גם סתם כי זה נשמע מוגזם ושאפשר היה לתכנן אחרת,

וגם כי - איפה אפשר להסתובב בשעות כאלה בלי חשש ייחוד? (אולי בנתב"ג? )

אולי מתאים בקשר מתקדם מאוד.

ולכל הבנות-לא בקטע המלחיץ אלה בקטע שתשימו לב היו כבר הרבה מקרים של הטרדות ואפילו אונס בדייטים[ כן גם עם בחורים שנראים דוסים] אז שימו לב..

מחסומים רגשיים זה לא דבר רע - עדיף שייפתחו בהדרגה ובלי "קפיצות דרך".

חוץ מזה, חבל על העייפות ביום שאחרי.

להיות עם בחור כשאתם במצב כפית זה דבר לא ראויי בכלל.

זה ממש לא ההגדרה של הקיצור שולחן ערוך.אפילו לא למטרת חתונה.

מה זה התגלגל?

תקבעו בשעה סבירה אז לא תגיעו ל3-4 בבוקר. להגיע ל11-12 זה מאוחר אז ל3-4????

ואם קשה להשתחרר יש עוד דברים-לכו לבאולינג,תעשו מפגש חברים משותף,לכו להופעה של זמר שאתם אוהבים..

בעיני וסורי על הבוטות זה סוג של נבל ברשות התורה. כי זה פשוט לא מתאים.גם אם אין יחוד אז הלכתית זה בסדר.

אז לשאלתך-לדעתי כן,להגיד משו בסגנון: יאללה מאוחר,נזוז?

לשאלתך למה?

כי זה לא צנוע בגלל שהמצב המשוחרר הזה יכול לגרום לכם ליפול. 

זה אולי מסתדר עם ההלכה הפשוטה אבל זה מצב שכמו קורה לבעיות..

[כמובן בהנחה שלא יכול לקרות מצב מסוכן]

דווקא אני די מסכימה עם התמיהה שלך מה לא בסדר בזה.

נכון-יש משהו באווירה,מועד לפורענות,וכו',אבל אפשר להגיד את זה על הרבה דברים.

גם על טיול או באולינג,לצורך העניין.(ואם תשאלו אנשים מסוימים-יש מקום גם לשלול טיול לדו'.מסיבות דומות.)

יש דברים שיוצרים אווירה מסוימת.

זה ממש תלוי באדם.ברור שלא לקחת סיכון וללכת למקום שאין טיפת חשש ייחוד(ולא רק "שמישהו יכול לעבור פעם ב"), אבל אם זה מקדם ועוזר להרגיש יותר (ומה לעשות-טיול וכו' לא עובדים הרבה פעמים!),ויוצר קרבה מסוימת בנפש,באמת כי המחסומים קצת יורדים-לדעתי אפשר לשקול לעשות את זה פעם ב...

לפי הצורך-אם אתם גם ככה פתוחים וזה יכול לעבור את הגבול-אולי לא כדאי.אבל אם זה יצור מצב טבעי קצת יותר...

הצחיק אותי ממש ההבדל שלך בין המגדרים

נראלי שאני מסכימה איתך.

או שאולי לא לגמרי-רק בנק' שאני חושבת שמלכתחילה אצלי זה מצב שבו הכל זורם טוב וזה לא נצרך.

אבל אם זה נצרך-זה לא אילוץ,ולא דיעבד.אם זה יעזור לי-אפילו שיש לי קצת רתיעה מזה מתוך חשש-יכול להיות שאני כן אעשה את זה,"מלכתחילה שבא מתוך דיעבד(שתקוע בהרגשה..)"..נגיד ש...

ועוד. כל מיני בנות שחיות בסרט... (לא באמת, בהקשר הזה אולי)

קראו את התגובות של אברי, לשם שבו ומביט. בנים שהגיבו בכנות. (אברי, תודה)

ועכשיו להסברים פנימיים של המיציאות.

בזמן הלילה ה״מזיקים״ (כוחות של הסטרא אחרא) יותר שולטים בעולם...!!

לכן לפני שהולכים לישון אומרים קש ופסוקי שמירה

והשכיבנו וכו...

לא מומלץ להיפגש מעבר ל12 גג 1... (למקרה ש....)

בנות, זה לא מכובד. בנים, אתם מעדיפים ככה, תאמינו לי.

בהצלחה!!

אה ודא יש גם הסברים ביולוגיים של המוח אבל אינלי כח לכתוב חחח

אם אין שם אנשים אז זה ייחוד.

זה מאוד לא ראוי בכל מקרה

הגששים!!!!!

לא יכולתי לעבוד בשתיקה על כפירה בעיקר!!

שנא׳ ״והגית בו אלף לילה ולילה״ ואחכ תדבר...

אלא אם כן יש שם עוד אנשים סביבכם, אחרת זה ייחוד. 

לבן זה מאוד מחזק את היצר הרע

חוץ מזה, ברור שהגירוי המיני של בן הוא מהיר יותר

שכרון,העניין המוחי שדיברתי עליו. עיקרון דומה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.