גם לי יש שליה קדמית 

בהריונות הקודמים לא היתה לי ולא הייתי מסוגלת לישון על הבטן בלי להרגיש

עכשיו- אני מתביישת לומר שאני ישנה על הבטן ולא תמיד מרגישה (אני בשבוע 25)

לדעתי, כשיש שליה קדמית לא תמיד מרגישים תנועות, כך גם הסבירה לי הרופאה

לא כדאי להלחץ

בכל אופן-אם זה קורה לך במשך יותר מכמה ימים- גשי להבדק!

בשלשת ההריונות השילייה קדמית, כך שאני לא יודעת לומר מה היה קורה במקרה של שליה אחורית...

בהריון הראשון, בשלב קצת יותר מתקדם משלך) הגעתי פעמיים לבדיקה בגלל שלא הרגשתי תנועות הרבה זמן, ב"ה הכל היה בסדר...

מה שלמדתי מהרופאה זה: לכל הריון ולכל עובר יש דפוס תנועות שונה. תפקיד האישה לגלות את ה"אופי" של התנועות בהריון הנוכחי. כל חריגה קיצונית מה"אופי" הרגיל חשודה (גם עם יש יותר תנועות מהרגיל, או שהן חזקות מהרגיל...), וממולץ לבדוק זאת...

אומנם, זה מאוד מלחיץ אם לא מרגישים את העובר במשך יום שלם, אך אם את יודעת שזאת המציאות הרגילה בהריון הזה, התפקיד שלך הוא לא לדאוג!

בשלב יותר מתקדם, יום שלב בלי תנעות, הוא כן מדאיג. אבל בהחלט יתכן ימים יותר "שקטים", עם תנועות חלשות או רחוקות. כל עוד זה מתאים ל"אופי" של ההריון.

כך אני נוהגת.

מקווה שהועלתי במשהו...

בעיקרון כמו אצל מבוגרים אפילו ילדים יש כמה שעות שישנים בו ביום/ בלילה

על אחת כמה וכמה אצל עוברים שכל כמעט משך היום/ הלילה הם ישנים וטוב להם כך...!!

אז כדי לדעת אם הכל תקין צריך לאכול משהו מתוק כמו שוקולד וכד' וכך ניתן להעיר אותו מהשינה העמוקה...!!

אני אף פעם לא בודקת לפי השעון או לפי הספר אני מרגישה מידי פעם תנועות זה מספיק לי!!

רק אם חלילה היה כמה ימים רצופים כדאי להתיחס בכובד ראש!! במיוחד אם את יודעת את הסיבה למסיבה...!!

נסי להיות רגועה (חשוב טוב ויהיה טוב !!) זה יעזור גם לך וגם לעובר!! ואת תראי תוצאות מפתיעות!!

בהצלחה יקרה!!

אני זוכרת שניסיתי לעקוב (וגם, לא רשמתי או משהו, רק ניסיתי לספור את הבעיטות במהלך שעה), אבל תמיד יש עיסוקים שצריך לעשות, או שפשוט לא זכרתי לבדוק.

אני בטוחה שזה מנע ממני הרבה דאגות מיותרות

אני בשבוע 24, אוטוטו 25 (גם עם שלייה קדמית). 

ב"ה מרגישה המון תנועות. אבל קורה המון המון ששעתיים אני לא מרגישה.

איך יודעים מתי צריך להיבדק?

זה דבר ידוע שכשיש שליה קדמית, מרגישים את התנועות פחות בעצמה.

אף אחת לא מדברת על לא לעשות עסק בכלל- אבל הסיכוי שהעובר יהיה במצוקה או בסכנה הוא ממילא לא כ"כ גדול.

לכן אנחנו מנסות להרגיע...

אבל לכולנו קורה שאנחנו לא מרגישות את העובר בשלבים מסוימים ביום. כדאי למצוא את האיזון כדי לא להילחץ סתם.

ותדירות לאורך כל ההיריון....

יותר מההיריון הקודם!

לא מבינה איך, כי כולן אומרות שאמורים להרגיש פחות.... אבל, עובדה,

כך שלא הייתי מסתמכת על זה ואומרת שאפשר להיות רגועה כשלא מרגישה תנועות בגלל שזו שליה קדמית.

מנסיון של שיליה קדמית. צריך למצוא את התנוחות שבהם מרגישים תנועות. (מעקב תנועות מתחיל בשבוע 25 לפני כן זה בסדר אם לא מרגישים וגם בהתחלה לוקח זמן למצוא את התנוחה)

לאחר שאת כבר יודעת באיזה תנוחה את מרגישה את התנועות ואכלת מתוק ובמשך שעתיים לא הרגשת תנועות (שעתיים של מנוחה, שתיה ואכילת מתוק- לא שעתיים של פעילות) אז צריך להתחיל לדאוג.

בהריון הקודם (עם שיליה קדמית) לא הרגשתי תנועות הרבה זמן ואז הרגשתי קצת- למחרת הלכתי להבדק והיה לי מיעוט מי שפיר- העובר לא הצליח לזוז.

וזכותך המלאה לקחת בעירבון מוגבל.

אני מסכימה עם 770מ. לחלוטין. המעקב האובססיבי אחרי תנועות בד"כ לא עוזר, במיוחד ומאחר ובמהלך היום העובר יושן .

אני מסכימה שלקראת סוף ההיריון צריך לשים לב יותר, אבל גם אז מעקב תנועות אובססיבי עלול להזיק לאמא, במיוחד בהיריון ראשון, שדואגים בו מכל שטות.

כל שעתיים, לא הגזמת? אולי  הייתי עוקבת באוססיביות אם הייתי עקרת בית, ולא היו לי דברים לעשותץ מלבד לנוח ולספור תנועות.

תגידי את זה לשכנה שלי שהגיעה להערכת משקל בתחילת שמיני ולא היה דופק...

צריך לעקוב במשך היום מידי פעם , אם לא מרגישים תנועות אז לנוח ולשכב בתנוחה שבדרך כלל מרגישים (לרוב צד שמאל) ולאכול מתוק ואם עדיין במשך שעתיים אין תנועות צריך ללכת לבדוק.

אבל לא כל כך הבנתי. אם הן היו מגיעות כבר בהתחלה, שהן לא הרגישו את התנועות, היה אפשר להציל את העובר?

לא רציתי לכתוב את דעתי לפני כן כי לא רציתי לצער אף אחד.

אני איבדתי תינוקת בשבוע 39.

שום מעקב תנועות לא עוזר ולא היה עוזר.

אני לא מאמינה בהוראות האלו, בכלל.

לילד חי, תסלחו לי, לוקח 4 דקות מרגע שמפסיק לנשום ועד שאין כבר ח"ו מה לעשות.

עד שתרגישי את התנועות, עד שתלכי להיבדק, עד שיכניסו אותך...

נו באמת

שתבוא פה מישהי אחת ותגיד שמעקב תנועות הציל לה את התינוק. אז אני אתנצל ואקפל את הזנב.

לי לצערי הוא לא הועיל.

ואני דוקא התחזקתי מהנקודה הזאת ולמדתי שמה שהקב"ה רוצה יקרה. כמובן שצריך להשתדל, אבל יש מקומות שההשתדלות לא תועיל.

כל הריון שנגמר טוב נגמר בנס.

זהו, סליחה שפרקתי.

קודם כל שבעז"ה תזכי לחבוק ילד בריא ושלם בקרוב.

רק רציתי להגיד שאני מכירה מישהי ששמה לב במעקב תנועות שחוזק התנועות יורד ושיש פחות תנועות ואכן ראו באולטרסאונד ובמוניטור שהעוברית במצוקה.

ב"ה הצליחו להציל אותה. יילדו אותה מיד וטיפלו מהר בילדה.

לכן צריך לעקוב לא רק על מספר תנועות אלא גם על חוזק תנועות וכל שינוי קל בתנועות הרגילות.

הנה סיפור שכבר כתבתי פה בפורום במסגרת "נס חנוכה..." על ההיריון הראשון שלי:

זה היה יום ראשון. נסעתי לבדיקה שגרתית אצל הרופאה שלי (שבוע 38).

כשהייתי על האוטובוס, בדרך למרפאה, כשבחוץ גשם זלעפות, התקשרו אליי מהמרפאה ואמרו לי שהתור מבוטל כי המרפאה מוצפת במים. אמרתי להם בקול מתחנן: "אבל אני כבר בדרך, באוטובוס!!!". אמרו לי: "אז תחזרי בחזרה הביתה..."

התבאסתי קשות....

יום למחרת התקשרו לקבוע לי תור ליום רביעי בבוקר.

כשהגעתי לתור, חשבתי על זה שאולי לא הרגשתי מספיק טוב את התנועות של העוברית הקטנה יום לפני כן...

ממש כבדרך אגב, ובלי לייחס יותר מידי חשיבות לעניין אמרתי את זה לרופאה.

הרופאה אמרה שבאולטראסאונד רואים קצת האטה בתנועות. לא נראה לה שזה משהו משמעותי, אבל בשביל השקט הנפשי שלחה אותי למוניטור במוקד....

סיפרתי לבעלי את העניין והוא התעקש להגיע למוקד. אני התעקשתי בחזרה ואמרתי לו שאין צורך, כי מיד אחרי המוניטור אני הולכת ללימודים וחבל שיפסיד יום עבודה... ההתעקשות שלי לא עזרה.

הגענו למוקד, עשיתי מוניטור - היה לא תקין.

ביקשו שאוכל משהו מתוק.

אכלתי וחזרתי... היה שוב לא תקין...

שלחו אותי לבי"ח...

שם זה היה סיפור קצת ארוך ולא אלאה אתכן...

אבל מסתבר שבאמת הקטנה הייתה במצוקה, והייתה לה האטה בגדילה (נולדה 2400 בשבוע 38), והיא איבדה הרבה דם והייתה צריכה לקבל כמה מנות...

אם לא היו דוחים לי את התור, כנראה שהייתי ממשיכה את השבוע בלי יותר מידי מחשבות (כי הרי כביכול "רק לפני כמה ימים הייתי אצל הרופאה והכל היה תקין... זה בטח רק הדימיונות שלי והחששות... היריון ראשון... " וכו') וייתכן מאוד שהייתי ח"ו מאבדת את הקטנה...

אגב, לפני כמה ימים היא חגגה יומולדת כך שזה באמת היה נס חנוכה, ברוך ה'.

מרגש היום כמו בפעם הראשונה שקראתי את זה

אז איך באמת עושים את המעקב?

לדעתי (ואין לי שום נסיון רפואי) המעקב חשוב בעיקר בשבועות מאוחרים. אני חושבת שמעקב לפני, עלול ליצור תחושות לחץ ודאגה מיותרים\ כשלמעשה העובר לא תמיד נע ובועט (כי הוא ישן וכו').

אני יכולה לספר על עצמי שבלידה הראשונה הגעתי למיון יולדות (בגלל דימום מאסיבי) והעלו אותי למחלקת נשים, עד שאגיע לפתיחה (רצו שאהיה תחת השגחה, כי גילו שיש לי ירידת מים), בבוקר אמרתי לרופא שלא הרגשתי את העובר כמה שעות, הוא עשה לי אולטרסאונד וראו שיש לי מיעוט מי שפיר, והחליטו להוריד אותי לחדר לידה. ואז... פשוט לא עשו כלום. אפילו זירוז שאמרו שיתנו לי, נתנו לי רק אחרי 6 שעות שהייתי בח. לידה.

אז האם  מעקב חשוב? כן ולא. לא צריך להגזים ולהיות אובססיבים אליו. לדעתי מספיקה שעה קבועה ביום שאפשר לספור בה את מספר הבעיטות של התינוק . לא נראה לי שצריך להתחרפן על זה...

ובטח שלא לתת לאימהות שאיבדו את העוברים שלהם תחושה שזה קרה ר בגלל שלא עקבו אחרי התנועות...

דבר ראשון ברור שיש הבדל בין שבוע 25 שאז בקושי מתחילים להרגיש תנועות לבין שבוע 38.

3 פעמים ביום זה כדי "להכריח" אותך לספור תנועות...

את צריכה לזכור בראש להרגיש תנועות במשך היום תוך כדי דברים, אם אין לך פנאי או שהחלטת שאת לא יודעת אם את מרגישה אז תלכי לנוח תאכלי משהו ותספרי תנועות במשך שעה עד שעתיים. אין מצב שבשעתיים מנוחה (לא שינה, מנוחה שאת סופרת ומרוכזת בתנועות) לא תרגישי לפחות 3. תנענעי קצת את הבטן, זה לא יעשה כלום- לא באגרסיביות. ותנסי להרגיש, לפעמים צריך להניח יד עמוק ואז את מרגישה את התנועות.

הרבה פעמים אישה מגיעה שהיא לא מרגישה תנועות, וכשאני מחברת למוניטור ושמה יד על הבטן קצת עמוק אני ישר מרגישה בעיטות.

yifat_s אני לא מגזימה, יש בנות שכאן זה המקור היחיד שהן מתיעצות ומקבלות עזרה ולפעמים שאננות יתרה שמורגשת כאן באוויר היא לרעתן.

משיח עכשיו ו 770מ - אתן צודקות שלא צריך להילחץ ולהיות אובסיבית, זה לא מוסיף בריאות לאף אחד, אבל שתיכן גם מאוד שאננות בכלל בכל מה שנהוג לעשות בהריון גם לא מתוך לחץ אלא מתוך אמונה והשקפת עולם שלכן אז בבקשה תיזהרו עם העצות שלכן. עדיף לפעמים לא להגיב מאשר להראות בטחון יתר בגלל שאת מאמינה כך, כל אחת חווה שונה שמחות ואסונות ואולי השקפת העולם שלך מאפשרת לך לקבל אסונות בצורה אחת והשקפת עולם של אחרת שתנהג כמוך, היא לא תגיב כמוך אם ח"ו יקרה אסון ואצלה זה יהיה משבר.

צריך ממש להיזהר כשנותנים עצות שנובעות מהשקפות עולם.  (כמו הרב שלי אמר....)

שגם אני שותפה לה-

זה שהרבי אמר לא לעשות בדיקות מיותרות בהריון כמו אולטראסאונד ודומיה-

הוא לא התכוון שיזלזלו בכל הנחיה רפואית שניתנת!!

כדאי לכן לעיין באיגרות של הרבי על נושא ההריון.

מי שלוקח הכל בשאננות ובחוסר אחריות-

זה לא מראה שהוא חסיד גדול יותר.

לפעמים זה פשוט חסיד שוטה.

אני ממש לא שאננה. אני פשוט לא רוצה לגרום לנשים שהן בהיריון דאגה מיותרת, שזה דבר שעלול להשפיע הכי גרוע על היריון. (מצב נפשי רע גורר כמעט בהכרח מצב גופני רע). אני כן אמרתי וחוזרת שוב. לדעתי בשבועות מאוחרים (35+) יש לעשות מעקב, אבל לא להיות אובססיבים כלפיו. לא לחשוב שאם ח"ו התינוק  זז 5 פעמים בשעה במקום 6- אז משהו לא בסדר.

התינוק יכול לא לזוז גם 0 פעמים בשעה, ובשעה שאח"כ הוא יזוז 10 פעמים בשעה.

אני חוושבת שצריך לקחת דברים בפופורציות. לבדוק כל שעתייים כמו שהציעו, זה עלול לגרום לדאגות ותסכול מיותרים וחבל. לדעתי מספיק פעם אחת ביום לבדוק שהעובר בעט 6 פעמים לשעה.

אגב, בכל התגובות שלי סייגתי את דבריי ואמרתי שאין לי כל ניסיון ברפואה, ככה אני חושבת וככה אני נוהגת. אם למישהי בא להלחיץ את עצמה לחינם, בכיף לדעתי זה חבל.

היא טסה לבית חולים . כבר מהמונית התקשרה לחדר לידה למנהל המחלקה (היא מכירה אותו)

מאז שניכנסה לבית חולים תוך 10 דקות!!!! היתה אחרי ניתוח חרום.

והתינוק כיום חי ונושם ובריא בן שנה.

אז כנראה לפעמים כן אפשר להציל. הכל מאיתו יתברך כמובן.

המעקב חשוב אבל לא להיות אובססיבים על זה פעם עד שלוש פעמים ביום האם התינוק זז ובועט זה מספיק!!

ובאמת הדבר חשוב יותר מחודש תשיעי בערך משבוע 37 וכך יכולים להציל חיים אך לא להיות אדוקים משבוע 25 זה מאד מאד

מוקדם הילד יכול לישון כמה שהוא רוצה בזמן הזה וגם אולי כרגע לא מתחשק לו לנוע יותר מידי!! חוץ מזה שהאיזור בו נמצא הוא

מאד גדול בזמן הזה אז לפעמים הוא נע במקום שכרגע את לא מרגישה אותו ולדעתי זה מוגזם משבוע 25 !!

ולא צריך להילחץ!! ולדעת שגם מי שהרגישה האטה וגם מי שלא ח"ו הכל בידי ה' אנחנו אף פעם

לא מנהלות את ההארכות החיים של התינוק הן לטוב והן אחרת ה' נתן וה' לוקח וה' נותן מידו הקדושה והרחבה!!

ומי שהצליחה להציל זה גם מנוהל לפי תכתיב מלמעלה!!

שיהיה לכולנו באמת הריון קל בריא ומשעמם! ולכולן מאחלת מכל הלב שתצאנה בידיים מלאות!!!

הייתי בשבוע 42 וסבלתי מכאבי שיניים. באותו יום שלא הרגשתי תנועות היה לי תור לרופא שיניים. אבא שלי היה אמור לקחת אותי לרופא שיניים במקרה סיפרתי לו שאני לא מרגישה תנועות מהבוקר ועד הצהורים. והוא בוויכוח איתי לקח אותי בסוף למיון נשים. תוך שניות הייתי כבר בניתוח חירום. הרופאים אמרו לי שאם הייתי מחכה עוד 10 דקות לא היה אפשר להציל אותו. אני חשבתי רק על השיניים שלי  וכמעט איבדתי את היקר לי מכל. למדתי מזה לא לזלזל במה שהרפואה אומרת ומנחה אותנו.

אם יש לי רחם אחורי זה אומר שגם השיליה היא אחורית? מישהי יודעת?

אני אוהבת. אולי יש מי שישעמם אותו, נראה לי ענין של מה אתם אוהבים ורגילים.

יש גם מקום בשם שביל התפוזים או משהו דומה, באזור קיסריה, אולי יהיה לכם מענין 

אולי יתאים לכם יותר חיפה.

רכבל, מוזיאונים וכו'.

הילד חינוך מיוחד הולך עצמאית?

ממליצה על חוף גינוסר או חוף אמנון, יחסית סביר מבחינת צניעות אם רלוונטי להיכנס למים.

עם רכב אפשר לעלות לגולן.

לדעתי טבריה משעממת ללא טיולים באיזור.

אם סיבוב של שעה (אולי אפילו פחות) רלוונטי אז שמורת ארבל מהממת.

עין נון נחמד.

הוא בעיקר רוצה פינה שקטה לצפות במסך  אלא אם משהו שמעניין במיוחד בשבילו גינה שווה או חיות. חיות ישעמם את הגדולים..מורכב

רעיונות נחמדים. צריכה לראות מה מתאים..

רכבל הייתי לפני שנים כילדה, היום מרגיש לי מפחיד, לא?

השביל מתחיל צמוד לאתר 'רוב רוי'

חונים שם ויש שביל הליכה סלול ונעים לאורך הירדן עד לסכר.

רמת הנדיב פארק מקסים לדעתי

לא יודעת מה זה אומר משעמם... זה לא אטקציה אקסטרים....

פשוט מקום מאד יפה, עם שבילי הליכה, עם המון פרחים וצמחים ובריכת דגים ויש בכניסה גם מתקנים לילדים לדעתי

חוף יחסית רגוע זה חוף אמנון. במיוחד אם הולכים שמאלה לאזורים שאין שם מציל

בעיקרון יש שם בכניסה גם אזור עם מציל

ויש עוד הרבה חופים עם מצילים לאורך הכינרת.

לא צריך הרבה כדי שיסריח

אז מה? להחליף נעלי בית?

ולמה יש תקופות שיש יותר ריח או פחות?

ואיזה נעלי בית כדאי לקנות בשביל להמנע מהזיעה ו.או הריח?

וקנינו לו משחה שנקראת רעננה. זה מיועד לנטרל ריח רע מהרגליים.

מורחים את זה פעם בשבוע ואין יותר ריח!!

קנינו בעדיקא בשלושים שח .

מומלץ בחום!!

איזה סוג נעליים?

ובלי גרביים בבית

עם גרבי כותנה

כי השעם הזה (כמו טבע הכוונה?) נראלי יכול לגרום להזיע

בעלי עבר לנעלי עור אמיתי וממש שיפר את המצב, לא יודעת לגבי נעלי בית. אולי שווה לנסות טבע נאות.

טבע נאות יקר לי... אבל תודה!

רופאה אמרה שזה התחלה של פטריה.

שלחה אותנו לשטוף רגליים בסבון קשיח, פעמיים-שלוש ביום, עם הקפדה ספציפית על בין האצבעות.

עבר תוך ימים בודדים, ומאז כשמתחיל לחזור, פשוט חוזרים לשטיפות.

כמו כן יש לי משחה שעושה פלאים לרגל, לפטריות  לריח וכל השאר..

מצרפת קישור, אפשר למצוא בכל בית מרקחת. יש לי אותה קבוע בבית.

קרם רגליים טיפולי | 150 מ"ל | מועשר בשמן זית טבעי | 

נראה לי אקנה את המשחה ועוד נעלי בית...

ותראי את ההפרשה הזו או דומה לה תמיד סביב הטבילה והיא שונה ממה שאת רגילה, כנראה שזה הפרשה של ביוץ.

מישהי פה הסבירה טוב- זה ממש נראה כמו חלבון של ביצה.
אגב, תשימי לב לעוד סימנים, דקירות או כאבים באחד מהצדדים בבטן- גם סימן מובהק לביוץ
או לפעמים אפילו כאבים באגן- כמו בעצמות
אם ממש מקשיבים לגוף, יכולים להרגיש, אבל זה לא אצל כל אישה, ולא תמיד...
 

ותמיד זיהיתי ביוץ.

ראשון- לפי הפרשות. כיממה לפני הביוץ יש הפרשה שהיא ממש במרקם של חלבון- נמתחת ושקופה. זה הזמן הכי טוב להיות ביחד..
הפרשות יבשות וצהובות הן לא הפרשות פוריות.
לגבי האם יש ביוץ- אצל פוליצסטיות יש מנעד רחב מאוד של מצבים, החל מכאלו שלא מבייצות לבד וצריכות עזרה תרופתית, עד כאלו שמבייצות, אבל מקבלות מחזור בתדירות נמוכה יותר (אני נניח מבייצת כל 42 יום ולא כל 28-35 )
שבועיים  אחרי הביוץ, במידה ולא נקלטת- מגיע המחזור. ככה שאם את חושדת שזיהית ביוץ- תסמני לך את היום הזה. אם שבועיים אחכ תקבלי מחזור (בתקוה שלא כי נקלטת...) תדעי שזיהית נכון בהצלחה!
 

לא ידעתי.
תודה.

יש בביוץ הפרשות דמוי חלבון, ללא ריח

בכמות גדולה ,נמתח כזה ..

