אבל באמת צריך להמשיך לעבוד על זה. אולי לאו דוקא בכיוון של הסברים כי ברגע האמת כל ההבנות מתנדפות, נשאר רק הדחף להכות .

תחשבי בעצמך מה יכולה להיות הסיבה שהילד מכה את אחותו.

אולי זו קנאה? אולי מצוקה בבית או בביה"ס? לגבי הסיבות האלו צריך להרבות בתמיכה ובחום, לגלות את הסיבה למצוקה אם ישנה, ולפתור אותה.

לפעמים מספיק לתת לילד כזה תחושה שהוא הגדול (והיא הקטנה) בעזרת פעולות מאוד מעשיות:

למשל להשכיב את האחות לישון בשעה יותר מוקדמת ממנו ולהבהיר שהיא צעירה והוא כבר בוגר לכן (מספיקה חצי שעה של פער כדי להבהיר את ההבדל הזה) בזמן שהיא הולכת לישון הוא רשאי להמשיך בענייניו. (אפשר, בשביל הסדר הטוב, אחרי שהוא כבר מאורגן לשינה).

או להטיל עליו תפקידים שמתאימים לילד בוגר בבית.

ובמיוחד תפקידים כאלו שיחדדו את היחסים בינהם: שיעזור לה בשיעורי הבית "כי הוא כבר בוגר ויודע" או שישגיח עליה כשאתם לא בבית (אפילו לזמן קצר) ובודאי יש עוד רעיונות.

מה שחשוב הוא תמיד להדגיש שהוא כבר בוגר - כמובן בלי לפגוע במקום של הילדה הצעירה יותר בבית.

אצלנו אני מפנה את הקטנים אל הגדולים בעניני תקלות במחשב, תיקון אופנים וכל מיני שאלות שמתעוררות כשאני מציינת שנשאל את הגדולים מה הם חושבים על כך, נראה מה יש להם לומר.

זה נותן לגדולים תחושה טובה ואמיתית של התפקיד החשוב שיש להם בבית.

הפרש של שלוש שנים  בגיל  הוא הפרש מתאים כדי ליצור את ההבחנה הזו.

מס' סיבות לבחירה לנקוט באלימות:

• להשיג במהירות את רצוני.
• במקום שנגמרות המילים מתחילה האלימות.
• משיכת תשומת לב מההורים.
• לפרוק .

לצערנו אלימות הפכה ל "נורמאלי"  אבל  ניתן להתמודד ולהביאו למקום אחר.

1. לשוחח עימו  ולבחון מהיכן זה נובע.
2. להעניק לו מגוון  פתרונות אפשריים (דיבור, פנייה להורים וכו')
3. לדרוש ממנו שלא יכה, לומר שזה אסור.
4. להרחיק אותו ממנה מיידית.
5. לגרום לו להפסיד את מה שרצה להרוויח.

שנגמר לו המילים ובמקום זה מרביץ לאחותו הגדולה ממנו בשנתיים?

אשמח לרעיונות

אולי הוא מתוסכל בגלל שהוא הקטן והוא מרגיש מאויים?

כדאי לבחון את המקום הזה ברצינות.

אם זה לא, אז פשוט להבהיר לו שזה אסור 

ולהרחיק אותו ממנה.

כדאי גם ללמד אותה להגיב,

שתדרוש ממנו מיידית לא להכות אותה.

להתבטא, הוא עוד קטן ולא בטוח יודע לומר כל מה שהוא רוצה.

-זה רק למחשבה בשבילנו איך לעזור לו,

אך לא כדי לוותר לו על כך שהוא מכה. את זה וודאי אסור לאפשר.

להציע לו מה עוד אפשר לעשות במקום להשתמש בידיים..

-אם אלו מריבות קטנות, עדיף להתעלם, ואפילו להעלם השטח (ללכת לתלות כביסה, וכד'...) תסמכי עליהם שידעו את הגבול ולא יגזימו.

אחים רוצים את אחיהם בריאים ושלמים, גם אם הם רבים איתם....

התעלמתי או שהרחקתי אותה ממנו וגם עשיתי מה שד. ציין להסביר אך זה לא עוזר הילד ממשיך בשלו והילדה אם כי מתעקשת לפעמים על שלה תמיד סופגת ממנו כמה שאסביר גם לילדה להרפות או לילד שלא מרביצים על כאלה דברים לא עוזר

איך מתקנים, או כוונים אחרים לעזרה אשמח!!

יש ילדים יותר כוחניים.

איך הוא מתנהג בגן?

בכל מקרה הילדה לא צריכה לספוג. וגם לא להרפות ממשהו שבצדק מגיע לה.

ככל שיש לך כוח וזמן תפרידי אותו ממנה באופן שיבין שלא משתלם להרים יד על אחותו.

תחשבי מה יכול ליצור הרתעה במקרה שלו. לפעמים אין ברירה וצריך ליצור מאזן אימה : תעקבי אחרי ההתרחשות ולפני שזה מגיע למכות תזכירי לו שאם הוא יכה אז - הוא לא יוכל להשתמש בצעצוע שגזל עד הלילה/ הוא ילך לחדר/ הוא לא יקבל מדבקה /ממתק על התנהגות טובה/ לא יצא איתכם לגינה  כל מה שיכול לעבוד.

אחרי כמה ימים כאלו של מעקב וטיפול מתמידים את תראי שיפור.

אי אפשר כמעט להפריד בינהם הם כמו תאומי סיאם במיוחד הילד קשור לאחותו

למשל: הולכת לחדר אחר הוא ילך אחריה עד שימצא אותה בלי או עם התחלת מריבה הוא פשוט ילד שמאד זקוק לה

גם אם הוא באמצע ריב והיא בורחת ממנו הוא כאילו לא מבין למה היא סוגרת את הדלת ממנו הוא שואל למה את לא נותנת לי להכנס??

למשל הילדה של השכנה רוצה אותה הוא ירצה בכל מחיר להצטרף....

ובגן הוא ילד הכי נח ושקט בגן (ההשערה שלי אולי זה שהוא מאד ביישן ולכן הוא מוציא את כל ה"כעס" המרץ ש"נגזל" ממנו

בגן אולי על אחותו בבית פלוס עייפות)

או שפשוט קטן ונגמר לו המילים כמו שיש לאחותו ובמקום לדבר מוציא את זה בכח המכות ורב הזמן אני נוכחת לדעת שהמריבה נסובה על עקשנות מצד אחותו אליו :

"לא נכון כך אומרים" או "כך זה המשחק" ו"זה היה שלי מהגן" וכו' ובסוף שנגמר לו הכח להתעקש הוא מתחיל להרביץ!!

תודה למגיבים!!

אז  היא מביאה אותו אל קצה גבול היכולת.

טוב - אז הפתרון פה הוא למנוע את המשחק המשותף בינהם בזמנים האלו שהוא עייף  ושניהם רודפים את הצדק עד  חורמה.

אל תרשי להם לשחק ביחד. בטוב - פשוט להתארגן על זה  איכשהו. שכל אחד יהיה עסוק בדברים אחרים  - היא בשלה והוא איתך מקשיב לסיפור או שוכב לישון או כל פעילות אחרת.

אולי יעזור להפגיש אותו עם חבר בגילו  שהוא מתחבר אליו, בתנאים של הבית, של אחה"צ,  זו תהיה לו חוויה אחרת מאשר בתנאים החברתיים הלוחצים של הגן.  זה יתן לו גם תחושה שהוא מצליח מבחינה חברתית וגם תעסוקה ממשית בנפרד מאחותו.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות