עם אדים, להלביש חם אבל לא מדי.

יש גם תכשירים אבל לא נראה לי שזה לילדים..

אנחנו לקטנים מוהלים פרופוליס במיץ/תה, כמה טיפות בכוס/בקבוק, הם לא מרגישים בטעם, ותוך יום יומיים הם חוזרים לעצמם.

רפואה שלמה!

הפתרונות שלי- מכשיר אדים חמים, שלנו התקלקל שוב...

לשתות תה צמחים עם דבש

והאמת שהדבר שהכי עזר לילדים שלי הוא סירופ נגד שעול. אני בד"כ לא קונה סתם תרופות בלי שרופא יגיד,

אבל חמי פעם רץ לקנות לנו כששמע את אחד הילדים משתעל. הוא קנה לא את הטבעיים האלה שלא עושים כלום אלא סירופ אמיתי. מולקוליט או משהו כזה. אחרי כמה פעמים שלוקחים את זה השיעול נעלם. (אבל זה נגמר לנו לכן אני בבעיה כרגע)

רק אם השיעול הוא ברמה שאי אפשר להירדם.

השיעול הוא טוב לגוף, הוא עוזר לחיידקים לצאת.

לפותחת- ממליצה על מכשיר אדים ולהוסיף לו מי מלח.

אני מקווה שזה לא המקרה שלך, אבל לגדול שלי התחיל ככה דלקת ריאות, ובגלל שלקחתי אותו לרופא מיד בהתחלה, אז הדלקת הייתה קלה מאד.

רפואה שלמה!

אפשר לעשות אינהלציה עם מי מלח שקונים או להכין לבד, לחפש בגוגל מה המינון, לשים כלי עם בצל ליד הראש, תרופות סבתא למיניהם (בגוגל). רפואה שלמה בע"ה!!

של טננבלוט (יש ציור של ילדה עם צמות בלונדיניות על הקופסא). לא נעשה להם פרסומת - רק נגיד שהוא מורכב מתמציות וצמחי מרפא ארומתיים שמקורם ביער השחור) .

אבל כדאי  גם לקחת את הילדה להיבדק אצל רופאת המשפחה.

זה שיעול יבש או שיעול מלא ליחה?

הרי זה דבר ידוע שכל הדברים שמקורם בגרמניה עובדים תמיד כמו שצריך... 

(מצטער, זו היתה הרמה להנחתה). 

הרי היה אפשר לקרוא ליער השחור - יער שמידט - ופתאום להגיד "צמחי מרפא שמקורם ביער שמידט" - נשמע הרבה פחות מרשים. 

זה כמו "תה טיבטי להרזיה" - שנמכר בגלל שהוא "טיבטי" - למרות שהאבסורד פה הוא שאין טיבטים שמנים ולכן זה מגוחך בכלל לחשוב שטיבטי כלשהו יחשוב על דרך כלשהי לרזות. (הייתי כמה חודשים בטיבט - חציתי אותה לכל אורכה בצורה "פסאודו" חוקית... - לא ראיתי אחד שמן. אולי בלהסה שכבר הפכה לעיר סינית כמעט לכל דבר וענין וגם זה די נדיר). 

מדהים איך כל דבר שנתפס בעינינו כמוצר ממקור "אקזוטי" פועל על התודעה שלנו ועל המחשבה שהוא טוב. העיקר שזה מ"היער השחור"... 

תחפשי תמונות שלו בגוגל.

מעבר לעובדה שהוא כבר מזמן לא גר בטיבט (הוא גורש משם לפני כמה עשרות שנים) - הוא חי בחברה מערבית או לפחות במקום שבו הוא מקבל את מזונו ללא הפרעות ובתדירות סבירה.  

את מוזמנת לטוס לטיבט להיווכח בעצמך. 

סוחר כלשהו סתם החליט להדביק את השם "טיבט" למוצר שלו מתוך מחשבה שזה ייהלך קסמים על פתאים בחברה המערבית. 

רוצה תה טיבטי אמיתי? קחי תה רגיל, תוסיפי לו חמאת יאק - וקיבלת תה טיבטי.

אגב, אם את רוצה תה מונגולי - אז את יכולה לקחת תה רגיל ולשים בו מלח במקום סוכר...  

וזו בהחלט היתה הרמה להנחתה - לנסות ליצור רושם מסוים בגלל שם שרירותי שניתן למקום כלשהו. נו באמת.  

והשתמשתי בו שלשום. אכן היה פחות שיעול באותו לילה (ספק- מה היה קורה בלעדיו, אני לא יודעת. אבל לפני שהשתמשתי בו לא הייתה ירידה בתדירות ועוצמת השיעול).

שיעול לפעמים יבש ולפעמים לא.

וקצת התייגעתי מללכת לרופאת המשפחה רק כדי לשמוע שהכל בסדר ולהרגיש שהלכתי לשווא.

אם יהיה גם חום, זה כבר משהו אחר).

אם רופאה ראתה אתכם, זה מרגיע ובאמת אין צורך ללכת ולחזור כמו שאמרת.

פשוט תמשיכי להשתמש בסירופ ותני יותר ממנו בימים מספר הבאים. גם בבקר גם בערב. עד להקלה.

בהמשך אפשר לרדת בכמויות עד שהשיעול מסתיים. אפשר להמשיך עם הסירופ הזה כל החורף אם יש צורך.

רפואה שלמה.

את כפיות הסירופ של הערב תחלקי לפעמיים: פעם אחת כבר בשלהי אחה"צ ופעם נןסםת לפני השינה.

וזה כדי למנוע מצב של הקאת של ארוחת הערב.

עברנו משהו כזה עם בני השני - תקופה ארוכה של שיעול בלילות ובבקרים.

בשלב מסוים החלפתי לו כרית מפוך "אמיתי" = מנוצות  לכרית מפוך סיננטי, וראינו שיפור!

זה יכול להיות מרגישות לנוצות או שכיח יותר - לאבק שיותר מצטבר \ פחות מנוקה ממצעי פוך.

כעת, בחורף עם שמיכות הפוך, הוא שוב מצונן כל הזמן  - לא יודעת אם יש קשר.

הוא לא אובחן רשמית כאלרגי (מסרב לעשות טסטים ) אז איני יודעת אם הקשר היה מקרי או לא,

אבל בכל מקרה - זו אופציה.

תרגישו טוב ורפו"ש למתוקה!!!

והשיעול הוא גם באמצע היום, אם זה משנה.

בכל אופן, תודה רבה

כי קראתי פעם שיש 2 סוגים של סירופים נגד שיעול

סוג ראשון עוזר להוציא יותר ליחה 

וסוג שני שהוא בשביל אלרגיים או אלה עם שעלת עוזר להפסיק שיעול

ומה שקראתי שאם נותנים סירופ מסוג שני למישהו שהוא היה צריך סוג ראשון אז שיעול מפסיק וליחה לא יוצאת , גוף לא יודע איך להתמודד ומגיעים לברונכיטיס או אפילו לדלקת ראות כך שצריך להיזהר מזה

עוד משהו - לפעמים כן יש דלקת ראות בלי חום ותמיד כדאי לבדוק

לא יודעת עם זה יעזור לך - ילדה שלי הייתה מקיאה כשחיממתי יותר מדי את החדר או לא איווררתי מספיק

יש סירופ לשיעול לח של אלטמן להשיג בכללית יש הנחה למושלם.

בכללית יש את סירופה טימי  המתולוגי.

בסופר פארם אפשר לקנות סירופ שנקרא: אלדרבלוט.

כל הסירופים מיוצרים בארץ,כולם כשרים.

מבחינת מחיר טימי הכי זול ואלדרבלוט הכי יקר. אבל יש לו את הטעם הכי טעים

הבת שלי שלא מסכימה לטעום  שום סירופ לשיעול הסכימה לשתות אותו

לגבי ארוחת ערב ,עדיף לא לאכול בערב מוצרי חלב(רק לכמה ימים) כי הם עלול לגרום לליחה.

אני רוצה להדגיש שאני ממש נגד כל ההיסטריה סביב הליחה ומוצרי החלב,זה ממש לא נכון .

אני אומרת את זה לאחר  התייעצות עם שני רופאים מאוד מנוסים.

אחת מהם היא רופאת משפחה ורופאה הומאופטית.

אני מבקשת מכל אלה שחולקים עלי לא להשתולל עם התגובות שלהם כאן  בפורום.

חוץ מזה אני ממליצה להשתמש באדים קרים.

אפשר לחבר את המכשיר לשעון שבת ולכוון אותו למספר שעות,בדרך כלל כדאי לכוון לשעה שעתיים בתחילת הלילה .

ובאמצע הלילה גם ולקראת הבוקר.

כל מה שכתבתי עובד מניסיון.

בבית מרקחת של הקופ"ח הוא עולה ממש זול (משהו-עשרה)

ולהבנתי יש בו בעיקר תמצית תימין וסוכר (מלא סוכר)

אפשר גם להכין לבד בבית חליטת טימין אבל לי אין כוח...

מדגישה - הפעולה שלו היא לכייח (לעשות שתהיה פחות ליחה)

ולכן הוא כמובן מתאים רק כשהשיעול הוא "רטוב" (עוד סימנים - מלווה בנזלת ו/או בהרבה רוק)

לנו הוא נהדר, לוקחים על בסיס כמעט יום יומי

בשילוב עם ויטמין C, אף אחד עוד לא היה חולה החורף (טפו טפו טפו!)

שמים בצלחת,

ושמים את הצלחת ליד המיטה של מי שמשתעל

אם זה שיעול קל הוא ייגמר לגמרי בבוקר, אם זה שיעול כבד אז צריך גם עיסויים בגב לאחר האמבטיה לפני השינה

מומלץ אם אתה יודעים שהילדים רגישים לשים את הבצל מתחילת החורף גם אם הם לא משתעלים

(כמובן שכל לילה צריך להחליף את הבצל)

1)בצל בדבש- חותכים בצל, שמים בכלי עם דבש (מומלץ עם מכסה) ומחכים כמה שעות. הדבש הופך לנוזלי.

לוקחים כפית, פעם-פעמיים ביום. טוב לשיעול, גם למבוגרים.

-יש שאומרים שדבש מגביר ליחה, אז אם השיעול עם הרבה לחה, כדאי לבדוק אם זה עוזר או לא.

2)העצה שנתנו כאן לגבי הבצל ליד המיטה- עוזרת!

גם לילדים אסמתיים

3)עיסויים על בית החזה, עם הידיים מהאמצע לצדדים, בצורת לב. או בכל צורה אחרת, לחמם את המקום, ממיס את הלחה מבפנים.

4)במקום כרית, להניח מתחת למזרן כרית או שמיכה מקופלת, כך שהמזרן עצמו יהיה באלכסון (לא שיפוע גדול מדי..).

מעולה לתינוקות!! שלא יודעים לקנח את האף...

5)יש שמן שנקרא סנרג'י, הוא מחזק את המערכת החיסונית, ואפשר להוסיף כמה טיפות ממנו בשמן רגיל שעושים איתו עיסוי.

כדאי לשאול מישהו שמבין בשמנים מה המינון.

6)אינהלציה עם מי מלח (ללא חומרים נוספים...) ג"כ ממיס את הלחה ומקל על השינה.

7)מים חמים עם לימון וסוכר. האדים נכנסים ג"כ פנימה ומקלים. מי שרוצה אפשר גם בלי סוכר... ודוקא לא דבש בגלל הסיבה הנ"ל.

רפואה שלמה

בשבועיים וחצי האחרונים, בת השנתיים שלי

היתה משתעלת המוווון בלילה, עד כדי שהיא היתה מתעוררת מזה בוכה,

שיעולים כבדים וממש לא נעימים.

לפני יומיים הייתי בסופר פארם וביקשתי משהו נגד שיעול.

המוכרת המליצה לי על אלפנקרפט-

זה נראה משהו טבעי, נותנים כפית בערב לפני השינה.

גם אתמול וגם היום נתתי לה- והפלא ופלא! אתמול היא השתעלה איזה פעמיים והיום- כלום.

אז שיתפתי...

ואם יש מישהו שמנסה אשמח לשמוע אם זה באמת עזר,

או שסתם היה לי כאן איזה מקריות... 

יחד כמה שעות פשוט מעולה. טבעי ועוזר. אפשר לבלוע כף כל שעה. ואכן- גם למבוגרים.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....