשפע.

ישנו ויכוח למה התכוון הרמב"ם- זה לא כ"כ ברור.

אני לא חלק מארגון, אני חלק מעם, ,מלאום. הבעייה  היא שאתה מייחס לכל מי ששונה ממך איזושהי אג'נדה נסתרת. אני אכן שואפת להפוך את היהדות על פיה. לבנות את בית המקדש (סותר לחלוטין את הגמרא), להביא את כל עם ישראל לארץ ישראל ושיקיימו דברי תורה. לא בבוא המשיך אלא כפי שאמר הרב קוק- באתחלתא דגאולה.

לגבי טלית ותפילין- נשים אינן מחוייבות אך מותר להן. לכל אדם מישראל מותר לקבל על עצמו את מה שמותר לו.  אתה שם את עצמך במקום של קובע מה ה' רוצה ודורש. לשנינו אין מושג ושנינו מתבססים על חכמים. ההבדל הוא שאני לא מתיימרת לפרש את הקודמים ומתמקדת ב"אשר יורוך" של היום, דבר שמשום מה קשה לך לעשות ואינך עונה לי על כך. הקביעה הגברית כי זה פותח מקום לפריצת גדר- יש לך בוילר מים חמים בשבת? מכון צומת עושה בדיוק את זה. משתמש בחשמל? פלטה?  מעניין שרק בנשים נתקעתם. שוב- מה כ"כ מפחיד אותך?

נשות הכותל אינן נשים דתיות המקיימות תורה ומצוות, ויש בשפע נשים השמות טלית ותפילין שכן. בבקשה על  תכניס  אותנו לקטגוריה מזלזלת זו- זה פגיעה בכבודן של בנות ישראל. אני מדברת על נשים ששומרות תורה ומצוות ורוצות ללמוד. אין בכך שום קשר למה שאתה מדבר עליו.

מה שהכי מטריד אותי בטיעונים שלך ושל אחרים הוא כי אתם מתעלמים משו"תים ופסקים ורבנים, וכי אתם מציגים את ההלכה בתור משהו חד, חלק וחד מיימדי לחלוטין.

רבי יוחנן בן זכאי קבע שתהיה מחלוקת. 70 פנים לתורה ואתם לא מוכנים לקבל לא את זה ולא את זה. אני לא יודעת איפה למדת, אבל אם למדת גמרא בוודאי למדת על קדושת המחלוקת ו"עשה לך רב" ו"אשר יורוך". קשה לי להבין איך מישהו שמתיימר לדעת מתעלם מזה. לא משנה כמה מקורות תביא, בסופו של דבר ישנן דעות הלכתיות שונות מקובלות ובסדר.

אני באתי מבית תורני, דתי לאומי במהותו עם אבא רב ואמא  חזקה שלא רק אמרו שאם אני רוצה אני יכולה ללמוד- דרשו זאת ממני (מה שדיבר אלי, ללא הגבלה) על בסיס הדעה כי יש שינוי הדור, ולימוד תורה אינה מצווה שהזמן גרמא.  ממה שאני יודעת על נשים יש חובת לימוד תורה וה' לא הגביל אותי. אני לא מוכנה לקבל כי אנשים חכמים ככל שיהיו שקינו אותי בשמות וזלזלו בי הם אלה שיקבעו את אשר בנפש האישה. לא, זה לא יתכן.

אני בטוחה שאם תשאל, תוכל לקבל את המקורות שאתה מחפש.

ואני הפנתי אותך לרבנים חיים. לפסיקת הלכה פונים לרב, אתה לא יכול לקבוע על פי לימודך, גם זאת עובדה. ולא, לא הבאת הכל- רק את מה שחיזק את דעתך ומפורש לפי דעתך. אני סתרתי את זה ע"פ הכתובים עצמם ואתה מתעלם.

אני יודע על המקורות שלך- אז קודם תלמד על שלי . אמרתי לך- פנה לרב שרלו ולרבני המדרשה בבר אילן כמו הרב סתיו והרב שפירא שאני בטוחה יוכלו להאיר את עיניך בנושא. אתה פשוט מסרב להכיר בכך שאולי יש עוד דעה. זה מוזר לי, כי כל ההלכה מתבססת על דעות שונות בכל נושא אפשרי.

