שאלה לא קשה.
מה לדעתכם הכי משפיע על האדם בחיים...?
החינוך,
תכונות אופי,
או הרצון
...???
)הרצון יכול ועשוי להוות את הגורם המשפיע ביותר על האדם.
זה רק בתנאי שהוא ירצה לרצות.
אחרת, הוא יתפקד כסוס שוטף כפועלם המסור של הגנטיקה, החינוך והסביבה.
אומרים בהקצנה שהבחירה היחידה משמעותית של האדם זה באיזה חברה להיות
כל היתר מגיע כפועל יוצא
ופה את משחקת לנו אותה עדינה...

הם אלו שמכוונים את הרצון.
הרצון הוא משהו עמוק שכמעט בלתי ניתן להשפעה והוא זה שמניע את האדם בכל רגע. אך מתוך עקביות של סביבה וחינוך ומעשים דיבורים ומחשבות הרצון מושפע.
זו דעתי והבנתי.
איך אפשר לשקול מה יותר משפיע?
תלוי מאד בכח התכונות,החינוך והרצון
תכונות האופי הן מן הסתם מתחברות לרצון, מצינו חינוך שהשפעתו הרסנית למשהו טוב מלכתחילה, ומצינו חינוך הרסני למשהו שנשאר טוב... לא חושבת שאפשר להכריע.
אוכל לענות אישית לגמרי: החינוך.

כל התכונות שנתת הם דברים משתנים
אבל לענ"ד הדבר שהכי פחות משתנה הוא החינוך, כי חינוך סופגים מגיל קטן, כך שקשה לשנות אותו



אני לא עומדת בזה!!
נועם ה
תרגישי טוב..אושר תמידי
)
)
חסדי הים
נועם ה
בין היתר זה כולל:
משפחה, חברים, בית ספר, דמויות סמכותיות (רבנים, הזקן החכם מהרחוב ליד, וכ), אמצעי התקשורת (מספרים לטלוויזיה)וכו וכו וכו
נדירים מאוד המקרים שהאדם מורד נגד הדברים הגדולים, לרוב הוא מנהל "דו שיח" (מקבל\מקבל חלקית\מורד) עם הדברים הקטנים.
כל זה לא שייך ברמת הכלל, שם העניין האלוקי הוא המשפיע.
תכונות האופי - זה דברים כלליים שמחפשים את הנטייה טבעית - בתוך - העולם החברתי-תרבותי של החינוך.
הרצון - זה המנוע והאנרגיה, אבל לא קובע מטרות.
בתיכון-הסביבה(יש על זה ספר מצוין שנקרא 'מיתוס גידול הילדים' שנכתב בדיוק על השפעת החברה על הנוער, ומראה שההשפעה הזו הרבה יותר חזקה ממה שחושבים.) בעיקר
הרצון מתפתח ככל הזמן,אבל תלוי גם כמה האדם יכול ומאפשר לעצמו למש את רצונו,למרות המגבלות.
אדם עם אופי כנוע וצייתן יותר פחות יטה לבצע דברים שהם נגד הזרם,גם אם נורא רוצה לעשות קורס צלילה נניח בחברה שלא מתעניינת בכלל בטבע.
אבל הכל נובע וסובב אחד את השני,מי שיש לו תכונת אופי ירצה ויתחבר לאנשים כמוהו או אלו שיש להם תכונות אופי או משדרים מסרים מסוימים שהוא רוצה לאמץ, והרצון מושפע גם מהחנוך והגישה של האדם לחינוך שקיבל(כועס על ההורים והבי"ס ומרגיש דחוי-ירצה לעשות כך וכך,מרגיש שייכות-ירצה לעשות כך וכך9
והחינוך גם כן-אמור,באידיאל,רצוי מאוד שיהיה כך-להיות גמיש ובהתאם לצרכי הילדים(ילד היפר שגדל בבית תורני מאוד יהיה קה ללמוד גמרא הרבה שעות אז אם רוצים שילמד צריך להשקיע מחשבה ומאמצים הדדים בשביל שילמד,לאו דווקא בגלל חוסר רצון מצד הילד(מכירה אישית משפחה עם ילד היפר שההורים נבוכים לגבי חינוכו))
לכל בנאדם.. יש כאלה שבגלל תכונות אופי החינוך לא ישפיע עליהם.. יש כאלה שקבלו חינוך דפוק אבל יש להם רצון ברבאק להיות.. וכו,..
פתית שלגהדיון המרתק בין הגולשים מציג שילוב בין תורת הקבוצות (מתמטיקה של אינסוף) לבין כלכלה ומערכות מוניטריות.
בשורה התחתונה: "נפשי תערוג" צודק לחלוטין במתמטיקה ובכלכלה הפרקטית – אי אפשר להגדיל אינסוף באמצעות הכפלה במספר רציונלי, וכסף תמיד יישאר רציונלי. "אריק מהדרום" צודק שיש עוצמות שונות של אינסוף (כפי שציין "ארץ השוקולד"), אך טועה לגבי הדרך להגיע אליהן.
להלן ניתוח מדויק של הטענות שעלו בדיון, בחלוקה למתמטיקה וכלכלה:
1. השגיאה המתמטית של אריק: מכפלה של אינסוף
אריק טוען שניתן להגדיל אינסוף אם מכפילים אותו במספר גדול מ-1 (כמו תשואה של 8%–12%, כלומר מכפלה ב-1.08 או 1.12).
2. עוצמות של אינסוף (הרציונליים מול הממשיים)
הגולש "ארץ השוקולד" צדק – יש עוצמות שונות של אינסוף (משפט קנטור). גיאורג קנטור הוכיח שיש אינסוף "בן מנייה" ואינסוף "אינו בן מנייה".
3. האם כסף יכול להיות אי-רציונלי?
אריק מציע ליצור מטבע קריפטוגרפי שנמדד במספרים אי-רציונליים. "נפשי תערוג" עונה ובצדק: זה בלתי אפשרי במחשבים ובמציאות.
4. ההיבט הכלכלי: אם יש לך אינסוף כסף, למה להשקיע ב-S&P 500?
הדיון התחיל בשאלה של "נפשי תערוג" – למה לאדם עם סכום לא מוגבל להשקיע במדד מניות?
✅ סיכום המנצחים בוויכוח
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי 
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
בתחנת אוטובוס?
בתור לרופא?
באמת?
ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.
ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.
ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני
תות?
אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא 
60 לשעה
80 לשעה
לא כולל הפסקות אוכל