מותו של אריאל שרוןש!למ*ת

איך מגיבים למותו של אריק שרון? שמחים? עצובים?

מצד אחד הוא יהודי ועשה בחייו המון דברים טובים לעם ישראל -הקמת ישובים ביהודה ושמרון ועוד...

מצד שני....הגרוש מהגוש!!

רגש זה רגש, אני לא יכולה לומר לך מה להרגיש לא כך?מישהי=)


שמחה!מרדכי

בס"ד

 

זה בדיוק כמו צייר שיצייר את הציור הכי יפה, אבל ברגע שהוא יהרוס אפילו חלק קטם ממנו, הציור כבר שווה אפס ואין לו שום ערך. מה זה שווה שהוא בנה יישובים ולאחר מכן הרס אותם? מה זה שווה שהוא הציל אנשים ולאחר מכן הרס אנשים ומשפחות שלמות? מה זה שווה כל פועלו אם הוא חזר בהם לאחר מכן?

 

ידוע שאם אדם חטא ואז הרהר בתשובה, מתחרט על זה ומקבל על עצמו לעתיד (גם אם הוא לא יעמוד בזה) אז החטא מתכפר לו, כאילו לא היה. כך זה גם הפוך. אם אדם עושה מצווה ואז מתחרט עליה, אז היא לא שווה כלום והוא לא מקבל על זה שכר. מי שמפנה יישובים זה אומר שהוא חזר בו.

יש לך מקור הלכתי שאתה כל כך בטוח בעצמך?ותן טל

קודם כל - מאיין אתה מביא שהוא חזר בו מהמצוות שהוא עשה? זה היה חטא לתאבון - לא להכעיס - כלומר, מה שנפל בפינוי יישובים לא באמת היה בגלל שינוי אידיאולוגי עמוק במחשובתיו אלא ככל הנראה בגלל פרשת האי היווני - איך אתה מנכס לעצמך כל כך מהר את הזכות לקבוע שכל מעשיו הטובים כלא היו?

 

תמהני איך אנשים מרשים לעצמם בנחרצות רבה כל כך לקבוע קביעות הלכתיות כאילו כרגע האדם נחשב שלא עשה שום מעשה טוב בחייו.

 

עם כל הכאב והצער על מה שעשה בימיו האחרונים בטירופו, צריך לזכור שרוב חייו הקדיש למען עם ישראל, למען ההתיישבות, יש אומרים שבלעדיו מלחמת יום כיפור לא הייתה נגמרת איך שנגמרה (100 ק"מ מקהיר, למי שקרא היסטוריה).

 

האם אנחנו כל כך גדולים בתורה שנוכל לומר בבטחה שכעת אין לו שום זכויות בשמיים?

 

אם כבר קונספירציה, תרשה לי להציע גם כן קונספירציה עכשיו אבל מהצד ההפוך, סתם בשביל לאזן, בכלל לא בטוח שזה נכון - שרון עשה כ"כ הרבה מעשים טובים בחייו, ורקבשנותיו האחרונות נפל למלכודת תאוות הבצע וההגנה העצמית, כך שה' לא רצה לקחת אותו מייד לשמיים אלא רצה להעניש אותו קצת בעולם הזה 8 שנים במצב של סבל, כדי שיגיע לשמיים מעט יותר נקי אחרי ששילם חלקית על מה שעשה.

 

גם כן קונספירציה בדיוק כמו שלך - לגיטימי, לא?

אתה מזומן לקרוא את דבריו של הרב משה צוריאלמרדכי

בס"ד

 

גם את החוברת 'ערב קב' שהרב הוציא בזמן ההתנתקות וגם את הדברים הללו שהרב פרסם לפני כשבוע וחצי.

אני יודע שהיו שחלקו על הדברים של הרב צוריאל, אך הרב הביא להם מקורות שהוכיחו את צדקת דבריו וסתרו את דברי המתנגדים.

המאמר לא נמצא.ותן טל

כנראה שגם ערוץ 7 השכילו להבין להוריד מאמר כזה אחרי שנפטר. 

 

ובקיצור - נראה לי ראיתי את המאמר הזה, אבל עדיין רוב מוחלט של הרבנים ששמעתי לא סוברים כמותו, ה-גם שהוא מביא להם מקורות אחרים. מה לעשות - יש דעות הלכתיות שונות וכמו שיש לכאן, יש גם לכאן. עדיין לא שמעתי התייחסות של גדול דור לכך שכל מעשיו הטובים של שרון נמחקו כלא היו.

 

כל טוב ושבוע טוב!

אני טעיתי בכתובת הקישורמרדכי

בס"ד

 

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/5322

 

יהדות: "באבוד רשעים רנה"

פורסם ב: 18/01/06, 20:40
עד לתאריך ה' טבת שנה זו, הייתה דעתם של רבים מכשרי ישראל (בין מהציונים הדתיים ובין בעולם החרדי) שלילית מאד בעניין אריאל שרון.

 

 

מאמר לבירור דעת חז"ל בעניין אירוע מוחי בו לקה ראש הממשלה.

מבוא
פרק א. כמה פסוקי מקרא
פרק ב. פרקי משנה
פרק ג. דברי גמרא
פרק ד. דברי מדרש וברייתות
פרק ה. דברי גדולי הפוסקים הראשונים
פרק ו. דברי חלק מגדולי האחרונים
פרק ז. דברי הראי"ה קוק

מבוא

עד לתאריך ה' טבת שנה זו, הייתה דעתם של רבים מכשרי ישראל (בין מהציונים הדתיים ובין בעולם החרדי) שלילית מאד בעניין אריאל שרון. הראשונים התנגדו אליו מפני זוועת ההתנתקות, כלומר מעשה מסירת חבלי מולדת ארצנו לידי אויבינו הטרוריסטים הערבים, ומפני גירושם של עשרת אלפים אנשים מבתיהם, ממקומות פרנסתם, להיותם נע ונד בארץ, מפוזר ומפורד, עם כל הבעיות הנפשיות ומשפחתיות הכרוכות בכך. והציבור החרדי כעס עליו מפני ביטול המשרד לענייני דתות, קיצוץ בתמיכה בישיבות, עיכוב משכורותיהם של כמעט כל רבני הארץ, ביטול פעולות המועצות הדתיות; בנוסף לקיצוצים דרסטיים ב"קצבת ילדים" מטעם "ביטוח לאומי".

למעלה מארבעים אחוז מאוכלוסיות הארץ ירדו מתחת לקו העוני. בנוסף לכך, צצו שוב ושוב כמה פרשיות של שחיתות בענייני ממון, אשר "חברים טובים" בפרקליטות טרחו להסתיר או להקפיא את הטיפול בהם. דבר ברור הוא שמי שזהו ה"רקורד" שלו, מה יש להצטער אם חלה, והוא יצא מכלל פעולה?

ובכל זאת רבנים רבים בארצנו, בין מהסקטור הציוני ובין בעולם החרדי, טרחו לארגן תפילות לשלומו ולהבראתו. היו ישיבות שהדריכו לתלמידיהם "לנדב" זכות כל לימודם לשם הצלת חיי ראש הממשלה. היו רבנים שקיימו "שיחות וועידה" עם י"ב קהילות בחו"ל, לומר בעת ובעונה אחת פרקי תהילים. היו "מקובלים" שבאו לעשות "תיקון הנפש" ליד מיטתו. הרבנות הראשית הכריזה על פרקי תהלים לומר בכל קהילה בעת פתיחת ארון הקודש בשבת, ועוד גוזמאות כאלה. 

מניין לקחו התלהבות זו? מאמר חז"ל "בנפול אויבך אל תשמח" שימש להם מקור בלעדי לחנינה תמוהה זו. הוסיפו לכך את מאמר חז"ל (סנהדרין ל"ט, ע"ב) שהקב"ה איננו שמח באבדן רשעים. והיו שטענו כי כבוד מדינת ישראל תלוי בכבודו של העומד בראשה. ובתחילה הרבה אנשים פשוטים, הרגילים להשתמש בשכל ישר, היו המומים ונבוכים. הא כיצד נצטער אם הקב"ה קיבל את תפילותינו לסלק מהזירה הפוליטית אותו האיש שהשחית להיות "מוסר" רכוש יהודי לגויים, והחריב 22 מוסדות תורה וחינוך, והרס 16 בתי כנסת וכו', והחליש את מצבה הביטחוני של המדינה (הפצמ"רים על אשקלון ושדרות יוכיחו).

כיצד נצטער אם הקב"ה כבר עזר לנו והציל אותנו מפראיותו? ועוד יש לשאול, נניח שאדם מרחם עליו אישית, אבל כיצד יבקש על רפואתו כי הרי בחזרתו לתפקידו עוד ימשיך בהתנתקויות חד צדדיות, עד למסירת תשעים אחוז משטחי יש"ע לאויב. כמו שהוא עצמו התרברב והצהיר בפומבי כשעתיים לפני האירוע המוחי? הרי אי אפשר לבקש טובתו האישית כאשר כרוך בכך נזק עצום למאתיים אלף תושבים נוספים ביש"ע? בצדק כותב הרמב"ם: "כי הרחמנות על הרשעים המשחיתים, אכזריות [היא] על כל הבריות" (מורה נבוכים, חלק ג', סוף פרק ל"ט).

אבל סוף כל סוף, הרבנים הללו ציטטו מאמרי חז"ל? הלא עלינו לכוף דעתנו לפני פסק הלכה שלהם? לכן באתי במאמר עיוני זה לברר מה באמת אמרו חז"ל. וכאשר ביררתי את הדברים משך עשרות שעות, הבנתי כי דברי חז"ל תואמים באמת את השכל הישר. אין בהם נפתל ועיקש, אלא מחמת אפולוגטיקה נמוכה נכשלו כמה בהבנת דברי חז"ל. נוכיח דברינו מהמקרא, מהמשנה, מהברייתות, מהמדרשים, מדברי גדולי הפוסקים הראשונים ואף מדברי גדולי האחרונים.

פרק א', כמה פסוקי מקרא 

ראשית כל עלינו לקבוע עמדה כי המקרא מלא הוכחות שיש לבקש מה' שיעניש את הרשעים הגדולים. כל ספר תהילים מלא מקללותיו הנמרצות של דוד מול רודפיו, ומול המלשינים שהסיתו נגדו, וגם מי שציער את הציבור. ולא נביא כאן מה שכתב לעניין אומות העולם, אלא דווקא מה שכתב נגד יהודים, אותם יהודים שהיו רשעים מוחלטים שעברו את "קו האדום".

[א] "בור כרה ויחפרהו, ויפול בשחת יפעל. ישוב עמלו בראשו וכו' (תהילים ז', ט"ו-י"ז).

[ב] (נגד אלו שניהלו מריבה נגדו בלשונם, קלל) "יהיו כמוץ לפני רוח, ומלאך ה' דוחה. יהי דרכם חושך וחלקלקות וכו' כי חנם טמנו לי שחת רשתם וכו' תבואהו שואה לא ידע" (תהילים ל"ה, ה'-ח').

[ג] "ועוד מעט ואין רשע, והתבוננת על מקומו ואיננו וכו' חרב פתחו רשעים וכו'. חרבם תבוא בליבם וקשתותם תשברנה וכו' כי רשעים יאבדו, ואויבי ה' כיקר כרים" (תהילים ל"ז, י'-כ'). 

[ד] "מה תתהלל ברעה הגיבור וכו' כתער מלוטש עושה רמיה. אהבת רע מטוב וכו' גם אל יתצך לנצח, יחתך ויסחך מאוהל וכו' ויראו צדיקים ויראו ועליו ישחקו" (תהילים נ"ב, ג'-ח'). וכן בפרק ק"ט האריך. ובפרק קל"ט (כ"א-כ"ב) "הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, תכלית שנאה שנאתים, לאויבים היו לי". ונקצר כאן ולא נביא כל הפסוקים השייכים לנושא זה. ובכמעט כל המקומות רד"ק, "מצודות" והספורנו מציינים שמדובר על יהודים רשעים ו"רודפים" או מלשינים (כמו דואג ואחיתופל).

וזו גמרא מפורשת (ברכות דף י') אשר דוד אמר "ברכי נפשי" כשראה מפלתם של רשעים. ואני יודע שהמפקפק ישאל מתשובתה של ברוריה (בדף ההוא) ועניתי על כך בספרי "אוצרות האגדה" (על הדף ההוא) עיין שם על פי חמש הוכחות. . הרי המקרא עוד קובע "ובאבוד רשעים רנה" (משלי י"א, י') והא כיצד יסבירו זאת הרבנים החומלים על הרשע? ואי אפשר לומר שהפסוקים סותרים את עצמם, כי כתוב גם "בנפול אויבך אל תשמח". אלא עלינו להבין מה החילוק ביניהם, כדלהלן.

פרק ב', פרקי משנה

קבעו חז"ל "מיתתן של רשעים, הנאה להם והנאה לעולם" (סנהדרין ע"א, ע"ב). ועוד אמרו במשנה אחרת: "שכל זמן שהרשעים בעולם, חרון אף בעולם. אבדו רשעים מן העולם, נסתלק חרון אף מן העולם" (סנהדרין קי"א, ע"ב, ע"ע תוספתא על סוטה פ"י מ"א). והוסיפו שם בגמרא: "רשע אבד מן העולם, טובה באה לעולם, שנאמר 'ובאבוד רשעים רנה'" (סנהדרין קיג ע"ב).

פרק ג', דברי הגמרא

אמנם עומד נגדנו מאמר חז"ל (סנהדרין ל"ט, ע"ב) לעניין רנה שהייתה במחנה מפני קטילתו של אחאב המלך הרשע. והקשו חז"ל הרי הקב"ה איננו שמח במפלתם של רשעים, וכמו שאמר למלאכי השרת בעת קריעת ים סוף "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" אלא השואל שאלה כזאת לא סיים כל דברי חז"ל שבאותו דף גמרא. שם אמרו "הוא אינו שש, אבל לאחרים הוא משיש". כלומר ודאי הקב"ה עצמו איננו שמח שהרשע מת בלי תשובה, אבל אותם הניצולים ממנו הם ודאי צריכים להגיד הלל ושבח. וכן כתב מהרש"א שם במקום. 

ואמנם התוספות (בבא קמא י"ז ע"א ד"ה והלא לפני אחאב) שאלו הרי גם הצדיקים שבדור ההוא הלכו חלוצי כתף לאות אבל על מותו של אחאב? ענה על כך מהר"י עמדין (בגליון שכתב, וזה נדפס בסוף מסכת בבא קמא, בעמוד ל"ט בדפים שאחרי פירוש מהרש"א) "גם הצדיקים מוכרחים היו לילך חלוצי כתף מפני אימת מלכות. מכל מקום שמחים היו בלבם".

[ויש לתמוה על ה"בית יוסף" (טור או"ח סי' ת"צ ד"ה כל הימים) שהביא ממדרש נדיר ("הרנינו") שאין אנו אומרים הלל שלם בשאר ימות פסח, מפני שטבעו אז המצרים ואין ראוי לנו לשמוח. שלוש תמיהות יש על דבריו.

[א] מדוע הזניח טעם אחר ("אין חלוקין בקרבנותיהם") שניתן בגמרא (ערכין י' ע"ב) והעדיף טעם של איזה מדרש?

[ב] לפי מדרש זה, כיצד שר משה וכל ישראל "אז ישיר" בזמן טביעת המצרים?

[ג] ניחא אם היה מתרץ מדוע לא אומרים הלל שלם ביום שביעי של פסח, כי אז הייתה הטביעה, אבל הרי לא אומרים הלל ששה ימים אחרונים של פסח? לכן, אין להתחשב בטעם שנתן הב"י.] 

בסיכום, ממאמרי חז"ל ברור לנו שחז"ל אמרו כי יש לשמוח במפלת הרשעים.

פרק ד', דברי המדרש והברייתא

אבל לכאורה כקיר ברזל עומד נגדנו מאמר בפרקי אבות, "בנפול אויבך אל תשמח, ובכשלו אל יגל לבך". והוא גם פסוק בספר משלי (כ"ד, י"ז). והא כיצד ניישב סתירה זו נגד "ובאבוד רשעים רנה"? אלא החילוק כל כך פשוט, שאחרי ששומעים אותו תמהים אנו על שלא הבננו בתחילה. מאמר זה בפרקי אבות מדבר על "אויבך", מי שהוא אויב פרטי שלך, המצער אותך בדיני ממונות או בצרכי הגוף. [עיין "תורה שלמה", משפטים פרק כ"ג, פסקא מ"ו, בשם מכילתא, ר' נתן]. אבל לא מדובר על רשע מוחלט שהוא אויבו של הקב"ה. בזה נאמר "ובאבוד רשעים רנה". וכך מפורש במדרש "תנא דבי אליהו רבה" (סוף פרק י"ח) שאם מי שהוא נצחך בויכוח, אל תשמח במפלתו. "אבל אם אחד מישראל שהוא רוצה לשמוח במפלתן של רשעים, באותם המבקשים לעשות רעה לישראל חברו, שהם רשעים גמורים, מותר לשמוח ברעתם" עכ"ל.

[וב"ספר חסידים", פסקא תר"ז, "וכל המצטער על צער רשעים שהיו אכזרים, נפרעים ממנו, וכתיב "ובאבוד רשעים רנה"].

וכן הוא בברייתא של "מסכת שמחות" [עניני אבלות, שנדפסו בסוף מסכת עבודה זרה) פרק ב', הלכה י': "כל הפורש מדרכי ציבור וכו' קרוביהם לובשים לבנים וכו' ואוכלים ושותים ושמחים שנאבד שונאו של מקום, שנאמר: 'הלא משנאיך ה' אשנא' וכו'.

פרק ה', דברי גדולי הראשונים

הרמב"ם פסק דין זה, וכך לשונו: "כל הפורשים מדרכי הציבור, והם האנשים שפרקו עול המצוות מעל צווארם ואין נכללים בכלל ישראל בעשיית המצוות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות, אלא הרי הם כבני חורין לעצמם כשאר האומות, וכן המינים והמשומדים והמוסרים, כל אלו אין מתאבלים עליהם, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים, שהרי אבדו שונאיו של הקב"ה, ועליהם הכתוב אומר: 'הלוא משנאיך ה' אשנא'" עכ"ל.

והטור בספרו (יורה דעה, סוף סי' שמ"ה) הביא דין זה בקיצור, ושם הוסיף ה"פרישה" (ס"ק ו') מטעם "ובאבוד רשעים רנה". הרי לפנינו חילוק ברור בין "אויב" רגיל, למי שהוא "שונאו של הקב"ה" כמו המוסרים והמינים. 

חילוק זה הוזכר ע"י אחד מגדולי הראשונים התשב"ץ (ר' שמעון בן צמח דוראן, נפטר בשנת 1444) בביאורו על אבות "מגן אבות" וז"ל: "וכן אם הוא מפושעי ישראל, מותר לשמוח לו, לא מפני שנאתו אותו אלא מפני שהוא שונאו של מקום" (והביא שם בשם ירושלמי, והוא אצלנו במסכת שמחות פ"ב, כי כאשר המשומדים מתים, קרוביהם שמחים וכו' כמובא לעיל).

פרק ו', דברי כמה מגדולי האחרונים

וכן כתב הגאון ר' יעקב עמדין, בביאורו על אבות, וז"ל בסוף דבריו: "וזה דוקא בשונא שלא נתכווין למרוד בקונו, משא"כ בשונאו של מקום וכו' טוב לצדיק לשמוח באבדו. עליו נאמר 'ישמח צדיק כי חזה נקם' עכ"ל. [ושם על תהילים נ"ח, י"א, מפרש רד"ק שמדובר בפושעי ישראל, וכנ"ל].

וכן כתב הגאון ר' נפתלי הירץ וייזל בספרו "יין לבנון" על אבות: "ואמנם לפעמים אויבו שנפל הוא גם כן רשע גמור אויב חרף ה', ואז ראוי לשמוח במפלתו ובכשלונו, וכגון המחטיאים את הרבים, וכדכתיב 'ובאבוד רשעים רנה'" עכ"ל.

וברור לענייננו, כיוון שאריאל שרון נהג במקאביליות, כפה את השרים או פיטר אותם, ואיים בכמה מיני סנקציות על חברי כנסת ממפלגתו שיסכימו למהלך ההתנתקות, ושם במאסר חיילים שסירבו למלאות פקודותיו, ואיים שהשוטרים שלא ישתפו פעולה בגירוש היהודים יפסידו את מקור פרנסתם לשאר ימות חייהם, אין לך מסית ומדיח, או מוסר וכו' כמו זה. וגם אותם כאלף הרוגים יהודים, מאז האינתיפאדה הנוכחית, הם פרי שיטתו של "איפוק זה כוח". או כדבריו המשתמטים: "רואים מכאן מה שלא רואים משם".

[כאן עלינו להעיר על שיטת מהר"ל. בביאור משנה זו של "בנפול אויבך אל תשמח" (עמ' ר"א). הוא מחדש כי מאמר חז"ל אודות "באבוד רשעים רנה" נאמר רק כאשר מת מחמת רשעו, כי בית דין דנו לו עונשו. ויש קושיא חזקה נגד דבריו. הרי בסנהדרין (ל"ט ע"ב) אמרו זאת על אחאב, והוא מת במלחמת ישראל נגד אויביו, ולא מחמת בית דין?!. ושם בדף ר' אומר מהר"ל "באבוד רשעים רנה, כשנאבד הרשע יש לשמוח מפני כבוד המקום"].

פרק ז', דעתו של מרן הראי"ה קוק

אמנם למען האמת עלינו להביא כאן גם דיעה אחרת שיש להרב קוק. בביאורו לברכת "ולמלשינים" ("סידור עולת ראיה", עמ' רע"ח. ונביא כאן לשון המדויקת יותר מן "עין איה", ברכות פ"ד פסקא מ') הוא מבאר כי אך ורק שמואל הקטן היה יכול לחבר תפילה זו, כי הוא שקיים בטהרה משפט "בנפול אויבך אל תשמח" בלי שנאה אישית. וז"ל: "אמנם התפילה שבתוכה אצור שנאה ומשטמה, צריכה לבוא דוקא מלב שכולו טהור וקדוש לה', שטבע השנאה אין בלבבו כלל. ורק מפני התכלית הכללי [כלומר התועלת לציבור] שחסר לצאת, ע"י תקלת הרשעים המכשילים, יעתור אל ה' להרוג אותם" עכ"ל. והרי לכאורה, אין מקום לשמוח היום? כי מי הוא זה היכול להעיד על עצמו כי מתכוון אך ורק לכבוד שמים, בלי שום הרגשה פרטית של שנאה?

אבל יש להקשות על דברי מרן.

[א] ראשית דבר, אין שום קשר בין עניין התפילה שה' יהרוג למינים ולמוסרים, לבין עניין השמחה על מפלתם. הם שני עניינים שונים. כי התפילה נאמרת היא בתקופה שהרשע עוד שליט, ועושה צרות בעמנו כרצונו. ועניין השני הוא השמחה על שהקב"ה כבר הושיע לנו. וכיצד נאמר ששני המושגים הם אותו דבר? ומה שהראי"ה היה סבור כי לכן בחר רבן גמליאל בשמואל הקטן כי דווקא הוא היכול לערוך נוסח תפילה זו, נ"ל פירוש אחר לזה שהוא יותר מרווח. שמואל הקטן בא להודיע כי אמנם אין לשמוח במפלת אויב הפרטי שלך ("בנפול אויבך"), אבל ודאי אין בכלל זה אויבו של הקב"ה! ולחדד חילוק זה בא דווקא שמואל הקטן.

וכך מבאר הגר"י קאפח: "כיון שכל התפילה כולה היא בקשת רחמים, וכאן רוצה לבקש נקמה ופרעון, עמד שמואל וקבע שהנקמה מן הרשעים, היא החמלה והרחמים על הציבור, ותיקן ברכת המינים. ועיין דברי "מורה נבוכים" (ח"ג פל"ה, הקבוצה הששית)".

[ב] כיצד ייתכן לומר שאמנם שמואל הקטן עצמו היה לו לב טהור מטינא, ולכן על סמך זה יהיה מותר לכולנו להתפלל "על פי דעת המייסדים האלוקיים" (דברי "עין איה", שם פסקא מ"א) אפילו מי שליבו נגועה בשנאה. סוף כל סוף כל יהודי מתכוון לפי כוונותיו הוא, ולא תועיל "העברה" מיסטית מנשמה לנשמה. ואיפה ראינו בחז"ל סברא כזו, להתפלל על דעתם של קדמוננו? וכיצד התירו לכל יהודי לבטא מילים אלו של קנטור ושנאה, למרות שאיננו בדרגת הצדיקים הטהורים? והרי לשון הרמב"ם די ברורה: "בימי רבן גמליאל רבו המינים בישראל והיו מצירין לישראל ומסיתין אותם לשוב מאחרי ה'. וכיון שראה שזו גדולה מכל צרכי בני אדם, עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני ה' לאבד המינים, וקבע אותה בתפילה כדי שתהיה ערוכה בפי הכל" (הלכות תפילה פ"ב, ה"א).

הרי זו בקשה לבבית מכל יהודי בעולם באשר הוא וכפי מדרגתו הרוחנית, ולפי מצב לבבו באשר הוא עם כל המטען של שנאה לצוררי ישראל. והא כיצד נטען שיגיד מילים "כל המינים כרגע יאבדו, ומלכות זדון תעקור ותשבור במהרה בימינו" [נוסח מכת"י תימן, רמב"ם מהד' הר"י קאפח, סוף ספר אהבה, עמ' תשי"ז]. פירושו של מרן הראי"ה נראה לא רק דחוק, אלא גם בלתי אפשרי בדברי הרמב"ם. וגם לא מצאנו מהקדמונים או מחז"ל מי שיסכים איתו לזה.

וכן הוא לעניין עשרות מקומות אשר דוד מקלל לרשעים. והמזמורים נכתבו כאילו הם אקטואליים עבור כל תקופה ובמיוחד בזמננו: "כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו, דברו אתי לשון שקר. ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם. תחת אהבתי ישטנוני, ואני תפלה. וישימו עלי רעה תחת טובה, ושנאה תחת אהבתי. [לכן דוד המלך מקלל] הפקד עליו רשע, ושטן יעמוד על ימינו. בהשפטו יצא רשע, ותפילתו תהיה לחטאה. יהיו ימיו מעטים וכו' אל יהי לו מושך חסד וכו' וכו' יען אשר לא זכר עשות חסד, וירדוף איש עני ואביון וכו' ואני הייתי חרפה להם וכו'. אודה ה' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו. כי יעמוד לימין אביון, להושיע משופטי נפשו" (תהילים ק"ט, ב'-ל"א). כלום אפשר לומר שכל מצוק נפש יבטא מילים אלו בלב טהור מרגשיות אישית, ועל דעתו של דוד המלך? הדברים נראים כהררים תלויים בשערה.

[ג] דברי הראי"ה מוסבים על פירושה של ברכת המינים, ולשם כך הביא מאמר שמואל "בנפול אויבך אל תשמח". אבל אין בדבריו שום פירוש ישיר על מאמר זה בפרקי אבות. והרי על זה אנו דנים במאמרנו כאן. ודאי כי הרב קוק היה צדיק וחסיד קדוש ועליון. אבל מוסכם על כולם שאין ביכולתו להתנגד לכל המקראות, ולמאמרים במשנה, ובגמרא, ובמדרשים, ובברייתות, והפוסקים ראשונים ואחרונים. לכן נניח דבריו בנושא אשר דן בו, בעניין ברכת המינים. אבל הנושא שלנו כאן הוא שמחה על מפלת המוסרים והמסכנים את המשך קיום מדינתנו. וברור מאד שאין לנו לעשות שום אלימות. מדובר כאן רק על ביטויי שמחה על ישועת ה'.

ודאי אם שרון היה ממשיך בתפקיד כראש ממשלה, היה ממשיך בעקשנות ובמרץ רב לפרק נכסי ישראל, ולאמלל רבבות אלפי ישראל. על כל אותם הרבנים המביעים צער על חוליו, ועל העורכים תפילות על הבראתו, עליהם לחשוב ברצינות באיזו אחריות הם גורמים בכך לנזק כה גדול ועצום לשאר הציבור? ואם יאמרו כי הם מוסיפים תפילה ובקשה שיחזור בתשובה, אבל כלל הוא בידינו "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות ל"ג, ע"ב). ה' איננו מתערב בזה. וכל ציפייה שיחזור בתשובה היא ספק בלבד. אבל ההרס שמתכנן לעשות לעשרות ישובים בארץ ישראל הוא ודאי, ואין ספק מוציא מידי ודאי. 

ונוסף על כך, מפורש ב"ספר חסידים" (פסקא תפר"ח) "מי שמחטיא את הרבים וחלה, אין מתפללין עליו שיתרפא". וברור שהפקודות המכריחות לחיילים ולשוטרים לפנות שאר היהודים מיש"ע ("מפת הדרכים") היא בחינת "מחטיא את הרבים". ואמנם מהר"י אייבשיץ ("יערות דבש", דרוש ראשון) מלמד שיש להתפלל על הרשעים שיחיו ויחזרו בתשובה, אבל זה נאמר על "רשע" בין אדם למקום, ולא על אדם "רע" המזיק בין אדם לחברו (עיין על כך קידושין מ' ע"א, ההבדל בין "רשע" ל"רע"). שלא יהיה "התופס לבעל חוב במקום דחב לאחרים" (גיטין י"א, ע"ב).

ומה שתמוה, חלק מהמעוררים לתפילה דאגו לכך שדברים יגיעו לידי התקשורת ויפורסמו היטב. מהם אשר באו לבית החולים עצמו, ולא התפללו בצינעא בתוך ביתם. ושבתי וראיתי שאין לחשוש מאומה לתפילותיהם של אותם המלמדים זכות עליו. כמפורש במסכת סוטה (מ"א, ע"ב) "כל אדם שיש בו חנופה מביא אף לעולם וכו' ולא עוד אלא שאין תפילתו נשמעת". 

ה' יצילנו מכל הסכנות העתידיות העלולות לבוא על כלל ישראל, ויקיים בנו את גאולתנו המובטחת.
 
----
מומלץ לעיין גם בדברי הרצי"ה זצוק"ל באגרת 'לא תגורו!' (בעיקר סעיף ה')
א. "ועל זה (עיכוב תקומת קודש נחלת ד' לעם ד') עתידין לתת את הדין כל גדולי ישראל ומהם יבקש ד' עלבון הבית העלוב" (אור-החיים, ויקרא כה, כה).

ב. חטא ופשע מסירת קרקעותינו לידי גויים אינו אלא חולשה של חסרון דעת אמונה ולא יותר - וזה לא לטובתם של ישראל אלא לרעתם ולכשלונם חלילה, כמו לרדיפתם ולסכנתם, ד' ישמרנו, ולחרפתם ולדראונם.

ג. אין שום צד היתר, לאיסור תורה זה של מסירת קרקעותינו לגויים, ח"ו, לצמיתות ובהחלט, ולפיכך החיוב על כל אדם מישראל, ועל כל גדול תורה בישראל, על כל איש צבא בישראל, למנוע ולעכב את זה בכל אומץ ועוז, ומן השמים יסייעונו.

ד. בענין מצוה דרבים, של כל ישראל, להגנת שלמות אחיזתנו בארץ חיינו מורשת אבותינו, אין שום מקום וענין להשתמט מזה, מפני השייכות לכך גם של אנשים שאינם ברורים ומוחזקים בכשרותם, ואפילו היו ברורים ומוחזקים שאינם כשרים. גם לפני הופעת הציונות, גם בתקופה הקודמת, בתקופת חיבת ציון, שגדולי גאוני ישראל היו שייכים אליה, והיו שייכים אליה ופעילים בה גם הרבה לא-כשרים בדעותיהם וארחותיהם, ולא הסתייגו ממנה בשביל כך גם גאוני וצדיקי ישראל ממצות כלל ישראל, מצות תקומת עם ד' ונחלתו. ואלה דברי קדשו של רבן של ישראל הנצי"ב זצ"ל בספר "שיבת ציון":

"אחרי שנתעורר הרעיון בקרב ישראל מקצה העולם ועד קצהו, בכל מקום אשר אנחנו מפוזרים, וקול המון כקול ש-די בדברו ע"י נביאיו, וע"כ עלינו להמשך אחר קול דבריו זה ולבטוח בו ית' שיגמור אחרינו. הסגולה של חברת ישוב א"י היא ההתאחדות של הרבה דעות שונות למרכז אחד, אשר הוא תל תלפיות לכל פזורי עם ד' הן במקומות מפוזרים הן בדעות ששונות בהליכות עולם של ישראל, וזכינו שזה הענין של ישוב הארץ הוא הבריח התיכון המבריח את ישראל מקצה העולם ועד קצהו לדעת אחת".

ה. ולפיכך כל מה שייעשה בזה, בנגוד ובקלקול לשלימות תורת ישראל ותוקף בטחון ישראל, אם מצד שיבושי מדינאים או מצד היסוסי תלמידי-חכמים, הוא בטל ומבוטל מעיקרא ולעולם, בכוחם של כל ישראל, מעתה ועד עולם, ואין לכל זה שום ערך משפטי וממשי, ואי עבדי לא מהני, ד' צ' עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה".
 
עוד מאמר בנושא של הרב טרופ http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4506&cat=851
מרדכי,אברי
כבר אמר הרב מרדכי אליהו שכל זכויותיו נצחקו בעקבות חורבן הגוש. השאלה היא האם מותר לשמוח? "בנפול אויבך אל תשמח...
ומצד שני "באבוד רשעים רינה"מרדכי
בס"ד

אתה מוזמן לעיין במאמר של הרב צוריאל שהבאתי.
לשמוח על מות יהודי? ומזה משנה מהו עשה? הוא יהודי!שטות
הוא גוי שאימו גיורת והוא ערל ובגיל מצוות הוא לאהמצב חסה

קיבל על עצמו עול מצוות

...מיריצ'י =)

להיות עצובים-שיהודי, בריאה מישראל הלכה לעולמה

להיות שמחים-שעכשיו יציקו לעמ"י פחות, יהיו לנו פחות צרות על הראש ..

 

זו המסקנה שלי מדיון עם אחד הרבנים שהיה בגוש קטיף תתובב"א אתמול ^^

מקור ראשון:25.12.20שרון גוי בן לרוסיה סובותניקיתשונרא

מקור ראשון:25.12.20שרון  גוי בן לרוסיה סובותניקית

מדווח שאמו , ורה, התגיירה בתרפ"ח שנתיים אחרי לידתו כשהוא לא גוייר איתה.  אריק דחה את בקשתו של האלוף הרב שלמה גורן להתגייר, אחרי מלחמת קדש , בטענה:"לי מספיק להיות ישראלי" וכך נשאר מצבו גם אחרי מלחמת ששת הימים.

 

מסתבר שהיה צדיקנושבת באוויר!
נפטר בשבת.. ישר לגן עדן
סגירת מעגל ממש...איש_בנימין

10 שנים בדיוק אחרי שהכריז בראיון ל'הארץ' על הגירוש...

לנושבת.גוי שומר שבת חייב מיתה.גוי מחלל שבת לא צדיקשונרא

מי שמת בשבת נקרא צדיק ומובטח לו גן עדןנושבת באוויר!
תבדקי ותמצאי ש שביעית מהנאצים והמחבלים מתו בשבתשונרא

את רצינית?די"מ
מזועזע מדברי 'ותן טל' . כסמרטוטים היינו ?גדעון ארליך

 אצלנו מעקמים את דברי התורה הנביאים והתורה שבעל פה  ואת המוח כדי להתחנף לכל מי שמועך אותנו ומבזה אותנו .

שרון מעך את הפרט המשפחה והקהילה היהודיים  בחבל קטיף וצפון שומרון , ונתן חלקים מארצנו לנוכרים , ולא סתם נוכרים אלא אויבי עמנו שפועלים להשמדתנו . הכל כדי לממש את רצונו ,שאומנם הצליח, להמשיך ללכת חופשי מחוץ לבית הסוהר  על פשעי שוחד וכו' בפרשת האי היוני. מסירת חלקי ארץ לידי אויבים  אינו נעשה אצל הגרועים שבגויים . והעובדה שהוא גוי אינה מצדיקה.

 לעצם הדבר 

טיב האדם הוא לפי סוף ימיו. 

יחזקאל פרק יח כד:   ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי כל צדקתיו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות:

... כז:   וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיַּעַשׂ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה הוּא אֶת נַפְשׁוֹ יְחַיֶּה:

וכבר נאמר לנו : מה הוא - אף אתה .

 אבל אצלנו עושים תעלולים כדי להצדיק התחנפות  לאלה שבעד הערבים ונגד היהודים שמיישבים את הארץ. ( אף פעם לא ינסו ללמד זכות על חרדים - כי החרדים  שומרים שבת).

 באבוד רשעים רינה !

 

 

 

שלום לכבוד המזכיר הפרטי של הקדוש ברוך הוא.ותן טל

ניתן לקחת מספר בתור הארוך להגיע לפגישה אישית עם הקדוש ברוך הוא? אני מבין שאתה יכול לסדר לי כניסה מהצד לפי איך שנשמע שאתה כל כך בטוח בעצמך וכל כך יודע מה גורלו של כל אדם.

 

אני לא פוסק דינו של אדם לא לכאן ולא לכאן... - אני משאיר את הפסיקה בידי ה'. אני יודע מה הדברים הטובים שעשה, מה הדברים הרעים שעשה - וזהו. אני לא ממנה את עצמי לראש בית הדין שיפסוק את דינו בשמיים ואפילו לא בארץ.

כמו שיש דעות הלכתיות לכאן יש דעות לכאן, לא כ-ו-ל-ם (אני מתכוון לרבנים) אמרו שאיבד את כל זכויותיו, ולעניות דעתי גם גדול הרבנים קשה להבין אם ייטול לעצמו את החירות להגיד שזכויות שלמות של אדם ניטלו ממנו עקב מעשה אחד. גם רבנים כיום הם לא עם חוש נבואה ולא המזכירים האישיים של הקדוש ברוך הוא.

 

זה לא מוריד כהוא זה מהכאב ומהסבל, ומהצער והכעס על המעשה האיום שאני בכלל לא חולק על כך שהוא היה מעשה נפשע ביותר - גם אני אישית עם קרובים שגורשו מהגוש, לאחר שאימם נרצחה בגוש קטיף.

 

אבל עם כל הכאב והסבל - אני מותיר לקדוש ברוך הוא לעשות את החשבונות שלו ולבית דין של מעלה לבצע את פסק הדין. לא הגיוני שלמטה כבר יחליטו מה גזר דינו לפני שיחליטו למעלה - השתגעתם? מה זה השיגעון גדלות המטורף והמשוגע הזה? מאיפה החוצפה ליטול את התפקיד של בית דין? 

 

 

מכוער לכתוב שטויות נגד אדם מזוהה כשאתה עצמך מוסוהגדעון ארליך
עבר עריכה על ידי גדעון ארליך בתאריך י"ב בשבט תשע"ד 19:07

כבר הורונו חכמים : "מה הוא... אף אתה..." . בכך הם ניסחו את הכתוב בנביא :מיכה פרק ד : וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו  .

דבר כולל בין השאר את מה שהבאתי מהנביא יחזקאל בשם ה' :

יחזקאל פרק יח כד:   ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי כל צדקתיו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות:

 דבר ה' זה , כמו הפסוק שאחריו,  אומר לנו בני האדם באופן ברור שטיב האדם נקבע לפי התנהגותו בסוף ימיו. 

 אבל  ותן טל , קופץ לו ונוהג בדרכם של הפרחחים הידועים המתחזים לצדיקים גדולים , ובמוה צדיקות גדולה  מרשה לעצמו לזלזל בצורה מכוערת  בדברי ה' ביד הנביא יחזקאל שהובאו לעיל.   והוא מפריח כל מיני קשקשת מול מי שמתיחס  לדברי הנביא  בכבוד הראוי.

 ה' חנן אותנו בדעת כדי שנשתמש בה. כמיטב יכולתנו.

 ספר תהילים נפתח בהנחיה : אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב:  גם במשנה נאמר: הרחק משכן רע .  מי שהולך בדרך העקומה של " טל ומטר "  ילגלג על הכתוב בתהילים ועל דברי חז"ל ויגיד  "אני לא המזכיר הפרטי של הקב"ה ואתם לא תגידו לי להחליט על אף בן אדם שהוא לא צהאשעים חטאים ליצים או רעים כל אלה שבעיניכם  הם רשעים  אצלי הם החברים".

 עמדתי על דברי נבלה אלה כי שומעים אותם שוה ושוה עד שמישהו יכול לחשוב שיש בהם טעם , וכאילו האלו שאומרים אותם אינם סתם כסילים.

 לגבי כל שאר דבריו  אלך לפי המלצת ספר משלי (כו ד) :אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ .

אין באמת טעם לענות, אבל נכתוב בכל זאת משהו:ותן טל

דבר ראשון - אף אחד לא הכריח אותך להזדהות בשמך.זה פורום ציבורי שכלמהות הניקים היא אנונימיות כאשר אתה רוצה בכך. אל לך להלין עליי בקטע הזה.

 

דבר שני - דברים אלו שכתבתי, תתפלא, לא כתבתי רק בשם עצמי אלא גם בשם רבותיי שאני לא מתכוון לפרט לך אבל לחלוטין לא מקובל עליי שתהפוך אותם לכופרים ולמלגלגים על דבר ה' (מעניין שאתה נוטל חירות לעצמך גם להחליט מה אני חושב לגבי כתובים שונים ואיך אני מפרש דברים ואיך אני מבין מצבים מורכבים - שוב נחמד לשמוע שיש מבין כליות ולב כמוך בפורום. תפרסם את עצמך ואולי תעשה מזה כסף...). 

 

אולי יכאב לך לשמוע - אבל לא כל רב חושב כמוך. כן, אפילו רבנים צדיקים שאתה לא מגיע לעפר רגליהם, סוברים אחרת ממך וכל כתוב שתביא להם יסבירו לך איך אתה מבין אותו באופן קלוקל ובכלל לא מתאים אותו נכון למציאות. אני א הולך להתנצח איתך עכשיו בהנת פסוקים, רק זאת: ברגע שאני נשען על רבותיי, מצידי תגעש ותרעש כמה שאתה רוצה - זה לא מזיז לי, אני לא לבד, יש לי מקור מאחוריי, ואם אתה מלגלג עליו ומכפיש את שמו - ובכן, עם אדם כזה שמבזה רבנים אין לי רצון להתדיין ואין גם טעם. 

 

אז ביום שבו תוכיח שכ-ל הרבנים חושבים וסוברים כמוך, תחזור אליי.

 

רמז: זה לעולם לא יקרה. אבל לך כמובן זה לא משנה כי ברור שכל רב שחושב ומבין אחרת ממך דברים מסויימים, הוא דפוק בשכל ומלגלג על דברי הנביאים ומלעיג וכותב דברי נבלה. ובכן - שיערב לך, יהודי. אני את שלי אמרתי.

 

לילה טוב.

אינך כותב בטעם, הקשקושים שלך הם מטרד בלבד.גדעון ארליך

אתה מספר לנו שאין ערך למחשבה של אדם אלא אם כן הוא רב . ככה לפי מה שאץתה כותב לא צריך להתחשב בדברי הנביא יחזקאל שלא היה רב , ובדברי רש"י והרמב"ם  שלא קיבלו סמיכה לרבנות.

 וכנראה אתה לא רב אז למה בכלל צריך להתחשב במה שאתה כותב ?

 אתה מחליט שאתה אמנם לא רב אבל אתה מחליט מה הדעות של הרבנים ולכן מי שמראה שאתה כותב שטויות הוא פוגע בכבוד הרבנים והופך אותם לכופריםן ועוד שטויות .

 

הקשקושים שלך על ניקים אנונימיים לא מתירים לך לעבור על מצוות ברורות בתורה .

שיהיה לך חיים טובים... |מרחם עליך, בכנות|.ותן טל

ועצה - מסגנון ההודעות לעיתים נדמה שאתה טרול שתול...סתם לטובתך אם אתה רוצה שאנשים יטרחו בכלל להגיב להודעותיך בטוב טעם...

 

"ותן טל" חבל שאינך מספיק ישר לשתוק או להתנצל.להתראות

להתנצל??? אך...עולם הפוך ראיתי.ותן טל

ברוך ה' שאני יודע לדבר ויודע לעמוד על דעתי גם כאשר זה לא כיף לאחרים. לרדת לפסים אייים וגידופים????

 

שיהיה לכם חיים טובים, באמת.

 

(הישרות הנדרשת פה צריכה להגיע מכיוון אחר כנראה).

נכון. הכל אתה רואה הפוך ומבולבל,ועומד על חוסר דעתךלהתראות


"שרון היה מגדולי בוני א"י, וגדול מחריביה" אוריתרנה בנה

סטרוק.

 

צריך להודות בהכל.

לא נעים להגיד אבל..הנסיך הקטן.

...ברוך שפטרנו

אני מהגוש...אשמח שתכנסו.תהילול
א. זה ממש לא אמור להיות שמחה
אם אפילו על האויבים שלנו נאמר --
"בנפול אויבך אל תשמח"
אז קל וחומר עליו שהוא לא אויב שלנו
והוא עשה גם דברים טובים וגם רעים..
וגם מפרשת השבוע --
"מעשי ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה ?!" לא שייך לשמוח שיצירי כפיו של הקב"ה מתים.
אז בכלל לא שייך לשמוח פה..
ב. בכל מצב כבר אין לו השפעה על המדינה יותר.. גם אם הוא היה מתעורר מהקומה ..
ככה שזה בכלל לא אמור להיות אכפת לנו מה איתו.. מי שרוצה שהוא ימות זה נטו מנקמה ולא משום סיבה אחרת.. לא חושבת שיש לנו עיניין בנקמה.
תחשבו על זה..
ועדיין אני לא נכנסת לעיניין אם מעשה אחד רע (ורע מאוד) מוחק את כל השנים שהוא עשה בהם טוב..
לי אישית אין רגשות בעיניין.. שבוע טוב.
אהבתי... <צ>א"י זה קשה

מסקנת הגמרא  במעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה היא שהקדוש ברוך הוא אינו אומר שירה אבל ישראל חייבים לומר!

פשוט זיוף נוראי של המקורות.

וכן אדם שפגע בכלל האומה וברבבות אנשים באופן אישי חלק את ארץ ישראל והיה גם גאה בזה והתרברב שהוא יכול לפנות גם את יהודה ושומרון לפחות בעולם הזה הוא רשע והראיה הגמרא בפסחים קיד א אומרת שאיזה מצב יש של כי תראה חמור שונאיך רובץ תחת משאו הרי אסור לשנוא יהודים אלא מדובר באדם שנמצא במצב ביניים מצד אחד ראית אותו עובר עבירה והייתה לבד כך שאתה לא יכול להעיד עליו בבית דין מצד שני עדיין מצווה לשונאו. אבל אם ראו שני עדים שחטא הרי זה אדם שוודאי חובה לשנוא ומכיוון שכך גם שמחים במותו (אלא אם כן עשה תשובה ולמעשה כזה התשובה ה יא לעבור אחד אחד בין כל עם ישראל ולבקש מחילה ולתקן את הנזק שגרם מה שלא קרה)!

וזה שאתם מהגוש לא משנה כלום לכולנו כאב מי מאוד ומי קצת

האם את מהגוש או לא ממש לא קשור.די"מ
מי שמצטט "בנפול אויבך אל תשמח", יצטט גם "תרצח!"גדעון ארליך


כן , בעשרת הדברות כתוב לגמרי בפרוש : תרצח !!!!. גם כתוב שם : תגנוב !!! . אבל בכל זאת לפני שתמהרו  לרצוח ולגנוב כדאי שתפתחו את התורה ותקראו מה בעצם כתוב שם. תופתעו לראות שיש שם מלה "לא" לפני תרצח ולפני תגנוב . ועכשיו הכל נראה אחרת !
 יש רבים שנכשלים בצורה דומה ושומעים שכתוב "בנפול אויבך אל תשמח" ( ולא יודעים אפילו איפה)  וממהרים לפסוק הלכות !  ובעצם גם אומרים שהפסוק   :" באבוד רשעים  רינה " משלי יא י הוא לא בסדר ואסור ללמוד אותו , ואסור ללכת לפיו , אפילו שאותו מזכירים הפוסקים (רמבם סנהדרין יב ג, רמב"ם הלכות אבל פרק א י, שו"ע יורה דעה הלכות אבילות סימן שמה י ) .  נסתכל במקור של "באבוד רשעים"  משלי יא י . ונראה שהפסוק הוא חלק מפרשיה ובה 4 פסוקים , שכולה פונה אל רשע . ( כך זה בכתר ארם צובא שלא היה לפני  הרבה  מחכמי ישראל  שלא יכלו להבחין בזה).
 אומרים לרשע שם שנפילת צדיק היא זמנית כי 7 יפול צדיק וקם , ולכן אומרים לרשע שבנפול אויבו הצדיק לא ימהר לשמוח כי ה'  יציל את הצדיק . 
 הגמרא מספרת על המן שמצטט מספר משלי בצורה חלקית ואומר שכאילו אסור לשמוח במפלתו ועל תשובת מרדכי שזה נאמר לרשע כמוהו שמיהר לשמיח בנפילתנו-מעידתנו.  יתכן שהגמרא מתכוונת לכל מיני יהודים הומאנים רשעים שהיו כבר אז.
 הדברים בגמרא על "בנפול אויבך" אינם סוג של דרוש אלא הפרוש לפי פשט הדברים.
  ובקשר לטעות שלך ב"מעשה ידי טובעים בים"
 ממליץ לקרוא מאמר שלי בנושא זה :, שבמרכזו הצבעה על הטעות בציטוט המקובל 'מעשה ידי טובעים בים' שמפרשים אותו בטעות כאילו הוא מדבר על המצרים הטובעים בים.  www.cs.biu.ac.il/~ehrlich/HISTORY/maseyaday.doc  

 

 

 

אני כמעט ולא נמצא פה.calvin
אבל נכנסתי לפה בחשש כדי לראות אם התבטאו פה כפי שנוכחתי לראות לצערי.אני לא מחסידיו של שרון.כלל וכלל לא.שבר הגירוש הוא טראומה לאומית ואישית עבורי.אך כפי שטל ומטר אמר-לא מדובר בסמרטוטיות אלא באצילות.אין לך זכות,גם אם דעת יחיד סוברת כך,לקחת מאדם את זכויותיו בגלל שגיאה ומעשה נפשע שנעשה מתוך רצון לא להיזרק לכלא.מעשה מרושע ונוראי ככל שיהיה.במעשה הזה היה יותר רשע משאפשר יהיה להטיל אותו על אדם.הקב"ה ממש נסתר בטרגדיה גדולה הזו.הוא היה שליח של הקב"ה.אך אי אפשר למחוק את זכויותיו במחי יד ולעשות את חשבונותיו של ה'.אנחנו חכמים גדולים בלא לעשות חשבונות שמיים בענייני השואה,אנחנו יכולים גם בעניין הזה.מי אנחנו שנשפוט את מעשיו?ובמיוחד עכשיו,וסה מה שזיעזע אותי באמת--המוסר היהודי המעוות והנסתר של אנשים שפשוט רוקדים על דמו של הנפטר.אם ביום פטירתו של הרב עובדיה זצוק"ל להבדיל ואני מדגיש-להבדיל, היו מוציאים סרטון אוסף של התבטאויות בעתיות שלו ולועגים לו-כולם,גם אלו שלא אהבו אותו בכלל היו מזדעקים.נכון,יש הבדל,אבל מדובר ביהודי או לפחות באדם אם לוקחים בחשבון את התיאוריות החביבות על יהדותו של שרון ולא ראוי כלל וכלל לרקוד על הדם.חכו קצת עם תאוות הדם הנקמנית. תלמדו מתושבים רבים מגוש קטיף שבימים אלה מסבירים לילדיהם על זכויותיו הרבות של שרון בנוסף לפשע בסוף ימיו.
בקשר להשוואה של שרון והרב עובדיה.די"מ

באמת גועל נפש שכל המזרוחניקים כתבו על זה שקשה להתאבל עליו בגלל התבטויאוית שלו על המזרחי.

הכתם השחור הגדול בחייו של הרב עובדיה הוא לא זה שהוא קרא לבית היהודי "בית של גויים",אלא הסכמי אוסלו.

ובאמת ברוך ה' הקב"ה הציל אותנו ממנו,

 

אבל ההבדל בין הרב עובדיה לשרון שבשונה מהרב עובדיה שאני חושב שהוא עשה הרבה דברים טובים ודבר אחד רע מאד שאולי אפילו מעפיל על כל הדברים הטובים שהוא עשה.

אני חולק על הקביעה שאריאל שרון היה טוב,השאלה מה המניע שלו,גם אם עשה דברים טובים,הוא לא עשה את זה בתור מחויבות לה' יתברך ולתורתו,אלא מכל מיני שיקולים \שהם לט העניי(ביטחוני/אידולגי/פולטי)ולכ הוא מעולם לא היה טוב הסוף העיד על ההתחלה.

זה שהבנדם עשה טעות זה לא אומר שהוא רשע..ארק
לקלויק וערק. יש רושם שאתה מזדהה עם הפשע של שרוןשונרא

אל תספר לנו כאילו לא יםה להגיד לפושע שמה שעשה שזה פשע.

 במשל שלוש שנים הוא עסק בגרוש היהודים מבתיהם . במשך שלוש שנים ! זה לא טעות . זה פשע של הרבה שנים. וזה מוחק את כל הזכויות.

 אם הוא היה מגרש את כל היהודים מהרצליה , ונותן את הרצליה לערבים לא היית כותב ככה.

חברים טובים שלנוcalvin
מכמה משפחות גורשו מגוש קטיף.אל תטיף לי.כואב לי על גוש קטיף בדיוק כמו שהיה כואב עך הרצליה.זה היה מעשה נפשע אבל הריקוד המזוויע הזה על הדם והחשבונות הילדותיים כפקידים של אלוקים עלי אדמות--זה נורא.זה ילדותי.זה לא אנושי ולא יהודי.תתביישו.
מה הקשר כן תושב גוש קטיף לא תושב גוש קטיף?די"מ

הבעייה הגדולה בגרוש היא לא שתושבי גוש קטיף הם מסכנים,אלא הפגיעה בארץ ישראל!

שונרא, אתה חצוף, אתה יודע?ותן טל

כלומר - אתה בלי לחשוב פעמיים מחליט קבל עם ועדה שמי שמעז חלילה להגיד דבר כמו " הוא אולי עשה מעשה רע וכואב מאוד אבל זה לא הופך אותו לגוי/לא מוחק את כל זכויותיו" - כל מי שאומר את זה, מבחינתך מזדהה אוטומטית עם הגירוש. חצוף, וכרגע הטלת דיבה בציבור גדול מאוד של אנשים שלא חושבים כמוך וכדי שתחזור בך ותתנצל גם על גביי הפורום. 

 

תתפלא - אנשים יכולים ג-ם לכאוב על מה שעשה שרון, לכאוב מאוד (ואתה לא תגיד לי, למשל, שדודתי נרצחה בגוש ומשפחתה גורשה משם, מה אני מרגיש על כך) - וג-ם להבין שהעולם מורכב. משפט קטן שכתב הרב זצ"ל יכול להסביר הרבה : "חושך ואור משמשים בערבוביא". מה זה חושך? רק חילול שבת בלי ידיעה מה זה שבת? ואולי ג-ם פינוי יישובים לאחר בנייה של שנים נקרא חושך ואור שמשמשים בערבוביא? ומי אתה שתחליט מה גובר, החושך או האור?

 

ראיתי בימים האחרונים הרבה הרבה מזכירים פרטיים של הקדוש ברוך הוא לענייני חלוקת תארים וציונים לאנשים. טוב לדעת שלקדוש ברוך הוא יש כל כך הרבה דוברים שיודעים ב-ד-י-ו-ק חשבונות של בית דין של מעלה.

 

תשאירו לו קצת עבודה שם למעלה...בחייאת, אל תעשו לו את כל העבודה, בסוף ה' עוד יהיה מובטל וילך לקבל קצבת אבטלה...תשאירו לו משהו...

מה טעות???google

זה לא טעות!!הזהירו אותו מה יקרה והוא לא שמע להם...זה לא נקרא טעות

זה לא היה טעות,הוא היה מודע טוב מאד להשלכות.די"מ
לא אמרתי שזה לא פשע... ואני ממש לא מזדהה עם הפשע..ארק
אבל הוא זה שבנה חלק מההתישבות ועזר הרבה במלחמות ישראל אז אתה לא יכול להגיד עליו שהוא רשע...
אם מישהו עשה משהו טוב ואח"כ נהיה פושע.הוא פ ו ש ע.שונרא

נניח לרגע שמישהו הקדיש 20 שנה, ימים ולילות את כל זמנו להקמת מקלט לנערות מוזנחות שאיף שהוא עזבו את הבית ומסתובבותץ בכל מיני מקומות ברחובת , והוא דאג למדריכים ומדריכות ולאוכל ולינה. והתברר שאחרי 20 שנה הוא שינה את התנהגותו וניצל אותן לעצמו ( ואשאיר לדמיון שלכם מה פרוש הדבר) . אז תגיד:

"אבל הוא זה שבנה  את המקלט ועזר הרבה  לבנות ,אז אתה לא יכול להגיד עליו שהוא רשע... " .


calvin


. אני מרגיש בחוש שאתה משחק אותה כאילו אתה מהמגורשים . זה ממש לא אנושי ולא יהודי שאתה מתעלם מהפשע הנוקרא של גרוש קטיף . איךו היית באמת משם היית יודע , כמה נערים איבדו את האיזון הנפשי שלהם , והפסיקו ללמוד ונהיו מבולבלים. אתה בטח יודע שהמון נשים הפילו את הילדים שלהן במקום ללדת .

 אז מי שצריך להתבייש זה אתה , שאין לך לב.

 

גם וגםnkfhtkprbx
השאלה מוצגת לא נכון.אבגדה

אנחנו לא בית דין של מעלה, ולא אנחנו נשפוט אילו מעשים גדולים יותר.

אדם לא נמדד לפי מעשים. יהודי חוטא-מבחינתנו הוא יהודי ומתאבלים עליו.

 

אבל, יש מדד נוסף, שהוא לא מדד לפי ערך המצוות, אלא מדד כללי לגבי האדם. ומדד זה אף נפסק להלכה.

אביא את לשון הרמב"ם (הלכות אבל, א,י):"כל הפורשין מדרכי ציבור, והם האנשים שפרקו עול המצוות מעל צווארן, ואינן נכללין בכלל ישראל בעשיית המצוות וכבוד המועדות, וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות, אלא הרי הן כך בני חורין לעצמן, כשאר האומות, וכן המינים והמשומדים והמוסרין-כל אלו אין מתאבלין עליהן. אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשין לבנים ומתעטפים לבנים, ואוכלים ושותים ושמחים, שאבדו שונאיו של הקדוש ברוך הוא, ועליהם הכתוב אומר "הלוא משנאיך ה', אשנא" "

(אמנם מי שנהרג בידי גוים, כתוב שכן מתאבלים עליו. ע' במאמר "על במותינו חללים")

 

וכמו שסתם אדם לא מודדים אותו לפי מעשה רע כזה או אחר, כך לא מודדים כופר לפי מעשה טוב כזה או אחר.

 

אם מישהו לא בטוח מספיק לגבי כמה האדם היה כופר או כל ספק אחר, שלפחות לא ישמח ולא יתאבל, כאילו לא קרה כלום.

אין לאדם זכות להתאבל מתוך ספק שנוטה להכרעה שצריך לשמוח...

(אמנם כל ההלכות האלו זה בנוגע לקרובים, אבל זה בגלל שמאנשים אחרים פשוט לא נדרש יחס...)

 

 

אתה מוזמן לקרוא מה אומר הרב זצלאיש_בנימין
באגרת תקנה על ההבדל בין סוגי חילונים...
הרב זצ"ל זה מה שמחקרים הראו על התקופה שלו מזמןאבגדהו

לא קשור בכלל  לסוגי חילוניים היום. אז לא היו  כאלה כמו אברום בורג, ולא היו אתיופים שנהיו חילוניים , ולא היו הרבה חילונים שחזרו בתשובה כמו למשל אורי זוהר , הכל היה אחרת ובכלל לא קשור.

קראתי, ואני זוכר היטב.אבגדה

הרב קוק אומר שיש פורקי עול עם נשמה גבוהה, שצריך לנסות לקרב אותם, כי יש תקוה שאור נשמתם שסנור אותם וגרם להם ללכת לאיבוד, יעזור לנו לעזור להם למצוא את הדרך, ויש כופרים שהשחיתו את עצמם כ"כ עד שאור הנשמה שלהם כבר מוסתר. זה בערך מה שהוא אומר, במילים פשוטות.

 

אבל בין אלו ובין אלו-פורקי עול.

זה שמישהו הוא בעל נשמה גבוהה לא הופך אותו לצדיק. צדיק זה אדם שמקיים מצוות. מאמין זה אדם שחושב שהתורה אמת גמורה. ומקבל עול מלכות שמים ועול מצוות-זה מי שמוכן לקיים. אלא שיש מישהו שיותר קל לקרב אותו להיות צדיק ויש מי שיותר קשה.

 

לגבי המושג "תינוק שנשבה", אצטט ג"כ את דברי הרמב"ם בהל' ממרים: "אבל בני אותן הטועים ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותן עליו-הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס. ואף על פי ששמע אחר כך שהיה יהודי, וראה היהודיים ודתם-הרי הוא כאנוס, שהרי גידלוהו על טעותם.  כך אלו האוחזים בדרכי אבותיהם שתעו.  לפיכך ראוי להחזירן בתשובה, ולמשוך אותם בדרכי שלום, עד שיחזרו לאיתן התורה. ולא ימהר אדם להורגן."

ז"א הנ"מ של היותם תינוקות שנשבו היא רק לגבי חיוב מיתה מיידי (שכל הכופרים והמשומדים חייבים), ואינו נוגע לשאלה מה מעמדם של אותם אנשים מצד עצמם. כמו בדברי הרב קוק, גם כאן השאלה היא האם לנסות לקרבם.

 

אגב, חזקיהו כידוע גירר את עצמות אביו במיטה של חבלים והודו לו חכמים. והוא עשה את זה מפני שאביו היה רשע, למרות שהיה אביו והיה מלך ישראל מבית דוד.

וואו, אחי, אתה חייב דחוף ללמוד את המושג:ותן טל

"תינוק שנשבה". וכבר גדולי הרבנים היום פסקו שרוב רובם של החילונים במדינה כיום הם תינוקות שנשבו שעליהם לא חלה ההגדרה כופרים גם אם יאכלו חזיר. אז אנחנו לא אלו שיכולים כיום להחליט מיהו כופר אמיתי ומי לא - נשאיר את זה אולי לגדולי הרבנים... כי אם אתה נוטל חירות לעצמך להחליט מיהו כופר ומיהו לא - בעצם שללת את ההגדרה ההלכתית של חכמים "תניוק שנשבה", ואת הפסיקה של גדולי הדורות האחרונים שכיום הציבור החילוני מוגדר ככה.

 

אני לא מספיק אמיץ וחכם כדי להחליט החלטות כאלו. לכן מבחינתי הוא עדיין יהודי ולא כופר בדיוק כמו שדרן החדשות ששידר את מותו וייתכן שאוכל שרימפס ביום כיפור שחל בשבת, בלי לברך קודם. ובכל זאת הוא גם הוא יהודים בשבילי.

 

אני כן יכול לכאוב על מעשים, אבל לא לנטול לעצמי חירות להחליט החלטות כבדות משקל כמו שאתה אומר.

כולם יסכימו ששרון לא היה תינוק שנשבהאבגדהו

מסרו בשם  מי שהיה פעם שר הפנים הרב יצחק פרץ  ששרון היה גוי. לא על זה נדון.

 אז קודם כל בכלל לא מוסכם שכל חילוני זה תינוק שנשבה . בכלל לא. ומי שכותצב כך בעצם אומר לכולם  שלא נורא אם יהיו חילוניים , זה בסדקר , הם יהיו תינוק שנשבה. 

 אז מה שה תינוק שנשבה ? זה תינוק שגדל בין גויים ולא יודע כלום מהמצוות ולכן מתנהג כמו גוי ולכן לא מענישים אותו .

 כן מענישים גוי שרצח , כן מענישים יהודי שגדל בין גויים ורצח . למה ? בגלל שזה מובן לכל אחד שאסור לרצוח.

 ככה זה לקחת חלק מהארץ שלך ולתת לאויב.

 אם מישהו היה גודל בין גויים , מה היה לומד אצלם ? היה לומד שאסור לתת חלק מארץ שלך לגויים. אסור לקחת אלפים מעם שלך ולהעיף אותם לכל הרוחות.

שרון עשה את זה .  והתרוץ  תינוק שנשבה ממש לא עובד כאן.

 ואם אתה תשאיר כל דבר לרבנים , אז אולי תשאיר גם את  הכתיבה כאן לרבנים ?  ואל תרשה לעצמך להגיד לנו מה נכוןם ומה לא נכון?

אני אמרתי על עצמי.ותן טל

אתה זה שכאן מרשה לעצמך להגיד לכולם מה לחשוב ומה נכון או לא נכון...אתה לא יכול גם למלכד אותי וגם לצאת מזה בעצמך כשאתה לא כזה...על זה נאמר: "הרצחת וגם ירשת".  (כדרך משל כמובן...).

 

תינוק שנשבה: מצטער, טעות בידך. אומנם נכון שההגדרה המקורית של תינוק שנשבה היא תינוק שהיה אצל הגויים - אבל ידוע זה שנים רבות שגדולי הדורות האחרונים פסקו שחילוני שגדל לתוך אווירה חילונית רחוקה מיהדות, הוא בגדל תינוק שנשבה.

 

לגבי שרון וזהותו היהודית - אני לא מתכוון לדון בזה, רק אומר בקצרה: אני מאמין שאם הרבנות הראשית אישרה לקבור אותו קבורה יהודית כולל כל כללי ההלכה - זה אומר שהוא יהודי לפי הרבנות הראשית. יותר מזה אני לא צריך ולא מעניין אותי השמועות שרצות.

 

לגבי עונש או לא עונש - אם על כל מצווה שבין אדם למקום היית מוציא אדם בגדר כופר, לאן היית מגיע? שוב - אני לא אלוקים וגם אתה לא. גם רבנים לא, אגב. בהקשר הזה - ג-ם יהודי שרצח הוא עדיין יהודי ולא נשללה ממנו זכותו הבסיסית להיות יהודי, ועל זה נשליך כמוך את מקרה העקירה - אני באמונה שאנחנו לא יכולים לשפוט שאדם בגלל מעשה אחד הפסיד את כל עולמו. לא הגעתי למדרגה, מצטער. אם אתה הגעת למדרגה - שייערב לך, רק אל תלין עליי שאני אומר את דעתי שהוא לא כזה... אל תפחד לשמוע דעתי...

 

אתה מוזמן לראות בו כופר - אני לא רואה בו כך. זה הכל.

 

לילה טוב.

הציטוט מהרמב"ם שהבאת מראה בדיוק ההפך ממה שכתבתאבגדהו

כתבת כאילו "מדד נוסף, שהוא לא מדד לפי ערך המצוות, אלא מדד כללי לגבי האדם. ומדד זה אף נפסק להלכה.

אביא את לשון הרמב"ם (הלכות אבל, א,י):"כל הפורשין מדרכי ציבור, והם האנשים שפרקו עול המצוות מעל צווארן, ואינן נכללין בכלל ישראל בעשיית המצוות וכבוד המועדות, וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות, " 

 

תקרא את הרמבם. הוא כותב ממש להפך ממה שאתה אומר  בשמו !

 מה זה נקרא שהם פורשין מדרכי הציבור ?  אתה חושב שהכוונה היא שהם  אוכלים עם הסכין ביד ימין , לא אומרים תודה , בבקשה, סליחה מספיק בנימוס כף ביד

  וכו' . אבל הרמב"ם מסביר שהכונה לכאלה שלא מקיימים מצוות , לא  מכבדים את חול המועד , לא הולכים לבית כנסת , ולא לומדים תורה .

 אתה כותב  עוד שמי שנהרג בידי גויים -  כמוןבן אתה מתכוון שנהרג בגלל שהוא יהודי  - מתאבלים עליו. זה רחוק מאוד מלהיות מוסכם .

 בטח שלא מודדים לפי מעשה אחד.  אבל גם בטח שמודדים לפי איך שהיה באופן כללי בסוף ימיו בהכרה.  אז לפעמים מעשה אחד כן קובע הכל. למשל אם מישהו שחט רק  בחורה אחת שאמרה לו לא.

 מה עשה שרון בסוף ימיו? נתן חלק ענק מהארץ שלנו לגויים.  נלחמים ונהרגים בשביל לכבוש גבעה קטנה מארץ ישראל. אז לתת את הרצועה גרוע מלרצוח 100  יהודים. 

 ולגרש עשרת אלפים יהודים  זה לא "מעשה קטן בטעות" שלוש שנים הוא היה עסוק בזה . תחשוב בבקשה פעם שנייה ותראה שלא צריך לכתוב נגד מי ששמח.

לא כתבתי נגד מי ששמח. להיפך.אבגדה

הרמב"ם מזכיר בראש ובראשונה-אלו שפרקו עול מצוות מעל צוארם שזה דבר כללי ולא מעשה פרטי.

(פריקת עול היא ענין של מחשבה והסכמה ורצון כלליים ולא תלויה במעשה כזה או אחר. אדם שעובר עבירות כל היום, אבל אומר שהוא מקבל עליו עול מצוות, ויצרו תוקפו-אין לו דין של פורק עול.)

 

נכון שיש מעשים שמעידים על אדם שפרק עול כמו שהרמב"ם מפרט סימנים לדבר, אבל זה סימן ולא סיבה, בעוד הסיבה היא המרד הכללי של האדם כנגד ה'. וזה שהתיחסתי לכך כאילו שלמעשים אין משמעות זה בגלל ההתייחסות הכללית כאילו עלינו לעשות לו חשבון של זכויות כנגד עוונות, לכן הסברתי שזה לא העניין.

אתה משפץ את הרמבם כדי שיהיה מה שאתה בטוח שצריך.אבגדהו

הרמבם כתב "פרקו עול מצוות"  זה אומר לגמרי ברור שהיפסיקו לקיים מצוות. והרמבם אפילו מפרט זאת בהמשך.

 אתה כנראה מתוך "אהבת ישראל" שנכנסה לך למחשבה בטוח שצריך לסדר אץ הרמבם כך שיהיה בסדר לפי מה שהסבירו לך הפעולה בסניף. אבל עדין זה ההפך מהרמבם.

פריקת עול היא לא ענין של מחשבה והסכמה ורצון כלליים. היא תלויה במעשה כזה או אחר. ואם למישהו היו כל מיני מחשבות והוא ממשיך לקפיד על מצוות  אז כן מתאבלים עליו.

רמב"ם, לקראת סוף ההקדמה לפרק חלק:אבגדה

"וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם – הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע – הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.

וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות – הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר: "הלא משנאיך ה' אשנא ובמתקוממיך אתקוטט" ".

 

למדתי לפני שכתבתי את הדברים פה. ואני כותב מתוך הקפה של הרבה מקורות שונים, מסוגים שונים, ומחשבה ובירור של הענין.

הבאת משהו שעוד יותר מוכיח שהטעית .אבדה לך הבושה?אבגדהו

הרמב"ם מסכם דבריו במלים ברורות : "והוא מפושעי ישראל ".

 

 תגיד לי אתה באמת רוצה שנרמה את עצמנו ונחשוב שמתאים להגיד על שרון למשל "יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם "  ושלכן   "וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה" .

 ברור שלא. צריך להיות בשפל המדרגא כדי להגיד דבר כל כך מטופש.

 מתי יהיה לך האוצץ להודות בקול שכל מה שאתה כותב זה ממש ממש סתאאאאאם.

הבאתי את דברי הרמב"ם הללו כדי להראותאבגדה

שזה שמישהו הוא מפושעי ישראל, לא מבטל את החיוב לנהוג אליו באהבה ואחוה, והדבר המכריע זה האמונה וקבלת עול הכללית ולא מעשה כזה או אחר. (והראיה-אפילו מי שהוא מפושעי ישראל, כל עוד הוא מאמין-נכנס בכלל ישראל. ומי שלא מאמין-הוציא עצמו מן הכלל, ואין קשר למעשים. המעשים מהוים רק סימן.)

 

לגבי שרון הסכמתי שהוא מהסוג השני של האנשים, והדגשתי שהסיבה היא היותו חילוני ולא העובדה שעשה עבירות חמורות.

 

אגב, יש לי המלצה מדברי חכמים-"למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז".

אתה ממשיך להטעות שהרמב"ם בעד לאהוב את שרוןאבגדהו

דבריך שגויים לחלוטין והם ההפך ממה שהרמב"ם כותב.

 

הרמבם בכלל לא אומר שצריך לאהוב מישהו כמו אריאל שרון ( נתעלם לרגע מזה ששרון גוי ) .

 הרמב"ם כן אומר מי נכנס בכלל ישראל שאותו יש לאהוב:

"וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם – הוא נכנס בכלל ישראל"

 

הרמבם מדייק בכל מלה . ואם הוא אומר "ונתבררה אמונתו בהם"  אז זה לא שאתה תגיד " איך אתה יודע שהוא לא מאמין? אתה במקום הקב"ה ?? "   .

הרמבם קובע שלא מספיק שכנראה הוא מאמין ב13 העיקרים , ושאולי הוא מאמין או שהוא אומר כך . אלא שצריך שיהיה ברור לגמרי  לכל איש סביר  שהוא מאמין ב13 העיקרים , רק אז הוא נכנס לכלל ישראל !

 ובמקרה זה שברור לגמרי שהאיש מאמין ב13 העיק'רים אז גם אם הוא נכשל בעברה עדין מצוה לאהוב אותו .

 

 לגבי שרון , ולגהבי המון אחרים, זה ההפך המוחלט !  

 

שרון לא האמין בכלום . וזה ברור לך ולכולם. 

 ובבקשה תן כבוד לתורה ולאמת ותפסיק א להפוך דברים.

 תודה.

את מי זה מעניין?די"מ

אם לפני 8 שנים הוא היה מת,אני מניח שהייתי שמח,אבל תכלס אין הבדל בין עכשין ל8 שנים האחרונות.

אבל כמובן ש"באבוד רשעים רינה,".

וכששמעתי שהקימו מטה לטיפול בגילויי שמחה על מות שרון,אז מיד הגעתי להחלטה שחייבים לשמוח.

הם אומרים "פן ישמח".ואנחנו אומרים:"כן ישמח".

זה בנאדם מורכבמבשרת שירה

שסביר שגם התגובות יהיו כאלה...
אני אישית לא הייתי עצובה אבל זה בהחלט לא טוב ...
 

זה בן אדם רקובלהתראות

מי שמתעלל בהמוני אנשים וזורק אותם מהבית בביל הוא בעצמו לא ייכנס לכלא על פשעים שעשה הוא לא מורכב , הוא רקוב. ככה גם מי שלוקח מהארץ של העם שלו ונותן את זה לאויב הוא לא מורכב אבל הוא כן רכוב.

הרב אליעזר מלמד בסוף סיכום (שלו) למי שמתעצל לקרואנחשון מהרחברון

על היחס לראש הממשלה אריאל שרון ז"ל

שאלה: כיצד צריך להתייחס לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, כאל אדם טוב או רע? ואולי בכלל איננו צריכים לעסוק בשאלה זו, כי מי אנחנו שנשפוט אדם - הרי איננו חוקרי כליות ולב, ואיננו יכולים לדעת את מה שבמצפוני לבו של האדם?

תשובה: מי שהממד המוסרי אינו חשוב בעיניו אינו מוטרד משאלה זו. ואדרבה, ייתכן שיגנה את העוסקים בה, מפני שהוא מתנגד לשיפוט המוסרי. אבל מי שערכי המוסר עומדים במרכז חייו אינו יכול להתעלם משאלה זו. במיוחד בעת שכלי התקשורת השונים עוסקים בהספדים ובסיכומים על תולדות חייו, יש הכרח לדון בשאלה זו, שיש ממנה גם לקח לדורות.

אולם לגבי הצד הלאומי, הנוגע לדברים שבין אדם לחברו ובין אדם לעמו שהם גלויים לעין, חובה עלינו לדון על פי מה שעינינו רואות.

 

הולכים אחר הסוף

מובא בתלמוד הבבלי: "רבי שמעון בן יוחאי אומר: אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה - איבד את הראשונות, שנאמר: 'צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו'. ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה - אין מזכירים לו שוב רשעו, שנאמר: 'ורשעת הרשע לא ייכשל בה ביום שובו מרשעו'" (קידושין מ, ב).

שאלו שם חכמים: ומדוע מעשיו האחרונים מבטלים את הראשונים? לכאורה ראוי להחשיב את כל הזכויות וכל החובות, ולשקול אותם זה לעומת זה! השיב ריש לקיש: "בתוהא על הראשונות", שהואיל והתחרט על מעשיו הטובים הראשונים - ביטל אותם.

כל הדברים הללו מובאים בתלמוד הירושלמי (פאה א, א), ועוד הוסיפו מדברי רבי יוחנן, שאם הרשע חזר בתשובה שלמה, לא בלבד שעוונותיו הראשונים נמחקים אלא "כל העבירות שעשה הן נחשבות לו כזכיות". וכפי שאמר ריש לקיש: "גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכויות" (בבלי יומא פו, א). וזה בתנאי שהתשובה הייתה שלמה ומאהבה.

 

קידוש השם וחילול השם

מעבר לכך שעמדתו של האדם כלפי מעשיו היא הקובעת את ערכם, כאשר החלטתו האחרונה של האדם היא ידועה ומפורסמת - יש בה קידוש השם או חילול השם. שאם רשע הגיע למסקנה שטעה, הרי שיש בתשובתו קידוש השם, ואנשים רבים מתרשמים מכך שהנה גם מי שטעם מכל העבירות הצטער לבסוף והתחרט מכל ליבו. ומתברר למפרע שכל העבירות שעשה נהפכו לזכויות, כי דווקא בזכותם רבים חוזרים בעקבותיו בתשובה.

ומנגד, אם צדיק החליט שאין ערך במצוות שעשה, ובחר להרשיע, הרי שיש בזה חילול השם כפול ומכופל. שהכול אומרים: הנה זה שהכיר לעומק את ערך המצוות חזר בו והחליט להרשיע, ואין קץ לנזק שבמעשיו. וכל המצוות שעשה נהפכות לרועץ, שדווקא בגללן אנשים מחליטים לנטוש את הדרך הטובה.

 

סיכום

לפיכך, כל מה שעשה שרון בבניין יהודה שומרון ועזה אבד לו בעת שהחריב את היישובים בגוש קטיף וצפון השומרון וגירש את תושביהם. אבל מעשיו הגדולים בבניין הצבא, בקרבות שניהל בתושייה מרובה ובחירוף נפש, עומדים לו כזכויות, מפני שעליהם לא התחרט. ומסתבר שגם בעת ההתנתקות סבר שהוא דואג לביטחונה של מדינת ישראל. ואף שמן הסתם גם שיקולים אישיים שונים היטו את לבבו - בתודעתו הוא חשב שהוא פועל למען ביטחון ישראל. ולכן זכויותיו כלוחם וכמפקד לא אבדו, אבל זכויותיו כשותף בבניין הארץ אבדו.

שרוןהרס את הצבא למען הגרוש המרושע. עובדה.גדעון ארליךאחרונה

ורק על יד זה הצליח להמשיך להלך חופשי מחוץ לכלא.

 

 נקודה זו של הרס הצבא , נדונה בדרך כלל בצנעה.  וממילא   רבים מאוד אינם מודעים לכך.

 במשך שנה לפני הגרוש צה," חדל להתאמן ללחימה באויב הערבי ועסק רק באימונים ללחימה באויב היהודי.  בהדרכת  פסיכולוגים מרושעים  הפכו את החיילים בני אדם בעלי רגשות לבהמות גסות נטולות רגש כדי שיעשו כל מעשה רע נגד היהודים בקטיף וצפון שומרון. 

חובה לראות על  זה ב

  (הוםפק על ידי שונאי המתישבים היהודים) .

 הצבא נהרס .  בצבא קראו למעשה הרע הזה:   פצל"מ  פעילות צבאית לא מלחמתית  . צהל איבד את יכולת הלחימה , וכתוצאה מכך נכשל  בלחימה בלבנון . רבבות חיילים  חסרי ערך חיילי  נכשלו מול מאות אנשי חיזבאללה. , את הפשע הזה עשה שרון .

 שרון הרס את צה"ל . והכלל שהוחל כלפי תמיכה בהתתישבות חל גם לגבי פעילותו בצה"ל.

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך