לאו דווקא יתחילו 

ולאו דווקא איתי

אלא אם כן הם ערסים בני 60

אבל לפחות את זה יש להם!!!!

ואת זה הגברים הישראלים חייבים ללמוד!!!!

וגם מצליח להתחיל

וגם בשביל קשר רציני

אתה גבר!!!

אבל כולכם ככה.....

ומכלילה בכוונה.... מי שגבר, שיקום!!

אבל תפוס

חזק!!!

שפעם אחת הייתה עם עוד שתי חברות בדרך לכותל.

באמצע הדרך בחור אמריקאי שלווה בחבריו החליט שהוא מצא את הכלה שלו (חברה שלי).

עלם החמודות לא הסתיר את העובדה הזאת מחברה שלי. והוא לא מרפה...

היא המציאה שהיא תפוסה הוא לא האמין (It's can't be happening! I'm sure that you don't have anyone), הן היו צריכות להרחיק לכת ולספר לבחור שהיא מאורסת. ורק הדודה שלה שפגשו (לא במקרה - רק מה') הצליחה לשכנע אותו שהיא מתחתנת...

איך? הוא רצה לראות תמונה אז הראו לו תמונה שלה עם אחיה...

רק אז הוא איחל מזל טוב...

מה הקטע הקורע?

הוא דיבר כל הזמן באנגלית...

אצלה זאת לא שפת האם.

ודיברתי איתו שוטףףף זה היה הזויי!! 

וחחח הוא רק חודשיים בארץ

שגם יענה לחסדי, לנפשי ולפריסבי.

אבל עכשיו אני חייבת לעוף

אבל יש לי מה להגיב!

ואענה פה גם לשאר שכתבו.

א. אני לא צריכה בנים שיתחילו איתי כדי שאדע מה אני שווה.

ב. אני דיברתי על בנים ישראלים בכללי (לאו דווקא דוסים) שהמרחק מהם ומאומץ זה..... כמו המרחק מחוצניק לישראלי (עוגי, לעיונך)

ג. אני מדברת על היכולת להיות גבר, לכבוש, לחזר, להיות שם חזקים בשבילנו. לא לפחד!!!!

וזה כן חסר.... מאוד!! ועל זה אני מדברת!

ד. להתחיל ,זה לאו דווקא ברחוב. (עיינו פה )

ה. אני חושבת שגברים שהם צדיקים/ דוסים/ דתיים וכו.... צריכים להיות חיים!! שכת חיים כולכם היום!

ובעיני, אם אדם עוצר תצמו מלעשות משהו טוב כי הוא מתבייש או כי לוידעת מה.... זה לא חיות!!

זה מוות באיצטלת ״גם ככה אנחנו רוב פה, מקסימום בגיל 28 אני אמצא קטנטונת בת 20 וסלמתק״

אז זהו... שזה לא עובד ככה.... תשאלו את מי שכבר עבר תגיל...

בקיצור, תחיו, תהיו אמיצים, תהיו גברים!!

ותפסיקו לפחד

שהגברים יהיו גברים ויתחילו איתן -

אלא שהן שקטות ובטוחות בעצמן,

כי מי שיכיר מספיק טוב בערך שלהן, והוא שווה את זה -

יתאמץ, ויוציא מעצמו את המיטב, וייגש לזה כמו אתגר!

(לא כמו: זו בת שמסקרנת אותי עכשיו, ובא לי לנסות את יכולת הכיבוש שלי)

בנות שמתפלאות למה גברים לא מתחילים - זה לא דבר יותר הגיוני

מבנים שמתביישים להתחיל עם בנות.

כשיש דברים לא הגיוניים, התגובות אליהן גכ לא הגיוניות

בליב מי

עשויה מאוד להתברר עם השנים כדמיון.

למרות שבאיזשהו מקום, כן יש רתיעה מ"להתחיל" גם אם אתה מכיר

את הבחורה היטב (החיים הכירו ביניכם, במשך זמן רב, בנסיבות שאינן

שידוכין).

וחשוב כמובן להבחין, מהיכן מגיעה בושה זו.

אם מביישנות באופן כללי או הימנעות כללית מלעשות גם את מה שצריך -

או ממידת צניעות יהודית וקדושה, שיש היגיון לשמור עליה גם כשהמחיר

גדול (כי לא תמיד שווה לוותר על חלק מהאישיות שלנו, בטח חלק מוצלח,

כדי לקדם תהליכים).

לא!!

אבל מאפשרים שיחה ויצירת קשר אם רואים קשר פוטנציאלי

ובעיני, כשאני רואה מישהו באוטובוס למשל אני יודעת עליו מלא דברים כמו:

מה הוא בוחר לעשות כשהו בנסיעה, קנדי קראש או תיקון הכללי.

גודל, צבע וסוג כיפה.

ציציות בחוץ או בפנים

זקן, פאות...

דרך שיחה בטלפון

איזה פלא יש לו

אם הוא קם לזקנה

עוזר לאשה עם עגלה

בוחר לשבת ליד בנות או לא

מאיר פנים...

סוג הליכה

יציבות (בגוף)

מראה.... חחח שכחתי מיזה.

אם הוא לומד באוטובוס, אז מה הוא לומד...

והכי מצחיק שבסוף אנחנו יורדים ושנינו הולכים לאותו שיעור.... אבל החמודיק ביישן. חחחח

בקיצור, אני רואה המון דברים על ״סתם בחור באוטובוס״

צריכים ליסוע עם הבחור הזה באוטובוס בהרבה נסיעות...

החלטתי שדי.

אני לא מתחילה עם אף אחד.

מי שרוצה, שיפנה אלי.

אני לא אפנה אליו. כי זה לא תפקידי בכוח. נקודה.

גם לא דרך ״צד שמונתלפים בשלישית״ או וואט אבבר!!!

הרי החמודיק נראה צדיק ולא ראוי שתהיה טבעת על אצבעו כדי להודיע זאת קבל עם ועולם  (ויסלחו לי כל עונדי הטבעת, עדיין זה לא מסתדר לי בעין ובלב..) כן, ממש לא מזמן היינו חברותי ואני באיזה טיול ואחת מאיתנו ראתה עלם חמודות, והיה נראה לה באמת קשור. התנדבתי לבדוק זאת בשבילה,  ובחסדי שמים בררתי, והבחור התגלה כנשוי..

אז תדעי- יש גברים יקרים וטובים בעמ"י שאם משהי מוצאת חן בעיניהם הם ימצאו את הדרך להכירה, להציע את עצמם. קרה לי..

וזה שהגבר ביישן זה לא מוריד ממעלתו, אולי צריך לכוונו איך לעשות זאת, אך זה לא אומר שהוא פחות גבר.

נכון לגמרי שצריך ללמד (חלק) מבחורי עמ"י להיות גברים ויש פה עיקרון ברור מבחינתי: כשהנשים יהיו נשים, גם הגברים יהיו כאלו.

אז קדימה לעבודה (זוגית)!

מישהו התחיל איתה, היא מרגישה מוחמאת.

זה טבעי וזה בסדר.

אל תתחיל עכשיו עם בנות רק כדי להיות יותר מגניב

לחוצניקיות שאין להן אגו ואומרות כן.

סתם,

צודקת,

כך צריך להיות, בנים צריכים ליזום יותר,

רק בעדינות, לשלוח מישהו, לברר....

אולי גם לחוצניקים יש פחות מחוייבות, תחשבי על-זה.

לציבור שלם של יהודים צדיקים ויראי שמיים...

לדתיים

אני רואה זוגות בדייט..... אני מובכת בשבילם

שיווו זה ככ דוחה ומאולץ אווףףף

גם בלי לדבר על חוצניקים דברים מחמיאים יותר ובעיקר פחות.

אז בוא נטטא הכל מיתחת לשטיח ונסבול

הם יוצאים ממש לא טוב בשרשור הזה, מצטער

אני חשבתי שהישראלים יוצאים גרוע.... עדין חושבת

שהישראלים ביישנים, והחוצניקים נמהרים וחסרי מחוייבות?

הרי אלו בדיוק המסקנות שיקבלו הרבה שיקראו את השרשור הזה.

אחרי זה נפגעי ההכללות שואלים למה אין להם הצעות,

או למה איתם לא מתחילים...

רוצה להוציא אותי נואשת.... זה בסדר.... חחח לא מפריע לי.

בקשר להכללות, אני אפעם לא התלוננתי.

ואני עדין עומדת מאחרוי מה שאמרתי. חוצניקים בכללי (לא דווקא דוסים, דתיים וכו!! וחוצניקים, הכוונה, עוד עם מבטא!! לא כמוך, פריסבי) יותר מתחילים עם בנות מישראלי ממוצע (שוב, לאו דווקא דוס או לוידעת מה!!)

שככה נולדות הכללות -

שגורמות לאחרים להיפגע ולהישאר לבד שלא בצדק.

מישהו נפגע ממשהו, ומטפח סטראוטיפ כדרך של התמודדות.

זה שאת עומדת בעקביות - זה יפה.

אבל זה פחות יפה כשהתוצאה היא שאנשים נפגעים מזה.

לא השקעת לצערי שניה בלהבין את מה שטענתי כלפייך...

אני לא חוצניק, נולדתי כאן-ישראלי מלידה

בכל אופן, עכשיו שקראתי את השרשור שוב, אני נוטה קצת להסכים עם מה שאמרת אבל לא בגלל שהם חוצניקים. זה פשוט שבמקום מסויים גדלים אנשים עם אופי אחר ואני מכיר טיפה את "הראש" הזה שאת מתארת (לא אספר למה, אבל יצא לי לראות). אולי מתאים לך חוצניק יותר מאשר "ישראלי" אבל לדעתי לא כדאי לומר שה-ישראלי" לא "גבר" כי יש הבדל תרבויות.

כאילו תכלס ברור שזה הכי כייף שמישו מתחיל איתך.. זה גם מנסתם הרבה יותר זורם מפגישות של שידוך.. שלפעמים כ"כ מלאכותיות..

אבל הסיכוי שזה יעשה בצורה שמותרת מבחינת ההלכה הוא נראלי לא גדול..

עזבו אתכם מלהתחיל עם בחורות ברחוב!

הכי כייף באמת שזה הכיי שווה בעולם להיות דוסים!!!

ועוד יותר, יש קשר, אם אתה באמת מחובר לאמת שלך.... אתה יודע איך לעשות את זה נכון.

כל הדיונים של 'למה בחורים נתפסים רק אל צדדים חיצוניים?!?!'

כשאני רואה אותך ברחוב, יש לי המון אינדיקציה על האישיות המדהימה שלך, וברור שרק בגלל שאני מבחין בעומק הנפשי, והאישיות הנהדרת שלך ניגשתי אליך וביקשתי את מספר הטלפון שלך!

מה נסגר?! תתבגרי. שחררי את וולט דיסני. מציאות.

מחר היא תפתח שרשור נוסף על הבנים רדודים והחיצויים, ומחרתיים תזדעדע על איזה חצוף שהעז להפנות אליה מבט

ככה ה׳ ברא אותם.

אני בחיים לא פתחתי שירושים כמו שאתה ציינת!!

אין קשר ישיר בין חיצוני לבין רדוד. זה שאתם רואים את זה כך זה עניין שלכם...

ואגב, הרצון שקשר יתחיל כפי שצויין, הוא לא חיצוני?... אההמ אההמ |משתעל בעצבנות|.

טוב, אכתוב שוב!!

זה לא העניין של ״להתחיל או לא להתחיל״

זה העניין של להיות גבר מול להיות פחדן

וזה לא רצון חיצוני, לא.

זה לא רע!!

ו..... שאני לא אתחיל עכשיו מה שיש לי להגיד על הקטע הזה שלכם....

בוא נגיד ככה, אתם הרבה יותר סובלים מהקטע החיצוני שלכם מאשר אנחנו סובלות מיזה!!

אל תדאגי, הזכות לפתוח את השרשור מחכה ועומדת לרשותך בכל תסכול שיצוץ איי פעם.

וברור שחיצוני הוא לא בהכרח רדוד, אבל רדוד- הוא בהחלט חיצוני.

שחיצוני זה דבר מאוד חשוב וטוב.

כמו אסטטיקה,ניקיון!!, חוש לסדר, שימת לב לפרטים, יכולת להבין התאמות של צבעים.... ועוד ועוד

נתחיל אותו פה... אם יהיה לעניין נמשיך פה. אם לא, באישי.

בכמ, צורת בריאת הגבר, לעומת צורת בריאת האישה.

ועוד, מצוות מסויימות של גברים כמו: תפילין, חייב שיהיה סממן חיצוני וזה שהנחת, שהגוף עצמו ירגיש.

ציצית, חיצוני.

עיין בכתבים של הרב גינזבורג בעניין הזה וגם הרב ארז משה דורון.

אני בכוונה לא מפנה אותך למקור : זוהר או תניא, כי אני לא לומדת מהם ממש. אני לומדת מהרבנים שמלמדים אותי, כשהם יודעים שהם מלמדים נשים גם וזה מדוייק לי יותר.

בקיצור, לא פותחת זוהר לבד.

זה מה שאני מתכוונת.

והשאלה גם מה הם עושים עם זה...

הנההההה!!! על זה דיברתי

ה ם מ פ ח ד י ם !!!

אז מה אם אמרו לך לא.... אתה גבר!!

שרוב הבנות לא אוהבות את מה שאתה עושה...

וכך אולי תפסיד אותן במקום להשקיע מאמצים בדרך יותר יעילה

למצוא את האחת...

(ינעלו אותי )

להכיר את בעלי בצורה מאולצת ושהקשר יהיה אמיתי 

מאשר להכיר אותו בספונטאניות ושהקשר יהיה ספונטאני

נכון,זה לא בהכרח חייב להיות סותר

אבל בדר"כ...כן

איש!!

זהו

אתה היחיד שהצלחתי לסכים איתו.

אז ברמה מסויימת. צודק.

תחפשי פה את השרשורים: איך תגיבו אם בחור יתחיל אתכם ברחוב.(היו כמה)

תראי את התגובות של הבנות שמה..

אז למה שינסו בכלל להתחיל? אם גם בעיני הבנות (רובן המכריע) זה נראה לא מתאים ולא צנוע?

נראה לי שאנשים כבר קלטו כאן בפורום שאת יוצאת דופן

חבר'ה - אם תמצאו בחור ישיר, אמיץ, מדבר דוגרי, גם צדיק וגם "מתחילן" - תציעו אותו לדניאל, יש מצב שזה מתאים ! <מדבר בשיא הרצינות והערכה!>

ב"הצלחה!!!

אני שונאת שמתחילים איתי. זה מגעיל. זה מראה שהוא מסתכל על החיצוניות אם הוא מנסה איתי. את רוצה אחד כזה שיבחר אותך ככה? אני אישית לא..

אני בעד.

לא לחסוםאת החיות בפנימית הטבעית.

נהפכנו לקרשים.

אני מחפשת גבר במובן הנפשי, זה נכון.

אבל חזק וחסון זה רק בונוס... ממש לא סנן.

אבל תודה אתם חמודים!

אחכ נחשוב גם עליך

ואני מצטרפת להמלצה

כי אם הוא לא אמיץ, זה פשוט לא ילך.

להזכירך - הרבה יותר בריא "בורא פרי העץ" מ"בורא מיני מזונות".

יפנה אלי ישירות.

אני מבינה את האחרות.... זה מה שאני מעדיפה.

רוצה את פירוט השיחה??

פחחח

אני ממש לא מהאלה שכל מילה אצלן זה :הוא התחיל איתי 

עע השירשור שלי ״האם זה נקרא להתחיל״---- מי מוכן להביא קישור???

תאמת שתצד הזה שבי בקושי אני מכירה כי הבנים בישראל הם.... ******

חחחח סתם נו...

בכמ, לא רציתי שמעבר להכל עוד יחשבו שאני מדמיינת

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

קודם כל רק רוצה לשתף שגם אני בחור רגיש, כלפי חוץ זה לא נראה ככה בכלל בכלל בכלל, אבל בפנים אני ובעיקר הקרובים אליי יודעים את זה, כשהייתי קטן הרגשתי את התחושות האלו של "אני לא מספיק גבר" היום אני יודע שזאת אחת התכונות החזקות שלי, אני יודע לזהות אנשים וסיטואציות, ממש להבין מה הם מרגישים ולמה וגם מה להגיד או לא להגיד. וגם בפגישות וקשרים זה משהו שלא רק עוזר לי, אלא ממש מוביל אותי בקשר, אתה יותר מכיל יותר יודע איך לגשת מה לדבר ואם בכלל צריך לדבר או פשוט לשתוק ולהקשיב, וזאת תכונה שלהרבה מאוד גברים פשוט אין, שמעתי כמה פעמים מנשים שיש לי אינטילגנציה רגשית מאוד גבוהה ושהן אהבו את זה מאוד, אני מאמין שאני ואתה דומים בזה.

עוד עניין, ככה השם ברא אותך, והוא לא עושה טעויות, שמעתי מרב מאוד חשוב, שמה זה "חנוך לנער על פי דרכו" ? מה הכוונה?

אז הוא פירש בצורה כל כך פשוטה ומדהימה, נניח פלוני קיבל ילד עם תכונות של אסרטיביות מנהיגות וכו שבילדות אצלו באות לידי ביטוי בחוסר שקט הוא כל הזמן קופץ רק משתולל כי יש בו תכונה שהשם טבע בו להנהיג ולהוביל והוא כרגע ילד, אין לו מושג מה לעשות עם הצורך הפנימי הזה אז הוא מתפרץ החוצה בצורה כזאת, ואם אנחנו בתור הורים נבוא ונרגיל אותו לשבת ולשתוק ולא לקפוץ ותפסיק לזוז כל שניה ושב בשקט וכו וכו, נעלה לשמים אחרי 120 והשם ידון אותנו על זה, "מה עשיתם לבן שלי? נתתי לו תכונות מנהיגות כי התיקון שלו בגלגול הזה היה להוביל אנשים, להוביל מיזמים, להוביל פרויקטים, להוביל דברים, להזיז אנשים לא משנה מה, היה לו ייעוד מסוים שהחינוך הקלוקל שלכם הרס את התכונות שהיו צריכות להביא אותו לייעוד שלו".

וכן לגבי ילד רגיש, הורים שינסו לעשות ממנו גבר גבר, ואסרטיבי וכו, זה לא שייך, הילד הזה יש לו ייעוד ספציפי שבגללו הוא נולד עם תכונה חזקה של רגישות, הוא צריך לטפל באנשים, לעזור לאנשים על ידי זה שהוא מרגיש אותם ומבין אותם ואתם בתור הורים הרסתם אותו וכל הנשמות שהיו צריכות בגלגול הזה להיעזר בו ולעבור דרכו לא קיבלו את העזרה שלהם רק כי חשבתם שאתם יודעים יותר טוב מבורא עולם וניסיתם לשנות את התכונות אופי של הילד.

ובנימה אופטימית זו דוד, היא הפסידה קצת הרבה. וכנראה שבאמת זה לא נכון לה, אבל זה לא אומר שאין מישהי בחוץ שזה הכי נכון לה בעולם וצמאה לזה, ואל תתייאש מזה שהיא אמרה שאתה מה שהיא מחפשת אבל החליטה לסיים בכל זאת, אחדש לך, אתה לא מה שהיא מחפשת. והיא לא מה שאתה מחפש.

מה שאני מנסה להגיד זה שתקבל את זה שזה מי שאתה, כי ככה השם החליט והוא לא עושה טעויות, מי יודע מי צריך להנות מהתכונות שלך אולי הילדים העתידיים שלך, אולי אשתך, אולי קודם כל אתה בעצמך, וגם נראה לי שכשתהיה מי שאתה ותרשה לעצמך להיות עם האופי שלך בלי להלקות את עצמך זה יעשה רק טוב.

תחייך אח שלי השם איתך (:

"בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה"

דיברת איתה על זה?

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