עד כמה הילדה שלך היא חברותית וזורמת- או שהיא שקטה יותר?

עד כמה יש הזדמנויות בשכונה כדי לשחק עם חברות שהן לא בכיתה איתך? 

הילדות האחרות בכיתה הרצויה במחינתך- עד כמה הן גרות רחוק? אפשר להזמין מישהיא מהן לצהריים או ללכת אליה? 

הילדה שלי היא מאוד חברותית, אבל עדינה וקצת רגישה. בפועל- זה מתבטא בכך שמאוד אוהבים אותה, אבל היא לא דוחפת את עצמה למרכז העניינים וגם לא לשולי העניינים, אלא מעדיפה להישאר בצד כשמרגישה לא לגמרי בנוח.

מבחינת הזדמנות לשחק עם ילדות אחרות- תמיד יש. רובן גרות יחסית רחוק מאיתנו, אבל אפשר לייצר הזדמנויות, באופן עקרוני בכל מקרה. תמיד אפשר להזמין חברה או ללכת אליה. אבל בכל זאת- זה לא אותו דבר כמו ללמוד ביחד בטותה כיתה.

הילדות שנרשמו לאותו בי"ס- אחת מהן גרה די קרוב, השניה לא. אפשר להזמין, כמובן, אבל לשחק כל הזמן עם אותה ילדה או שתיים זה נראה לי קצת מצומצם

שאליו הולך מיעוט הבנות ? מן הסתם כרוך בנסיעה?

זו באמת שאלה.

אבל השאלה הגדולה היא איזה בית ספר יתאים לה ביותר?

וגם עד כמה אתם מסתייגים מבית הספר אליו הולכות רוב הבנות.

אני מבינה מהחשש שלך שזה יגרום לה להתנתק מרוב החברות בישוב שסה"כ החברויות הללו חיוביות וחשובות לכם ולה כמובן.

אם כך צריך באמת לשאול את השאלות לעיל.

אם זו סה"כ הסתייגות קלה, לענ"ד חבל לנתק אותה מרוב החברות בישוב. מה גם שבהמשך מן הסתם יצטרפו כולן לתנועת נוער משותפת.

אני מבינה גם שהיא חוותה מעבר דירה רק שנה קודם - אולי גם מהבחינה הזו רצוי לגרום לה למינימום זעזועים.

מקווה שעזרתי. ב"ה שתצליח היכן שתחליטו שתלמד.

אה ועוד דבר - שייך אולי לשתף אותה בהתלבטות ?

ההסתיגות שלנו מביה"ס היא לא כ"כ קטנה. אבל מבחינתה היא תסתדר בכל מקום, היא כזו. 

טוב, בכל מקרה תודה.

ה' יעזור לנו לקבל החלטה טובה ואמיתית.

ילדים בכיתה א' מסתדרים גם במקום חדש.

לפי מה שתארת הילדה זורמת,אז לא נראה שהיא לא תסתדר .

לי היה סיפור ממש דומה בכיתה א'-

בגן חובה למדתי בגן חרדי (הגן הדת"ל לא היה מוצלח),

ובכיתה א' הלכתי לבי"ס שהלכו איתי שלוש בנות מהשכונה (שלא הכרתי, ושלא היו בסגנון שלי כך שלא ממש התחברתי אליהם אח"כ) והיה מרוחק- נסיעה באוטובוס.

אני גם לא הייתי ילדה ממש חברותית, בניגוד לביתך..

בעקבות זה אני יכולה להגיד שבכיתה א' מתחילים משהו חדש, ולכן בד"כ זה פחות עקרוני אם מגיעים כשמכירים בנות או לא, ממילא הכל צריך הסתגלות חדשה, וזה רק תוספת של הסתגלות (אומנם עדיף משהו מוכר, אבל האמת היא שמתרגלים מהר, כך שזה לא נורא) מהבחינה הזו היה לי בסדר גמור.

חשוב שיהיו חברות טובות מהאיזור- כאלה שביתך תוכל לשחק איתם בצהרים סתם ככה, ולכן טוב שיש כמה חברות מהאיזור (תנסו לדאוג שהם יהיו באותה כיתה אם אפשר) בנוסף כדאי מאד שתעודדו את בתכם להזמין וללכת לחברות מרוחקות מהכיתה, לצהרים או לישון (אני הלכתי הרבה פעמים לחברות, ובנות גם באו אלי, וזה היה בסדר גמור)

ואגב, להרבה ילדות בגיל הזה יש חברה אחת טובה, שהם משחקות בעיקר איתה. גם בנות שיש להם כמה חברות באיזור מגוריהן הרבה פעמים מעדיפות את השכנה שלהן או זאת שהם הכי מסתדרות איתה, כך שזה ממש לא מצומצם.

בכל אופן, בית הספר משפיע מאד על הילדים בגיל הזה, כך שזה כן פרט חשוב. אם הנתונים הם כמו שהצגת אותם מבחינה חברתית, ואתם ממש מסתייגים מבית הספר השני, בד"כ במקרה כזה עדיף לשלוח לבית הספר שאתם מעדיפים.

לי זה היה נסיון טוב, ואני לא מתחרטת שהלכתי לשם (ולשם השוואה, שכנים שלנו שהיו באותה התלבטות שלחו את הבן שלהם שהיה מבית דומה לשלי ועם אופי דומה, לבית הספר השכונתי, והם התחרטו על זה מאד. זה לא היה טוב לבן שלהם)

והכי חשוב, איזו החלטה שלא תקבלו, צריך הרבה תפילות..

חשוב מאד לשלוח לבי"ס שאתם מאמינים במסרים שלו.

אנחנו שלחנו כמה ילדים לבתי ספר שונים / מרוחקים עם חבר אחד מהישוב, ואפילו בלי חברים מהישוב שלנו. 

חלק מהילדים שלחנו מכיתה ד', חלק מכיתה א'.

לכולם היה טוב, ב"ה. מצאו הרבה חברים חדשים.

יש חברה של הבוקר ויש של אחר הצהרים.

לעיתים נשארים אצל החברים מבית הספר. לעיתים מזמינים חברים לישון אצלנו.

אם הנושא חשוב לכם - לכו על זה.

בהצלחה!

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...