לק"י

דבר שני- אחרי החתונה השיער לא נעלם בדרך כלל..
אפשר להנות ממנו בתוך הבית.

ואני בטוחה שיש מי שיוכל לענות לך על השאלות ולתת לך סיבות מספקות למצווה הזאת.

ממה שכתבת עולה קושי גדול ותסכול,

 

נראלי שאתייחס רק לצד הזה כי אני המצב צבירה שאין לי כח להביא גם מקורות הלכתיים

 

אז ככה: 

 

לדעתי ומההיכרות שלי,

 

להרבה מאוד בנות קשה לכסות את שיערן, וזה ממש לא נלקח "בקטנה",

 

ואין עם זה שום בעיה. לדעתי לפחות. מצוות לא נעשות כי קל או לא אכפת לנו לעשותן,

 

הן נעשות כיוון שזו ההלכה, וההלכה מגלמת את רצון ה' בעולם.

 

אנחנו עושים- כי כך אנו מצווים, ואנו מאמינים במצווה שהוא עושה כל זאת לטובתינו.

 

וככה זה בנוגע לכיסוי ראש. אני לא חושבת שנשים מכסות את השיער סתם כך, ורובן בכלל לא אוהבות את זה ומאוד קשה להן עם זה.

 

יש כל מיני סוגים של כיסויי ראש, בדיוק בגלל שלא כל סוג מתאים לכל אחת, בע"ה בבוא הזמן- תבחרי את מה שהכי יראה לך.

 

שבע"ה תצטרכי להתמודד עם העניין הזה בקרוב

כשבני ישראל אמרו נעשה ונשמע

היה רעש גדול בשמים?

מה הרעש הגדול? מה הבעיה?

הגמרא אומרת יותר מזה, שתמהו עלינו הגויים שאנחנו פזיזים. והגמרא עונה שאנחנו תמימים.

 

אני רוצה להמחיש. אם אני אבוא לחבר ואני שואל אותו - תוכל להתחייב לעשות מה שאני אבקש ממך? והוא ישאל

-מה אתה רוצה

-אני לא מגלה, אתה מסכים להתחייב בלי שאגלה?

 

האם הוא יסכים? אין שום הגיון שיסכים! אולי אבקש דבר שיזיק לו, שיציק לו, שהוא לא יכול.

 

כשבני ישראל אמרו נעשה ונשמע, הם בעצם אמרו "ריבנו של עולם, אנחנו מתחייבים לעשות מה שתרצה. בלי שנדע מה".

דבר כזה שייך רק כשאדם אוהב את ה' וסומך עליו, שאז הוא אומר "כנראה שה' יבקש ממני משהו שטוב לי.

 

בוא נדמיין אישה שאומרת לבעלה שהיא אוהבת אותו מאד מאד, והוא מבקש ממנה להתחייב לעשות מה שהוא ירצה.

והיא אומרת לו

- אתה יודע מה, מה שתרצה!

-תביני לי בבקשה חביתה עם גזר ברוטב חרדל

-מה??!! 

-כן זה מה שאני רוצה

-אבל בשביל מה?

-כך אני רוצה!

 

היא תכין?

 

אם היא אוהבת - כן.

הרי זה היה מה שהוא ביקש, שהיא תסמוך עליו ותעשה מה שהוא מבקש בלי להסביר. אז יופי, תוכיחי את עצמך!

 

אותו דבר כאן, אמרנו לה' נעשה ונשמע, כי אנחנו סומכים עליו שהוא אוהב אותנו, ורוצה רק את טובתינו.

הוא מבקש כמה דברים.

אי אפשר עכשיו לומר לו "אבל למה?"

 

אנחנו אוהבים אותו וסומכים עליו שהוא אוהב אותנו ורוצה לעשות לנו רק טוב, והוא לא חייב להסביר!

 

 

סליחה על האריכות לא יכלתי לקצר יותר.

מחקתי, לא הבנתי את התשובה שלי בעצמי חח

יש פה תשובות יפות.
בהצלחה
.

אז אני אמנע מלהגיד משהו גורף מדי- כמעט ואין בנות שלפני החתונה לא מגיעות לאיזשהו משבר לגבי הכיסוי ראש.

שיער זה דבר אישי, מאוד מאפיין- מאוד אני! זה מאוד, מאוד קשה לכסות את השיער. יש הסברים למה. יש הסברים מאיפה נובע החיוב ההלכתי (אישה סוטה וכדו'). את מוזמנת לחפש באינטרנט- בטוח תמצאי מלא מאמרים שמתעסקים בזה. ואני בטוחה שתמצאי כי זה נושא מאוד מעסיק.

אבל השורה התחתונה- אני מכסה את כל השיער שלי לא כי אני מבינה ומסכימה עם הסיבה, אלא, כמו הרבה מצוות אחרות שאני מקיימת ולא מבינה את הטעם, ככה פסקו בהלכה ואני מקיימת את ההלכה.

על קדושת הבית שלך!איזה מין קדושה ומסירות נפש את מוכנה לתת לבית היהודי שאת תבני?

נראה לך שכל הבנים בראש לעשות את תריג מצוות תדיר?

תחשבי איזה מסירות נפש הם עושים בשביל לקיים את המצוות שנצטוו בשביל להיות אנשים כשרים.

אני בטוחה שנוכל למצוא דרכים יפות להסתדר עם המטפחת..

לכי תדעי אולי אחרי החתונה את אפילו תאהבי להתעסק עם זה 

בהצלחה

 

 

ויש בנות שמחכות ליום בו....

 

מאחל לך זוגיות מופלאה עם בעלך כך

שלא תסכימי לגלות את שערך בפני איש חוץ ממנו.

כל עניין הכיסוי הוא משום מנהג המקום. שהרי נשים פנויות לא שמות. כי כך נהגו. א"כ כיוון שבימינו פשט המנהג לשים רק חלק מהכיסוי- יוצא שאין מכאן בעיה.
ואם תבוא ותאמר שכיסוי זה עניין מוחלט לא תלוי מנהג, שהרי כתוב: ופרע ראש האישה- מכאן שדרכן של בנות ישראל שיהיה מכוסה ראשן. ע"כ ניתן לענות שזה שיש חיוב זה רק לכיסוי בעלמא, מי אמר שצריך כיסוי מלא? והראיה שגברים הולכים עם כיסוי ראש חלקי ובכל זאת קוראים לזה ראש מכוסה.
א"כ יש גדר מינימלי והוא כיסוי כלשהו (אולי רוב ראש?) ויש גדר שהוא תלוי מנהג והוא כל הראש.
וגם אם תבוא ותאמר שעדיין נשים אלה הם מיעוט בנשים הכשרות. ורובן שמות כיסוי מלא, אענה שמי אמר שצריך רוב אפ' מיעוטן נוהג כך זה כבר לא מושך את העין, ואפשר לקרוא כזה מנהג המקום.

(נו איך אני? יכול להיות בסנהדרין? צריך מישהו שיודע לטהר את השרץ בק"נ טעמים)

אפחד פה לא ענה לשאלה האמיתית ששאלה.
היא יודעת שזה חשוב לקיים מצוות ה', אבל השאלה היא מה הטעם בדבר.
וודאי שיש עניין לדעת טעמי המצוות. וע"כ לא הייתה תשובה מספקת

דוגמא משו"ת באתר כיפה: http://www.kipa.co.il/ask/show/199656

כתבת יפה ובהיגיון בריא.

(הבאתי גרעינים ואני הולך לצפות בכיף בסקילה)

שכתב: "(נו איך אני? יכול להיות בסנהדרין? צריך מישהו שיודע לטהר את השרץ בק"נ טעמים)"
כך שלא נראה לי שהוא היה רציני (אולי ציני)

א. יש כאן בחורה צדיקה שיש לה התחבטות נפשית ורגשית עמוקה.

ב. דין כיסוי ראש, נוגע בענינים חמורים, שחלקם דאורייתא. {אגיד גם קצת בתקיפות שאסור לכתוב היתר בענין כזה, שכלל לא מבוסס, כי אנשים יכולים ללמוד מזה, גם אם זה בצחוק. גם לא נכון כלל מה שכתבת, כפי שהבהרת בסוף. כיסוי ראש אצל נשים וגברים הן שתי סוגיות נפרדות לחלוטין}

ג. מדובר כאן בנושא שנוגע לענייני צניעות, ולא שייך כאן צחוק שמרגיל את האדם לערווה.

 

לגבי עצם הדיון:

מה מותר הלכתית? תשאלי רב מוסמך.

 

מה הטעם מאחרי זה?

אגיד בקיצור, שדווקא אוצר כ"כ יפה ומיוחד, עדיף לשמור בשביל היחסים האינטימיים והמיוחדים עם הבעל.

 

אני כתבתי רק הטעם הכי פשוט שנראה לי, ולא באתי לענות על חיבוטי רגשותייך העדינות והעמוקות.

 

מן הסתם אשה ככלל שמבינה יותר את נפשך, וכן אשה שמדברת אתך פנים אל פנים תוכל ליישבם הרבה יותר טוב ממני.

אני חושב שהסברות שכתבתי רציניות ואמיתיות. אשמח לשמוע פירכות.
כמובן שאינני בא לחלוק על גדולי הדור . סתם עיון בסברא שלא ברור לי. לכן הוספתי את המשפט בסוף. להבהיר שלא באתי לפסוק ח"ו.
(הההי.... כך עונשו של ליצן אפ' אמר דברים רציניים לא מתייחסים אליו...)

בקיצור מכיוון שכבר כתבת:

 

*מרש"י והשיטה מקובצת בסוגיא משמע שה'קלתא' כסתה את כל הראש, רק היה אפשר לראות שערות שיוצאות, יוצא מדאורייתא צריך כיסוי על כל הראש. רק לא צריך שיהיה הרמטי.

 

* ברמב"ם משמע שהכיסוי מדאורייתא היה על כל הראש ובצורה הרמטית.

 

*אין זה קשור כלל לדין כיסוי ראש לגברים, שזה דין ב'יראת שמים והכנעה', לעומת אשה, שזה ענין של 'צניעות'. זה פשוט דיונים שונים לחלוטין.

 

*הענין של כיסוי ראש כלל לא קשור להרהור של גבר, זה ענין צניעות ששייך באשה עצמה.

 

* דת יהודית נקבעת על פי רוב הנשים הכשרות, כמו כל מנהג שנקבע. {מכיוון שזה לא קשור להרהור, לא שייך הסברא שכתבת}

 

*חלק מהפוסקים כתבו שדת יהודית לא משתנה מזמן הגמרא.

 

יש עוד כמה דברים, ולא אכתוב כדי שלא להאריך.

 

מן הסתם היא תשאל רב.

 

 

זה אולי נכון לבנות אם שיער חלק וגולש,

אם אני אאסוף את השער שלי הוא יראה כמו סמרטוט.... שיבריח כל בחור בערך...

 

לא, לא רואה את עצמי מכסה בעתיד

אם כן-

אחרי שתתחתני בעלך לא יברח ממך בגלל שאת רוצה להיות צנועה.

 

ולגבי מצב השיער- נכון, אני נשואה יומיים- אבל יש כל מיני דרכים לטפח אותו שיקבל את מה שצריך ולא יהיה סמרטוט.

 

בהצלחה!

הכוונה למעט זמן (תכף חמישה חודשים)

יש לי המון תלתלים- שנראים טוב כשהם לא דבוקים לראש...

בוקר ממוצע אני מבלה מעל 15 דק' בניסיון סידור- וכמובן לא אסוף.

וכשאני נאלצת לאסוף אני אכן נראית כמו סמרטוט..... ולמה אני מדגישה את זה כי יש בנות עם שיער שחלק, גולש וכו' שככה הוא בטבעי שכשהן אוספות וכו' השיער שיתפזר יראה בכל זאת מהמם כי ככה הוא ויש המון בנות כאלה.

 

אני לא בקטע של להתחתן ולהבריח אותו ישר.... 

 

בקיצור הכי לא רואה את עצמי עם...

 

[זה כמובן גם פונקציה של רצון בן הזוג שעוד לא ידוע לי חוץ מהרצון שלי]

משל סקרת את כל ההלכה בתגובה הזו שלך. לפח' יודעים את זה כאן.

הגמרא אומרת במפורש: "דאורייתא היא". רש"י מסביר שזה גזירת הכתוב. הגמרא בעירובין דף ק' מסבירה שזוהי קללה שהתקללה חוה "שתהא עטופה כאבל". כך או כך, התורה לא משתנה לעולם.

בימינו אנו כתבו הפוסקים שכיון שכל נשות העולם הולכות בשערותיהן, אין בשיער משום פריצות (הגר"מ שטרנבוך, דת והלכה סימן א, הגר"ש משאש בתבואות שמש אבן העזר קל"ח) אך עדיין אסור באיסור חמור לגלות את הראש כי זו מצווה דאורייתא.

הרב יוסף משאש (רבה של חיפה) ניסה להמליץ זכות ולומר שזה רק מנהג אך דחו אותו הגאונים הנ"ל ובפרט בן דודו, רבה של יהדות מרוקו, הרב שלום משאש. רוב הפוסקים סוברים שאסור מדאורייתא לגלות את הראש.

בכל מקרה, 

זה אכן נסיון קשה. מסכימה.

הרבה בנות שדברתי איתן על הנושא אמרו שהיה להן משבר בתחום אחרי החתונה (כולל בנות ששומרות מאד על צניעות ולא חשבו שזה יהיה נסיון קשה בשבילן)

זה ממש לא בקטנה.

 

מבחינת ההלכה, קודם כל, לא לכל הלכה אנחנו מבינים את הסיבה. יש הרבה הלכות (חוקים) שאין לנו אפשרות להבין את הסיבה וצריך לעשות אותן כי ככה ה' ציווה. וכל עוד אנחנו יהודים מאמינים שרוצים לעשות את רצון ה', נמשיך לעשות אותן למרות שאנחנו לא מבינים.

בענין כיסוי ראש, הרב פנגר מדבר על הנושא, ומסביר בדיוק את הנקודה הזו, למה אישה צריכה לכסות את הראש אחרי החתונה.

אותי לפחות זה היה מעודד לשמוע, שזה לא רק צניעות, אלא יש עניינים נוספים בקבלה.

(מוזמנת לחפש ביוטיוב- "הרב פנגר כיסוי ראש", זה אמור להיות הראשון. בסך הכל 3 דקות)

אז אם ההלכה לא מספקת אותך, את מוזמנת לחפש את זה ולשמוע. (לא הצלחתי להעלות קישור, מצטערת)

 

ולסיום, אם זה מעודד, אני יכולה להגיד שאחרי שמתרגלים לכיסוי ראש הוא הרבה פחות מפריע. ובדרך כלל אחרי כמה חודשים כבר לא מרגישים את התסכול הגדול של לכסות את השיער, וזה עולה רק מידי פעם ולא מפריע כל הזמן (גם את זה אני מביאה לא רק מנסיון אישי, אלא משיחה עם כמה בנות)

 

בחצי דקה הראשונה נעלם מעיני הרב פנגר רש"י מפורש בפרשת סוטה.

רש"י אומר ופרע- סותר את קליעת שערה.

וכלומר שנשים הלכו בגילוי ראש בבית המקדש, רק עם שיער אסוף.

 

(אח"כ הגמרא לומדת את הדין וכו', אבל כיסוי ראש ממש לא נלמד מהפסוק, להיפך) 

 

 

וזה עוד לפני שהוא ממריא למחוזות הקבלה והגימטריות ששם מותר לערבב הכל.

 

לא חושב שזה סרטון שיכול להסביר את הטעם

 

 

מה שתקפת את הרב איתו לא נכון,ראה את הפיסקה המתאימה

 

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1831&cat=506

תפתח רש"י במקום, וקרא שוב את דברי הרב מלמד ותגלה שהרב פנגר טועה ומטעה במקור לכיסוי ראש.

הלימוד מהפסוק לכל הדעות שאישה נשואה חייבת בשיער אסוף בלבד ולא מכוסה.
להגיד את מה שהרב פנגר אומר בסרטון מראה על חוסר בקיאות בחומר.
היתי מצפה ליותר לפני שהוא רץ לרמזים וספירות עליונות

פשט הגמרא בכתובות כפי פירש"י והרמב"ם ועוד, הוא שמד"ת

חייבת לכסות את ראשה. ההפרש בין ד"ת לדת יהודית הוא

מספר הכיסויים וסוגיהם.

השבות יעקב רצה בצעד נועז (עם ההקדמה המסורתית של "ואי לאו

דמסתפינא") לפרש את הגמרא כפי שסברת שהוא פירושה המקובל.

מלבד שהוא יחיד בדבר כפי שהוא עצמו מעיד, כבר דחו האחרונים את

פירושו גם מלשון הגמרא וגם מלשון הספרי ועוד ראיות. 

 

אם יש לך שאלה לרב אתה צריך להפנות אותה אליו,ולי בכלל לא ברור שכוונת הרב הוא מה שאתה מנסה לייחס אליו,הוא מדבר על היסוד שממנו אשה צריכה לכסות את ראשה.

 

אבל מעל הכל(ולמרות שאני חושב שלא הבנת את דבריו,ומכאן ועד צורת דיבור מזלזלת כלפי רב ?),זה לא רלוונטי ומדוע זה משנה  ?,אם זה היה פחות מדויק מבחינת הרצאת דברים בנוגע לפסיקת הלכה,זה נקרא מטעה ? זה גורר יחס מבזה ? מטרת הסרטון לדבר באופן קצר וכללי על מהות כיסוי הראש,זהו לא דיון הלכתי ומימלא הפרטים בו אינם בהירים מהרובד הזה כמו בהרצאה על הלכה ,וזה דבר מובן, וסוף כל סוף כיסוי ראש שאינו שקוף הוא חובה הלכתית ויסוד חובת כיסוי הראש הוא מהתורה וזה מה שברור מהסרטון.אם לדעתך היה צריך להדגיש משהו זוהי הצעה שהיה צריך להפנות.

 

ובאופן עקרוני שלא שייך לסרטון הזה למיטב הבנתי.. גם אם נעשתה טעות אי אפשר להתייחס לאנשים בסגנון כזה וכל שכן ת"ח.

לא מפריע לי לעשות את זה, כשיש לי סיבה מספיק טובה, אך זה לא המצב כאן.
בגדול סוגיית כיסוי הראש חסרת נימוק הגיוני והיא בהחלט תוצאה של מנהג שהפך לדין. יעידו על כך כ1000 עדים כל התשובות הרגשיות כאן בשרשור שאין באמת הנמקה הלכתית לכך בוודאי שלא מן התורה.
(הרב משאש בדיוק מהסיבות האלו וכן מהשאלות שטנגעס העלה פוסק שכיום נשואות יכולות ללכת בגילוי ראש)
שוב המקור מהתורה הוא "ופרע את ראש האישה" רש"י במקום מסביר שמדובר בפריעת התסרוקת! ולא בהורדת הכיסוי. מכיוון שנשואות בזמן התורה לא הלכו עם כיסוי וזה דבר ברור לכל מי שעיין מעט בסוגייה.
הגמרא הגיעה אח"כ ולמדה את דיני דת יהודית, אך לאלו יש מאפיינים רבים של מנהג ובוודאי שהם לא דאורייתא.
בסרטון הנוכחי הרב פנגר מודע היטב לחוסר ההנמקה ההלכתי ותולה זאת היישר בגזרת הכתוב!! שזו טעות גסה והפיכת כל נושא כיסוי הראש לשטחי וחד מימדי. (כמו שהוא אוהב לעשות בסוגיות אחרות, אך זה לא הנושא)
וכדי לברוח שוב מחוסר הטעם והרלוונטיות של דת יהודית הוא ממריא היישר לעולם הספירות המסתורי
אז בפנינו שתי אפשרויות:
או שהרב לא למד את הסוגיה

או שהוא מטעה את הציבור
מה יותר חמור

עריכה: שום וחניכה, האם אתה חולק על העובדה שנשים בזמן התורה לא הלכו עם כיסוי?

שואף לאור: אין לי שאלות לרב, פשוט רואים שהוא לא למד את הסוגיה בצורה הכי בסיסית שלה. וזו בהחלט בעיה שלו ברגע שהוא מעלה סרטון עם טעות מביכה שיהיה מוכן שמישהו אכן חראה את זה.

(כתבתי בעבר שרבני הידברות מבזים את הדת בדבריהם על הקשר בין תורה למדע, כעת לצערי מדובר גם בדברי תורה עצמם. חבל מאד)

תסתכל על מה שכתבת מה שכתבתי לא בא מתוך היכרות איתך,אינני מכיר אותך אישית, אלא על סמך מה שכתבת.

 

ב.אלף עדים לא יעזרו בסוגיה הלכתית שכל הפוסקים (או כמעט כולם,אינני יודע לגבי מה שכתבת על דעת הרב משאש) כותבים בברור שיש חובה כזאת,וזו הידיעה הבסיסית שפורכת כל נסיון להציג ראיות כביכול לכך שזה מותר,הרי לפחות כמעט כל הפוסקים כותבים שזה אסור,גדולי תורה,אך אפשר להתייצב מכל מעמד אחר שהוא לא בחזקת גדול תורה ולהגיד אחרת ? דבריך לא נכונים ואינם משכנעים,ואני כותב זאת כדי שאנשים לא יטעו לחשוב שזה באמת מותר ונעשתה טעות,זו לא המציאות.

 

בשרשור לא היה נסיון לבאר הנמקה הלכתית של פסיקה,זה לא דיון הלכתי ואני מאמין שאנחנו לא ברי סמכה לפסוק הלכה,המקור מפניני הלכה מבאר את הדברים,הלימוד בעיון ועוד פסיקת הלכה לא שייכים לפורום מלבד כך שהתגובות כאן לפי מה שקראתי נותנות תשובה על מהות ומחויבות הלכתית,השאלה בשרשור לא עוסקת בנושא הזה,מבחינה מעשית ברור שזו חובה.

 

ג.מה שאתה כותב על רבני הידברות הוא גם כן ביזוי ת"ח וגם עליו צריך למחות,לפיכך שאתה ממשיך לאחוז בתפיסה הטוטאלית שמדובר בטעות למרות שאין ראיות לכך (וגם אם היו,צורת הכתיבה והדרך שפנית אינם לגיטמים,כל שכן כלפי ת"ח),אין סיבה לחשוב שיש טענה אחרת לגבי שאר רבני הידברות,מה גם שצריך לדעת מה הבמה שמדברים בה,מה מטרת ההרצאה ,מי קהל היעד וכו',זה לא הופך את ההרצאה לרדודה אם לא שולבו בה כל הרבדים כולם,אלא יש התמקדות לגיטמית במהויות גבוהות ובהלכה למעשה שדרושה לכל העם.

לא אמרתי שמותר ללכת בלי כיסוי ראש (חוץ מההיתר של הרב משאש,שאוכל להרחיב עליו אם תרצה)

אמרתי שלהגיד שזו גזרת הכתוב מראה על חוסר.בקיאות בסיסית בסוגיה
הרב פנגר מזכיר את הפסוק "ופרע את ראש האישה" רש"י על הפסוק אומר: פרע את התסרוקת שלה בלבד.
הרב פנגר אומר: מכאן לומדים שהכהן הסיר את כיסוי הראש שלה כדי לבזותה.

כנראה שהוא לא למד את הרש"י

הרב

האם לא ברור שהשורה האחרונה מכילה טון לעגני ?,אם אתה חושב שזה לגיטמי או שיש פעמים שלא מפריע לך לבזות ת"ח (אתה כתבת את זה בשורה הראשונה של ההודעה הקודמת שלך) למרות שהלכתית זה אסור על כאן המחאה.

 

לגבי שאלתך,מה לא ברור,הרי אתה דולה מתוך סרטון קצר שצולם ניתוח פרופיל וקובע מה הרב למד ומה הוא לא,וזאת בצורה מזלזלת.

הצעות למה הרב התכון כבר הצעתי,והן מתקבלות לדעתי על הדעת.אלא שפשוט היסוד גדול יותר, אי אפשר לדלות מסרטון ניתוח פורפיל שלם של ידיעות האדם כביכול ולהתפס למה שנאמר או הושמט ולהסתכל על זה כראיה גמורה,את הסיבות האפשריות לכך שאדם אמר דבר כזה או לא אמר דבר אחר במסגרת כזו או אחרת אי אפשר אפילו למנות.

 

אז למה לטעון שדווקא מדובר בטעות כאשר הדברים לא בהירים ומטרת הסרטון היא אינה פרטי ההלכה ופסיקת הלכה ?,זה לא מאמר מוגה היטב(ואף בו יתכנו טעויות),וכך כל הרצאה באשר היא.

לספונטניות של דיבור יש יתרונות אך אחד מהחסרונות בה הוא שלא ניתן לחזות לחלוטין מראש אך אמירה מסויימת או השמטה מסויימת תשתמע בעיני אחרים ולא ניתן לשבץ במקום זה ניסוח אחר,ולפיכך מכיון שיסוד זה מובן,ראוי שאם למישהו יש שאלות על משהו שאינו מובן עליו לפנות למרצה,או במקרה הזה לרב ולא להצמד למילה במילה מבחינת מה שמשתמע לך ללא הבירור הזה.

 

הבהרתי את מה שרציתי לומר ולכן אני כנראה אעצור כאן

 

מה ההבדל בין סרטון מצולם באולפן למטרת הפצת תורה ועובר עריכה לבין ספר?
שום הבדל.
אני בהחלט מצפה ממנו בתור רב שאלפים שותים את אמירותיו שידייק בהן היטב. זןהי בהחלט דרישה לגיטימית והמון רבנים מוקלטים ומצולמים בלי בעיות כאלה. בטח ןבטח שלא מדובר בשידור חי.

ניתן בהחלט להבין שהקפיצה למישור הקבלה והספירות באה לפצות על חוסר בידע בסיסי בתחומים אחרים.

אתה שואל איך אני בונה פרופיל מסרטון של 3 דקות? לצערי וכמו שכתבתי בעבר זוהי שיטת העבודה של רבני הארגון. השטחה והצגה חלקית של הדברים.
אני מתבייש לשמוע רב מכובד מדבר בחוסר ידיעה כזה ובביטחון מלא.

ועדיין לא הסברת את הסתירה הפשוטה שכל ילד שלומד שמו"ת יצעק אותה

בהחלט חולק. ראה ברש"י סנהדרין (נח: ) שאף הגויות נהגו לכסות

ראשן. ועיין בעירובין (ק: ) שמשמע שהוא מנהג קדום מאוד.

 

ויש לציין שלא השבת על תשובתי. ולא זו בלבד, אלא שעודך מחזיק

בסברתך וחובט בה דיעות אחרות.

יש כאן קטע מבלבל.
דינא דגמרא.שהכיסוי מדאורייתא
מצד שני ברור.שזה לא.נלמד מגזירת הכתוב לפי פשט מפורש.
וכן ברור שבזמן המקדש נשואות לא הלכו בכיסוי.

כעת עליך להסביר מהיכם נלמד הדין. (לא תסור?)

רק שאלת ביניים:

אתה מניח כל בוקר תפילין?

ממה הן עשויות?

באיזה צבע?

מהי צורתן?

 

ועתה אחזור אל נושא הדיון:

אני חוזר שוב על מה שכתבתי: ה'ברור' שלך לא ברור לי.

כבר כתבתי בהודעתי הקודמת שיש רגליים ברורות לדבר

שכן הלכו עם כיסוי ראש. 

אם כך מדוע התקופה היחידה שמצאו בה תפילין היא ממרד בר כוכבא והלאה?

לא תמיד.המסורת חופפת לאמת ההיסטורית. חשוב לדעת ממה נובעת כל מצווה ולא לבלבל.

דוד המלך כנראה לא.הניח תפילין כל בוקר, ו18 נשותיו לא הלכו עם כיסוי מלבד כתר.

וזה לא סותר כלום מההלכה

אתה נוהג לעשות מחוסר ממצאים - אמת. תמוה מהיכן היומרה הזאת.

גם עד שנמצאו מגילות קומראן היו תיאוריות מתיאוריות שונות

שנופצו טוטאלית עם המציאה.

וארוכה הרשימה אודות שלל האירועים או האובייקטים התנ"כיים שביקורת

המקרא איוותה להעלימם מעל במת ההיסטוריה, עד שבאו הממצאים

וטפחו על פניה.

 

וספיצית לגבי תפילין - ישנה עדות קדומה (של אחד מהגאונים כמדומני) שנמצאו

תפילין ישנות בקברו של יחזקאל הנביא.

אכן העובדה שמצווה זו הייתה רופפת ביד העם, היא עובדה. אך לא צריך

להקצין כ"כ.

 

ואם כבר הזכרת את דוד והתפילין - לפי מסורת חז"ל (אני יודע שזה

לא ממש מדגדג לך, ובכל זאת) במסכת ע"ז (מד.) הניח גם הניח

תפילין, עד שדנו היאך הניח את כתרו באותו זמן. 

מקוואות ובתי כנסת נמצאו בכל יישוב יהודי, וכן עצמות כשרות
ואפילו צלמי ע"ז. ומטבעות וחרסים לרוב, רק תפילין לא. זה כנראה אומר משהו

לא.בטוח שכל דיון קרה באמת
רק חשוב להפריד ולדעת מה המקור לכל דבר ולא לסלף ולבלבל כאילו כל דבר שאנו עושים נאמר בסיני.

אז אתה רוצה לומר שבתי כנסיות היו מאז ומעולם??

טוב... ועוד חשבתי שאני כאן ההוזה.

 

 

דבריך הנחרצים, לצערי, חסרי עמוד שדרה מכמה סיבות:

א. לא כל מה שלא נמצא לא היה קיים. סביר להניח שהיו עוד

הרבה מאוד כלים מאותה תקופה שלא נמצאו. זה מגוחך לומר

שאם לא שזפתם עינינו, אין להם זכות קיום. 

ב. כבר כתבתי אודות תפוצתן של התפילין באותו זמן, מה שמערים

עוד קושי במציאתם.

ג. יש להתחשב בחומר ממנו עשויות התפילין שזמן התכלותו קצר

מאוד יחסית.

ועוד ועוד...

לצורך העניין אצל דינוזאורים התגלו רק כמה מאות בודדות של שלדים שלמים מכל רחבי העולם,כאשר הערכה לסדר הגודל שלהם שונה לחלוטין.

מעבר לכך שיש כאן תבניות שונות,מקוואות ובתי כנסת אלו מבנים גדולים.תפילין יקרות,תהליך היצור שלהם יקר,והן יקרות מבחינת קדושה,שומרים עליהם והם עוברים במסורת שנים על גבי שנים וכאשר הם נפסלים הם מועברים לגניזה,האם מצאו את כל הגניזות ברחבי ארץ ישראל ? טווח החיפוש מצטמצם לכתחילה למקומות מסויימים מאד בלבד.והדברים מצטרפים לדברי שום וחניכה מה שמוביל להבנה שיהיה נדיר למצוא תפילין,ועוד לאחר כ"כ הרבה זמן,מה שמוצאים השתמר כנראה בצורה יחודית שאינה נפוצה,לא כמו מטבע שעשוי ממתכת ויכל ליפול או להעלם.

ניכר שאתה בחור משכיל עם ראש על הכתפיים (עדיין..)

כעת חשוב מדוע מקוואות, צלמים או פסיפסים נשתמרו, ואילו תפילין ומגילות לא, אלא רק באזורים צחיחים ומוצלים כמו מערות קומראן.

אני בהחלט חושבת שזה עניין של אופנה. אם האישה מבליטה את עצמה כדי למשוך תשומת לב אז היא לא צנועה -- וזה מה שלא רצוי. אני גם חושבת שבאמת הנשים נהגו ללכת בגילוי ראש , וזה שהכהן פורע את שער ראשה של החשודה בסטיה -- זה אכן אומר שבדרך כלל הנשים הלכו בגילוי ראש אבל השער שלהן היה מסודר -- אולי קלוע -- ואולי סתם מסורק ומחוזק בסיכות ראש, אבל כשנפל חשד על אישה מסויימת, אז, כנראה כחלק מההשפלה או הנזיפה שהיא קיבלה -- פרעו את שער ראשה.

מכל מקום, אם רק את המצווה הזאת לא תקיימי אז תהיי יותר צדיקה מכל הנשים והגברים גם יחד. [וכאמור, בכלל לא ברור אם יש מצווה כזאת. חוץ מאשר "מנהג ישראל דין הוא"] . ומה שנוגע לרמב"ם שמישהו הזכיר כאן -- הרמב"ם גם אמר  שאסור שאישה תצא מביתה יותר מאשר פעמיים בחודש!    יש לזכור שהרמב"ם חי בתוך החברה המוסלמית ואין ספק שבדברים כאלה הוא הושפע מהחברה הכללית שבתוכה הוא חי.

כללו של דבר, הכל תלוי במנהג המקום. אבי, זכרונו לברכה, נולד וגדל בקרב חסידי סאטמר בהונגריה. הוא סיפר לי שהנשים שם -- שהיו, אגב, מקפידות מאוד בעניין כיסוי הראש [ולא רק כיסוי הראש אלא גם היו מגלחות את ראשיהן. אבי אפילו לא ידע מה היה צבע שערה של אימו] -- הנשים הצדיקות הללו לא חששו לחלוץ שד לתינוק בפרהסיה ולא הסתירו את התינוק והשד בחיתול או מטפחת !  מדוע? מפני שזה היה מנהג המקום . הן לא חשבו על השדיים כעל משהו מיני אלא כעל מכשיר הזנה לתינוק.

מנהג אפשר לומר על הכיסוי עצמו. לדוגמא, פאה ארוכה ויפה, אם כל הנשים או רוב הנשים בעולם הולכות עם השיער שלהן בשלל תסרוקות, אי אפשר לומר שהפאה הזו היא פרוצה ויוצאת דופן.

אבל כיסוי הראש עצמו, היות והוא איסור דאורייתא, הוא לא תלוי בשום מנהג. והטעם הוא לא משום שהשיער הוא פריצות, זו טעות. הרי רווקות יכולות ללכת בשיער הטבעי שלהן, בגלל שהורגלו לראותן כך ואין בזה הרהור. אלא שלנשואות אסרה התורה, בלי קשר לעצם פריצות השיער.

רוב ככל הפוסקים הבינו שפרע את ראש האשה מדובר בשני דברים נפרדים- הסרת הכיסוי, ופריעת הראש עצמו, כדי להגדיל את קלון הסוטה. לא מדובר בשיער שהיה גלוי מלכתחילה ורק אסוף, זאת טעות.

את לא עוברת על אחד משלושה עשר עיקרים כאן... בכל אופן, אין לי ממש הסבר מעמיק, פשוט משום שחשבתי שהרבה יותר קל ללבוש אותו כאן בארץ, כי זה חלק מהתרבות. אין שום דבר מוזר במטפחת יפהיפיה וצבעונית. בחו"ל זה לא ככ מקובל, ולכן רוב הנשים הדתיות לובשות פאה. לא'ידעת, נראה לי הכי יהודי שיש ללבוש כיסוי ראש. הרגשה אותנטית כזו..

 

 

ההלכה היבשה וודאי מחייבת כיסוי ראש, אני אישית, לא טובה בשיכנועים למה זה מותר ולמה זה כדאי וכיף, השאלה עבורי האם זה נכון, מבחינה הלכתית, (וזה כן..).

 

בהצלחה

ההתחבטות הזאת (או כל ניסיון שקשור לבגדים וצניעות..)

 

אבל למדתי כלל בחיים שנכון לכל הנושא של עבודת ה' - הרבה יותר קל לעשות משהו שלם ומוחלט מאשר ללכת על ה"חצי" וה"בערך" (גם אם זה בסדר הלכתית). לדוג' - מי שמחליט שהוא לא מדבר בכלל בזמן התפילה (מפסוקי דזמרה ועד עלינו לשבח) הרבה יותר קל לו מאשר מי שמדבר "רק בין העליות", ו"לפני ברוך שאמר" ו"בחזרת הש"ץ - כי פשוט התחילו לדבר איתו וזה לא מנומס.." וזה נראה לי נכון גם לגבי כיסוי ראש - אם תחליטי שאת הולכת על מה שצריך לכתחילה - את מהר מאוד תרגישי שזה בא לך טבעי ואת לא צריכה לחשוב כל בוקר "כמה אפשר לגלות וזה עדיין בסדר" פשוט תורידי את זה מעל הראש..

שהיא סיפרה לתלמידות שלה שזה באמת מאוד קשה

ושהיא מורידה אותו איך שהיא נכנסת הביתה. 

והיא עושה את זה כי זו היהדות, וגם אם זה לא נוח

ואולי במיוחד כשזה לא נוח, זו הבחירה שלה לשמור על היהדות. עכ"ל.

 

ואמנם זה לא מביא סיבה, אבל לי אישית, גם כשיש משהו מאוד קשה,

אני לא מחפש סיבה, אני מחפש את ההכנעה שבתוכי,

כי באמת, אנחנו לא יכולים להבין את טעמי המצוות, רק למצוא משהו לסבר את האוזן (או שלא....)

המצוות הם גזירות הבורא, וככאלה, החכמה זה לקיים אותם בהכנעה, לציית, בלי להבין למה.

והמעלה הגדולה זה לקיים אותם מתוך אהבת ה', 

אבל להבין למה אנחנו לעולם לא נוכל באמת.

סליחה שפרצתי לפורום אבל אני חייבת להזדהות!

זה אחת מהמצוות הקשות ביותר (לי באופן אישי)

אם תמצאי תשובה אני אשמח..

אני כנשואה יכולה להגיד לך- כן. זה ניסיון קשה.

ולי אמרו לפני החתונה "לא נורא, תתרגלי" אז לא, טרם התרגלתי.

זה עדיין קשה לי כל בוקר.

 

אז למה בכ"ז אני יוצאת עם כיסוי ראש כל בוקר?

כי זאת ההלכה. דבר ראשון. 

כמו שאני לא מדליקה אור בשבת גם אם חשוך נורא וזה ממש מציק

וכמו שאני לא אוכל חלבי אחרי בשרי גם אם זה מאד מגרה אותי

וכמו שאני לא אלחץ יד לגבר גם אם זה מאד יביך אותי

וכמו שאני לא אוכל בחתונה שאין למטבח הכשר- גם אני אהיה מאד רעבה.

וכמו שאני לא אוכל אורז בפסח גם אם זה יהיה לי קשה.

 

כי ההלכה קודמת לכל "בא לי" או "קשה לי"

כי אני מאמינה שההלכה באה ממקום נכון, שמי שקבע אותה היה בעל רוח הקודש

כי אני מאמינה שזה מה שנכון לי כיהודיה.

להלכה האמיתית אין הסבר. לשום הלכה אין באמת הסבר. יש טעם- שזה מה שאנחנו המצאנו כדי שיסתדר עם השכל שלנו. אבל בסופו של דבר אנחנו מקיימים הלכה- כי ככה ה' אמר. כי ככה הוא ברא את העולם. 

למה? "לו ידעתיו הייתיו"

 

 

מעבר לזה? אז כן, ביררתי וחקרתי ושאלתי.

ויש כמה שיטות וכמה דיעות.

החל מרוב השיער מכוסה (כלומר אפשר להשאיר מיעוט בחוץ)

וכלה בהכל הכל בלי להוציא אפילו שערה (אין לזה מקור בראשונים, אבל יש אחרונים שמאד מקפידים על זה)

 

תחקרי, תבררי, תסתכלי בספרי הלכה, תשאלי רבנים.

אל תוותרי לנוח ול"בא לי" ול"קשה לי"

מי אמר שצריך להיות קל בחיים?

זה המהות של המצוות? אם קל לי- סבבה, אני מקיימת. אם קשה לי- אז לא, אני לא מקיימת.

קשה לי להתנתק מהפלא'- אני מסמסת בשבת

קשה לי לשמור כשרות- אז אני שומרת כשרות רק כשזה קל

קשה לי לשמור עיניים- אז אני מוותר

קשה לי להיות מוסרי- אז אני פוגע באחרים.

 

המהות של המצוות היא להתגבר. הוא לוותר, היא להקריב.

אני לא הולכת עם כיסוי ראש כי זה כיף לי וקל לי ונחמד לי.

אני הולכת למרות שזה קשה

ולמרות שזה מכוער

ולמרות שזה מעצבן

ולמרות שזה מציק

 

 

לא כל מנהג שהיה מקובל הוא ראוי, נכון וצודק. למשל : בעל השולחן ערוך מתנגד נמרצות למנהג מקובל ברוב עדות ישראל. כוונתי למנהג הכפרות [ זה התרנגול ילך למיתה ואני אכנס לחיים וכו'].  לפעמים, מנהג שפעם היה לו טעם [ למשל החשש שבתוך שק האורז היתה קודם לכן חיטה ואולי נפלה טיפת מים על גרעיני החיטה שנשארו בשק ואז אולי הכל חמץ גמור ר"ל...]. בימינו כבר לא מרוקנים שק חיטה וממלאים אותו באורז וכו'.  מכל מקום, הגמרא ממליצה [!] על השימוש באורז בפסח. כמה מעדות המזרח נוהגים להשתמש באורז בפסח. והגברת הזאת חושבת שלאכול אורז בפסח זה מעשה שלא ייעשה.

מה שכן, אני רוצה לסייג מעט ולהבדיל בין כיסוי הראש להלכות האחרות שהבאת,

ולהזכיר שיש קושי נוסף בכיסוי ראש כיוון שהוא לא מתחיל מקטנות אלא ברגע אחד, בבום.

ובעיקר מפני שעד החתונה השיער היה מקור לגאווה ולזהות ולטיפוח וברגע אחד הוא מצווה להסתתר ולהצטנע. זה קשה..

 

מזכיר אולי את הקושי שיש לספרדיה להמנע מקטניות לאחר נישואיה עם ספרדי.

בבקשה אל תשווה הגבלה ל 7 ימים בשנה, שגם בעלי וילדי מקבלים אותה ביחד איתי, להגבלה ל 365 ימים בשנה שהיא על ראשי בלבד.

(בתור אחת שמשתדלת לקיים את שתי ההלכות הנ"ל).

 

מצטרפת למחמאות על התגובה של הקולה טובה.

 

שאין ספק שזה העיקר. לעשות כי כך ההלכה.

 

יש לתת מקום ללעשות כי אני רוצה לעבוד את הבורא וממילא כל מה שציווה אני רוצה לעשות.

פחות להרגיש שאני חייב חייב חייב.

הנשמה שלנו רוצה בזה מטבעה. כל מה שלא- זה עיוותים שהגיעו מהיצר וכו'... 

וסליחה באמת אם שמתי דגש על החובה יותר מאשר על הזכות והרצון.

 

מזמינה את הקב"ה לדור איתכם. 

ברווקות שלי גם היה לי את הקושי איך אשים כיסוי ראש כשאתחתן אבל החלטתי שאם הקב"ה ציווה לשים כיסוי ראש- אז אעשה כרצונו.

אגב אל תעשי את הטעות שלי שהלכתי לבד לקנות כיסוי ראש בלי חברה נתן לי הלם ולחץ יצאתי משם בוכה. אחר כך הבנתי שישנם כיסויי ראש כל כך יפים ומחמיאים

זה מזכיר לי את היום הראשון ששמתי מטפחת - זה היה יום למחרת הנישואין ראיתי שהשמש שקעה- הרגיש לי שאפשר להוריד כבר את הכיסוי ראש.. היום זה כבר חלק ממני- מרגיש לי לא צנוע בעליל בלי כיסוי הראש.

יש המון עומק בהלכה זו- לא בהכרח שאנו מבינים אותו.., אומרים שהקב"ה ברא את חווה על כל איבר שברא אמר תהי צנועה, תהי צנועה.

כשאישה מגיעה לקב"ה לאחר 120 שנה, נערך לה משפט היא נשאלת 3 שאלות עיקריות, אחת מהן האם היא שמרה על צניעות

אני חושבת שהרבה יותר קל לשים כיסוי ראש מאשר הגברים שמצווים בפועל ללמוד תורה, 3 תפילות ביום וכו' 

בכל אופן מאחלת לך שתעבדי את ה' ביראה ובאהבה...

