איש בתורה לא כתב בפורום.

אתה צריך סיבה למה לא, ולא למה כן.

משתמע אם-כן מההודעה שלך שיש לך כלל שציון תאריך חייב להיות בדיוק כמו בתורה. מאיפה הכלל הזה?

לא התכוונתי.

סליחה שוב. מה שהתכוונתי לשאול, לגמרי ברצינות, הוא מדוע ההנחה שצורת כתיבת התאריך שלנו צריכה להיות בדיוק כמו בתורה?

ה...

האם יש בזה ערך?

מדוע לשון חכמים במשנה אינה זהה ללשון המקראית?

גם אז אמרתי לשדרותי,

שלא כל מילה בתורה, הן תחבירית והן רעיונית, מורה לנו על היום.

כמו שבתורה כתובות מילים רבות שכיום אין להן שימוש, זה רע? לאו דווקא (ועל זה היה הדיון בזמנו).

ואם  מנין השנים הוא בדרך  מסוימת שם- לא בהכרח מורה לנו "מנו כך גם אתם". בתורה מונים במספרים, זה אומר שצריך להיות כך ולא אחרת? לא. הכל בסדר... מטבע הדברים היהודים יצרו להם לוח שנה לפיו הם הולכים, עם שמות שהם אימצו (תמוהים מאוד מאוד!) וספירה מסוימת.

לגבי דרך המניין: דווקא הגיוני שמנין השנים יהיה לפי בריאת התורה, ולא לפי יצ"מ. יצ"מ זה אירוע התהוותנו כאומה, אך לא אירוע שלדורות יחלו לספור את השנים לפיו.

(עם דבר אחד אני מסכימה- שמוטב להשתמש במספרים ולא באותיות. זה כל כך לא נוח!)

ב. בתורה יש מספרים, אבל לא אופני ספירה מקוצרים

(כגון ש-1 ו-א' מייצגים "אחת", 2 ו-ב' מייצגים "שתיים" וכו').

ג. בכוזרי החבר אומר למלך כוזר, שהבחירה בישראל היא דבר

כ"כ עיקרי באמונה, שהוא יתאר לפני הכול את הקב"ה כבוחר

בישראל ומוציאם ממצרים.

ד. כדבריי לעיל, אותיות הן דרך ייצוג של מספרים.

וגם אם לא נוח, אולי יש ערך בשימוש באותיות עבריות ולא בספרות

הודיות ערביות? בשביל ערכים מקריבים מהנוחות.

הספרות (1,2,3,4,5...) והאותיות (א,ב,ג,ד,...כ,כא,כב)

הן סה"כ דרכי ייצוג למספרים.

יש הבדל בין צורות המספרים המוכרות לנו (1,2,3)

שמקורן מהודו-ערב, לבין המספרים - אותם אנחנו באמת

מציינים על ידי אותיות.

לפחות לפי הרמב"ן

(כמו שכתבתי כאן: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t605782#6720119 )

שהשימוש במספרים יותר נוח,

והוא בוודאי לא פסול - הרי כך נכתב בתורה,

אז למה משתמשים באותיות - שזה פחות נח?

(ולא כמו שהבנתי קודם - שצריך להשתמש במספרים כי כך כתוב בתורה.)

האם הבנתי עכשיו נכון?

כמו שעוגי פלצת כתב למעלה http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t605782#6720663

(וסתם בהקשר של שימוש בספרות מול אותיות נראה לי שלנו באמת יותר נוח להשתמש במספרים שמיוצגים ע"י ספרות ולא אותיות, אבל פעם היו רגילים לגמרי לייצוג מספרים באותיות. (באותו אופן שדפים בגמרא ובספרי קודש בכלל ממוספרים בייצוג של אותיות.) וזה נשאר.)

את הסוף של ההודעה שלך (אחרי סימן השאלה) לא הבנתי.

שהוא מנין שמתחיל 1000 שנה אחרי יציאת מצרים

רבנן תיקנו למנות כך משום כבוד מלכות

רק בזמן הראשונים עברו האנשים לספור מבריאת העולם.

לדעתי הסיבה לזה היא שלאחר שנקבע הלוח, היה חשוב מאד לדעת איזה שנה אנחנו כדי לדעת מתי המולד

תלמד אופציה חדשה: קוראים לה עריכה.

למטה, ליד איפה שאתה לוחץ לתגובה להודעה שלך,

יש עוד לחצן, קוראים לו עריכה.

ב"הצלחה..

תראי כמה הודעות ערכתי!

לא יודע מה קרה, כשניסיתי לערוך המערכת אמרה שאין לי הרשאות!

ולא נותרה ברירה אלא לכתוב תגובה נפרדת

רק בשרשור הזה, איזה מוזר.

לפי הרמב"ן על החודש הזה לכם - יש משמעות לכך שמשתמשים בשמות הבבלים.

ולע"ד גם על ענין השנים עונה שם

(רמב"ן שמות, יב, ב ד"ה וכמו)

http://www.ateret4u.com/online/f_01584.html#HtmpReportNum0011_L2

אבל-למה החודשים בבליים?

בעבר השתמשו בתאריך מספרי ("עשירי לחודש הראשון") ובשנים ליציאת מצרים.

לאחר מכן עברו לשימוש בשמות "עבריים" (משעשע לקרוא להם כך - תשרי, חשוון וכו'), ושינו לספירה מבריאת העולם.

שתי הספירות נכונות,

ושתיהן קבילות ביהדות.

אלא שהספירה הראשונה - זו ליציאת מצרים, מסמלת את הספירה מהיום בו נהיינו לעם,

והספירה השנייה - זו של בריאת העולם, מסמלת את הספירה מהיום בו התחילה האנושות.

(ואגב, במהלך ההיסטוריה כל הזמן בחרו ספירות שונות לספור לפיהם, ולא בהכרח שמרו על הספירה ליציאת מצרים - "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן, בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן, מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר" ...)

אני אישית כותבת בסיכומים שלי תאריכים עבריים מלאים לבריאת האדם (למשל, היום ז' שבט ה'תשע"ד) וזה אחד המאפיינים הייחודיים של הסיכומים שלי (ואני סטודנטית באוני' ת"א, זה באמת נדיר שם )

כל אחד יעשה כמנהגו ומנהג רבו

היה מפשט את כל החישובים שאני מוצא את עצמי עושה בשנים לועזיות רק כי זה קל יותר לחשב 2007-2003 לעומת תשע"ד-תשס"ב....

א. האם התאריך שאנחנו משתמשים בו - הוא אמיתי ומדוייק?

כן, יש לנו מסורת מהימנה עליו 

ב. האם נכון למנות שנים כמו שאנחנו משתמשים בתאריך לבריאת העולם ולא ליציאת מצרים? 

ג. האם מניין החודשים צריך להיות מתשרי או מניסן? האם המניין צריך להיות במספרים או בשמות שהעלנו מבבל? 

ד. האם צורת ציון המניין צריכה להיות בספרות, באותיות, או בכתיבת שם המספרים? 

ה. בדורות ראשונים נהגו ישראל לכתוב את מניין השטרות- האם יהיה נכון לנו לכתוב את מניין השטרות? האם יהיה נכון לנו לכתוב תיארוך אחר שבא באותו רעיון (-כלומר- מניין השטרות הוא למלכות יוון- ששלטו באותה תק' בא"י, בדורות אח"כ כתבו מניין לפי מלכות רומי, האם יהיה נכון הלכתית לנו לכתוב את מניין השנים לשילטון הישראלי בא"ע בימינו?) 

יש סוגיה בדפים הראשונים של מסכת ע"ז (מחילה, לא זוכרת עמוד מדוייק) -תעיין שם, עם כל ראשון ואחרון שתשיג ידך...

ו. לרב מדן יש שיטה בנושא- מה היא באמת? על מה הוא מתבסס? 

(אני מציעה לך לעשות חיפוש בגוגל או ברמב"י למצוא אם יש מאמר שהרב מדן כתב בנושא.. מן הסתם יש... אם אתה צריך עזרה בזה- באישי ) 

והבהיר של השאלות!

שתגידי לי שכוייח על ההכוונה לאיפה לחפש תשובות... 

לזרוק שאלות בפורום זה לא חכמה

לא זרקת שאלות, אלא סיכמת שאלות שעלו בהודעה קודמת, כאשר לפני כן בשרשור כל אחד (כולל אותי) בחר להתייחס רק לחלק מהשאלות שעלו ממנה, מעצלות או מסיבה אחרת, ונהיה דיון מבולגן.)

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.