כשיוצא איפה תעברו?
איפה תתפללו?
וכו'...
(תודה לחסדי על התזכורות מהכותל הקטן)
"עד מתי עוזך בשבי ותפארתך ביד צר עוררה גבורתך וקנאתך"
יש לי חולצה מיוחדת לקרוע בכותל, שהשתמשתי בה לקרוע על הרב עובדיה
זה מה שקורה למי שלא גר בירושלים!
דרך כיכר צה"ל, שער יפו, הרובע הארמני, הקארדו - לכותל.
בדרך כלל לא יוצא לי המון.
כשיש לי זמן - אני נהנה מלטייל, לעבור את הסמטאות והמדרכות עד הכותל.
כשאין לי זמן - אני לא מתעקש.
1. די הרבה, בד"כ בערך פעמיים בחודש, כל שנה יש כמה חודשים שאני לא מגיעה אפ' פעם אחת.
2. בעיר העתיקה, במנורת הזהב אעצור, ובכותל הקטן. (-כך קוראים לזה? בתוך מנהרות הכותל)
3. בכותל הקטן.
לרוב זה יותר מזה..
עוברים בשוק, (אלא מה, מי פראייר לעשות סיבוב?)
מתפללת בכותל הרגיל בד"כ.
לפעמים בכותל הקטן, רק כשממש יש צורך נפשי..
"פתחו שערים ויבוא גוי צדיק"

יש הבדל גדול
מתפלל בכותל (ב"ה יש הרבה מניינים)
דווקא פתח תקווה מוכרת ככפר שנקרא לפני אומלבס, אבל למצוא את שמה כשהיו שם יהודים זה קצת יותר קשה...
מה שנקרא חלש....
אתה אומר את השם של הרחוב? או שמא לא?
יש שם שוק, אמרתי שאני עוברת בשוק. סבבה?
ואגב, כשאני מגיעה לכותל, אני אף פעם לא מרגישה שהגעתי למטרה,
אני תמיד אומרת, אבא, עד לכאן אני יכולה להגיע בשלב הזה,
בבקשה תעשה אותנו ראויים להכנס דרך השערים האלה ולהתקרב יותר.
שגורמת לירושלים להישמע מפולגת.
כשמדברים על רובע יהודי/ערבי ושוק כזה אז זה נשמע שהשוק באמת של הלאום הערבי.
אמנם לפעמים מדובר במקומות שאכן של ערבים אך כביכול עלינו לדבר ולהרגיל את עצמנו שכל מקום בירושלים שלנו.
גם כשתהיי בעזריאלי הרי לא תגידי את שם הרחוב, ברור של מי הוא אבל למקומות שהוזכרו למעלה יש קונטציה חזקה של כמו פילוג ירושלים..... ולפעמים השפה מאוד משפיעה על התפיסה, במיוחד היום כשמדברים חלוקת ירושלים
אם אני הייתי רוצה שזה יחלחל לתודעה שלי ושל אחרים בהחלט הייתי משתדלת על אף שהם מוכרים בשמותם ככה.
זה כמו להגיד שדרות ויצמן,
על הרחוב של הכניסה לעיר.
מי מכיר את זה בכלל?
לא שיש לי התנגדות שידעו,
אבל למען ההבנה (שלב 2 בטקסונומיה |לא קשור|)
של רשות הרבים,
אני מדברת בלשון העם.
קלוט? יופי.
אבל בהחלט מבינה את הרעיון של להטמיע את זה בדיבור.
אז תגידי הרחוב בשוק...., בהתחלה ישאלו למה את מתכוונת,
הדברים האלה מתחילים מאנשים בקטנה.
מכיוון שזאת רק ההבנה שלי, ואני חושבת שאם חשוב למישהו אז הוא כן יעשה מאמץ לדבר ככה.ואני לא יודעת אם בעל הרעיון מדבר ככה בכלל ואם כן איך הוא מסתדר, את מוזמנת לחכות לתשובתו- רק העליתי את ההבנה שלי לעניין ולמה זה שונה משוק מחנה יהודה.
אגב חייבת לציין שאת המקום הזה שנראה כמו שוק של ערבים בחיים לא ידעתי שמכונה כך, לעומת זאת כשהסתכלתי על השלטים כן ראיתי את שמו של הרחוב, ככה לאנשים עם אפס ידיעה כמו שלי ברחבי ירושלים יש סיכוי שיבינו את מי שמדבר ככה....
לאחרונה כבר לא, בהוראה הרבנים.
אין לי מושג אפילו מה זה כל השמות האלה- הרובע היהודי/מוסלמי/ לא יודעת מה....![]()
יכול להיות שהייתי שם אבל כנראה שלא.... באמת אין לי מושג מה זה כל המקומות,
אין לי מושג מאיפה עולים להר הבית או איפה זה שער יפו. ובכלל מה זה כל שער והיכן ממוקם.
בעצם בטוח בטיולים באולפנה הייתי בכמה רובעים או מה שזה לי יהיה
, ובמנהרות הכותל אי שם בילדות....
אני כן יודעת מה זה הכותל ואיפה הוא[בערך, עד היום אני רק יודעת שקו 1 מגיע אליו וזהו].
אבל שנה שעברה ניסיתי ללכת ברגל וכל דקה עצרתי לשאול אנשים שנראים כתיירים איך מגיעים והם כמובן ענו לי באנגלית במבטא, ואז מצאתי את עצמי בלילה באיזה מקום שהיו בו רק ערבים, וכניגשתי לשאול מישהו ענה לי בערבית, וכולם התלחששו בערבית מסביב... זה היה קצת מפחיד בלילה במקום שאני לא מכירה, דיי הודיתי למזלי על עברי בחוגי ג'ודו שונים, הגנה עצמית וקיק בוקס ובעיקר לאינסטינקטים הטובים שלי, שמספיק שמישהו מנסה להניח עלי יד על הכתף והוא חוטף במרפק אחורי... בקיצור אימה ואין לי מושג עד היום איפה הייתי. אבל לקח לי מעל שעה למצוא את הדרך חזור ולהגיע לכותל.
מאז לא הייתי בכותל ובאמת אשמח, יש לי על מה לדבר עם ה' במקום שארגיש בו קרוב יותר.
בקיצור אם מישהו רוצה לעשות לי איזה יום סיור בירושלים ולהסביר לי מה זה כל המקומות האלה ולזכות אותי בהרחבת ידיעותיי ובתפילות- מוזמן באישי![]()
עוגי פלצת
מישהו10ואף אחד שאני מכירה לא יבוא איתי לדבר כזה... רק יצחקו עלי שאני עדיין לא מכירה את ירושלים![]()
מספיק לי להכיר אדם אחד שיעשה לי סיור!
וחוץ מזה במצב שלי תמיד עדיף סיור פרטי
סמוך עלי, במצב שלי זה יהיה נס אם לא אמצא את עצמי שוב במקום זר ומוזר, יש לי ניסיונות רעים בעניין.
בקטנהכמו שאני הגעתי אליו![]()
אכן קצת ביעת אותי המקום הזה למרות שלקחתי את זה בסבבה אז...
ולא סתם הכרת המקום זה אכן הרבה יותר מרתק,
לפעמים בטיולים קבוצתיים אני בסוף מוצאת את עצמי מחפשת בדרך באייפון כי זה רק מושך לעוד מידע..וסתם חבל... במיוחד שזו ירושלים שיש בה הרבה דברים שאני עוד צריכה לגלות.
אור חדש
או בביכנ''ס שבתוך המנהרות..או שיוצא פעם בחודשיים או פעם בחצי שנה [לפחות ברגלים].. תלוי מתי
בד"כ דרך הרובע היהודי או השוק המוסלמי
ורק בכותל נראה לי שיש כניסה לנשים לא? הכותל הקטן זה רק לבנים?
הכי שווה- להתפלל בשערי חולדה (הכותל הדרומי)
ניסיתי לענות, כתבתי תגובה, ומחקתי. אנסה שוב.
אני מגיע בערך שש פעמים בשנה.
כשהייתי ירושלמי הייתי מגיע הרבה יותר.
לרוב אני עובר בשער יפו, לפעמים בציון או שכם.
אוהב מאוד לטייל בסמטאות הרובעים. (יופי, היסטוריה, נוסטלגיה)
תפילה זה הסיבוך.
כפרט - אני מתקשה להיות כל כך קרוב למקום המקדש. ולכן פעמים רבות מתפלל במקום שממנו יכול לראות את הר הבית או בבית כנסת ברובע. קשה לי להיות בכותל כאילו זה בית כנסת או מקום תיירות.
ככלל - אני חושב שצריך לעלות להר הבית כדי להראות שזה שלנו, גם לעמים וגם ליהודים. אבל לא מרגיש שאני יכול לעלות לשם. גם מתוך כלל ישראל, אני לא מוכן, למרות שאולי אני צריך להיות. חשבתי שאולי אעז להתקרב למקום הבחירה בזכות הכלל ובזכות בפרט, כאשר הפרט יהיה במקום מיוחד, ואני חושב שאולי זה יעבוד ביום החתונה, כחתן שנמחלים לו כל עוונותיו.
זו ההרגשה האישית - מוצדקת או לא.
יבוא יום ועם ישראל ירצה את זה, ואז זה לא ישנה אם זה ירד מהשמיים או ייבנה.
תלוי במוזה
בכותל
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץלא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים 
ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!
שמישהו יעזור לנתח, מה קורה לנפש שלנו, מה היא מרגישה כשהיא רואה סרטונים מה7.10?
מה קורה לנו שם עמוק בפנים?
נ.ב.
צפיתי בסרט הזוועות כבר לפני שנה וחצי.. הכל מזכיר לי את מה שהיה שם..
כזה נוראי..
דווקא הייתי בהלם מעצמי שלא קרסתי ודווקא הייתי סבבה אחרי זה.
אבל עמוק בפנים היתה לי הרגשה שזה הרס אותי.
מה אומרים?
יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף
אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל
אני גם לא מאמין בלצפות בזה.
לא זוכר מי כרגע מחילה
שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.
אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים
אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?
מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,
לשם מה להוסיף זוועות?
ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.
מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...
היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.
אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.
צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה
מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?
מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..
איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!
אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.
שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.
הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.
4ne1בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…