סדר ט"ו בשבט שנהפך למין סעודת אמנים.

מגיעים לגפן...כלום בשקט שותים ואמא שלי יוצאת בהכרזה:

"שכל מי שצריך פה ימצא מהר את ה*חתן* שלו!!"

אני מסתכלת לצדדים- יכול להיות שהיא רמזה עליי?!?  

(כולם בשולחן נשואים או ילדים)

מצחיקה אמא שלי..

סבתא:"טוב, הרווק הכי מבוגר פותח את הדלת לאליהו הנביא. אבל.. היי, אוי. רק מרב רווקה.. כפרה עליכ תפתחי בבקשה את הדלת.."

~ולמה אוי?~

כי סבתא לא רוצה שאני אתחתן בקרוב

ויש גם את המשפטים של אחותי הקטנה:

"מרב, מתי תתארסי?"

כשיהיה לי עם מי.

"אהה. רגע, בעצם מה זה להתארס?"

ושל היותר קטנה:

סיפרתי לה שחברה שלי מתחתנת[חברה ממש קרובה שהיא מכירה אותה ממש טוב] ושעכשיו היא לא תגור יותר בבית שלה.

אני:"את רוצה שאני גם אתחתן?"

היא: |מתלהב| "כן!!!"

אני:"אבל אז אני לא אגור יותר בבית שלנו.."

היא: |חושב חושבחושב| "אה. אז אל תתחתני"

ת'אמת?

כולנו התחתנו בגיל הזה.

אני נשואה כבר 14 שנה, אחותי נשואה שנתיים ועוד אחות מאורסת..

כמה טוב שיש בחורים בגן

מספרים על שני בינישים מישיבת שדרות שאחד שאל את חבירו:

-תגיד, אתה שומע?

-תראה, בד"כ אני לא שומע. אבל אם נגיד נופלת פצצה ברור שאני שומע!

 מה כ"כ "מקפיץ" אנשים בברכה או באיחול לזיווג?

למה להסתכל ולפרש את זה בצורה כ"כ שלילית שהכוונה היא לעקוץ או משהו כזה?

אדרבה, אלו אנשים טובים שמצבינו נוגע להם, והם באמת רוצים את טובתינו.

אז בפעם הבאה, לא "לפתוח עיניים", לא לרצות "להיבלע באדמה" אלא פשוט לענות "אמן"!

כשאחות קטנה מתחתנת לפנייך..

לפעמים הם מתייחסים עלי כמו אל מסכן שצריך לרחם עליו.

אז אני לא מסכן ואני לא רוצה שירחמו עלי, זה שירחמו עלי זה אולי רק יעכב את החתונה וודאי לא יזרז אותה.

ואכן אני משתדל לענות אמן בשמחה לאיחולים מהסוג שתארת, במיוחד שמדובר במישהו שבאמת אכפת לו,

ושהוא פונה בנושא אישית אלי.

עם זאת, ישנם רגעים מעצבנים/מאתגרים. זה לא סותר.

רוב המצבים האלה קורים שהאנשים הנ"ל פשוט עושים מהעניין רעש ומסבים את תשומת לב כולם אל הרווק.

גם אם הכוונה טובה, הרי שהמעשים הללו אינו רצויים .

לא תמיד כוונות טובות מספיקות, צריך להפעיל גם את הראש,ואינטיליגנציה רגשית  מידי פעם.

(אגב ,פעם אחת בחיים ראיתי בצורה מוחשית מה זה "המלבין פני חברו ברבים",

וזה היה באירוע משפחתי שאחד הדודים הכריז בקול תודה ל*** שארגנה פה את כל האירוע,

וכולנו מאחלים לה שתמצא את זיווגה בקרוב.

כמובן שכולם עונים "אמן" בקול ובכוונה גדולה.

פנים לבנות כמו שהיו הפנים שלה באותו הרגע  לא ראיתי בחיים.)

ומסכנה..

זה לא היה בענין זווג אלא בענין ברכה לזש"ק

דוד של בעלי באחת הבריתות החליט לברך אותנו לעיני כל הקהל ובקולי קולות

כולם הסמיקו עד שרשי שערותיהם חוץ ממני

הוא עשה את זה בכזה אכפתיות וטוב לב ובאמת מרצון טוב (איש תמים כזה)

נהפוך בעצמנו להיות אותה המפלצת...

אני פשוט רואה את התופעה הזאת גם אצל

אנשים ומשפחות שאני תופס כאנשים רגישים

ועירניים...

שלושה זוגות סביבי.

ואני בדד.

אז אחרי העליה הגבאי עשה לו מי שברך רגיל אמנם אבל הסתיים בתוספת של 4 מילים: "וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו ויזכה להתחתן בשבוע הקרוב עם כל ישראל אחיו ונאמר אמן".

רק אני ועוד כמה בודדים שמנו לב למילים המודגשות...

כנראה באותו שבוע היו לגבאי כמה תוכניות בשביל עם ישראל...

הוא התכוון לזה:

""צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו" - "ביום חתונתו" זה מתן תורה. ו"ביום שמחת לבו" - זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו ". (תענית כו: ).

כשדודה באה אלי בחתונה ועושה לי נווווווווווווווווו מה איתך???

אני בא אליה בהלוויה ושואל אותה נו דודה מה איתך?

כשהיתי רווק, ב"מי שברך" שאלו אותי לשם האשה..

אני במכולת, מדבר עם אמא שלי בטלפון לדעת מה לקנות, לידי מישהו מהשכונה,

שהייתי מדריך של הבן שלו לפני 8 שנים.

"עזוב את אמא,לא הגיע הזמן שתשאל את אשתך מה לקנות?"

וכן, בטוח.

אני כבר למדתי להנות מהקטעים האלה..

בעיקרון אני עונה לכאלה "אולי אם היית מציע מישהי הייתי מדבר איתה"

אבל במקרה שלו יש לו בת בערך בגיל,

(לכל שדכני הפורום,זה לא מתאים, תודה על המחשבה)

אז העדפתי הפעם לשמור על זכות השתיקה..

ושואלת ב"יחנאות" ששמורה רק לה: "נו.. אז יש חדש?"

(פפפפפ)

ואני עונה: "יש שיר, שיר חדש" והיא מסתכלת עלי במבט מאוכזב: "נו באמת, אני שואלת אם יש חד-ש! (והטון עולה לנודניקי כזה, דמיינו) ואני עונה לה שוב: "כן, אומרים שיר חדש נשירה לו, אז כן! יש חדש!" לבסוף היא פשוט הניפה את ידיה בביטול ואמרה: " נו נו, לא רוצה להגיד אז לא" (ברקע אני נשפכת מצחוק ורואה בזווית עיני את אבא שלי מבליע חיוך שלא רצה ככ להיבלע)..

ניקיתי בית והאמא של בעלת הבית (אמא פולניה ברמ"ח ושס"ה!)

עומדת עלי כל הנקיון. הרגשתי את ההשגחה הפרטית יותר מאי פעם.

בכולופן.. באיזה שהוא שלב היא מתחילה לברר על המשפחה שלי..

"אה, יש לך אחים רווקים??"

"רגע אז בן כמה הוא?"

ואחרי 2 השאלות האלה-

"יופי, אז יש לי מישהי בדיוק בשבילו!"

חשבתי שהיא צוחקת.. והיא ממשיכה ברצינות- "היא בחורה מדהימה.............................................." וכו' וכו'

"תשמעי, לא נראה לי קשור.. אני לא מכירה אותה ואת לא מכירה אותו.."

והיא מתעקשת על זה..

החלטתי לזרוק לה עוד 2 משפטים על אח שלי בשביל שתרד מהעניין. זה עבד

כבר היו כמה שרשורים בפורום שאנשים אמרו שהם לכלכו על עצמם/אחרים

כדי להיחלץ מהצעה/קשר שלא היה להם דרך אחרת להיחלץ.

אז הכל טוב ויפה,רק ששמועות כטבעם של שמועות לעבור מפה לאוזן,

ופתאום יצא שהפצת שמועות לא טובות ולא נכונות על עצמך וכל מי שמברר 

עליך מגיע בדרך כלשהיא למידע הזה.

מוות וחיים ביד הלשון.

(לא יודע אם אמרת על אחיך שקרים או דברי אמת, בכל מקרה ממליץ לשים לב.)

היא תיארה את הבחורה וזה היה לא בכיוון בכלל!

כמה משפטי אמת על אח שלי הבהירו לה כמה זה לא קשור..

(עכשיו כשאני קוראת מה שרשמתי, באמת נראה כאילו המצאתי לה משהו..)

ובכ"ז, תמיד טוב לשים לב.

(אנלא זוכר אם בפורום או שמישהו במציאות אמר לי שאיזה בחורה ממש רצתה להמשיך איתו קשר,

אז הוא אמר לה שהוא לא מתפשר על טלויזיה בבית (שהוא רוצה שיהיה) ודברים בסגנון..)

לא ניפגעה מימך,צריך לפעמים לדעת להכיל אנשים מבוגרים ,גם אם ניראה

שהם מדיומיינים...זה לא אומר שמותר לנו לזלזל בהם....

הסיטואציה הצחיקה אותי. 

ממש לא זלזלתי בה ובטח לא שיקרתי בשביל שתרד מההצעה.

דיברנו עוד הרבה בלי קשר וממש ברוח טובה, היו רגועים.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.