כשיוצא איפה תעברו?
איפה תתפללו?
וכו'...
(תודה לחסדי על התזכורות מהכותל הקטן)
"עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר עוררה גבורתך וקנאתך"
יש לי חולצה מיוחדת לקרוע בכותל, שהשתמשתי בה לקרוע על הרב עובדיה
זה מה שקורה למי שלא גר בירושלים!
דרך כיכר צה"ל, שער יפו, הרובע הארמני, הקארדו - לכותל.
בדרך כלל לא יוצא לי המון.
כשיש לי זמן - אני נהנה מלטייל, לעבור את הסמטאות והמדרכות עד הכותל.
כשאין לי זמן - אני לא מתעקש.
1. די הרבה, בד"כ בערך פעמיים בחודש, כל שנה יש כמה חודשים שאני לא מגיעה אפ' פעם אחת.
2. בעיר העתיקה, במנורת הזהב אעצור, ובכותל הקטן. (-כך קוראים לזה? בתוך מנהרות הכותל)
3. בכותל הקטן.
לרוב זה יותר מזה..
עוברים בשוק, (אלא מה, מי פראייר לעשות סיבוב?)
מתפללת בכותל הרגיל בד"כ.
לפעמים בכותל הקטן, רק כשממש יש צורך נפשי..
"פתחו שערים ויבוא גוי צדיק"

יש הבדל גדול
מתפלל בכותל (ב"ה יש הרבה מניינים)
דווקא פתח תקווה מוכרת ככפר שנקרא לפני אומלבס, אבל למצוא את שמה כשהיו שם יהודים זה קצת יותר קשה...
מה שנקרא חלש....
אתה אומר את השם של הרחוב? או שמא לא?
יש שם שוק, אמרתי שאני עוברת בשוק. סבבה?
ואגב, כשאני מגיעה לכותל, אני אף פעם לא מרגישה שהגעתי למטרה,
אני תמיד אומרת, אבא, עד לכאן אני יכולה להגיע בשלב הזה,
בבקשה תעשה אותנו ראויים להכנס דרך השערים האלה ולהתקרב יותר.
שגורמת לירושלים להישמע מפולגת.
כשמדברים על רובע יהודי/ערבי ושוק כזה אז זה נשמע שהשוק באמת של הלאום הערבי.
אמנם לפעמים מדובר במקומות שאכן של ערבים אך כביכול עלינו לדבר ולהרגיל את עצמנו שכל מקום בירושלים שלנו.
גם כשתהיי בעזריאלי הרי לא תגידי את שם הרחוב, ברור של מי הוא אבל למקומות שהוזכרו למעלה יש קונטציה חזקה של כמו פילוג ירושלים..... ולפעמים השפה מאוד משפיעה על התפיסה, במיוחד היום כשמדברים חלוקת ירושלים
אם אני הייתי רוצה שזה יחלחל לתודעה שלי ושל אחרים בהחלט הייתי משתדלת על אף שהם מוכרים בשמותם ככה.
זה כמו להגיד שדרות ויצמן,
על הרחוב של הכניסה לעיר.
מי מכיר את זה בכלל?
לא שיש לי התנגדות שידעו,
אבל למען ההבנה (שלב 2 בטקסונומיה |לא קשור|)
של רשות הרבים,
אני מדברת בלשון העם.
קלוט? יופי.
אבל בהחלט מבינה את הרעיון של להטמיע את זה בדיבור.
אז תגידי הרחוב בשוק...., בהתחלה ישאלו למה את מתכוונת,
הדברים האלה מתחילים מאנשים בקטנה.
מכיוון שזאת רק ההבנה שלי, ואני חושבת שאם חשוב למישהו אז הוא כן יעשה מאמץ לדבר ככה.ואני לא יודעת אם בעל הרעיון מדבר ככה בכלל ואם כן איך הוא מסתדר, את מוזמנת לחכות לתשובתו- רק העליתי את ההבנה שלי לעניין ולמה זה שונה משוק מחנה יהודה.
אגב חייבת לציין שאת המקום הזה שנראה כמו שוק של ערבים בחיים לא ידעתי שמכונה כך, לעומת זאת כשהסתכלתי על השלטים כן ראיתי את שמו של הרחוב, ככה לאנשים עם אפס ידיעה כמו שלי ברחבי ירושלים יש סיכוי שיבינו את מי שמדבר ככה....
לאחרונה כבר לא, בהוראה הרבנים.
אין לי מושג אפילו מה זה כל השמות האלה- הרובע היהודי/מוסלמי/ לא יודעת מה....![]()
יכול להיות שהייתי שם אבל כנראה שלא.... באמת אין לי מושג מה זה כל המקומות,
אין לי מושג מאיפה עולים להר הבית או איפה זה שער יפו. ובכלל מה זה כל שער והיכן ממוקם.
