תחשבי לצד החיובי שאת כנראה מדי יפה שהיא לא יכולה להסתכל עליך!!!!!

את יודעת שיש לי בכיתה בנות שקוראות לי קופה,פרה ומה שאת לא רוצה ואני פשוט הפסקתי להתייחס אליהם אסור לרדת לרמה של ילדות בגן!!!!!

כאילו שאם היא תסתכל עלי היא יכולה למות?!כאילו מה?!?!??!

שלא תסתכל!!! זה בעייה שלה...

היא לא מבינה כמה היא מפסידה

כי אז כשאני עם חברות שלי האחרות היא לא תבוא כי משום מה אסור לה להסתכל עלי....

ואז אני מרגישה עם זה גרוע שהיא לא באה כי אני שם.....

אל תתייחסי אליה...זה לא כזה קשה!!

אני מרגישה ייסורי מצפון על שהכל היה יכול ליהיות אחרת....

אם לא הייתי כזאת מטומטמת!!

ואני אפילו כבר לא יודעת עם הכל אשמתי,אבל אני לוקחת על עצמי את כל האשמה....

אל תקחי הכל כיאילו זה אשמתך! זה פשוט לא מגיע לך!!

אל תתיחסי אליה וככה גם לא תרגישי יסוריי מצפון!!!

המון בהצלחה

אמרתי לה:בואי נשכח מהכל,היה,עבר,נגמר,קרה בואי נתחיל מחדש...

אין,היא לא מסכימה......

הזמן יעבור והיא תרגע..

אנחנו עושות יומהולדת לחברה שלנו...עכשיו,אני לא רוצה להגיע בגלל למה שאני יגיע עם ילדה כזאת?!

אבל מצד שאני אני צירכה לשמח תבת שיש לה יומהולת.....!!!

מה אני עושה?!?!

אני תקועה....

את לא צריכה להרוס לך את כל החיים בגלל ילדה שלא מסוגלת להסתכל עליך!  

תגיעי ליום הולדת ואל תתיחסו לאחת השנייה!!

כי יכול להיות שהכל יהיה אותו דבר וכלום לא ישתנה!!

וזה סתם יעשה רע לשניכם!!

שוב, אל תתייחסי אלייהההההההה

אליך.ותנסי לברר למה היא מתנהגת ככה..אולי היא תאמר לחברה אחרת שלך..

ותראי כמה תומכים בך ואומרים לך את זה כאן..ואלו לא רק תגובות אלא אנשים אמיתיים שאומרים לך את זה!

שאת צריכה לספר את זה למחנכת. אם את לא רוצה שהיא תתערב אז תאמרי לה לא להתערב, אבל היא מוכרחה לדעת את זה. ואם לא היא אז היועצת או מישהו.

אתם אף פעם לא יודעים מה מסתתר מאחורי מה שנדמה לנו, או מי עוד נפגע. תמיד צריך לספר - גם אם זה לא יביא לכלום בטווח הקצר.

את עוברת משהו קשה. הביאו כאן כל מיני טיפים יפים מה לעשות, ואני מציע לך להפוך את נקודת המבט - ולרחם עליה. כי ילדה שעושה את זה לחברה שלה היא ילדה מסכנה. תשמחי שאת בריאה וטובה, את הרבה יותר מעליה.

היא לא שמה לב אליך-תחשבי שהיא לא שם!!היא אוויר בשבילך..היא חלק מהקיר!!ואז כשתיצטרך אותך היא תגיע עם זנב בין הרגליים לבקש סליחה על כל מה שעשתה לך...אבל עד שהיא לא תבוא אליך...את לא מתייחסת אליה!!פשוט ככה...ולגבי מי שאמר להגיד למחנכת-זה לא נראלי...אם בנאדם לא רוצה להיות חבר/ה שלך אז אפ' אם תגיד את זה להורים-למנהל-לחברות-לסבא זה לא משנה...כי אף אחד לא יכול להכריח אותה להיות חברה שלך...פשוט היא לא שווה את הזמן שלך...יכול להיות שהיא סתם רוצה צומי ממך...וכשאת עם חברות שלך והיא לא רוצה להגיע בגלל שאת שם-בכבוד!!שלא תגיע..יותר טוב לך!! פחות עוד חופרת-תאמיני לי עדיף שלא תדבר ולא תתיחס אליך מאשר שהיא תפתח את הפה שלה ותציק לך...

שיהיה לך בהצלחה!! 

לילה טוב...

היה:שהיא לא דיברה איתי ואז היא היתה צריכה עזרה במתמתיקה ובשיעורי בית ופתאום היא נזכרה לדבר איתי....

לא אמרתי לה כלום,עזרתי לה כי:למה שיהיה לי בעיה לעזור לבנאדם...ואז אמרתי את זה לחברה שלי:זה פשוט מעצבן!!אם את לא מדברת איתי אז אל תדברי אבל אז כשאת צריכה עזרה את מדברת איתי?!אז הילדה הזאת ברוב טיפשוטה ספרה לה ואז היא באה אלי ואמרה:את לא רוצה שנדבר?טוב,אז לא נדבר...והלכה......

וגם אם היא לא מדברת איתי שגם לא תדבר עלי!!!!!זה לא הוגן לי!!!!!!!!

זה אכפת לי אם היא מדברת עלי?!

להתייחס לתינוקות! את ילדה מתוקה שמנסה להשלים איתה למרות ההתנהגות הדוחה שלה... את פה בסדר! תכניסי לך את זה טוב טוב לראש 

תקראי שוב את מה שכתבתי לך בש"א לגבי מה שאחרים חושבים עלייך.

תודה רבה רבה!!!

אצם לא מיבנים כמה זה משמח לדעת שיש לי מקום לפרוק תצמי בא,ולקבל תשובות נורמאליות ואמיתיות!!!

אתם פשוט לא יכולים להבין כמה שאני מעריכה את זה!!!!

תודה רבהההה!!!

אבל..אני רוצצה שלא יזהו אותי.. באסהה 

ואני רוצה להגיד לך כשקראתיי אמרתי לעצמי שיש פה אחת פשוט נשמההההה!!

אכפת לך..נסית את כל האפשריות שהכל יסתדר!

 יא שפיצית! מדהימה! אני מאוד מעריכה אותך כי אם זה היה קורה אצלי הייתי מתעלמת וזהו..

ולא מנסה לסדר..

קבלי חיבוק ונשיקה!!

מעריכהה יא שפיצית!!!!

ושירה...

אני באישי...את תמיד יכולה לבוא...

למרות שכבר דיברנו על זה באישי פעם ... 

בס"ד

תאמרי שאת לא מבינה מה הסיפור שלה,

וכן, אפשר גם לעשות קצת מצפון ולומר שקשה לך עם המצב הזה ונראלי שזו האמת..

בהצלחה אחות!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...