כיסוי ראש צבעוני וצעיר- פשוט נראות מקסים

לק"י

התלבטתי אם לכתוב את זה מקודם כי את באת ממקום של קושי עם כיסוי הראש ואני לא רוצה שזה ישמע כאילו אין לך לגיטימציה להרגשה הזאת.

 

נכון, זה אולי קשה  כמו שכתבו לפני (לא מניסיון כי אני רווקה)

אבל-

כבר כמה שנים אני חושבת שנשים נראות הרבה יותר אלגנטיות ויפות עם מטפחת (מטפחות מעוצבות) גם אם יש להן שיער יפה!!

על עצמי אני חשבתי  שנים שזה לא יראה עלי יפה (ובאמת לא מדדתי מטפחת אף פעם)

(לא היה לי ספק שאני אלבש  כיסוי ראש כשאני אתחתן אבל  לא חשבתי שאני אחשוב שזה יפה...)

השנה ראיתי מטפחת ממש יפה שעשתה לי חשק למדוד אותה.

ומדדתי אותה

וראיתי שאני יותר יפה עם מטפחת (לדעתי לפחות)

 

אפשר לקיים את המצוות כי חייב

ואפשר לקיים אותם בשמחה.

אל תדאגי, את תיראי יותר יפה עם מטפחת

בהצלחה

 

 

אצלי במשפחה יש נשים שהולכות עם פאות ומושקעות ממש ממש, של מאות דולרים. לפי דעתי, מבחינה הלכתית זה בסדר, ויש על מה לסמוך לכתחילה. גם יש נשים של קרובות שלי, שהולכות בלי כיסוי ראש בכלל.

אינני בקי ביופי, ורק יעניין אותי היופי של אשתי ובנותיי.

כשאני מצייר את אשתי לעתיד, אני אומר הלוואי שהיא תלך עם מטפחת וכיסוי ראש, זה פשוט הכי יפה וחמוד.

יש בי קושי להבין

 

ישנה תופעה של גברים הדורשים מנשותיהם ללכת עם פאות ומה שיותר טבעי- יותר טוב

בעוד שבעלי לימד אותי ככל שאת מכסה יותר את יותר מיוחדת לי...

 

 

(זה נושא לדיון אחר על בעלים הדורשים מנשותיהם ללכת בחוסר צניעות)

אפשר לעיין כאן:

20140108170832.pdf

ולראות מאה ושלושים פוסקים שהתירו זאת. כמובן שכולם דיברו על שיער טבעי לחלוטין ולא "קש" כמו שיש החושבים בטעות (חלק מהפוסקים כמו משנה ברורה ועוד, דיברו על פאה שאשה עושה משיער עצמה...)

דנורא, ועל דא אפקוהו מבי מדרשא. ואכמ"ל.

מי יצא עליו? מי הוציא אותו מבית המדרש? אם אתה מדבר על הספר הזה (משם לקוחה הרשימה) - יש לו עשרות הסכמות, מגדולי הפוסקים. אף אחד לא יצא נגדו ולא הוציאו מבית המדרש.

 

על הספר הסכימו עד כה:

 

הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, שר התורה

הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, גאב"ד חניכי הישיבות

הגאון רבי אליהו בקשי דורון שליט"א, הראשון לציון ונשיא בית הדין העליון

הגאון רבי שלמה זלמן אולמן שליט"א, אב"ד בב"ד של הגר"נ קרליץ, רב דק"ק משכנות יעקב ב"ב

הגאון רבי אליהו עצור שליט"א, לשעבר ראש אבות בתי הדין לירושלים

הגאון רבי אליהו אברז'ל שליט"א, ראש אבות בתי הדין בירושלים

הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ דק"ק אופקים

הגאון רבי שלמה קורח שליט"א, רב העיר בני ברק וזקן רבני תימן

הגאון רבי אפרים גרינבלט שליט"א, אב"ד מעפיס טנסי

הגאון רבי עזריה בסיס שליט"א, רב העיר ראש העין

הגאון רבי אברהם יצחק הלוי כלאב שליט"א, אב"ד ירושלים

הגאון רבי יורם כהן שליט"א, אב"ד ומו"צ דק"ק נתיבות

הגאון רבי משה אלחרר שליט"א, רב העיר שלומי וראש בית המדרש שערי עוזיאל

הגאון רבי יחיאל אביחצירא שליט"א, רב העיר רמלה ובנו של הצדיק "בבא חאקי" זצוק"ל

הגאון רבי אברהם שלוש שליט"א, רב העיר כפר סבא

הגאון רבי שלמה יוסף מחפוד שליט"א, אב"ד בד"ץ יורה דעה, רב ומו"צ דשכונת נוה אחיעזר ב"ב

הגאון רבי יהודה אבועזיז שליט"א, רבני ק"ק ספרדים אופקים, ראש כולל "אהלי שם"

 

תוכל לקרוא את הספר (במהדורה ישנה מאוד) כאן:

 

http://www.hebrewbooks.org/47238

מתוך הקושי האישי אולי קשה לראות אבל המצווה הזו לא באה לצנזר את היופי שלך אלא ליחד אותו לבעלך,ואין הכונה שאת כולו ממש אני לא חושב שאפשר להציב פרדיגמה טוטאלית לפיה נשים עם כיסוי ראש נהיות חלילה מכוערת ובלי הן יפהיפיות,אלא שמה שמסתרים בפומבי זה אולי את החלק המושך,ומכיון שהיא נשואה אין לה עניין פוטנציאלי עם גברים אחרים,וכן לדוגמא שמירת נגיעה.

 

גם האיש יכול לשאול למה לשמור נגיעה (זו דוג' שגם האשה יכולה לשאול כמובן,אך הבאתי את זה כדוגמא ליחוד שמיחדים שני הצדדים בשביל ליצור נאמנות אישית) ולצנזר את ההשלמה וההנאה מחום ואהבה ? התשובה היא משום שזה לא צנזור היסודות הללו אלא יחוד היסודות החשובים הללו לאשה שתיחד להקים איתה בית ומשפחה.

 

 

מעבר למה שכתבו- שזו ההלכה וזהו, אפשר להבין את המשמעות הנפשית שלה.

כוונתי שאישה עם כיסוי ראש יש בה משהו אחר. אני ראיתי במו עיני איך אחרי שהתחתנתי היחס של הגברים בסביבת העבודה השתנה. (עבדתי במרכז מבקרים כלשהוא והדרכתי הרבה קבוצות, מכל הגילאים והמגזרים). אפילו שמתי לב שגויים גמורים שהדרכתי התייחסו אלי באופן שונה- באופן יותר מכבד. כאילו שאני לא איזו בחורה אלא אישה מכובדת.  כמובן שבמקום שיש בו גברים דתיים שמבינים את המשמעות של המטפחת- קל וחומר שיש הבדל ביחס.

מרגישים את זה גם בעובדה שפתאום עם המטפחת כולם קוראים לך "גברת!" לא "ילדה", או "בחורה", אלא פתאום את נהיית גברת, גם בשביל נהג אוטובוס. אני בהתחלה לא הבנתי למי קוראים גברת עד שקלטתי שהוא מתכוון אלי...

 

וחוצמזה, צריך לומר תודה שהיום המצווה הזו של כיסוי ראש יכולה להיות מעניינת, צבעונית וכיפית. לפני שניים שלושה דורות היו הרבה פחות אופציות.

עוד יתרון- בסך הכל זה עוד פריט שיכול להיות אופנתי ולשנות את כל המראה, לפי איך שמתחשק לך להיראות. בא לך להיראות מתנחלת פשוטה, בא לך להיראות קצת סטייליסטית, בא לך להיראות מושקעת או פשוטה... בקיצור, יש בזה גם כיף.

זה גם נוח שאפשר ללבוש בגדים חלקים לא מי יודע מה מיוחדים,  והמטפחת היפה עושה את כל ההבדל.

ואם את שואלת אותי- נשים עם כיסוי ראש יש בהן משהו עדין ומקודש בפנים. וככל שהכיסוי מכסה יותר- ככה רואים יותר את העדינות והקדושה. אולי לא כולן יסכימו איתי, אבל אני ממש רואה את זה. וגם ראיתי את זה הרבה לפני שהתחתנתי.

בזה קושי אלא התקדשות כלפי הבעל שלי..כשאני צריכה לכסות את השיער שלי ולשמור אותו בשביל בעלי שרק הוא ואני נהנה מהיופי של השיער שלי וזה הופך את חיי הנישואין ליפים יותר כמו בהריון שרק שתינו יודעים מה יש בבטן...יש בזה משו קסום בעיני...מאחלת לך שתזכי בקרוב לחפש מטפחות וכו'

השתדלתי לקרוא את רוב התשובות. בכ"ז, מקוה שאני לא חוזרת על דברים שנאמרו

אני חייבת לסיג ולהקדים ולומר שלי לא היה קשה עם זה, אז זו לא חוכמה מצדי לענות.

אבל-

אני משתדלת ללכת בדרך של - להתקדם עם החיים, ובכל שלב להשתדל לעשות מה שהקב"ה יבקש ממני. למה שזה יהיה לי קשה? למה שזה יהיה לי לא טבעי? כשיגיע הזמן זה יהיה בעז"ה הדבר הכי טוב ומתאים בשבילי.

אני אומרת את זה לגבי הרבה דברים בחיים. למשל- לגבי הרבה חששות של בנות מחיי הנישואין, בכלל ובפרט.

אני מאמינה שלא צריך לחשוש, ומראש לייצר התנגדויות בתוכי. צריך לחיות את החיים מתוך שמחה ואמונה שהכל יהיה בסדר (אותי בחיים זה פוגש עכשו בקטע של חינוך ילדים - אני מאוד חוששת מדברים בעתיד. ומנסה להרגיע את עצמי ולומר שיהיה טוב בעזרת ה', למה שיהיה קשה?)

מתוך דברים שלמדתי, זה סגנון חיים וחשיבה שמתאים לאישה ולא לגבר. גבר - הוא מטבעו מתגבר, לוחם, כובש את היצר ואת העולם. לכן הוא גם מצווה ללמוד תורה.

אישה - היא יותר מחוברת בטבע שלה לתורה ולמצוותיה. לכן היא לא צריכה ללמוד תורה, הטבעיות שלה היא תורה. היום אולי קצת התקלקלנו בזה, אבל צריך לדעת שזה המקור.

הרב קוק כותב (סליחה אם אני לא מדייקת) שאישה ש"לא קלקלו אותה" יכולה לבד להרגיש מה ההדרכה הנכונה של התורה, מבפנים.

אולי זה כיוון חשיבה שיסייע לך, אולי לא. לי הוא מסייע. את מדברת על העתיד - אז בעז"ה כשתגיעי לרגע המרגש של לצאת מהבית פעם ראשונה אחרי החתונה - יהיה לך הכי טבעי ונכון וכיפי לשים מטפחת. היום זה לא - בסדר, היום את לא שם!

 

ועוד דבר אישי - אחותי הגדולה החליטה לצאת מחדר ייחוד עם מטפחת. אז בזמנו זה היה נשמע לי ממש מוזר. אבל כשהיא יצאה מהחדר ייחוד עם מטפחת - זה היה הרגע שבו הכי התרגשתי.

המטפחת מייחדת אותנו, מנשאת אותנו (סליחה אם זה נשמע מתנשא!), מכנסת את החלקים הפורצים שבנו ועושה אותנו יותר מאופקות, כמו שאנחנו אמורות להופיע מחוץ לבית. זו הארת חיים אחרת. ובתוך הבית יישאר מקום לכלל הכוחות היופי והשפע, שמבוטאים גם בשיער. 

לק"י

 

זה ממש עניין של טעם.

יש כאלה שזה יפה להן, ויש כאלה שאוהבות את זה..

ובאופן אישי- לא נתקלתי במישהי שנעשתה מכוערת בגלל הכיסוי ראש (ואם כן, זה רק בגלל שהיא שאני לא אוהבת את הסגנון של מה שהיא שמה על הראש).

 

להגיד לך שאם היתה לי בחירה אם לשים כיסוי ראש או לא, בוודאות הייתי בוחרת לשים?!

לא חושבת..הייתי שמחה אולי לשלב- לפעמים כן ולפעמים לא (כי אני אוהבת את השיער שלי, אבל אני גם אוהבת מטפחות).

 

ברגע שברור לי שכיסוי ראש זה חלק מהמצוות, וברור לי שאני מקיימת אותה- כבר יותר קל.

מה שנשאר זה להתרגל..ולנסות לאהוב גם את המצווה הזאת.

ולהנות מקניית מטפחות וקשקושים, כמו שרוב הבנות נהנות מקניית בגדים.

 

וכשתתקרבי לגשר- תחשבי איך לחצות אותו

בהצלחה!

אבל... כל הנשים שלא לובשות כיסוי ראש מלא אינם חוטאות ויש להם על מי לסמוך... לא חייבים ללבוש כיסוי מלא מה גם שזה עדיף בבירור...

|StartP|
ראשית כל, את לא חייבת ללכת בכיסוי ראש. במאה ה-20, דתיות לאומיות לא נהגו ללכת בכיסוי ראש. אמי ז"ל לא חבשה כיסוי ראש למרות שהיתה דתיה ומאוד צנועה [אף פעם לא לבשה מכנסיים וכל החצאיות שלה כיסו את הברכיים גם כשישבה. אף פעם לא לבשה חולצה או שמלה בלי שרוולים. מיפתח הצוואר שלה היה די קרוב לצוואר עצמו ולא כמו שרואים היום אפילו נשים שהולכות עם כיסוי ראש.] . הדרישה היא להיות צנועה .  תתפלאי לשמוע שאפשר להיות מכוסה היטב מכף רגל ועד ראש ובכל זאת לא להיות צנועה. למשל, אותן הנשים הלובשות שכבות רבות של שאלים אינן צנועות כי הן מושכות תשומת לב.[בדרך כלל שלילית אבל זה לא משנה. עדיין זה לא צנוע.] נכון שעכשיו יש נטיה לחזור לכיסויי הראש כפי שהיה נהוג במאה ה-19 במיוחד אצל החרד"לים. אז את לא חייבת להשתייך לתת המגזר הזה. עדיין את יכולה לשמור שבת וכשרות וכו' ולהחשב לדתיה.|EndP|
|StartP|
אישה שהולכת עם כיסוי ראש במקום שרוב הנשים אינן מכסות את ראשן, מבליטה את עצמה ואיננה מתנהגת בצניעות !|EndP|
|StartP|
לפני זמן מה, כתבה אישה אחת לפורום הזה שבעלה מתנגד לזה שהיא תלך בכיסוי ראש ודווקא לה זה מפריע ללכת בגילוי ראש והיא בקשה ממשתתפי הפורום לייעץ לה מה לעשות. היו כאלה שכעסו על הבעל הזה. אחרים ביקשו לשכנע את הבעל להסכים לכיסוי הראש אבל היו כאלה שאמרו שאישה טובה עושה רצון בעלה...כלומר, יעצו לה לוותר על כיסוי הראש. שימי לב כמה מגוחך הדבר שאותן צדיקות מתגנדרות בפאות יפהפיות במקום בשער שהקב"ה חנן אותן בו.|EndP|
|StartP|
 |EndP|
|StartP|



*יש אישי בשביל זה!

כמה שטויות בהודעה אחת. מדהים.

 

רצף של שגיאות מהמסד ועד הטפחות (כולל החתימה).

עבר עריכה על ידי שדרותי בתאריך ו' בשבט תשע"ד 23:17
עבר עריכה על ידי שדרותי בתאריך ו' בשבט תשע"ד 23:17
האינסטינקט הראשוני היה למחוק את התגובה המבחילה והמרושעת הזאת אבל החלטתי לערוך ולכתוב לך-אתה חצוף ורשע ומה שעשית פה הוא הלבנת פנים ברבים ואני בספק אם תהיה לך מחילה על זה ביום כיפור, אתה צריך לבקש ממנה סליחה בפני כל הפורום על התגובה המבישה שלך, לפני שאתה מעיר לאנשים על שגיאות כתיב לך תלמד דרך ארץ, חצוף!!

ולא רק את, גם אני. הגברים מפרשים את הסיבות עם כל מיני ציטוטים.. אבל אצלי לפחות זה לא עובד.

אני צריכה סיבה, רגשית או תכליתית של למה לעשות את זה. וכשאני אגיע לזמן אני ב"ה אמצא אחת או יותר.

את ממש צודקת בנוגע לזה שלא צריך ללכת אחרי העדר ולקבל את המנהגים כמובנים מאליהם. ביהדות יש יותר מזה.

ובכל מקרה, אל תחרצי את גורלך כמכוערת, בטוח תצליחי למצוא את סוג הכיסוי שיהלום את הפנים שלך. 

נשמע שאת כביכול עושה תנאי למצוות, ומחליטה לקיים אותן רק אחרי שאת מבינה את טעמם,

ולא מפני גזירת מלך.

 

או שלא הבנתי כלל, ואז חוזרני בי.

אני לא נכנסת לדיון המלומד,

אני חושבת שמה שמפריע לפותחת השרשור הוא הקושי הרגשי

כיסוי ראש הוא שינוי משמעותי בלוק שלנו.

לא כל בחורה נראית מדהים עם כיסוי ראש.

נכון שיש נשים שנראות מצוין בכיסוי ראש.

אני חושבת שלתקוף  אחד את השני בפלפולי הלכה ,לא דן בכלל בהיבט הרגשי של כיסוי ראש.

בנים גם אם אתם הייתם צריכים לעשות שינוי משמעותי בלוק שלכם,לחלקכם זה היה ממש קשה.

אז קצת הבנה ורגישות לא תזיק לכל המפלפלים בהלכה.

 

יש מקום לשתי הגישות,

אבל כרגע הבנות מרגישות חוסר מהפן הרגשי.

 

וזה הגיוני...

צריך שיהיה ברור שבסופו של דבר עושים מה שצריך!

 

אם יש לאישה קושי, אין סיבה לזלזל בו, לא אכפת לי לתת לה אמפטיה (מלבד בעיות צניעות...) להבין את כאבה ותיסכולה וכו'.

גם אפשר בהחלט לנסות ליישב את זה על הלב, ולנסות להבין. זה מה שניסיתי לעשות בתחילת השירשור

 

אבל חייב להיות ברור שהדברים לא תלויים בזה. אנחנו עבדי ה' שעושים מה שאמרו לנו, גם אם זה מאד קשה לנו.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t605420#6719759

אמנם אני כבר  "זקנה" בת 74 ובזמני אחת מ100 הלכה קבוע לאחר נישואיה עם כיסוי ראש. היום, המספרים הפוכים.

אני רואה את הצעירות מכסות מקצת ראשן וזה מזכיר לי את גודל הכיפות של הצעירים.....כיסוי בגרוש.

זה המצב.

דעתי?

קודם מצאי לך אהבה וזרמי איתו.. כאשר תתחברו בשאר הנושאים תתחברי גם לרצונו או הוא לרצונך.

אני פספסתי בחור שאמר לי שהוא רוצה אישה עם כיסוי ראש, וכך ידעתי שהוא לא מיועד לי.  נשארנו ידידים טובים מאד.

נישאתי לבחיר לבי ואני הולכת עם כיסוי ראש אך ורק לבית הכנסת.

קשה ללכת נגד הזרם. אני זקנה, לא הלכתי נגד הזרם. אני בטוחה שאם הייתי נישאת בזמנים של עכשו, הייתי גאה  להראות לכל העולם שאני נשואה.

אם מתחילים משהו חדש  מייד עם הנישואים, כאשר הכל הכל חדש, לא תהיה לך כל בעיה

 

העיקר האהבה והיא תנצח

זה רק נראה קשה

מתרגלים

ה' זיכה אותי לשער גלוי יותר שנים ממך מותק...בכפליים.

אולי גם את הסביבה...

לא עוד.

מהחתונה - הוא נעלם בכיסוי בגאוה ושמחה אחרי המון שנות תקוה. זה הופך לחלק יומיומי מהחיים, כמו כל כיסוי אחר בשאר הגוף. 

ואיזה יופי וגיוון של כיסויים. העיניים יוצאות לי כשאני רואה את היצירתיות המופלאה והאינסופית בכיסויי הראש. ואיזה כיף שאפשר להתאים לבגדים ולמצב הרוח וליופי ובסגנונות כל כך שונים. פעם את אלגנטית ופעם פריקית, פעם חסודה ופעם אופנתית . עושר!!

יכולה להינעל על סימן זיהוי אחד ויחיד ויכולה לגוון. מה שתבחרי .

ובבית?

זה כבר עסק פרטי איך את נוהגת - לגלות הכל או חלקי או לכסות תדיר.

ובעזרת ה' את יכולה לתכנן מה שתרצי . כשתתחתני - תדעי.

יש גם נשים שמתגבשות עם הזמן. מנסות כך או אחרת עד שמוצאות מה הרצוי להן.

שתזכי במהרה ולא תהיי בכלל רחוקה.

 

 

זה יפה, אולי יותר מהשיער הטבעי שלך, זה בסדר הלכתית, אולי אפילו מהודר, רבני המגזר מתירים, ויש לא מעט נשים במגזר שהולכות עם פאה, אז למה לא?

הנה לינק לכתבה בנושא:

http://www.kaduri.net/?CategoryID=484&ArticleID=2724

רבני המגזר הדתי לאומי- ממש לא. רוב רובם של גדולי הדור ורבני הציונות הדתית שולל פאה מכל וכל, בדיוק כמו החרדים הספרדים.

 

עיקר אלו שתומכים ולמעשה הולכים עם פאות, זה רבני ובכלל, המגזר החרדי אשכנזי.

 

ולמען האמת - שמעתי פעם התבטאות (לא מגוף ראשון, אלא חבר סיפר לי ששמע) של אחד מגדולי הרבנים החרדים האשכנזים, שאמר לרב אחר ציוני דתי (והחבר שמע זאת) שיש שלושה דברים עיקריים שבהם הוא מקנא בציבור הדתי לאומי - ואחד מהם זה עניין הפאות, שהוא סובר שאסור ללכת עם פאה וחייבים כיסוי ראש.

 

למה לא ללכת עם פאה? הרי כל העניין זה פחות להבליט את החיצוניות, לשמור את היופי לבעל הפרטי שלך ולא לכל העולם - ובעצם, זה התחכמות - במקום שיראו את השיער הטבעי שלך, רואים שיער שלפעמים הוא באמת הרבה יותר יפה מהשיער הטבעי שלך, ולמעשה - זה מושך יותר תשומת לב. אין ספק שבת חרדיה אשכנזית נשואה שהולכת עם פאה מהממת, הרבה יותר מושכת תשומת לב מבת דתית לאומית הולכת עם כיסוי ראש. 

 

למה לדעתך רוב רובם של הרבנים אוסרים פאות ורק החרדים האשכנזים מתירים?

אלא גם החזון איש, הגאון רבי חיים קנייבסקי, הגאון רבי שלום משאש, הגאון רבי בן ציון אבא שאול, הגאון רבי יוסף קאפח ועוד ועוד רשימה ארוכה.

אפשר לקרוא כאן:

20140108172153.pdf

אחרת גם כל הכיסויי ראש האלה שנראים מאוד אופנתיים, ובצבעים מחמיאים היו נאסרים,

ובנוסף הרבה פעמים שאישה שמה כיסוי ראש היא מתמקדת בחיצוניות ומשפרת אותה בעזרת איפור, תכשיטים מסוימים ולפעמים זה מושך יותר תשומת לב ואז גם זה היה נאסר.

ובכלל האם העניין בהלכה שאישה לא תראה יפה אחרי החתונה? לא בדיוק הנימוק לכיסוי ראש נראה לי.

אז הנימוק הזה קצת בעייתי.

 

 

אבל בוודאי שיש גם לזה מקום.

 

ולא אמרנו שאישה לא תראה יפה - אבל בעניין השיער, זה משהו מיוחד. שימי לב שלא גזרו שלא תתאפרי - אלא שהשיער יהיה מכוסה. ודבר זה שייך גם בקטע של פאה שעשוייה משיער אמיתי (וגם כאשר לא, אם אני לא טועה).

 

ועובדה, שרוב רובם של הפוסקים אסרו, ואם זה היה כזה פשוט שזה מותר - למה הרב עובדיה זצ"ל, גדול המקילים בדור האחרון, לא מצא לנכון להקל בזה ואסר זאת מכל וכל? (ואכן, כמעט שאין חרדיות ספרדיות שהולכות עם פאות...).

דומה שרוב רבני המגזר מסכימים שאין בעיה הלכתית עקרונית ללכת עם פאה, ואני מצטט מתוך הלינק שהבאתי לעיל:

ישנם רבנים במגזר הדתי-לאומי שאוסרים חבישת פאה, כמו הרב דב ליאור, שכתב כי כיסוי זה אינו מומלץ. מאידך, ישנם רבנים שכתבו כי כיסוי זה מומלץ מאוד. הגאון הרב יוסף קאפח זצ"ל, שהיה מפוסקי ההלכה הבולטים של הציבור הדתי לאומי, ושימש כחבר בית הדין הרבני הגדול, כתב: "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור (=מעצב) כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית" (חוברת "המשביר", אוסף תשובות מכתב ידו של הרב קאפח). גם תלמידו, בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות, ציין: "וכן כתב מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא (=וכך מובא במשנה, וזה כיסוי ראש מעולה)".

מאידך, יש שאינם אוסרים אך ממליצים יותר על כיסוי אחר, כמו למשל הרב אליעזר מלמד, שכתב בעבר כי "נשות תלמידי הישיבות ההולכות בדרכו של מרן הרב קוק זצ"ל, נהגו להחמיר ולכסות את ראשן דווקא במטפחת או כובע ולא בפאה. והיו שסברו שביישובים שהוקמו על-ידי אותם התלמידים, נחשב הדבר למנהג מחייב. וכפי שפסק בעל המשנה ברורה, שאין להקל ולחבוש פאה נכרית במקום שנהגו להחמיר, משום מראית עין. אולם למעשה, כל הארץ נחשבת כמקום אחד, ומאחר שיש בארץ הרבה נשים שמכסות את הראש בפאה, לא ניתן לומר בשום יישוב בארץ שיש מנהג מחייב לכסות את הראש במטפחת או בכובע ולא בפאה נכרית, ולכן אין למחות או להעיר לשום אשה שחפצה לכסות את ראשה בפאה נכרית, אחר שישנן הרבה נשים חשובות שנוהגות כן".

יש לא מעטים פוסקי הלכה במגזר הדתי לאומי, שהתירו לנשים ללבוש פאות. החל מהגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, שהיה הרב הספרדי הראשי ראשון של המדינה, נשא בתואר הראשון לציון והיה נשיא תנועת "המזרחי", בספרו "משפטי עוזיאל", וכלה ברב מרדכי אליהו זצ"ל, שאף הוא היה ראשון לציון, ואשתו הלכה בכיסוי חלקי של פאה, שדעתו היתה להעדיף פאה על כיסוי ראש שמעט מגולה (תשובה באתר כיפה).

גם הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל, שהיה הרב הראשי לישראל, וממנהיגי תנועת המזרחי, כתב להתיר לבישת פאה בספרו "שבט מיהודה". גם הרב אליהו אברג´ל שליט"א, אב בית הדין הרבני בירושלים, ורבה של שכונת בקעה, מתיר לבישת פאה. כך היא גם דעתו של הרב הגאון רבי אברהם יצחק הלוי כלאב שליט"א, אב בית הדין הרבני בירושלים וראש הכולל לדיינות בפסגות. גם הגאון הרב משה אלחרר שליט"א, רב העיר שלומי וראש בית המדרש שערי עוזיאל, כתב להתיר לאשה ללבוש פאה.

גם הרב ש. יוסף וויצן שליט"א, רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל, כתב בתשובה באתר ´ישיבה´, במענה לאשה ששאלה האם מותר לה ללכת עם פאה: "מותר לך ללכת עם פאה, אולם זאת בתאום ובהסכמת בעלך. אם יש לך צורך ללבוש פאה משום שרק כך את מרגישה בנוח עם עצמך, אין חסרון בצניעות".

לידיעתך, המנהג ללבוש פאה החל דוקא מהקהילה הספרדית באיטליה. רב הקהילה, ממגורשי ספרד, הגאון האדיר בעל ה"שלטי גיבורים", הוא הראשון שנדרש לכך. אחר כך התפשט המנהג לכל אירופה.

מאז ועד היום היו רבים מבין הפוסקים הספרדיים שהתירו פאה. מתוך רשימה של מאה ושלושים פוסקים שהתירו, ישנם עשרות רבנים ספרדיים, כמו הגאון רבי שלום משאש, רבי יוסף משאש, רבי בן ציון אבא שאול, רבי עובדיה הדאיה, רבי רפאל ברוך טולדנו, רבי יצחק אבוחצירא (בבא חאקי), ועד ימינו אנו, רבי אליהו בקשי דורון, רבי אליהו אברג´ל, ועוד ועוד. כולם פוסקי הלכה מאוד מפורסמים וידועים.

אני מצרף לינק למי שרוצה לקרוא את הרשימה המלאה ואת הדברים בהרחבה.

http://peanochrit.wordpress.com/2013/06/07/%D7%A4%D7%90%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%A9%D7%94-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%94/

הספרדית בדור האחרון ואחוז מאוד נכבד מהספרדים הולך על פיו כיום - והוא, אסר.

 

ועובדה היא כיום שבקושי רואים בנות ספרדיות הולכות עם פאות, לעומת בנות אשכנזיות שהולכות הרבה יותר - וללא משנה מאיפה מקור המנהג.

 

ושוב - אם היא רוצה כמובן שהיא יכולה להסתמך על הרבנים המתירים, אך חובה להצהיר זאת כבר בהתחלה כדי לא להטעות את המדוייט התמים שמגיע לרוב לרוב ממקום אחר (בהנחה שבא מתוך הישיבות הדתיות לאומיות...)

אבל זה דבר שמחוייב להגיד עוד בשלב הבירורים לדעתי - כי רוב רובם של בחורי הישיבות שאני מכיר, לא ירצו להתחתן עם בחורה שאומרת מראש שתלבש פאה נוכרית. לא בקטע אישי נגד אף אחד, אבל כאשר מדובר בדבר כל כך מהותי - זה דבר שחובה לעניות דעתי לגלות על ההתחלה, אחרת יהיה בזה רמייה ושקר.

 

והעיקר - אם מישהי מחליטה שהיא רוצה ללבוש פאה נוכרית לאחר החתונה, אין לה מה להלין על כל הבחורים שבגין זה יפסלו אותה - זה לגיטימי לחלוטין לפסול על זה.

אחוז לא מבוטל מבין הנשים הספרדיות הולכות עם פאה, וכנראה כמו אותם הפוסקים המתירים. לא יודע איפה אתה גר, אתה מוזמן להסתובב בריכוזיים החרדיים....

לגבי כיסוי הראש וטעמו: אין לזה קשר לצניעות, וכמו שאין ענין ללבוש את הבגד הכי מכוער, כך אין שום ענין ללבוש דוקא פאה ולא מטפחת בגלל שפאה יותר יפה ו"מהממת". הגברים הם שצריכים לא להסתכל. מדברי הרב שלום משאש:

"לא אסרו חכמים לאשה שתתייפה כל מה שתוכל, רק שיהיה בהיתר, ועל האנשים לשמור עצמם שלא יביטו בהם. ואם באנו לזה, הלא כמה נשים יפיפיות שאפי' יכסו ראשן במטפחת ובצעיף, הלא רק מחמת רוב יופיין יש גירוי יצה"ר, האם נאסור עליהם לצאת לשוק, או נאמר להם לכסות פניהם כגויים כדי שלא יביטו בהם אנשים? וגם ישנם היום הלובשים איזה כובעים או מטפחות על ראשן יוצאים מן הכלל ובוחרים בזה יותר משערותיהן, ויש בזה גירוי יותר מהשיער, האם נאסור להם? גם צורת המלבושים של היום נשתנו, ואע"פ שמותרים ע"פ הדין, יש בהם גירוי יצר שמייפים האשה מאד, האם נאסור להם? אלא ודאי כל מה שהוא מותר ע"פ הדין, בין אם תכסה בבגד, או בשיער, העיקר הוא שלא יהיה מגופה, הוי ליה מלבוש על ראשה, ואין לנו להיכנס אם הוא מייפה אותה או לא, דזהו ענין הגברים שחובתם שלא להביט, ואפי' תהיה מכוסה בכובע אין ראוי להביט".

אבל בישיבות הדתיות הלאומיות זה לא נהוג ולכן לעניות דעתי מי שיוצאת עם בן ישיבה דתית לאומית, ראוי ודי הכרחי שעוד לפני הדייט בשלב הברורים, שהוא ידע שזה מה שהיא מתכוונת לעשות לאחר החתונה... 

 

(אני אישית, בשום פנים ואופן לא אתחתן עם מישהי שלאחר החתונה תלך עם פאה).

 

זה הכל מוזמן לחלוק עליי.

בוודאי שיש, רק שבציבור כזה וכזה לא הולכים אחריו. זה הכל. שום זיגזוג.

ובכ"ז בנות ביתו הלכו עם פאות כך לפי עדות תלמידו הרב נבנצאל

בפירוש ב'יצחק יקרא' על המ"ב.

 

בנושא הזה קשה להביא מה התקבל ממנהג

כיוון שהמנהג מועד לפורענות 

הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי שליט"א, משגיח בישיבת קול תורה, ראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים וחתן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, בשיחה בריש שנת תשע"ד עם הרב יואל שילה שליט"א (מח"ס "ותשקט הארץ"), אמר שפאה עדיפה ממטפחת, וגם לדעת הגרש"ז היא מותרת לכתחילה:

 

"למי שיש כבר דעה מוקדמת שאסור - קשה מאד לדבר עמו.

 

למעשה, אספר לכם סיפור שפעם אשתי שתהיה בריאה, עם הרבנית לאה ע"ה אויערבך שהיא בת של הרב אלישיב, עמדו ודברו ביניהן ואמרו - 'מה עושים מאתנו - מורדות בהורים שלנו'? הדבר הכי גדול זה שרואים על הבנות של הרבנים איך הן מתנהגות, רק שלפעמים בנות הולכות בכיוון הלא נכון - אז אנו יודעים, אבל אצל שני הגדולים האלו - הכיבוד אב היה חזק מאד, אז בעצם המעשים יותר גדולים מדיבורים.

 

מה שאני שמעתי בעצמי מחמי, ואני אסביר את המקום לטעות שהיה בדברים, שאחרים אומרים שמועה הפוכה... אשתי אומרת שהוא נתן לה את הכסף לקנות פאה, ולפני החופה הוא שם את שתי ידיו על הפאה שלה ובירך אותה, וממילא ברור שזה היה בלב שלם.

 

יחד עם זה אני רוצה להגיד לכם שחמי ז"ל היה תקיף בדברים, ומה שלא היה לפי טעמו - הוא מחה על זה; אספר לכם סיפור שמשלים את התמונה, שפעם אחת, אחת הכלות הצעירות הופיעה בבית בשבת שאחר החתונה והשבע ברכות, ואני בעצמי הייתי שם, ובודאי שיש ענין להקדים בסבר פנים יפות, וחמי הסתכל עליה וראה שהפאה שלה ארוכה מדי, אז הוא פנה לסובבים ושאל 'מי זאת האשה הזאת - אני לא מכיר אותה', ככה חריף! וזה היה לפני כולם! וכמובן שזה היה רמז ברור, והיא סידרה את הפאה למקומה, ואני מראה בכך שמצד שני לא היתה שום שאלה, ואם בבית ככה הנהיגו - אז הפשט שזה היה על דעתו המלאה.

 

אם יש כאלה שחושבים אחרת, זה בגלל שיש משפחות אחרות שהתערבו, אבל מצד הבית - הלכו עם פאות, וכמובן שהקפיד מאד מאד שתהיה פאה צנועה, וצנועה זה מה שמקובל שזה צנועה, מה שעל פי הרבנים נחשב צנועה.

 

בכל תוקף הוא דיבר נגד זה, על הפאות הפרועות והמתולתלות והלא צנועות - הוא היה חריף מאד נגד זה, אך פאה בצורה אנושית ונורמאלית וצנועה כמו שמקובל על פי הרבנים - לא היתה לו שום בעיה, בזה הוא תמך.

וכך אותו דבר גם אצל הרב אלישיב זכרונו לברכה, כמו שהסברתי מגיסתי ע"ה, ובתנאי שהיא פאה צנועה, וזה חמור מאד; ובפאה צנועה לא היתה לו שום בעיה לכתחילה.

 

ועכשיו אני אסביר לכם את הפירסומים, ומה ששמעתי מחמי: הוא אמר שברור לו שכשמלך המשיח יבוא... כשהעולם יבוא לתיקונו - ודאי שלא יהיו פאות; אבל כיום לפי המצב של היום - זה מה שצריכים לעשות, ואין בזה שום בעיה, זה היה באמת הקו שלו, וזו אינה סתירה, שאם אמר לפעמים שבאמת היה יותר טוב שהיה אחרת, ואם יש כאלה שעשו אחרת והוא שמח מזה - זה גם יכול להיות. אבל למעשה מה שנוגע להדרכה הכללית לדור, לנשים טובות וצנועות - היה שלם עם זה שהיום הולכים עם פאות, ואין עם זה שום בעיה; וממילא מה שאומרים בשמו שהיה נגד והצטער על זה צער גדול - זו גוזמא כי לא הצטער על זה צער גדול... היום בינתים לפי המצב של היום - זה לכתחילה, לא בדיעבד אלא לכתחילה".

 

"כדי שאתם תבינו מה היה אצלו המושג ש'כשמלך המשיח יבא' אני אתן לכם עוד דוגמא, שהוא אמר שכשמלך המשיח יבוא - יאכלו מצות יד ולא מצות מכונה, ובשנים האחרונות הוא אכל רק מצות יד, ושאלתי אותו למה - האם בגלל הכשרות של מצות מכונה, והוא ענה, לא, אדרבה מצות מכונה זה מהודר בכשרות, ולמה? הוא אמר שמשה רבינו לא אכל מצות מכונה, ושאלתי אותו 'אז מה יש', ואמר לי שזו לא הצורה האמיתית של לחם עוני, לחם עוני הוא שכל מצה עושים לבד ביד, ואם עושים במכונה כמויות גדולות - זו לא הצורה האמיתית של לחם עוני, והיה לו בזה חוש גדול איך הדברים היו צריכים להיות לאמיתתם, ואיך שעל פי כורח המציאות היום צריכים להתנהג כך, אבל הוא אחז שהצורה האמיתית של מצה היא כמו שכתוב בגמרא שעני - הוא אופה ואשתו לשה - וזה אחד אחד [מצה מצה]; ואותה דרך גם לגבי הפאות - כמו שהוא לא יצא נגד מצות מכונה, כך באותו אופן הוא לא יצא למעשה נגד הפאות.

 

דבר אחר, מה שעושים עוגות מקמח מצה ואפילו מקמח תפו"א וזה נראה ממש כמו חמץ - זה היה ממש כואב לו, שצריך שיהיה ניכר בין חמץ למצה - זה היסוד של קטניות, לעשות עוגות שנראות ממש כמו חמץ אבל זה כשר - זה כאב לו, ועל זה הוא דיבר נגד, והוא עצמו לא אכל מזה, וגם אלו שסביבו לא אכלו מזה; והיו לו הרגשות בדברים, והוא דיבר על זה ועשה את זה, שהיו דברים שתאורטית זו לא הצורה של הדבר - אבל זו איננה הנהגה למעשה.

 

אני אשלים לכם את התמונה בדבר שלישי שהוא אמר שבטוח שכשמלך המשיח יבוא זה ישתנה - הוא אמר ש'עד דלא ידע' בפורים זה בעצם לא מתאים ליהודים להשתכר, אלא שבמצב של הגלות שיש צרות - כדי לתת שמחת פורים אמרו שישתו 'עד דלא ידע', ואז שמענו את הביטוי שכשמלך המשיח יבוא זה יתבטל.

 

נחזור לעניננו מה שנוגע למעשה - הפאות היו אצלו לכתחילה, אין בזה שום בעיה, ולבנות הטובות שלו הוא נתן פאות ולא הסתייג מזה, בתנאי כפול שיהיה צנוע... הרבנית של ר' שמואל עליה השלום - היא מהבית הלכה עם מטפחת...

 

ומה שנוגע לרב אלישיב, אני בעצמי שמעתי בהקלטה מה שהרב אלישיב דיבר בשיעור, ושם פשוט הציבור לא תפסו את הענין - הוא דיבר נגד פאות פרוצות, וכשאמר 'לא כמו הפאות שנוהגות היום' - התכוין שפאה זה מותר... אבל ב'הפאות של היום' - הוא התכוון לפאות פרוצות, אבל על הפאות הצנועות הוא לא דיבר שם. והם לקחו את הדברים וטשטשו אותם!

 

אני בעצמי שמעתי את ההקלטה כמה פעמים בצורה מדוייקת, ושם הוא דיבר נגד פאות פרוצות, והוא קרא לזה 'הפאות של היום' ולא התכון כמו הפאות הצנועות של היום, אלא "איך שברחוב הולכים היום", אבל הפאות הצנועות - הוא לא היה נגד, כמו שסיפרתי שהבת שלו הצדקת הרבנית לאה ע"ה הלכה עם פאה.

 

היה מקובל אצלנו, אני לא יכול להגיד שממש זה גם על דעתו אבל כך היה מקובל בבית, שיש עדיפות ללכת עם פאה. כי הפרקטיקה מראה שנשים שהולכות עם מטפחת - יש להן בעיה נפשית עם זה, וזה מתפרץ אצלהן בדברים אחרים - והדברים האחרים הם לא צנועים כל כך. אם הולכים עם פאה - אז רגועים ואין בעיה, לכן אצלנו מקובל שיש עדיפות אפילו ללכת עם פאה.

 

הרב אלישיב אמר למישהו כשהיה ספק על הפאות מהודו, ובבני ברק מספק הורידו את הפאות, אז כשפנו לרב אלישיב שזה ספק דאורייתא לאסור, הוא אמר 'אתה יודע מה זה להוריד לאשה את הפאה - זה להוריד לה את הראש - איך אתה יכול מספק לעשות את זה...' תמיד צריך את המשקל הנכון. הגדולים זה לא רק ההלכה - אלא שיקול הדעת הנכון, להעמיד כל דבר במקום ובמשקל הנכון. זה גדולי ישראל".

 

בנו, הרב יהושע בורודיאנסקי שליט"א, נכד הגרש"ז, כתב במכתב אחר

 

"אימי מורתי תליט"א חובשת פאה עד היום הזה. כשדברתי פעמים רבות עם אימי שתחי', אמרה לי בכאב על הפרסומים כאילו היה אביה זצ"ל מתנגד לפאות: 'הרי הוא רכש מכספו, ללא אומר ודברים, שתי פאות עבורי לנישואי, וכן לנישואי אחיותיי שתחי', ואת שתי ידיו הקדושות הניח בברכה על ראשי העטור בפאה ערב כלולותי! וכי היה עולה על דעתינו לעשות ולסטות כלשהוא מדעת אבינו רוענו, שכל פניה ופניה שעשינו היה על פיו?'

את דברי דודי הגר"ש אויערבאך שליט"א על כרחינו לפרש שכונתו על הפאות הארוכות והבלתי צנועות (ולכן כתב שם שאביו זצ"ל כאב על הפאות שהתפשטו לאחרונה, והרי הפאות עצמם כבר פשטו עשרות שנים ויותר), ואמת שאכן על כך כאב בראותו את הפאות האסורות מתפשטות, והורה בפרוטרוט מה גדר שיעור היתרם וכבר נתפרסם בספרים ומכתבים.

 

סופו של דבר ברור ופשוט שדעתו היתה נוחה מכל בנותיו ונכדותיו וכו' וכו' וכלל ישראל החובשות פאות צנועות וכשרות לראשן... ועד כי יבא ינון לא העלה בדעתו לפקפק כלל על מנהג יראים ושלמים ואין להאריך עוד בפשוטות".