למה אתה מפחד ממחלוקת? מדעות שונות?  אם כן, אתה בדת הלא נכונה. אם אתה כבר לומד, תלמד גם נושא בשם "קדושת המחלוקת". רבן יוחנן בן זכאי שינה את היהדות לחלוטין  והתחיל ממחלוקת. בבבלי השאלה היא על מה המחלוקת, במשנה המחלוקת כתובה ובירושלמי יש דיון על המחלוקת עצמה.  אם אתה מתבסס רק על הבבלי לא למדת את הסוגיה. זו גם לא אשמתך, כי ככה מלמדים בישיבות, אבל ככה לא לימדו אותי.

אני לא צריכה להביא את המקורות (שאכן היו במאמרים ששלחתי לך). אין לי עינין להוכיח לך- אני אכן למדנית, אם תאמין או לא זה לא משנה. אני פשוט מקבלת פסיקה ולא פוסקת לעצמי. הלימוד שלי הוא אמנם על ההלכה והתפתחותה, אבל מפה להגיד שאני יכולה לקבוע? זה לא דיון על הבבלי או בשיטת הבבלי כי אני אכן לא למדתי בישיבה. ודרך הלימוד שם לא מובנת לי. ואם אביא 25 מקורות זה יוכיח משהו? זה יוכיח שאני קבעתי לעצמי ואני ניצחתי אותך בתחרות. ולהביא את אותם 5 מקורות שוב ושוב זה נחמד, אבל חוזר על עצמו. אני הבאתי 5 רבנים- גם נקודה למחשבה.

טוב חברה, היה נעים ונחמד, אבל מיציתי. אנו מדברים 2 שפות שונות כאשר אתם לא מכבדים בגרוש את השפה שלי.  אני תוהה מה היה קורה בדיון אילו הייתי גבר והייתי מביאה מקורות.

אין אנרגיה להוכיח לכם שיש דעות אחרות, שיש מחלוקות, שיש פה עוד דעות הלכתיות תורניות. תאמינו, אל תאמינו, תחשבו שאני פמיניסטית משוגעת בורה ומזלזלת....אין בעיה. זה רק מוכיח לי שדרך הלימוד שלכם אינה נכונה ואינה שלמה, וכן, אני אמשיך לפי הרבנים שציינתי שרק מעודדים אותי.

חברים- היהדות משתנה לטובה, מתכוננת לבינין הבית ולחזרת השכינה. אם אתם באמת חושבים שלאסור את הדרך שלי היא הדרך לשם - תפדל. ככה גם חשבו באירופה בשטטל והרב קוק אמר אחרת. אנו באתחלתא דגאולה-  ויש רוח חדשה- "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'". לא הוגדר מהם דברי ה' המותרים או לא . אם באתחלתא דגאולה יש רוח כזאת, זכותכם לומר שזה מה שיחריב את הבינין השלישי, אבל תצטרכו להוכיח ותזכרו שאתם מדברים על דברי תורה והקובע היחיד הוא זה שמסביבינו (הוא לא למעלה, הוא ממלא כל דבר, או חס ושלום- היא. אני יודעת,  נקבע לקב"ה מין זכר). אז אני מייצגת את  השכינה ורוח הקודש, לא?

בהצלחה לכולנו ובברכת ייבנה המקדש

אני.

אממממ, אתה ציטטת את מסכת נידה. מסתבר שכבר נכנסת להם. ואני אכן מסכימה. לך ולגברים אין מקום בכך.

דרך אגב- עוד מקור:

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7948

את המקורות על הרגשנות שלנו, הרוחניות שלנו, הדיבור שלנו, הקלות דעת שלנו כולם זוכרים.  חבל שאני עונה רק על חלק מהקטגוריות

אתה לא שם לב שחכמים מדברים על כ"כ הרבה תכונות רעות של נשים- אלה הנשים שאתה מכיר? זאת אמא שלך? הם כולם היו נשואים ואני בטוחה שמי שניהל את העולם שלהם היו נשותיהם כי הן ניהלו את הבית. אני חושבת שחכמים לא רצו שאשה תלמד דווקא בשביל להוכיח משהו, אבל אם היא רוצה ללמוד נאמר במפורש שמלמדים אותה. מדובר כאן על חיבור לה', ואתם קובעים לי איך אני יכולה להתחבר. כשתהיו נשים נדבר.

נראה לי שעדיף שכל אחד ילמד את התורה המתאימה לנפשו (גברים ונשים), נצא משיטת הלימוד שגמרא זה גברים ואמונה זה נשים. יש בשפע בחורים שבורחים מישיבות ומעולם התורה כי זו האופציה היחידה שלהם- זה מעוות ולא נכון מבחינה מהותית.

אני לא מדברת רק על לימוד גמרא. איני מדברת על לימוד כללי בכל מקור ונושא. משום מה נתקעתם על הבבלי, אז אני מעדיפה ירושלמי. הוא יותר קל (תתפלאו) ומגניב כל כך....תורת ארץ ישראל לעומת תורת הגלות- איך אפשר לא להתלהב מזה?

אופס, סליחה. אני מזלזלת החז"ל ובה' ובתורה בלה בלה בלה.  למדתי תנ"ך , אמונה, הלכות כשרות ושבת כולם בעיון ומה לעשות- זה לא מספיק לי. אשמתי בגדתי. אתם פשוט מפחדים, זה הכל.

את מזלזלת בחז"ל. 

אני לא חושב שצריך להגיד יותר מזה.

(כמובן שיש חלקים בתורה שנשים חייבות ללמוד, אבל זה לא מה שאת לומדת)

לכל אחד יש מקום בעולם. אני חושבת שכמו שמקבלים אותך אולי תנסי להבין שיש נשים השואפות ללמוד ולדעת ללא קשר לתפקיד הגברי, אלא מתוך רצון אמיתי לקרבה לבורא. זה כמו חסידות וליטאות. יש אנשים שהחסידות היא הכל בשבילם. אני לא כזאת ואני גם לא מבינה את זה, אבל אני מקבלת ומכבדת את זה שיש להם מקום- כל דבר שמקרב אותם לה'. כמו כל תחום, יש אנשים שונים. פעם אמרו את זה על נשים ומקצוע האחיות (תתפלאי לשמוע), נשים ורפואה, נשים ועריכת דין, נשים ומה לא. כדאי אולי בשבילך שתפתרי את הדיסוננס ותקבלי שיש שונות ממך. לא רק זה- הרבה ומהנשים הללו לא רק שלא תופסות את המקום הגברי, הן מחפשות שותף כמוהן שיהיה להם עם מי לדבר. נוח לך עם ההגדרות המקובלות כרגע של היהדות, המסורתיות יותר. אין בכך שום רע- רק תביני שהן גם מחפשות וזה מה שמצאו שמחבר אותן. אותי לדוגמא מגניב תהליך קביעת ההלכה. לא עשיתי דווקא, אבל אין לי איך לתאר את זה.....זה מצית לי אש בנשמה. כזאת אני. זה רע? לא, זה שונה וגם לי וגם לך תודה לאל יש מקום ביהדות התורנית.

בדרך שהוא אמר לך לא. אז מה עשית? מסופר על הרב אליהו שבאה אליו אשה ואמרה שהיא מרגישה התעלות רוחנית והיא רוצה ללכת עם טלית קטן ותפילין. אמר לה הרב בואי אנ אתן לך את הציצית שלי, חודש אם עדיין תרגישי נתקדם הלאה. היא לקחה מאושרת ואחרי חודש סיפרה לרב אורות וברקים על כמה זה טוב, והרים אותה ורומם אותה והתעלות רוחנית נפלאה וכו וכו. בא הרב והראה לה שהציצית פסולה, מצוה היא לא קיימה ואם היא הייתה בן זאת הייתה אף עבירה. מכאן אמר לה הרב שאת לר התעלית רוחנית מהמצווה - הציצית אלא מהמחשבה שהיא עושה - דימיונות ולכן אמר לה הרב להפסיק עם כל זה ולעשות נטו מה שחייב.

כן גם את ההרגשה של קרבת ה' ממשהו שאת לא מחוייבת ולפי הרבה פוסקים אף אסורה בזה (משווה לעבודה זרה - תיפלות) לא באה מהלימוד אלא מהסיפוק שלך ומהמחשבה שמה שאת עושה אמור לרומם אותך, אבל זה שקר. זה דמיון! זה לא אמיתי ולא נכון. את קולטת מה אמרת? "מגניב אותך תהליך קביעת ההלכה" המהרל מסביר את הגמרא על מה אבדה הארץ - על עזבם את תורתי. ואמר רב יהודה אצמר רב שלא בירכו בתורה תחילה. מסביר המהרל שלמדו! אבל כי זה יפה, מגניב, ולא כי ה' אמר ואם לך ה' לא אמר ואת לומדת זה בושה! כי על זה בדיוק אבדה הארץ (חורבן הבית והגלות)

כתבת למרדכי יש מקורות בשפע שחולקים עליך. איפה הם? לא ציטטת כלום. למדת?!? תראי לנו

סליחה? ביהדות אין צורך להוכיח שמשהו מותר, אלא רק משהו  שאסור. איפה כתוב שאסור לי? מאמר אינו הלכה.

ועוד יותר- זה שאני לא מחוייבת לא אומר שאסור לי. המקורות הם ברמב"ן, רמב"ם, רש"י ועוד.א

מותר לאישה ציצית, מותר טלית ותפילין, מ-ו-ת-ר (גם לפי הסיפור שלך).

אין חולק על כך שמותר לי, חולקים על הצורך שלי בכך. אז אני אומרת לך שחכמים כבודם הוא רב, אבל הם אינם אני, והם בעיקר אינם נשים. אם אני אומרת שיש לי צורך, ומותר לי, ולפי הרמב"ן י ועוד ייתכן שאני מחוייבת, איך זה מפריע לך?

אתה סתם פוחד שאצליח בזה יותר ממך. מצטערת אבל אין לכם מונופל על התורה. קודם תוכיח שאסור הלכתית אח"כ נדבר.

דרך אגב מהגמרא (ובוודאי מסיפורים)אין קובעים הלכה אלא מההלכה שהתפתחה מאז דרך השו"תים ועד ימינו. תוכיח לי שכל גבר מתעלה ממצוות אלה ואז נדבר. הטיעון שלך סותר את עצמו ומוכיח את מה שאני אומרת.

למה זה כ"כ מפחיד אותך? מה כ"כ רע שאישה תהיה למדנית? אני לא פוחדת מגבר חכם.

הרב ריסקין, הרב שרלו, הרב ישראל אריאל, הרב יעקב אריאל, הרב סתיו , הרב קראוס ומסתבר שגם הרב אליהו, הרב סולובייצ'יק, הרב פיינשטייןו, ועוד ועוד כולם מעודדים ויש אף שמחייבים (דווקא הרב ישראל אריאל שאי אפשר להחשיבו כליברל פמיניסט)את זה שמעתי מפי כמה מהם.

ודברי כזב במקרה הפחות טוב.

לשם התחלה, נברר רק אחד מהשמות שאת זורקת ללא שום אחריות:

הרב פיינשטיין.

מניין לך מה שכתבת בשמו?

אני דווקא מכיר מקור המעיד בדיוק על ההיפך. אבל נתעלם מזה כרגע.

הביאי נא מקור לדברים ששמת בפיו.

נ.ב

אני עדיין מייחל ליום בו אפגוש אשה שירתעו שפתותי מפני למדנותה.

ובינתיים, צדקו לי דברי ר"א לאותה חכמה.

אז אתה מזלזל בהשתלשלות ההלכה מאז? הרב פיינשטיין לא  אסר על היתר, הוא אמר ממה צריך להתחיל (כנ"ל החפץ חיים שדיבר על הדור המשתנה). קראתי את דבריו באגרות משה.

אני נרתעת מאדם שמתייחס למימרות ולא להלכה.

בבקשה- רוצה דיון הלכתי? על מה? אין בעיה- נמאס לי לדבר על נשים- זה נושא פופוליסטי ופוליטי. מכיוון שרוב הדעות הוא שתלמוד תורה אינה מצווה שהזמן גרמא ונשים חייבות אני הולכת לפיהן. מדובר על פוסקי הלכה היום. אם אינך מכבד את ההלכה הפסוקה וחוזר  להישען על הגמרא יש לך חסך בסיסי בהבנת היהדות  ושלשלת המסורה.

אני לומדת מחלוקות בית שמאי ובית הלל. על איזה סוגיה נדבר? אמרת שאתה לא נרתע- בבקשה.

 יש סוגיה מדהימה בסוכה (הדיון הוא מהותי בעיקר בירושלמי שנכתב ממש סמוך למאורעות ומדבר על חכמי תקופת מרד בר כוכבא בנושא זה). הסוגיה מדברת על בניית סוכה בתוך הבית. הדיון בבלי מתמקד באספק הטכני- על מה חלקו, כמה צריך להסיר מקורות הגג, איזה צריך להסיר. נשאלת השאלה מדוע בנו סוכה בתוך הבית? איך יתכן שחכמי ישראל חז"ל, התירו דבר כזה?

 התאוריה שלי היא שזה בזמן גזירות אדריינוס כשאסרו לבנות סוכות, וחכמים הם אנוסים בארצם. מכיוון שחכמי הבבלי חיים בנוחות ורחוקים מכך הדיון לא ברור להם וכבר לא מדברים באותה שפה. אני מסכימה עם בית שמאי ומציגי דעותיו- נראה לי שראוי להסיר כמה שיותר קורות בשביל לעשות סוכה ולקיים את המצווה. מה אתה חושב?

אך את זורקת באימפולסיביות יתירה מושגים שונים לחלל האוויר,

מבלי שאת מודעת למשמעותם.

ובכל זאת, אעיר על דברייך בכמה נקודות:

א. אני עומד ותוהה בתרתי: מניין ההאשמה של זלזול בהשתלשלות ההלכה?

האם העובדה שטענה כ"כ לא קשורה הונפצה כאן, אינה מעידה על כך שכותבתה

לא כ"כ הבינה את מה שהיא כותבת?

ב. הרב פיינשטיין אסר. אני דווקא מעדיף שלא להאמין לך שקראת את תשובתו,

משום שאם כן אצטרך להאמין בעל כרחי כי יש כאן בעייה בהבנת הנקרא, ואינני

חפץ בכך.

ג. דברי הרמב"ם והשו"ע הם הלכה פסוקה וברורה. תמיד ניתן לטהר את השרץ

באקרובטיקה הלכתית, השאלה אם זו היא האמת.

ד. טענתך שת"ת היא מ"ע שאין הז"ג וכו', חסרת כל שחר, ובמחילה מעידה על בורות

בסיסית. ניכר שאפילו בסוגייות השטחיות ביותר במסכת קידושין למשל, לא טרחת

להציץ, או של השכלת להבין.

ה. הסברך בדבר מח' ב"ש וב"ה הוא הסבר נחמד כשלעצמו, אך דומה כי למרות שאינני

צדיק, מלאכתי נעשתה ע"י אחרים - שאין צריך הסבר טוב מזה מדוע יש רתיעה מלימוד

תורה של נשים. כפי שאמרתי, באמת שאינני מזלזל בעצם ההסבר. יתכן שבתור

הסבר הסטורי דווקא קלעת למטרה. אך הקשר בינו לבין למדנות מקרי בהחלט. איני

חפץ להאריך, אך למי שקצת מכיר צורתא דשמעתתא והוויות דאביי ורבא, יבין מיד

על מה אני מדבר.

אני לומדת. זה שאתה זורק את כל המושגים בעצמך וזה שזרקת שאין קשר בין ההסטוריה היהודית להלכה מוכיחה שאין ולו בדבריך כלום.

ועדיין איננו הולכים לפי השו"ע אלא רבני ימינו לא משנה מה תגיד.

נשים הלומדות גמרא אינן שרץ, תתבייש.

זה שאתה מביא כל הזמן הלכה של רבנים שלא נקבעה לימינו ומוכיח מאימרות היא ההוכחה שאינך מתייחס לשושלת ההלכה.

זה שאתה לא מסכים איתי ומתעקש על שלך לא עושה אותי בורה, זה פשוט עושה אותך לא מסכים.

גם מלאכתי נעשית ע"י אחרים זה בדיוק מה שאני אומרת. חבלך שלא שמעת את זה.

כוונתך אולי טובה אך מעשייך אינם רצויים.

אני לא מוצא אפילו ערוץ של תיקשורת שיוכל להוות מצע להידברות ביננו. מלבד

העובדה שאת נעולה על דעתך, את לא מדברת דרך דפוס החשיבה הקלאסי של

חכמי הש"ס וממשיכיהם. אני מקשה בחיטים ואת משיבה לי בשעורים.

אם מנהלים דיון תורני הלכתי, דרישת הבסיס היא קודם כל להכיר את השפה.

וכאן טמון הכשל.

לסיכום אגיד לך שאדם שבאמת אוהב את התורה ולא מפחד מידע יימשך לידיעת התורה אצל אישה גם כן ודווקא בגלל זה.  מי שתקוע  ומפחד לא יימשך לזה. הוא יהיה יהודי טוב והכל, אבל בבית שלו בנות לא ילמדו מעבר לאולפנה, והוא יזלזל ויפחד מאישה שרוצה ללמוד. אם את מרגישה את הצורך ללמוד- תלמדי. בייניש מסויים יאהב אותך בדיוק בגלל זה ובייניש מסויים יפחד מזה. דברי ה' הם מדהימים בכל דרך ואת צריכה לבחור את הדרך שלך ליהדות ולקב"ה.  לא בא לך- גם סבבה, אבל לא לפחד בגלל שיש אנשים שתקועים בדעה קטנה, גם אם הם אנשים גדולים.  תסתכלי על זוגות, רבנים שהם ביינישים בעצמם ותראי  לאיזה סוג את נמשכת ואיזה סוג את את אוהבת.

זה חלק מתכונות האופי של כל האדם בדיוק כמו כל דבר אחר.

לא רבנית ולא אשת רב.

פסגת שאיפותיו של האדם היא למצוא "אשת חיל".

רק אחרי הדבר הגדול הזה יכולים לבוא שאר הפרטים.

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

לא רק בחתונות

בכל נושא

אני חושבת שיש כאן גם צד נוסף.

יש בנות שהתחתנו בגיל צעיר בין היתר כי התלהבו מהבחור הראשון שבאמת נתן להן תחושה שרואים אותן, שמתעניין בהן ונותן להן תשומת לב. לפעמים זה הרגיש להן כמו הזדמנות שלא תחזור, והן חשבו כנראה שלי ..

ומנגד, יש נשים בנות 28, 30 ו-32 שאני מנסה לשדך. דווקא להן הרבה יותר קשה להתרגש ממחמאות או מהתחלה טובה, כי הן כבר פגשו את זה לא מעט. מחמאות ותשומת לב הן לא מה שמכריע עבורן (:

האם הן יכלו להתחתן? כנראה שכן, ואולי אפילו מזמן. אבל בעיניי הן לא מחפשות רק את ההתרגשות הראשונית או את התחושה שמישהו בחר בהן.

 הן מחפשות משהו עמוק יותר  חיבור אמיתי, ערכים משותפים ותחושה שזה באמת האדם הנכון לבנות איתו חיים.

לכן אני דווקא חושבת שיש בזה אומץ. לא לבחור מתוך לחץ, לא מתוך נו כבר הגיע הזמן להתחתן ולא מתוך רצון לרצות את הסביבה, אלא להישאר נאמנה לעצמך גם כשזה לא פשוט בכלל.

האם יש גם מקרים שבהם צעירות מושפעות יותר מלחץ חברתי? לדעתי כן. יש משהו בנשים שכבר עברו כמה שנים בעולם הדייטים נניח מעל 26 שהן פחות עסוקות בלרצות את הסביבה ויותר יודעות להקשיב לעצמן.

אני זוכרת בחורה בת 22 שבכתה לי בטלפון רק כי אמרה לא להצעה. כששאלתי מה קרה אמרה שהייתה לה שדכנית שגרמה לה להרגיש שהיא חייבת לתת אינסוף הסברים ולהצדיק את עצמה.. אז היא ממש נלחצה שזה שוב יקרה

בעיניי זה לא נכון. בגיל צעיר הרבה פעמים עדיין קשה להתמודד עם הלחץ הזה.

בסוף, כל אחת נמצאת במסע שלה. הכי חשוב הוא הרבה חיבור לעצמך, תפילה, ועבודה פנימית  כדי שהבחירה תגיע ממקום שלם ולא ממקום של פחד או לחץ.

( ובפן האישי ואני יכולה להגיד על עצמי  יכולתי להתחתןזה לא שאין בחורים שרוצים , זה שפשוט לא הרגשתי שזה בעלי..

זה שחברות שלי כבר נשואות לא אומר שאני צריכה להתחתן מתוך לחץ. זה פשוט לא..

אני לא יאבד את עצמי רק בגלל כמה בחורים שרוצים להתחתן מי אמר שאני רוצה ;/

שהרבה פעמים את מחלקת בתגובות שלך בין בין הכלות הצעירות- אלו שהתחתנו מתוך לחץ חברתי, התלהבות ראשונית וחוסר בשלות

לבין הכלות מבוגרות יותר: אלו שהתחתנו מתוך קשר אמיתי, פנימי ועמוק, מחוברות לעצמו ולאנרגיה שלהן.

ואני מתקוממת על החלוקה הזו.

נכון, יש כאלה שאכן אצלם זה ככה, אבל ממש לא כולם, וממה שאני מכירה בסביבה שלי, גם לא הרוב.

כי באמת יש מכל הסוגים.

אז נכון שמי שהתחתנה בגיל 19 כנראה פחות בוגרת מבחורה בת 29 אבל זה לא בהכרח הופך אותה ללא בשלה שהתחתנה ממניעים לא נכונים.

ברור שלך כרווקה יותר נכון להתמקד ביתרונות של נישואין בשלב יותר מאוחר, ואין לך מה להתבחבש בכמה כיף להתחתן בגיל 19, אבל עדיין, ההכללה מאוד צורמת לי

(ודווקא מי שמתחתנת בגיל ממש צעיר, הרבה פעמים זה לא מתוך לחץ, כי אף אחד עוד לא מצפה ממנה להתחתן...)

באופן אישי, אני לא מכירה הרבה נשים שהתחתנו בגיל 19 מתוך בשלות מלאה והחלטה מאוד מגובשת. ברור שיש כאלה, אבל בעיניי הן פחות שכיחות.

ומצד שני, הכרתי גם נשים שהתחתנו בגיל 21 והיו בוגרות מאוד וקיבלו החלטה מתוך מקום בריא ומהמם

ואם כבר מדברים על לחץ, לפעמים דווקא בנות בנות 22 מרגישות יותר לחץ להתחתן מאשר בנות 27. למה?, בעיניי זה קשור לסביבה משדרת אותו דבר

"בשלות מלאה". אם מישהי התחתנה בגיל 19 והקימה בית יציב עם קשר פתוח אוהב, זו בשלות מלאה? מה המדד בעצם?

לגבי ההבדל בין גיל 22 ל27 מסכימה איתך, יש איזו תחושה של סיר לחץ סביב גיל 21-22 ש"כולן מתחתנות"

בשלות ..היכולת לקבל החלטות מתוך היכרות עם עצמך אחריות תקשורת טובה ובחירה מודעת

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך