חבל.

החיים עד כמה שהם קשים,

הם מקסימים,

ואפשר לחיות רק פעם אחת

אז למה לפספס את זה?

החברות שלך הרסו לך את האמון.

הן יתבגרו בסופו של דבר ויבינו עד כמה,

לשון הרע זה דבר נורא.

הורס. ממית.

אבל תחשבי על זה שהעיקר שאת יצאת טוב.

ואם בא לך, אני באישי

אשמח לדבר יותר פרטני.

אם אני ימות לא יהיה אכפת להם....!!

הם ישמחו עד לב השמיים!!

"אם אין אני לי מי לי"

מכירה?

אם "חברות" שלך אולי חושבות ככה,

שלא תעזי שהן יצליחו לגרום גם

לך לחשוב ככה!!

זה דבר ראשון. 

שלא ח"ו תחשבי דברים כאלה על עצמך

בגלל שחבורת מפגרות הכניסה לך את זה.

דבר שני. אני חושבת שכבר אמרו לך את

זה פה בפורום.. החתימה שלך?! זוכרת

שכתבת אותה? 

גם ברגעים הכי קשים לעולם על תתיאשו,תיזכרו את שיעורי המתמתיקה-מינוס ומינוס תמיד יהיה פלוס....

זהו. זאת הנק'.

יכול להיות שעכשיו הכל קשה.

אבל עוד כמה זמן, שתצאי

מהסיוט הזה את תצחקי עליהן.

איך אומרים? "צוחק מי שצוחק אחרון"

את תמצאי את החברות האמיתיות שלך

ומי שישלם על זה בסוף - זה הן.

אני מאוד מקווה שיצא משו נורמלי

ומועיל מכל מה שכתבתי פה

בכל אופן, המון בהצלחה!
אני בטוחה שאת תצליחי לצאת מהכל

מחוזקת!! 

בכיף אשמח לדבר איתך באישי אם בא לך..

מדריכה, מורה, אולי חברה שתוכל לעזור, הרב, בנאדם אקראי באזור, כל אחד....

זה תמיד עוזר.

ותשמעי מוזיקה שתשמח אותך

אם את רוצה - באישי בשמחה

זה מותר להגיד!?כי גם אם לא,אני אומרת....אני מפחדת ללכת מחר לבי"ס!!!!!אני מפחדת ממשמצפה לי!!!!!אני פשוט רועדת מפחד!!!!!!!

רק משכן זה שה' מסובב את העולם ומחר יש לי רק 4 שעות בבי"ס(כזה תפילה כזאת בבוקר כי זה ר"ח,מפמ"ר ואז הביתה...ואז אני לא יראה אותם עד ליום ראשון...)

בטוח יש מישהו שאפשר לסמוך עליו.

תנסי אותם, המצב לא יכול להיות יותר גרוע נכון?

המלצה חמה שלי מניסיון -  כשאת באה לבי"ס מחר, תחשבי על דברים אחרים. ככה היום יחלוף יותר מהר

בהצלחה מתוקה!

אבל נגיד דיברתי עם 2 מהם והם אומרות לי:לא אכפת לי לדבר איתך,או ליהיות חברה שלך...מזה לא אכפת לי?!לא\כן?!

או דיברתי עם אחת מהם היום אז אמרתי לה:תקשיבי בואי נשכח ממשהיה,היה,קרה,עבר,נגמר,סיימנו,נתחיל שוב כחברות אז היא אומרת לי:לא יודעת,נראה...

ווואי הם צריכות להחליט!!לא להשאיר אותי תקועה באוויר!!!!

איך אני יכולה להתייחס אל בת ולנסות להתחבר איתה ולדבר איתה מבלי לדעת עם זה משהיא רוצה?!

לנסות להתחבר אליה, אם היא לא תרצה את כבר תרגישי את זה.

יכול להיות שחברה שלך שאמרת לה "בואי נפתח דף חדש" שומרת לך טינה.(גם אם את לא יודעת על מה.)

אל תדאגי,זה יעבור לה. 

למי את צריכה לדאוג? לא לחברות שלכן, אלא לעצמך!

כי אסור לך להיות בגלל זה בדיכי עד שזה יעבור לה, זה יכול לקחת שבוע!

מה, שבוע תהיי בדיכאון עכשיו?

לא כדאי ולא מומלץ.....

ולכן כדאי להוציא, לא לשמור בפנים.

יהיה טוב מתוקה!

בעזרת ה' עוד שנתייים אתן תצחקו על זה

ספרי איך היה היום.

ותמיד יש מישהו במשפחה שיכול לעזור..וגם יש את חברים מקשיבים

הן לא שוות שתרגישי כך.את צריכה להירגע,והכל יסתדר בעזרת ה'.אבל לא צריך להלחץ עד כדי כך.אם עשרה כלבים ינבחו את תיעלבי? אולי קצת תיבהלי אבל אלו שטויות..רק קצת בהלה בהתחלה! (סליחה על הדוגמה)

מי שרוצה יכול לבוא ולדבר עם אנשים טובים ששם בשביל לעזור לו ולייעץ לו בכל שעה.

יש להם גם אתר, תסתכלי בו זה יוכל לעזור לך

באמת שאני מעריכה את זה!!

בס"ד

וואי! אני ממש מבינה אותך!

זה כ''כ קשה לגלות שאנשים שסמכת עליהם, מפרים את האמון!

זה כ"כ קשה לגלות שחברות שאת בטוחה שהן חברות שלך, מרכלות עלייך  ..

אבל.. קודם כל את צריכה לשמוח שלפחות גילית את זה עכשיו ושגילית את זה בכלל..

אז מה עושים הלאה?

קודם כל להאמין שמה שהקב"ה עושה הוא לטובה ושהכל יסתדר בעז"ה

דבר שני, תתחברי לבנות אחרות לאט לאט.. בהתחלה זה יהיה ללך קשה אבל בעז"ה את תצליחי כי ה' נתן לך את הכוחות האלו לעמוד בניסיון שהוא באמת לא קל...

אז.. בהצלחה מותק!

בשורות טובות בעז"ה..

ומוזמנת לאישי אם באלך...

אבל אני כזאת מטומטמת!!!!!פשוט אני הבנאדם הכי מטומטם בעולם!!!!

כי זה כבר פעם שניה!!!!!סיפרתי לבת אחת ואז....אז עברתי לבנות אחרות....ועכשיו הם גם אותו דבר.....!!!!!

אין אני פשוט כלואה!!!

תפסיקי לחשווב עליהןן!!

הם רק הורסות לך את המצב רוח כול פעם מחדש,אין עוד בנות בכיתה שאפשר לסמוך עליהם?(ועם לא..את יכולה לספר לאמא שלך או אבא,מורה ועוד)

לא כדאי לך לשמור הכול בלב..הלב הוא לא מחסן,את יכולה לבקש מהם שתתחילו דף חדש(אם את רוצה להיות חברה שלהם)

ואם לא אז תתחברי לבנוות אחרות!!

את כול הזמןן כותבת דברים מעוודדים לבנות..ועכשיו שאת צריכה עזרה ועידוד אז תיקראי את החתימה שלך והכרטים אישי!!

מישהו מדבר עלייך מאחורי הגב שלך? נהדר! זה סימן שאתה לפניו...
מישהו מרכל על החיים שלך? מעולה! סימן שהחיים שלך מעניינים ....
מישהו מחפש בך חסרונות? דבש! סימן שאתה יותר טוב...
מישהו מעליל עליך עלילות ? מדהים! סימן שיש לך סיפורים מרתקים ....
מישהו לא מעיז להסתכל לך בפנים? מעלף! סימן שאתה יפה מידי....
..תחשבו על זה רק תזכרו....שימו פס על כולם וחייכו אל העולם, מי שלא מכבד אתכם, לא ראוי לכבד אתכם!! 

ועוד מלא משפטיים יפיםם!!

אוהבתותך ותמיד פה בשבילך -♥- שירה.

אני לא רוצה שהם יערבו את הבי"ס וגם אם אני יבקש שהם לא,אחרי שאני ייספר להם,הם לא יקשיבו לי ויגידו למורה ואז אני יסבול מיזה יותר.......

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...