טיפה חוסר ריכוז ויכולה להיות טעות שלא שמים לב אליה, וגם אם מרוכזים - זה עבודה מאד מדויקת - וודאי שיש טעויות.  "עבודות" חוזרות בדרך כלל מהמגיה - שבעלך משלם לא\ו שיבדוק את הדברי סת''ם 

מגילות אם יש טעות חוזרים לסופר מתקנים ואין בעיה, מזוזות ותפילין לא תמיד מותר (כן ואז זה מבאס כי צריך להכין אחד חדש - ניסיון קשה) וספר תורה - מתקנים בבית כנסת - לרוב לא הסופר שכתב.

אה, ותביני, לכולם יש טעויות... אין מישהו שאין לו טעויות ופספוסים השאלה היא אם זה חוסר שימת לב (החלפת אותיות, דיבוק וכו) או רכישת מיומנות (ואז זה דיבוקים, צורת אותיות וכו') אם הוא בהתחלה אז לא הגיוני שלא יהיו טעויות...

(התחלה - כמה שנים)

מקווה שעזרתי

מידי פעם זה נורמלי כתבת בעלי לא מרוכז כלל בכתיבה? והוא אכן מדבר בזמן כתיבה זה מותר? (אמר לי שהוא אינו כותב את שם ה' משאיר חלקים רקים ואז שהוא צריך לכתוב שם ה' הוא לא מדבר ומשלים את החלקים הריקים) .

אם זה במזוזה המזוזות פסולות ללא שום היתר והמגיה לא יכול לעלות על זה!!!!(גם בתפילין)

זה דין כסדרם וזה ברכות לבטלה!

אם המגיה לא עושה את העבודה כדאי לחפש מגיה אחר לא יודע מה הריכוז שלו זה תלוי בשכיחות של הטעויות מותר לדבר  ואת לא לכולה להגיה - יש המון הלכות וצריך לקבל הסמכה לזה (מקצוע נפרד מכתיבה - לא כל סופר הוא מגיה)

ותבדקי את הקטע של להשאיר את החלק של שם ה', כי זה פסול לגמרי ואין דרך לעלות על זה 

חייבים לכתוב לפי הסדר ולכן אפילו אם יש אות פסולה(בפסול מסוים שנקרא משנה צורה)  או שחסרה אות והמשכנו עוד אות אחת אפילו - אסור לחזור ולתקן - חייבים למחוק את כל מה שנכתב אחרי הטעות ורק אז לתקן ואם יש שם ה' אז או שקולפים אותו או שזורקים לגניזה ומתחילים מחדש. אז אם הוא משאיר את שם ה' ואחר כך משלים זה פסול ושום מגיה לא יכול לעלות על זה וזה ברכות לבטלה, ובית בלי מזוזה ככשירה/אדם מניח תפילין פסולות....

ואין בעיה בספר תורה להשאיר מקום לשמות ולמלא אחר כך, הבעיה קיימת בתפילין ומזוזות בלבד. וגם שם דיבור לא פוסל רק עדיף לא לדבר(ריכוז...)

האם הפרנסה מושפעת מהיראתת שמים שלו? זה חשבונות שמים... לא יודע. האם יכול להיות שבגלל חוסר שימת לב/עצלות הוא כותב פחות/טועה יותר - הגיוני שזה יפגע בפרנסה

קטונתי מלדבר על אנשים אחרים אבל אולי להתייעץ עם רב שמכיר אישית?

לשאלות שלך, כמו שכתב קודמי, וודאי שקורה ויש טעויות, לפעמים טיפשיות ולפעמים מצערות ואפילו כשמרוכזים ולא מדברים זה יכול לקרות. אבל זה חמור מאוד שמזוזה או תפילין כאלה יגיעו לידי שימוש חלילה. 

יש סדר של הגהה, שסופר חייב לקרוא בעצמו את מה שכתב ואח"כ להעביר להגהה. רצוי מאוד כמעט חובה לעשות גם הגהת מחשב. ואחרי הגהה לעשות את התיקונים בנחת ורצוי שוב לעבור. היום מגיהים טובים בישראל זה מוצר נדיר מאוד לכן סופר חייב לקחת אחריות על מעשיו. 

מותר לדבר בכתיבה אע"פ שזה לא מאוד רצוי אבל אי אפשר לחנוק את הבן אדם שעות.

לענ"ד תתני בו אמון מלא ותחזקי אותו ותביעי הרבה הערכה שהוא עובד קשה ומפרנס את המשפחה. 

קודם כל כמו שכתב אילן, נשמח לעזור במה שאפשר. 

לגבי סופרים שזלזלו בו, כאב לי לשמוע אנשים לכאורה יר"ש מזלזלים ביהודי אחר ומלבינים פניו בציבור.

אפילו שזה חמור שס"ת שכתב הסופר לא נבדק כדבעי, במקום להתייחס בכובד ראש ולתקן את המעוות מעוותים עוד יותר על ידי זלזול ולגלוג.

מוזמנת לפנות בפרטי, אולי מעז יצא מתוק 

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.