וכשאני בודקת  בבדיקת ביוץ יוצא חיובי

סליחה על התיאור 

הקטע שחייבים להפריד ברזל מחלב זה לא בגלל דרך הייצור, זה מהותי בברזל חלב מפריע לספיגה שלו. אז לא תמצאי משהו אחר.

אבל את יכולה לקחת על הבוקר ולשתות נגיד קפה עם סויה בינתיים, לחכות שעה 

יש אפרוס

זה כדורים די קטנים

נבלעים בקלות

צריך לקחת על קיבה ריקה

אני לקחתי כל בוקר כשקמתי

עדיף עם מיץ תפוזים או משהו כזה כי ויטמין C עוזר לספיגה

לפני שההמוגלובין היה מתחת ל9

נראה לי זה תלוי רופא

לי היה סבבה ,לא היה תופעות לוואי מי יודע מה

יציאה לשירותים הייתה אחרי יומיים במקום כל יום שהייתי רגילה.. יום כן יום לא כזה

אבל לא היה כאבי בטן או בחילות וכאלה

והיה נספג טוב 

כן הצלחנו לסדר הנשה שבעלי מפזר ב7 בבוקר, מקל ילי מאוד ונותן לו זמן משמעותי עם הילדים

עבדתי בעבודות בחצי משרה ו/או בשכר נמוך. זה היה יותר השלמת הכנסה לבית מאשר פרנסה משמעותית.

כי זה לא רק השעות, זה גם להיות זמינה אם קורה משהו וקוראים לך, והייתי יותר זמינה אם ילד חולה או יש חופש. במקרים של חופש או מחלה גם הוא לקח ימים אבל מלכתחילה עבודה תובענית היא פחות גמישה מעבודה כזאת.

את יכולה להיות -

סייעת בבית ספר

מזכירה בחצי משרה או במקום גמיש

עבודה בחנות - אבל אז בדכ צריך לתת משמרות צהריים או שישי

עבודה מהבית - מגייסת למשרות, מתאמת פגישות וכו

עצמאית - אם יש לך רעיון ורצון לעסק

עד מתי נשארים לעבוד בעבודות כאלה...

ואם רוצים לעבוד בעבודה אחרת אחרי שנים, זה יעבוד?

כל זוג ומציאות החיים שלו והצפי לאיך החיים יראו בהמשך, כמובן בהתאם לשאיפות. אם השאיפה שלו להמשיך במצב הנתון ולך אין בעיה עם זה - זה לא ישתנה עד שהילדים יהיו עצמאיים. אם מבחינתכם זו מציאות זמנית אז נושמים עמוק וקובעים דד ליין.

אני חושבת שאם אתם יודעים שזו מציאות לשנה שנתיים זה לא משנה ככ. קשה לי להאמין שלא תצליחי חזור לשוק העבודה אחכ. אולי גם תלוי מה המקצוע המקורי שלך.

אם המציאות הזו הולכת להימשך יותר זמן, אז הייתי בונה את זה באופן אסטרטגי - חושבת במה אני רוצה לעבוד אחרי, כשאשתלב חזרה בשוק העבודה ושואפת למצוא משרות חלקיות שיקדמו אותי לשם.

אם את רוצה להיות מחנכת בביס, אז תמצאי עכשיו משרה חלקית של מורה מקצועית נגיד.

גם משרות מזכירות יכולות לקדם אותך לעבר משהו. כל משרה זוטרה היא בעצם מתחת למשהו גדול ואחראי יותר, ואז זה פשוט עניין של לאן את רוצה להתקדם. 

שיום אחד הוא יוציא את הילדים ויחזור יותר מאוחר?

ואת תביאי בייביסיטר יומיים שתפזר ותוכלי לצאת מוקדם?

ואז עוד יומיים חופשיים.

מורה, אחות, עוס- זה בטוח מתאפשר

ואת זו שחייבת להתגמש?

הסידור הזה מתאים לך שהכל עלייך?

גם בלי קשר לעבודה שלך, מה עם המעבר? זמן זוגי/ פנאי לעצמו / זמן עם הילדים כו

אני חושבת שאם זה מתאים לך אז משרה חלקית של חצי יום, והייתי רושמת לצהרונים אם אפשר כדי לחסוך א. צהריים שחייב להכין כל יום וישאר לך גם קצת זמן לעצמך בין לבין

כי שנינו עובדי חינוך

אבל חמי וחמותי שניהם עבדו כל השנים בעבודות משרדיות עמוסות ומטבע העולם והדברים חמותי הייתה זו שאוספת את הילדים. עד שהיא קלטה שלאח הגרוש של חמי יש יומיים קבועים בשבוע שהוא חייב לצאת מהעבודה מוקדם כדי להיות עם הילדים כי זו המשמורת שלו והפלא ופלא הוא מצליח לצאת בימים האלה מוקדם מהעבודה.

אז היא פנתה לחמי וביקשה ממנו שהילדים יזכו לזמן איתו גם בלי שהם יתגרשו. ובאמת חמי החליט על יום קבוע שבו הוא יוצא מוקדם מהעבודה, אוסף את הילדים ונמצא איתם אחהצ

בקיצור, מה שאני רוצה להגיד, זה שאפשר לבחון מחדש הנחות יסוד. 

אני מרגישה שלאט לאט זה נהיה פחות ברור מאליו שמי שיאסוף את הילדים תהיה האישה.

אני למשל כנראה אצטרך ההפך (בואי נראה איך יסתדר גם עם העבודה שלו חחח)

אבל כן, שמעתי כמה וכמה שאמרו- גברים גרושים מוצאים יומיים בשבוע להגיע בזמן לאסוף את הילדים. אז בוא נעשה את זה *לפני* הגירושים😂

שזה צריך להיות בדיבור ביניכם.

זה מאוד משתנה ממשפחה למשפחה.

אם אחד מבני הזוג חוזר כל יום ב20:00, נראה לי די הכרח שהשני נמצא יותר בבית.

אבל השאלה היא אם זה מתאים לך, ואם את מרגישה שזה חונק / מגביל שווה לדבר על זה ולראות אם יש עוד אפשרויות בשבילכם.

בעלי חוזר בדר"כ בחמש וחצי

והעבודה שלי הרבה יותר גמישה

אז אני מפזרת ואוספת.

מגיעה לעבודה בשמונה וחצי ויוצאת בשלוש ורבע.

אבל עובדת מלא פעמים בשעות הערב (נגיד עכשיו פתחתי מחשב כדי לעבוד)

לדעתי זה שבעלך חוזר קבוע כ"כ מאוחר זה ממש מקשה.

אין לו אפשרות לעבוד פחות או שזה אילוץ של פרנסה?

בישראל המס מחושב בנפרד לכל אחד מבני הזוג, ללא תלות בהכנסה של השני.

ובגלל מדרגות המס, עדיף בהחלט שניים שמרוויחים 15 כל אחד מאשר אחד שמרוויח 30. (ברוטו זהה, נטו שונה).

בנוסף, אם מתוכננים עוד ילדים אז חופשות לידה וכו.

אבל כן, יש משרות שזה הכל או כלום. שלא יתנו לו לעבוד בהיקף מצומצם יותר. ואז זה סיפור אחר.

הערה חשובה לפותחת- חייב חייב שיעשה ביטוח אובדן כושר עבודה. הוא המפרנס היחיד, אם חלילה יקרה משהו שמונע ממנו להמשיך לעבוד- אתם תהיו חייבים את זה. 

כי הבית צריך את הכסף הזה או בגלל שזה דרישות המשרה.

אם זה בגלל כסף אז כנראה שעדיף שהוא יוריד אחוזי משרה וגם אשתו תעבוד.

ואת צודקת שיש משרות שדורשות את השעות הארוכות כתנאי, ואין אופציה להוריד אחוזי משרה. 

שואלת ברצינות

אם הוא עובד כל כך הרבה שעות וזה עדיין לא מספיק- זה מעלה סימן שאלה

או שהמשכורת לא גבוהה 

או שהוא מבזבז הרבה זמן על נסיעות

ואם זה מספיק- אז לכי תמצאי משהו שממלא אותך

בלי שעות התיצבות (זה יכול ואולי צריך להיות בתשלום... אבל לא השיקול )

במה את טובה?

ואין לי מושג מה ממלא אותי...

הלוואי וידעתי

לא יודעת מה המצב הכלכלי שלכם ומה הצורך הכלכלי. אבל אולי זה יותר עניין של לעשות משהו שאת טובה בו, נהנית ממנו, מסופקת ממנו?

כלומר מעבר לאימהות.

ואז אולי אפילו משרה חלקית מאוד בתחום שמעניין אותך, תהיה עדיפה בהרבה על משרה מלאה במשהו שאין לך תשוקה אליו. 

ההוצאות גבוהות היום בכלל

ובא נגיד הוא חוזר עם 30 ברוטו (שזה בעיקר ההייטק ) וזה ממש לא בהכרח מספיק 

מהירות אישית 

מכירה משהו שעובד משרה מלאה+ ותק של שנים ומרוויח 20+ 

והם כמעט תמיד במינוס 

חלום שלי להוריד משרה / לא לעבוד אבל כלכלית לא רואה סיכוי 

זה בערך 12 שעות... (הזכירה שהוא לא בבית ב8.00 בהוקר וב20:00 בערב,

אז כן...

לעבוד כל כך הרבה שעות כשזה עדין לא מתגמל מעלה בימני שאלה 

אני עושה הרבה שעות נוספות.

כל אחד עובד יום או יומיים מהבית, סה"כ שנינו ביחד 3 ימים מהבית בד"כ.

כשהיו לי רק קטנים נעזרתי בבייביסיטר,

עכשיו הגדולים אוספים את הקטנים ככה שגם כשעובדים מהבית יש רצף.

כששנינו מהמשרד בד"כ אחד מפזר והשני אוסף וימים אחרים מתחלפים.

שעות העבודה גמישות.

יש המון משרות כאלו שאמנם יש הספקים אבל יש גמישות מסויימת ואפשר להמשיך בערב.

בעיני מציאות של "אבא של שבת" זה פספוס. השאלה אם זה זמני/ קבוע ואם אתם רוצים לעשות משהו לגבי זה.

יש משרות חלקיות אם את רוצה.

לא עבדתי כמה שנים שאני בעיקר הייתי איתם

והשנה התחלתי משהו כעצמאית ואז זה ממש סבבה כי אני זמינה תמיד בתקופות עמוסות שלו אני עובדת הרבה פחות ברמת היום בשבוע 

3 ימים בשבוע, כי באמת יש לך המון עול בבית.

חוץ מזה, תבדקו אופציה שיום יומיים בשבוע הוא כן יפזר/ יאסוף זה משמעותי מאוד.

לגבי מה לעבוד קודם כל השאלה האם יש לך הכשרה ואיזו...

של הביצית המופרית (העובר בימיו הראשונים) שנצמדת לרירית הרחם ונקשרת לכלי הדם שם.  

שיהיה לך הריון בבריאות שלמה וטובה, ובידיים מלאות!

ובמיון אמרו לי שזה כנראה דימום השתרשות קטן וזה יכול לקרות גם בשלב הזה.

לא מחייב שיהיה שבוע אחרי ביוץ.

לי היה מכל הסוגים ובכל הזמנים האפשריים, משתנה בכל פעם.

לא לכל אישה ולא בכל הריון

זה אומר שהעובר חצה את הרחם ונכנס לתוכו

ולעיתים זה גורם לכתם כלשהו ואולי מעט דימום ורוד אדום כזה

תבדקי בשבוע 7-8 באולטרסאןנד הראשון .שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות בעה

שזה הבדל כזה משמעותי

אהל האמת בתק הזו של השנה שולחת אותם עם קצר וקפוצון

חיפשתי עכשיו בשיין חולצות פולו לבנים, הציע לי פריטים נראים אחלה ב-20 שח. אז כן יש הבדל..

ברור שאין מה להשוות באיכות.

ובתכלס עם קצב המשלוח, אם צריך ממש לעכשיו הייתי קונה פשוט בארץ וזהו

ברור שיש הבדל, אבל המחיר כשלעצמו לא בשמיים לעומת הרשתות פה בארץ בכל אופן והמשלוח יגיע יותר מהר משיין לדעתי

וגם - בשיין צריך לדעת שלא כל מה שנראה הוא טוב. צריך לוודא בתגובות. יצא לי לקנות שם מוצרים טובים לילדים, אבל בנקסט לעומתם אין הימור על איכות

צריך את זה כבר עכשיו

עד שיגיע משלוח כבר אפשר להלביש קצר לגמרי

אם אני אמצא אני אעדכן אותך איפה

גם פריטי מעבר (לא הרבה)

5 ב100

אולי יעזור לך...

וגם פחות סיכוי שמכניסים כמויות מוגזמות של כימיקלים

גם בקיץ אני שמה מכנס ארוך בגן ולרוב גם חולצות ארוכות, מקסימום מקפלים להם בשרוולים. בגן מקפיאים לכן אני צריכה כמות

יש לי לעכשיו קצת אבל אחרי שעשיתי סדר רואה שזה הרבה פחות משחשבתי

תודה רבה , נחשוב על מה שכתבתן פה 

לי יש קרם עיניים של איל מקיאג', אני רואה שיפור באופן מיידי אחרי שאני שמה אותו שהאזור של העיניים אחיד ומואר יותר. בעיקרון הם אומרים שזה עוזר לטווח הארוך בהעלמת ומניעת השחור מתחת לעיניים אבל הניסיון שלי הוא מהטווח הקצר (כמה חודשים רק). לדעתי זה מוצלח 

לטווח קצר יש כל מיני משחות קוסמטיות שיכולות לעזור, כמו תכשירים עם ויטמין סי/ קפאין 

אגב קונסילר לא מספיק, מתחתיו ממליצה לך לשים קורקטור כתום באזר העפעפיים וזה יטשטש לך הרבה יותר טוב

לשניים שמניחים אחד על השני מבחינת כיסוי

לא מנסיון אישי,. זוכרת שראיתי כמה בנות שהעלו על זה תכנים ברשת