ויש בו את כל מה שאני מחפשת...

אז למה לא?

[נכון שזה ממממש קשה, אבל זוכים להכיר יותר ולהעמיק את הקשר]

הייתי נותנת צ'אנס להיכרות בגלל שאם זה באמת הוא אז אני מוכנה לחכות לשנה הבאה, יש לי סבלנות

זה גם נותן זמן להעמיק את ההכרות , אין לי מושג איך זה יהיה, יכול להיות שבכל מקרה ההחלטה להתחתן תהיה רק אחרי כמה חודשים.

בקיצור- כל מקרה לגופו ולא הייתי פוסלת על דבר כזה.

אם זה יהיה רלוונטי עוד כמה חודשים אז אני אברר מה קורה איתו

אם אתה לחוץ חתונה או לא...

רק במידה וזו היכרות טבעית כזאת ולא דרך הצעה.

אם יודעים שזאת באמת זאת

לדעתי אפשרי לחכות

גם הלכתית וגם בקשר בין בני הזוג. (התקופה של הארוסין לא קלה להרבה מאד זוגות)

כך שעדיף לא להתחיל לצאת בזמן הזה.

אחרי שתגמר התקופה הזאת?

וחוץ מזה, שנה זה לא הרבה זמן

המקדימים מתחתנים תוך חצי שנה

הנורמלים תוך 6-12 חודשים

ואלה שלוקח להם יותר זמן 12-24 חודשים, וזה עדיין בסדר

לק"י

עד שנפגשים, עד שמחליטים להתחתן (אם בכלל) ועד שמתחתנים זאת תקופה של כמה חודשים.

הייתי יוצאת אם היה ברור ש"השנה הבאה" לא תתארך ותתרחק.

שזה פרק זמן סביר יותר (ואפילו 9 חודשים זה לא כמו שנה)

יש יותר מידי סיבוכים בין הארוסין לחתונה, וחבל להסתכן. (הרי בסופו של דבר זו מטרת הפגישות)

[הכל כמובן תלוי בחברה שהבחור והבחורה שייכים אליה, אני יוצאת מתוך ההנחה שמדובר בציבור הדתי- תורני, בו מקובל שהתקופה שבין הארוסין לחתונה תהיה כמה שיותר קצרה]

עדיף לחכות כמה שיותר עד לפגישה הראשונה...

מצד שני, אם את/ה חוששים לפספס את הבחור/ה

הייתי מתחילה קשר...

ואם זה זה- אז זה זה ושווה לחכות ואם לא- אז זה ממילא לא ימשיך

כאלו שמתחתנים אחרי הכרות של חודשיים + ובין האירוסין לחתונה יש בין חודש וחצי לשלושה חודשים (וגם זה הרבה). והם נורמלים ומעבר לזה, ב"ה.

וחודשיים + 

ושלושה חודשים

כבר מאוד מתקרב לנורמלים

כל אחד יעשה כמו שמרגיש לו וטוב לו

לא הייתי רואה בזה בעיה, השנה הבאה היא בעוד  כתשעה חודשים, זה רק קצת למרוח יותר מהרגיל.

 אבל אם הכוונה בעוד שנה מהיום נניח, אז לא נראה לי, הייתי פשוט מחכה כמה חודשים ואם היה רלוונטי הייתי יוצא.

אני מתחתנת עם האדם, לא עם פרק הזמן שבו החברה החליטה שעליי להכיר אותו לפני החתונה.

זה לא האידיאל מבחינתי-

אבל אם עולה צורך כזה,

אני לא אוותר על בעלי בגלל סיבה שכזו...

פרק זמן ארוך כל כך של קשר ללא מחוייבות יכול להוביל בסוף גם לביטול הקשר, בגלל סיבות שונות, שאם נשואים כבר אז מתגברים עליהם... (כלומר - סיבות שלאו דווקא צריך לחתוך בגללם קשר, וכשנשואים באמת לא חותכים, אבל כשעדיין לא נשואים קל הרבה יותר לשבור את הכלים גם כאשר זה לא נצרך).

בנוסף - מה שאמרו פה שזה הזדמנות להעמיק את הקשר - לדעתי מוטעה מאוד. זמן להעמיק את הקשר יהיה לכם בשפע בכמעט מאה השנים הבאות ביחד כנשואים... להעמיק את הקשר זה לא כאשר לא נשואים - אלא בעיקר כשנשואים.

בגלל שזו הייתה תקופה ארוכה מידי-

סימן שזה לא זה!!!

להיפך, הזמן בוחן את האהבה אם היא אמיתית...

שעליהם קם ונפל דבר, אך זמן הוא בהחלט מדד. כי יש בו גם לחץ. ואל תשכחי שהלחץ שלפני החתונה לא דומה בכלל לחיים שאחרי. לפני כן- הכל הרבה יותר עדין, טעון ומלא ספק. לכן כמה שהאהבה היא חזקה- לא  כדאי לבחון אותה בלחצים מיותרים לפני.. פשוט שצריך להתנהל בנחת, לתת זמן להחלטה ולהכרות וכ"ו, ולא להגזים עם זה. זו תקופה ממש לא פשוטה.

וכמו ששמעתי פעם- איך יודעים ששני האנשים מתאימים אחרי שיתחתנו? כי הם התחתנו!!  החופה התקיימה, הקב"ה השרה שכינתו ביניהם, משמע- הם מתאימים!  ואחרי שמתחתנים- ה' גם נותן כחות להתמודד ביחד עם מה שעולה. לפני כן- זה הרבה יותר עדין ולכן מושפע מהרבה גורמים ולחצים..

מדובר על שנה הבאה. עד שמכירים לוקח זמן, ובטח עד שמתחתנים בפועל. בהנחה שלא לחוצים נורא. שנה מרגע ההיכרות עד לחתונה זה סביר לדעתי.

ואם הקשר מתפרק בגלל שנה של היכרות, זה נשמע לי בעייתי מאוד בכל מקרה.

(באמת שואלת את כולם כאן.)

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם