לא כ"כ לעניין לדעתי, היום ההצעות נישואין הפכו להיות איזה מין טרנד כזה שזה צריך להיות הכי בומבסטי וגדול ושכולם ידעו על זה כי זה "מגניב", ובת'כלס נישואין זה לא רק העניין החיצוני  זה הרבה מעבר.. לפעמים צריך לשים לב האם מתייחסים לעיקר או לטפל. אני חושבת שדווקא ההצעות הקטנות והפשוטות הן  הכנות ואמיתיות ביותר לענ"ד.

עם כל המאגניבות שבעניין,

לא הייתי רוצה שיעשו לי דבר כזה

אבל...סביר להניח שאם הוא מציע לה נישואין-כנראה שהוא קצת מכיר אותה

וחושב שזה מתאים לה

חברשל חברה שלי הציע לה במקום שקט ונחמד,

עוד חבר הציע בבום ענק,

ועוד חבר לא הציע. הם החליטו להתארס ויומיים לפני המסיבת אירוסין עצמה היא הכריחה אותו להציע לה ואיימה שהיא לא תבוא לאירוסין בלי הצעה- אז הוא עשה משו נחמד בבית קפה

כל אחד וההצעה המיוחדת שלו, שמתאימה לבחורה שלו.

לא יודעת אם הייתי שמחה אם היו עושים לי את זה,

אבל בגלל זה אני לא החברה שלו^^

אבל זה לא

<בעיה משו,שאני יודעת איך זה נשמע ואז אני כותבת את זה וזה נשמע רעעע..>

הצעת נישואין זה קטע פרטי לחלוטין

(ובעיני גם לא מחוייב בכלל, אבל בעלי לא ויתר)

אותי זה לא משעשע ולא מרשים

אבל ידוע שיש בנות שמצפות לסרט

ומי אמר שחייב להיות אופי מסויים להצעת נישואין? 

זה משהו פנימי ביניהם, כל זוג עם ההומור והשריטה שלו, 

אם הם אוהבים את זה, ולנו זה לא מתאים, אז אנחנו לא צריכים לצקצק בלשון ולהגיד שזה לא לעניין...

נסו לחוות את הדעות שלכם מהמבט שלכם, אתם לא הייתם עושים ככה.. אני חושב שלי זה לא מתאים וכו'.. 

קצת חורה לי השפיטה שנמצאת כאן הרבה. אפשר לחוות דעה. אבל יש הבדל דק.. בין שפיטה לבין הבעת עמדה..

וגם אני לא הייתי עושה את זה.. אבל אם לזוג זה מתאים.. אז שהיא תענה לו שבוע הבא בעלון: כן!

לק"י

אם מישהו היה עושה לי דבר כזה

פדיחות..

פעם מסרתי לאחי מסר דרך "גילוי דעת".

כתבתי לו איזה חמשיר ארוך..

מדהים היה שהוא התקשר אלי לוודא שזו אני שכתבתי את זה (לא כתבתי שם את שמי המלא..).

כנראה שידע מה אני חושבת על אותו נושא וקישר..

הוא דווקא צחק מזה והתפתחה שיחה נחמדה.

זה מאוד מזיל את העניין להציע מעל גבי העלון ..

זה מאוד מתאים לביצה בקטמון !

שיציע אך שהוא רוצה אף אחד לא אמר לו איך אך לפרסם לכולם שאני מציע נישואין ? ?

לפחות שהיה כותב בלי שם ..

לדעתי זה לא נכון ולא ראוי !

ופרטי .

"כל כבודה בת מלך פנימה"

מזל שהוא לא פירסם גם את שמה ...

למרות שאם היא ענתה לו כן זה יפורסם שבוע הבא !

גם אני חושבת שהצעת נישואין אמורה להיות אישית יותר, אבל היו דברים מעולם.

יש כאלו שאוהבים פומביות.

ומי אנחנו שנשפוט מה נכון ומה לא?

לא נעים? אפשר לעבור לעלון שבת אחר..

אבל לא פתחת אותו באותו בוקר כנראה.

בס"ד

וכל עוד אנחנו לא מכירים אותו אנחנו גם לא נכיר אותה אז זה פחות פדיחה לשיטתך...

ב"ה

אם השאלה אם זה מתאים לי-, זה כבר סיפור אחר. והתשובה היא לא. לא מאמינה בהצעות נישואין אלא בהחלטה משותפת.

לק"י

אם מישהו מציע לבחורה נישואים, והיא בהלם או מופתעת מזה זה קצת מוזר..

הצעת נישואין זה אחד הדברים הכי אינטימיים שיכולים להיות.

נגד הצעות רבות משתתפים.

(ספציפית), אבל זה "סרט"... המציאות היא צנועה, הקשר הזה, או הכרעתו, הוא הדבר הכי אישי ופרטי שקיים... ההמון לא קשור כאן.

בס"ד

דווקא אהבתי.

ומעריכה מאוד את האומץ של הכותב..

וגם מחכה בקוצר רוח לתשובתה

אני חושבת שזה נכתב בצורה צנועה, פשוטה, קלילה, וממש חמודה, ואני ממש אהבתי.

כמה שהצעות נישואין זה דבר פרטי [למרות שלא תמיד אני מבינה מה הבעיה בהצעות נישואין גדולות... לא כל כך מתאים לאופי שלי אבל גם ככה אנשים ידעו שאנחנו מתחתנים וזה לא שאנחנו עושים דברים שהם מאוד פרטיים...

הוא פשוט עושה משהו קטן ושואל אותה, א מה שכל העולם רואה? בדרך כזאת שזה על גבי עיתון היא יכולה להתייחס לזה כשלה.. במיוחד שבכלל לא יודעים מי היא.] אני חושבת שזה היה בגבול הטעם הטוב :9.

נדב ממש אהבתי!

שיהיה במזל טוב בעז"ה

אלא רק בדיקה מה יקרה אם יציע לה נישואין

(הוא כתב: "להכין את הקרקע לכריעה"...)

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!