בעצם בטוח בטיולים באולפנה הייתי בכמה רובעים או מה שזה לי יהיה
, ובמנהרות הכותל אי שם בילדות....
אני כן יודעת מה זה הכותל ואיפה הוא[בערך, עד היום אני רק יודעת שקו 1 מגיע אליו וזהו].
אבל שנה שעברה ניסיתי ללכת ברגל וכל דקה עצרתי לשאול אנשים שנראים כתיירים איך מגיעים והם כמובן ענו לי באנגלית במבטא, ואז מצאתי את עצמי בלילה באיזה מקום שהיו בו רק ערבים, וכניגשתי לשאול מישהו ענה לי בערבית, וכולם התלחששו בערבית מסביב... זה היה קצת מפחיד בלילה במקום שאני לא מכירה, דיי הודיתי למזלי על עברי בחוגי ג'ודו שונים, הגנה עצמית וקיק בוקס ובעיקר לאינסטינקטים הטובים שלי, שמספיק שמישהו מנסה להניח עלי יד על הכתף והוא חוטף במרפק אחורי... בקיצור אימה ואין לי מושג עד היום איפה הייתי. אבל לקח לי מעל שעה למצוא את הדרך חזור ולהגיע לכותל.
מאז לא הייתי בכותל ובאמת אשמח, יש לי על מה לדבר עם ה' במקום שארגיש בו קרוב יותר.
בקיצור אם מישהו רוצה לעשות לי איזה יום סיור בירושלים ולהסביר לי מה זה כל המקומות האלה ולזכות אותי בהרחבת ידיעותיי ובתפילות- מוזמן באישי![]()
עוגי פלצת
מישהו10ואף אחד שאני מכירה לא יבוא איתי לדבר כזה... רק יצחקו עלי שאני עדיין לא מכירה את ירושלים![]()
מספיק לי להכיר אדם אחד שיעשה לי סיור!
וחוץ מזה במצב שלי תמיד עדיף סיור פרטי
סמוך עלי, במצב שלי זה יהיה נס אם לא אמצא את עצמי שוב במקום זר ומוזר, יש לי ניסיונות רעים בעניין.
בקטנהכמו שאני הגעתי אליו![]()
אכן קצת ביעת אותי המקום הזה למרות שלקחתי את זה בסבבה אז...
ולא סתם הכרת המקום זה אכן הרבה יותר מרתק,
לפעמים בטיולים קבוצתיים אני בסוף מוצאת את עצמי מחפשת בדרך באייפון כי זה רק מושך לעוד מידע..וסתם חבל... במיוחד שזו ירושלים שיש בה הרבה דברים שאני עוד צריכה לגלות.
אור חדש
או בביכנ''ס שבתוך המנהרות..או שיוצא פעם בחודשיים או פעם בחצי שנה [לפחות ברגלים].. תלוי מתי
בד"כ דרך הרובע היהודי או השוק המוסלמי
ורק בכותל נראה לי שיש כניסה לנשים לא? הכותל הקטן זה רק לבנים?
הכי שווה- להתפלל בשערי חולדה (הכותל הדרומי)
ניסיתי לענות, כתבתי תגובה, ומחקתי. אנסה שוב.
אני מגיע בערך שש פעמים בשנה.
כשהייתי ירושלמי הייתי מגיע הרבה יותר.
לרוב אני עובר בשער יפו, לפעמים בציון או שכם.
אוהב מאוד לטייל בסמטאות הרובעים. (יופי, היסטוריה, נוסטלגיה)
תפילה זה הסיבוך.
כפרט - אני מתקשה להיות כל כך קרוב למקום המקדש. ולכן פעמים רבות מתפלל במקום שממנו יכול לראות את הר הבית או בבית כנסת ברובע. קשה לי להיות בכותל כאילו זה בית כנסת או מקום תיירות.
ככלל - אני חושב שצריך לעלות להר הבית כדי להראות שזה שלנו, גם לעמים וגם ליהודים. אבל לא מרגיש שאני יכול לעלות לשם. גם מתוך כלל ישראל, אני לא מוכן, למרות שאולי אני צריך להיות. חשבתי שאולי אעז להתקרב למקום הבחירה בזכות הכלל ובזכות בפרט, כאשר הפרט יהיה במקום מיוחד, ואני חושב שאולי זה יעבוד ביום החתונה, כחתן שנמחלים לו כל עוונותיו.
זו ההרגשה האישית - מוצדקת או לא.
יבוא יום ועם ישראל ירצה את זה, ואז זה לא ישנה אם זה ירד מהשמיים או ייבנה.
תלוי במוזה
בכותל
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
יש כזה דבר?
כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,
בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.
הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח...
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי 
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
בתחנת אוטובוס?
בתור לרופא?
באמת?
ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.
ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.
ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני
תות?
אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא 
60 לשעה
80 לשעה
לא כולל הפסקות אוכל