אז כאילו את מרגישה שאת כביכול "מאשרת" את דבריו?

הרב הזה הוא ת"ח? את חייבת בכבודו מצד ההלכה?

זה נשמע לי קצת לא מתאים, מין נתינת אישור לרב.

לפעמים נפלט..

..אבל יש מצב שאמרתי את זה כבר המון פעמים בלי לשים לב

?אני מאלה שיושבים בשיעורים וכשהם מבינים משהו או מסכימים עם הנאמר הם מהנהנים בראש בהתלהבות..מכירים

זה התחלופה שלי ל"נכון"

או באדם שמכנים אותו רב, והוא סה"כ מרצה שזה התואר שלו...

אבל אם הוא לא תלמיד חכם (שיודע לפסוק הלכה ובקיא בכל מקום בש"ס) אז אני לא בטוח שהוא נחשב לתלמיד חכם. 

בכל מראה נראה לי לא ראוי

אני מדבר איתם על משהו והם אומרים לי "לא נכון"

- לא אומרים "לא נכון לאבא"

-טוב אז נכון

-גם לא אומרים "נכון" לאבא

-טוב אז כלום...

(וזה מפורש בשו"ע, זה נקרא להכריע את דבריו, כאילו הוא צריך את האישור שלך)

כשאני מתווכח עם אבא שלי אני אומר - כך וכך נראה לי 

אבל אולי גם זה אסור

לא אומרים לאבא- אתה טועה

אומרים- ככה נראה לי, או ככה למדתי, או קשה לי עם מה שאבא אומר כי כך וכך 

לפעמים אומרים בשיחה "אתה צודק" 

כשמתכוונים לומר "הדברים שאמרת מתיישבים לי על הדעת\ על הלב מאוד" - ואז מכובד יותר לומר ככה 

ראוי לומר לרב\ לאבא- הדברים של הרב נכנסו לי ללב. זה מתיישב לי 

עד שהגמרא מגיעה לניסוח של אבא של נועם.

אני פשוט לא זוכר אם אחד מהם הוא "כך נראה בעיני"

שמעתי השבוע ממישהו שאני מכירה דו שיח כזה:

"אבא, למה אתה הולך למסיבה אצל סבתא הרי זה סעודת מרעים, ואתה בשנת אבל" (אמו שהזמינה גם בשנת אבל)

-"אמא אמרה לי לבוא, וזה דאוריתא, סעודת מרעים זה דרבן!"

(הוא אמר את זה בכזו החלטיות, שהתפעלתי, איזה דקדוק בהלכות, רק מדקדק אמיתי יגיע למסקנה שכזו, המניעה מלהגיע לשם היא כביכול "מקפידה יותר", בפועל- ההיפך)

אבל על פניו -אסור להקשיב לאבא ואמא כשהם מבקשים לעבור על עבירה דרבנן. (שו"ע מפורש)

,אני יכולה לברר.

אפילו שאני די בטוחה בזה, אחפש את המקור.

אמר לו אביו לעבור על ד"ת בין מצות עשה בין מצות לא תעשה ואפילו מצוה של דבריהם לא ישמע לו

קרא את תגובתי הקודמת

הזו?

זה אמנם נשמע מרגש ויפה

אבל אם אמא שלו היתה אומרת לו לטלטל מוקצה או לאכול עוף עם חלב? הרי גם אלו מדרבנן....

אבל בשם רב גדול וידוע. שהתיר לאכול משהו שאיסורו דרבנן כדי לא להלבין פניו של המארח - שזה איסור דאוריתא. הבעיה היא שלא זכור לי בשם מי זה היה! זה נשמע למישהו מוכר?

עכשיו זה הולך לשגע אותי...

היא לא אמרה לו לעבור על עבירה, היא ביקשה ממנו לבוא לראות את אחותו (ביתה) שבאה מחו"ל, לערך פעם בשנה. זה הכל... היא לא העלתה בכלל את הנושא, ביקשה ממנו בקשה. מולו, עצמו, עומדת דילמה, האם לעשות את רצונה של אימי, או לא להשתתף. זה שלו עצמו בלבד, היא לא חייבה אותו לעבור על שום עבירה, ולא נכנסה לזה בכלל. הובנתי?

שבו האם אומרת לבנה - הכנתי עוגת גבינה, בבקשה בוא וטעם ממנה, כאשר הבן בשרי. היא לא אמרה לו "בבקשה תעבור עבירה - תאכל עוגת גבינה אחרי שאכלת בשר". היא מבקשת לאכול עוגת גבינה - זה לא חטא בפני עצמו.

מה ההבדל?

אם אסור מדרבנן - כיבוד הורים לא דוחה את זה, וזה בכלל לא משנה אם האבא ציוה לעבור, או שיצא במקרה שהוא צריך לעבור.

הדוגמא בגמ' היא שהוא כהן ואבא שלו מבקש ממנו להביא לו את מה שנאבד לו, והאבידה נמצאת בבית הקברות. האבא לא ביקש דבר אסור, זה נהיה ממילא.

איזה אבא מגניב!!!

הבעיה לא שם, הבעיה היא ב"לא להסכים איתו" וממילא כל חריגה מכך, תוביל להסכמה בפעם אחרת, מה שאומר ש... |זה מידי להלילה|

העניין הוא איך עושים את זה,  כי גם יש דרך להעמיד רב על טעותו.

ואני חושב שאם להורים זה נחשב לחוסר כבוד לאשר את דבריו, למה שלרב זה יהיה אחרת?

כי זה לא מכובד שאת תאשרי את דבריו. זה לא תפקידך, ולא מעמדך לתת אישור לדבריו.

תארו לעצמכם, הרב מרצה בפני קבוצה של אנשים,

ופתאום מישהו שואל: "מי ער?"

תפסיקו להאשים את ה״שעה״

בלקסיקון שלהן 

היכן התפילין?

.

לא הכל חומרי בעולם הזה

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל