http://toravoda.org.il/node/2452
מצאתי את זה במקרה, אין לי מושג אם זה ידוע או לא חדש או לא.
רציתי לדעת מה אתם חושבים\מגיבים!
http://toravoda.org.il/node/2452
מצאתי את זה במקרה, אין לי מושג אם זה ידוע או לא חדש או לא.
רציתי לדעת מה אתם חושבים\מגיבים!
נכון שבנ"ע של פעם היא לא של היום, אבל ככה זה הדורות משתנים, וכן בנ"ע גם בחיי הייתה ועדיין פרק מאד משמעותי!!
אני כמדריכה בבנ"ע עוד שניה הייתי כועסת......
חבל מאוד שכותב המאמר לא מעריך אותנו קצת יותר.
אני לא יודעת איך זה אצלכם אבל אם הסניף שלי לא היה אז כל העיר שלנו הייתה נראית אחרת.!
כשקראתי את הטענה שבנ""ע של היום יותר דתית מפעם- נשארתי עם פה פתוח.
עד כמה שאני רואה ויודעת- בחלק מהסניפים בארץ (לדעתי, אפילו הרוב) ממש לא מתקיים מצב של "תורה ועבודה". שום עבודה , ותורה- בכלל כוכב לכת אחר מהם.בנות הולכות עם בגדים שלא הייתי לובשת גם לבד,בבית, בחושך, ובנים רק כל היום "הבנות הבנות" - וגם הבנות ככה, אפילו יותר.
לא מסכימה עם הטענה של הכותב אפילו לא לרגע.
נכון, יש את הסניפים שאת מתארת, שבהם המעשים הללו הם עבודת קודש. אבל, רוב הסניפים בארץ- לא כאלו, וברוך ה'- רוב הילדים בתנועה לא באים מבתים כאלו. ועדיין, מה שתיארתי- נורמטיבי אצלם לגמרי.
אז נכון,הכול יחסי. אצלכם, אם בנות באות עם בגדים צנועים- זה יחסית נדיר. אבל, הם באו מבתים כאלו. רוב הבנות והנערים לא באים מחינוך כזה, לכן אני מסתייגת ממי שהולך ככה.
לדעתי אפשר להשוות את זה לאדם פשוט- אף אחד לא יתפלא אם הוא ילך בבגדים פשוטים,אבל אם הוא ילך בבגדים מהודרים- זה יהיה טוב מאוד ומשמח.
אבל אדם מכובד, שילבש בגדים פשוטים- זה כבר יהיה מוזר ואנשים אולי קצת יתרחקו ממנו.
הכול יחסי.
הרעיון של השרשור הראשון שלי נועד לחלוק על דעת הכותב, לא להשמיץ את בנ"ע![]()
זה מה שאני רואה, אולי (וכנראה) במקומות אחרים ממני זה שונה.
ואני חוזר ואומר שוב ושוב:
בני עקיבא זאת תנועה שמזמן כבר ירדה מהפסים...!
שהייתי מדריך באריאל הייתי באותו חדר עם מדריך מבנ"ע
ולמעלה מחצי שנה רק התווכחנו על מהות התנועות והיתרון של כל אחת
לעומת השניה
ואני אמרתי לו וכך גם אני חושב היום: היתרון היחידי כיום של בנ"ע
הינו בחו"ל ובסניפי עולים/שכונות מצוקה
שבהם באמת המצב מזעזע ואם הם לא יהיו שם הם יהיו במקומות גרועים בהרבה
אך מנגד את רובו המוחלט של הנוער היא רק מתדרדרת...
ומוכיח זאת כותב הקטע שבמקום לשמוח על כך שהציבור והנוער הפכו להיות תורניים
וערכיים יותר, רק מתבכיין על העבר ועל הריקודים המעורבים
והבנים-בנות של פעם...
כזאת תנועת נוער אתם רוצים שתהיה התנועה הגדולה בישראל???
שתחנך את ילדכם לחיים של חברה מעורבת ושהעיקר בחיים הוא למצוא חן בעיני המין השני???
וזה עוד הרבה לפני שאני מדבר על כל מה שהולך שם במחנה סיירים...![]()
נפרד. דתי מאוד.
שלא רוקד מעורב. שעומד בערכים שלו. שמאמין וממש את הערכים של בני עקיבא.
שלא בורח, מתפלג ומתחבא בפינה כשהוא רואה אתגרים.
שלא ממלמל שטויות על עזרה לעם ישראל כשהוא מתחפר בחור שלו.
שמתשתייך לתנועה. בא לפעיליויות- אבל באופן נפרד וצנוע.
שבמחנה סיירים, כן ההוא הידוע לשמצה, נמצא בעדה הנפרדת- כשרוב גדול של החניכים באמת נמצא שם.
די לעצום עיניים. כולם יודעים ולכולם ברור שהאשמים המרכזיים במצב של בני עקיבא הם תנועת אריאל ולא אף אחד אחר.
(וד"א- הסניף הזה ממש לא מושלם ויש בו הרבה מה לתקן)
מישהי=)
לפני שקראתי את הכתבה הזאת (ולמען האמת גם אחר כך) ראיתי את התנועה כמקום שיש לה הרבה מה להשתפר בקטע הזה.. ופתאום הוא מגיע וטוען שבני עקיבא תופסת כיוון חרדי?? זה ממש ממש מפתיע, והלוואי שזה היה המצב בסניפים.
מי שכתב את זה כנראה לא מודע למצב האמיתי. ואם ככה אנחנו נראים מבחוץ, אז זה מעודד.
אני חושבת שהלוואי שבני עקיבא הייתה כמו שהוא תיאר אותה! שהתורה הייתה באמת תופסת את המקום העיקרי. כמו שצריך.
ועוד משהו, הוא כותב בצורה מאוד ביקורתית. ולדעתי הוא לא מבין, שהדור של היום הוא פשוט לא הדור של פעם. כן, הגיע הזמן שאנשים יפסיקו להתרפק על העבר, ויתחילו לחיות את ההווה. בדור שבו לכל אחד יש את הכל בפלאפון שלו, כל העולם במכשיר אחד קטן, אז ברור שצריך יותר הפרדה ויותר שמירה. תתעורר..
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...