יש לי חולצה מיוחדת לקרוע בכותל, שהשתמשתי בה לקרוע על הרב עובדיה

זה מה שקורה למי שלא גר בירושלים!

דרך כיכר צה"ל, שער יפו, הרובע הארמני, הקארדו - לכותל.

בדרך כלל לא יוצא לי המון.

כשיש לי זמן - אני נהנה מלטייל, לעבור את הסמטאות והמדרכות עד הכותל.

כשאין לי זמן - אני לא מתעקש.

1. די הרבה, בד"כ בערך פעמיים בחודש, כל שנה יש כמה חודשים שאני לא מגיעה אפ' פעם אחת.

2. בעיר העתיקה, במנורת הזהב אעצור, ובכותל הקטן.   (-כך קוראים לזה? בתוך מנהרות הכותל)

3. בכותל הקטן.

לרוב זה יותר מזה..

עוברים בשוק, (אלא מה, מי פראייר לעשות סיבוב?)

מתפללת בכותל הרגיל בד"כ.

לפעמים בכותל הקטן, רק כשממש יש צורך נפשי..

"פתחו שערים ויבוא גוי צדיק"

יש הבדל גדול

מתפלל בכותל (ב"ה יש הרבה מניינים)

דווקא פתח תקווה מוכרת ככפר שנקרא לפני אומלבס, אבל למצוא את שמה כשהיו שם יהודים זה קצת יותר קשה...

מה שנקרא חלש....

אתה אומר את השם של הרחוב? או שמא לא?

יש שם שוק, אמרתי שאני עוברת בשוק. סבבה?

ואגב, כשאני מגיעה לכותל, אני אף פעם לא מרגישה שהגעתי למטרה,

אני תמיד אומרת, אבא, עד לכאן אני יכולה להגיע בשלב הזה,

בבקשה תעשה אותנו ראויים להכנס דרך השערים האלה ולהתקרב יותר.

שגורמת לירושלים להישמע מפולגת.

כשמדברים על רובע יהודי/ערבי ושוק כזה אז זה נשמע שהשוק באמת של הלאום הערבי.

אמנם לפעמים מדובר במקומות שאכן של ערבים אך כביכול עלינו לדבר ולהרגיל את עצמנו שכל מקום בירושלים שלנו.

גם כשתהיי בעזריאלי הרי לא תגידי את שם הרחוב, ברור של מי הוא אבל למקומות שהוזכרו למעלה יש קונטציה חזקה של כמו פילוג ירושלים..... ולפעמים השפה מאוד משפיעה על התפיסה, במיוחד היום כשמדברים חלוקת ירושלים

אם אני הייתי רוצה שזה יחלחל לתודעה שלי ושל אחרים בהחלט הייתי משתדלת על אף שהם מוכרים בשמותם ככה.

זה כמו להגיד שדרות ויצמן,

על הרחוב של הכניסה לעיר.

מי מכיר את זה בכלל?

לא שיש לי התנגדות שידעו,

אבל למען ההבנה (שלב 2 בטקסונומיה |לא קשור|)

של רשות הרבים,

אני מדברת בלשון העם.

קלוט? יופי.

אבל בהחלט מבינה את הרעיון של להטמיע את זה בדיבור.

אז תגידי הרחוב בשוק...., בהתחלה ישאלו למה את מתכוונת,

הדברים האלה מתחילים מאנשים בקטנה.

מכיוון שזאת רק ההבנה שלי, ואני חושבת שאם חשוב למישהו אז הוא כן יעשה מאמץ לדבר ככה.ואני לא יודעת אם בעל הרעיון מדבר ככה בכלל ואם כן איך הוא מסתדר, את מוזמנת לחכות לתשובתו- רק העליתי את ההבנה שלי לעניין ולמה זה שונה משוק מחנה יהודה. 

אגב חייבת לציין שאת המקום הזה שנראה כמו שוק של ערבים בחיים לא ידעתי שמכונה כך, לעומת זאת כשהסתכלתי על השלטים כן ראיתי את שמו של הרחוב, ככה לאנשים עם אפס ידיעה כמו שלי ברחבי ירושלים יש סיכוי שיבינו את מי שמדבר ככה....

לאחרונה כבר לא, בהוראה הרבנים.

אין לי מושג אפילו מה זה כל השמות האלה- הרובע היהודי/מוסלמי/ לא יודעת מה....

יכול להיות שהייתי שם אבל כנראה שלא.... באמת אין לי מושג מה זה כל המקומות,

אין לי מושג מאיפה עולים להר הבית או איפה זה שער יפו. ובכלל מה זה כל שער והיכן ממוקם.

בעצם בטוח בטיולים באולפנה הייתי בכמה רובעים או מה שזה לי יהיה, ובמנהרות הכותל אי שם בילדות....

אני כן יודעת מה זה הכותל ואיפה הוא[בערך, עד היום אני רק יודעת שקו 1 מגיע אליו וזהו].

אבל שנה שעברה ניסיתי ללכת ברגל וכל דקה עצרתי לשאול אנשים שנראים כתיירים איך מגיעים והם כמובן ענו לי באנגלית במבטא, ואז מצאתי את עצמי בלילה באיזה מקום שהיו בו רק ערבים, וכניגשתי לשאול מישהו ענה לי בערבית, וכולם התלחששו בערבית מסביב... זה היה קצת מפחיד בלילה במקום שאני לא מכירה, דיי הודיתי למזלי על עברי בחוגי ג'ודו שונים, הגנה עצמית וקיק בוקס ובעיקר לאינסטינקטים הטובים שלי, שמספיק שמישהו מנסה להניח עלי יד על הכתף והוא חוטף במרפק אחורי... בקיצור אימה ואין לי מושג עד היום איפה הייתי. אבל לקח לי מעל שעה למצוא את הדרך חזור ולהגיע לכותל.

מאז לא הייתי בכותל ובאמת אשמח, יש לי על מה לדבר עם ה' במקום שארגיש בו קרוב יותר.

בקיצור אם מישהו רוצה לעשות לי איזה יום סיור בירושלים ולהסביר לי מה זה כל המקומות האלה ולזכות אותי בהרחבת ידיעותיי ובתפילות- מוזמן באישי

ואף אחד שאני מכירה לא יבוא איתי לדבר כזה... רק יצחקו עלי שאני עדיין לא מכירה את ירושלים

מספיק לי להכיר אדם אחד שיעשה לי סיור!

וחוץ מזה במצב שלי תמיד עדיף סיור פרטי 

סמוך עלי, במצב שלי זה יהיה נס אם לא אמצא את עצמי שוב במקום זר ומוזר, יש לי ניסיונות רעים בעניין.

כמו שאני הגעתי אליו

אכן קצת ביעת אותי המקום הזה למרות שלקחתי את זה בסבבה אז...

ולא סתם הכרת המקום זה אכן הרבה יותר מרתק,

לפעמים בטיולים קבוצתיים אני בסוף מוצאת את עצמי מחפשת בדרך באייפון כי זה רק מושך לעוד מידע..וסתם חבל... במיוחד שזו ירושלים שיש בה הרבה דברים שאני עוד צריכה לגלות.

או שיוצא פעם בחודשיים או פעם בחצי שנה [לפחות ברגלים].. תלוי מתי

בד"כ דרך הרובע היהודי או השוק המוסלמי

ורק בכותל נראה לי שיש כניסה לנשים לא? הכותל הקטן זה רק לבנים?

הכי שווה- להתפלל בשערי חולדה (הכותל הדרומי) 

ניסיתי לענות, כתבתי תגובה, ומחקתי. אנסה שוב. 

אני מגיע בערך שש פעמים בשנה. 
כשהייתי ירושלמי הייתי מגיע הרבה יותר. 

לרוב אני עובר בשער יפו, לפעמים בציון או שכם. 
אוהב מאוד לטייל בסמטאות הרובעים. (יופי, היסטוריה, נוסטלגיה)

תפילה זה הסיבוך. 
כפרט - אני מתקשה להיות כל כך קרוב למקום המקדש. ולכן פעמים רבות מתפלל במקום שממנו יכול לראות את הר הבית או בבית כנסת ברובע. קשה לי להיות בכותל כאילו זה בית כנסת או מקום תיירות. 
ככלל - אני חושב שצריך לעלות להר הבית כדי להראות שזה שלנו, גם לעמים וגם ליהודים. אבל לא מרגיש שאני יכול לעלות לשם. גם מתוך כלל ישראל, אני לא מוכן, למרות שאולי אני צריך להיות. חשבתי שאולי אעז להתקרב למקום הבחירה בזכות הכלל ובזכות בפרט, כאשר הפרט יהיה במקום מיוחד, ואני חושב שאולי זה יעבוד ביום החתונה, כחתן שנמחלים לו כל עוונותיו.
זו ההרגשה האישית - מוצדקת או לא. 

יבוא יום ועם ישראל ירצה את זה, ואז זה לא ישנה אם זה ירד מהשמיים או ייבנה. 


 

תלוי במוזה

בכותל

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...