לאט לאט מגלים רבדים נוספים בבן הזוג.

קחו מידי פעם הפסקה לאיזה  צימר או בית מלון  או סתם טיול שמנותקים בו מהבלי העולם (אינטרנט טלפון וכו') ותדברו..

נראה - במחילת כבודך וכדי לעזור - ממש "הפוך על הפוך"..

את כותבת כאילו הוא אינו מקבל אותך, את ה"גודל" שבך ולא "מבין" את מושגייך - 

אבל נראה שזה בדיוק ההיפך.

נראה שאת לא כ"כ מבינה את עומק וגודל העולם הפנימי שהוא חי בו, את ערכו; בעינייך ה"עולם" הגדול" שאת מכירה - על אף שעוסק במושגים שהם יותר "חיצוניים" ביחס לעולמו הרוחני - הוא ה"עולם הגדול", ואת חושבתשהוא פשוט "חסר כלים" להבינו, ואינך ביאה בחשבון שאולי דווקא את היא זו חסרת-הכלים להכיל את עומק עולמו הפנימי, שגורם לו לראות פחות "גדול" את עולם השכלתך.

את חושבת ש"פשוט חסר לו בסיס" השכלתי תודעתי כדי להכירך; ולא מביאה בחשבון שאולי באמת ביחס לעולמו ברוחני, ששקד עליו הרבה, אז עולמך, החשוב לכשלעצמו, אינו הכי מרומם.. זה יתכן.

ובמידותיו הטובות, "ה"צלחת" להביאו להכרה, שדווקא הוא הצריך "לעבוד על עצמו"...

כתבת:  

"ההסתכלות שלו על העולם מסקנות ותובנות מאוד שונה ממה שקורה בשטח

מושגי היסוד והנחות יסוד שברורות לרבים מאיתנו כלל אינם נלקחים בחשבון מבחינתו

וכל גישור על שוני ממנו צריך להתחיל בשינוי תפיסה עמוק"

אולי בדיוק ההיפך?!...

אולי ההסתכלות שלך על העולם שונה מאד מהסתכלות פנימית, ערכית, עמוקה יותר, שלו?..

אולי מושגי יסוד והנחות יסוד שברורים לעל מי שעמל הרבה בתורה ובעבודה עצמית, אינם נלקחים בחשבון מבחינתך?..

אולי "גישור על שוני ממך" צריך להתחיל בשינוי תפיסה עמוק?...

אינני מכירך; יתכן גם ש"תפיסתך" נבנתה כמיגננה ממה שחש כ"הקטנתך" ע"י תפיסתו, מסופקני.

מכל מקום, אם כנים דברי - אז התיקון צריך להתחיל דווקא ממך, בענוה גדולה ובכבוד גדול. בהבנה שיש פה עומק שאינך מבינה, ובאמון שהוא "יכול" להבין דברים גם בלי הקדמות מרובות מצידך, ויש לו חופש בחירה לגיטימי לסדרי עדיפויות. 

אם תתייחסי כך, באמת, אז יתכן שבמידותיו הטובות, ימצא את המקום בתוכו גם להכלת עולמך, השונה קצת, ולהתברכות הדדית.

כמובן, לא התכוונתי חלילה "לרדת עלייך" וגם לא אומר מוחלט כי אינני מכירכם. אבל אם מה שאת ורצה זה בתיקון - ולא רק בהרגשת "ערך עצמי" - אז אני מציע לפחות לשקול את הדברים ולהתבונן בהם ביושר.

שתהיה לכם הצלחה רבה.

אני בהחלט מבינה את המבט שאומר שעלי לקבלו ובעצם זו אני שצריכה לדעת לעריך אותו ואני הבעיה

אבל אני עדין עשיתי ועושה שינוי בהערכה שלי מעריכה את בעלי מאוד ולמדתי להכיר כמה טוב לי שהוא דווקא כזה ועד הרבה נקודות זכות שעולות דווקא מתוך השוני בנינו למרות שזו היתה עבודה מצדי לא בגלל שאני רמת מעלה אלא דווקא בגלל השוני הגדול. ואני יודעת שאת חלקי בענין הזה אני צריכה להמשיך לעשות וחושבת שכבר עושה אבל צריכה עוד מודה ומסכימה.

אבל הוא מצידו גם כן מודע לכך שאכן גם מול חבריו בכולל בישיבה וכו'... תמיד הוא היה 'בעולם קטן' יותר גם מבחינה תורנית הוא יותר אוהב את החשבה התמימה והיהודית הברורה והמוגדרת מה שלמשל אני יותר מתחברת לעומק החסידי וכו'... כלומר התפיסה הזו היא גם בעולמו הרוחני ולא רק מול עולמי "החיצוני" (כהגדרתך) וזה בסדר ומעורך לגמרי מבחינתי כי שנינו בנים של הקב"ה והקב"ה צריך את 2 החשיבות וצורות העבודות האלו בעולמו !(וגם אני עם כל "העמקות" הזו הרבה פחות צדיקה ממנו - כך שאני באמת מעריכה אותו בהרבה דברים שלא היו מובנים מההתחלה )

אבל אני פשוט מנסה למצוא תשובה לזה שבאמת יש בי כל כך הרבה שהוא אפילו לא יכול לתפוס לא בגלל שאני כבר תפסתי את כולו אלא שפשוט אני לאט לאט מנסה להכיר מסירה ממני שכבות כדי להבין ולהכיל אותו

וגם הוא מנסה לבוא כך כלפי מה שאני אבל הוא עצמו וגם אני מרגישים את התסכול הזה שפשוט הוא לא מצליח להבין להכיל ולהעריך את הדברים ....

אני מסכימה לגמרי בחלקי לעבודה (מה שאני אכן באמת עושה ויעשה) אבל זה עדין לא נותן תשובה מה יכול לעויל לו להסתכלות...

המציאות שאת מתארת מזכירה לי להפליא אותנו

ההבדל העיקרי שאנחנו נשואים יותר שנים מכם...

אני חייבת להסכים שזו התמודדות אישית וזוגית מורכבת...

אני עדיין בעיצומה...

דבר ראשון, הזכרת בדבריך שהוא בעל מידות. דעי לך שתכונה זו זה המעלה הגדולה ביותר שאני יכולה לדמיין באדם בכלל, ובבן זוג בפרט. אשרייך שזכית!

מהנסיון הדל שני, עצם החיים המשותפי, וההתעניינות הפשוטה במה שעבר עליך היום, תחשוף אותו לאט לאט לעולמך, והוא ילמד להכיר להעריך... אבל זה לוקח זמן... תאמיני בזה, שתפי אותו, גם בדברים שאת מרגישה שהוא לא מבין כלל...

בנוסף, תחפשי  תכונות שבך, שניתנות להערכה מתוך עולם המושגים שלו. תמצאי תחומי עניין משותפים (בעיני, לימוד משותף יכול מאוד לעזור...). כך תרגישי שיש חלק בך שהוא מכיר, ואולי אפילו יותר ממך...

עם הזמן יגדל המשותף על המפריד... וגם התחומים בהם אין לו "נגיעה" יהפכו לנותני טעם...

מקווה שכיוונתי לכוונתך, ושעזרתי במשהו

מאישתו של אדם המגדיר עצמו כ"בור ועם הארץ בענייני העולם הזה"

גם אני נשואה לבעל שלא הבין בענייני העוה"ז, לא יודעת עד כמה זה קיצוני אצלו..

כשאני ניגשת לעניין מתוך הערכה עצומה למי שהוא, בלי קשר לחוסר ההבנה הזה, ולפעמים דווקא עם קשר, אני יכולה בפשטות רבה להסביר לו את המקום שלי, וב"ה, הוא מבין... אין סיבה שלא יבין.

אני ממש לא רואה בזה חיסרון, ואולי לכן זה נעשה בפשטות מצד שניינו ומרצון להכיר ולהכיל יותר.

גם אני מרגישה שיש המון בעולם שלו שלא הכרתי, ולאט לאט למדתי דרכו... זה לא תמיד עולם שמעניין אותי בכלל, אבל מה שחשוב לחיים של בעלי - מעניין גם אותי, כי אני רוצה להבין אותו יותר, את מה שעובר עליו.

אני מתכוונת להסברים ממש ממש פשוטים...

תדע, זה שאני ככה ב... זה ממש לא רגיל, עבדתי על זה המון... כשזה נאמר מתוך רצון פשוט שהבעל יכיר אותי ויעריך אותי, שזה מעולה, זה מתקבל ככה.

החל מתכונות, כלה באיך להחמיא לי בדיוק, ועוד המון דוגמאות...

כל זה - רק אחרי הערכה הדדית וקבלה הדדית של השוני.

בהצלחה!

ובלי לחץ!

צריך לנסות להעריך אחד את השני במה שיש;

יש הרבה נקודות מגע.

לא חייב שבכל הדברים זה ישיק.

לא בהיר אם זה בגלל "עולם מצומצם" - זה בגלל חשיבה שונה.

להעריך, להסתכל באהבה על התום, וכו', על התכונה המיוחדת זה של זה.

נניח, אחד מבני הזוג פיזיקאי - והשני סופר..  האם בשביל הקשר חייב שהסופר יבין דרך חשיבה מדעית? לא דווקא.

אם תהיה הבחנה בתכונת האופי המיוחדת שתורם לכל אחד עיסוקו, אז החיבור יהיה דרך אהבת האופי.

ואפשר למצוא הרבה נושאי שיחה. להתחבר דרך הטוב.

לא מכיר. מתרשם שצריך פה הרבה ענוות-אמת, הוקרת אמת, שמתוכם גם אהבת אמת.

מחינוך (הוא קיבל חינוך "חרדי"  ד' אמות של הלכה, היא קיבלה חינוך לרכישת תארים) או מאי הכרת הטוב

והמועיל  של תחומי ההתמחות שלך.

אם זה מתחיל מחינוך, זה מושרש ועמוק, צריך לגשת מהמקום התורני, שיחה עם רבותיו שיציגו לפניו את  החשיבות

של עולם החולין, שכמובן אינו משתווה ואינו אפילו בסקאלה של  העולם התורני ויחד עם זאת יש לו מקום והוא אף מסייע

לעולם התורה.

אם זה מתחיל מאי הכרת התחומים בהם את עוסקת, צריך לחשוף אותו אליהם. לצורך זה קבלו החלטה,

שבתחילה היא טכנית  ואח"כ תהפוך לדרך חיים, אחת לזמן קבוע ולחילופין, למדו אחד את השני,  חשפו את החשוב

ואת המעניין לכם בתחומי עיסוקיכם, בתקווה שזה יוביל להערכה הדדית.

הגיע הזמן שתתעוררו - אתם נשואים!

במובן מסוים גם בינינו יש שוני דומה, למרות שלא ממש מה שאת מתארת.

מה שאני יכולה להוסיף על מה שנאמר פה:

א. סבלנות. הרבה הרבה סבלנות. לא לצפות שתוך שנה שנתיים הוא יתעניין בכל מה שאת עוסקת ויחשוב כמוך וגם הפוך- אין מה לצפות שאת תהיי בקיאה בעולם שלו ובתפיסת המציאות שלו. עם הזמן, אם לא תלחצי עליו אולי הוא יתענין ויעריך יותר את מה שאת בתחום שלך.

ב. ענווה- ממה שתיארת עולה תמונה ראיית המציאות מצידך בצורה מאוד מסוימת. אבל מי בכלל אמר שזו התפיסה הנכונה? אולי התפיסה שלו היא האמיתית יותר, גם אם היא לא מתיישבת עם מה שאת מכירה כ"כ טוב? ואולי שתי התפיסות שלכם לא לגמרי נכונות, וזו בדיוק העבודה שלכם- לאזן אחד את השני וללמוד את האמת אחת מהשני (ולהפך כמובן).  אני זוכרת לא פעם ולא פעמיים שהייתי בטוחה שהמהלך שבעלי עושה פשוט לא ילך, כי לפי הקריטריונים שלי זה לא היה בכללים בכלל...והלך לו נהדר, פי שמונה יותר ממה שאי פעם דמיינתי. ככה זה, אנשים שונים רואים מציאות שונה ומתנהלים בה בצורה שונה.

ג. קבלה- פשוט ללמוד לקבל שהוא שונה. ולהנות מזה שהוא שונה, ולראות את הטוב לא רק בדברים שטובים אצלו שמתחברים אלייך, אלא גם לראות שהשוני הוא טוב לך וטוב לכם. השוני הזה הוא בדיוק המקום שבו מתחילה העבודה הזוגית שלכם. הנקודה הזו היא בדיוק המפתח לעבודת המידות, להקשבה, ללמידה, לגילוי לב- במילים אחרות- לקשר.

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר