1. בגיל הזה תינוקות "אוכלים" את הידיים, זה שלב התפתחותי תקין. לא בהכרח קשור לשיניים (או לרעב...)

2. אם היא יכולה לעשות זאת פיזית, היא תעשה את זה כשתרצה... לא מכירה שיטות לכך...

3. מצויין שהיא שמה לב, וטוב שאת זיהית את זה. לדעתי, כשאת עוזבת את החדר, תשאירי אותה במקום מוכר ובטוח, ותאמרי לה שאת הולכת ועוד מעט תחזרי (היא כמובן לא מבין באופן המילולי של ההבנה, אבל היא תרגיש), ואז תלכי בלב שקט. גם היא תבכה או תתלונן, זה לא נורא ולא גורם נזק.

4. זה טוב שיש לה שאיפות להתקדם, ולהצליח להתיישב. וזה דווקא מתאים לגיל. אל תושיבי אותה מיוזמתך, ואל תעזרי לה לשבת כשהיא מנסה...שתמשיך לנסות, אם היא תצליח כנראה שהיא בשלה לכך (יש שיחלקו על דעתי, זו אסכולה אחת בתחום...)

5. עידוד זחילה. דבר אשון לאפשר לזחילה: להלביש בגדים נוחים ולא כבדים ומסורבלים, להניח אותה על הרצפה (או שטיח) במקום עם מרחב לזחילה. דבר שני: להניח מולה משהו מעניין (כל דבר שנראה לך...), הוא צריך להיות מספיק רחוק כדי שהיא תהיה חייבת לזחול כדי לגעת בו, אבל מספיק קרוב כדי שהיא לא תתיאש ותאבד עניין בו. בערך במרחק 5 ס"מ אחרי המקום אליו מגיעה היד המושטת שלה...   חשוב לדעת: תינוק שלא זוחל בגיל הזה הוא נורמלי לחלוטין. אין סיבה לבילחץ!

בהצלחה!

בס"ד

1. זה שלב שהם מגלים את אבריהם. יכול להיות שיניים וזה תהליך ארוך מאוד מאוד... זה לא אומר כלום

2. לשים לה צעצועים בצדדים. אפשר גם לגרות אותה ולעזור לה קצת עם היד.

3. לא קורה כלום... תדברי איתה שאמא פה, תשחקי איתה קוקו, ואין מה לעשות היא תלמד שאמא תכף תבוא

4 אם זה בא ממנה זה בסדר

5 לשים לידה במרחק של 1-2 ס"מ את המשחקים, לא יותר

אבל היא פיצית עדיין.. בלי לחץ

כדאי לעודד התהפכות, במצב שאת מתארת היא תעשה את זה לבד, (מותק איך שהיא מנסה להתישב!!)

אבל למה לא?

על יד הצלבה של יד ורגל נגדית( לחבר יד ימין עם רגל שמאל) תוך כדי משחק ושיר. ולשים על הבטן הרבה.

 בחורף מלבישים שכבות וכמעט ולא שמים תינוק על הרצפה,אלו נקראים "ילדי חורף"

פתאום באביב הם"פורחים" ומשלימים הכל.

אני אוהבת לשים את התינוק על המיטה המחוברת בחדר שינה עם הרבה כריות מסביב במרחק ושם הילד מתחיל לזוז, כמובן אני באזור.

כי על השאר ראיתי תשובות חכמות ויפות..

5. קודם כל היא עדיין קטנה אז עניין להתחיל להלחץ מזה...אבל ניתן להשים לידה דברים שיענינו אותה ואולי יגרמו לה נסות לזוז..שנית, רק שתדעי שילדי החורף..(במקרה שלך אלה שאמורים לזחול בחורף) הם קצת שוני מילדי הקייץ...בדיוק מהסיבות שכתבו לך קודמותי...הנטייה שלנו להלביש להם הרבה שכבות ובצדק מסרבלת להם את הפעולה והופכת ותה להרבה יותר קשה..

אז שתדעי את זה מראש..

בהצלחה רבה ובהנאה גדולה עם הילדה...

גם הוא עכשו בן 5 חודשים והחליט להתחיל שינים והוא מירר עם אצבע בפה כל הזמן אז אנחנו שמים לו סינור ולפעמים גם בא לו לשבת אבל לא מעודדים לזה כרגע,קודם שיתהפך ויזחל

לשים הרבה על הבטן עם איזה צעצוע תנועה

תידעי אותה כמה דקות לפני שאת עוזבת,תמשיכי לדבר איתה בדרך לדלת ותשתדלי להמשיך לתקשר איתה גם כשאת לא לידה בסגנון של תיכף אחזור,עוד רגע אני באה,אני שומעת אותך וכו

ענו לך את כל מה שהייתי עונה 

על 3 אני מסייגת.

אם הילדה בוכה בכי של ממש,

אני לא חושבת ש"זה בסדר ולא קורה כלום"

ללכת מהחדר ולהשאיר אותה לבד.

אני לא הייתי עושה ככה עם הבת שלי.

אם היא טיפה מקטרת בעדינות אולי כן , בדרך כלל ממש לא,

אבל בכי-בכי ותלונות ממש,

לא הייתי משאירה אותה ככה יותר מדקה-שתיים מקסימום בלי תשומת לב.

הייתי שמה אותה על "אוניברסיטה" או שמיכה לידי,

או בטרמפולינה לידי, (יש דגמים לא יקרים ואפשר לקנות יד שנייה ב100 ש"ח, ולדעתי כדאי במיוחד לדברים האלה, לא לתקוע אותם שם כל היום,

אבל כן דווקא בשביל מקרים כאלה לזמן לא ארוך)

וככה הייתי גם עושה דברים וגם מתייחסת אליה.

אם הייתי צריכה לשירותים הייתי הולכת גם אם היא קצת בוכה, כי אין ברירה,

אבל ליותר מדקה-שתיים לא הייתי משאירה אותה בוכה ממש בחדר.

אומרים בארץ לא לשים בסלקל, אבל בחו"ל הדעה היא אחרת, אין לי מושג מה הקטע פה.

את אחותי הגדולה אמא שלי סיפרה לי שהיא הושיבה בסלקל לידה כשהיא עשתה דברים בבית, אז אמרו שזה בסדר,

ולא השאירה אותה לבכות בחדר אף פעם. היא מזדעזעת עוד יותר ממני מתינוקות שמקטרים בחדר זמן ארוך.

לי הייתה טרמפולינה כבר ואני לא צעירה במיוחד.

אני לא חושבת שיש סיבה להשאיר תינוק לבכות בחדר יותר מדקות ספורות.

הוא כל כך קטן וזקוק לאמא שלו, וזה לא כל כך מסובך לעשות דברים עם תינוק שיושב בסלקל/טרמפולינה/ שוכב מזרון עבה (על שמיכה קר עכשיו..) ותוך כדי מתייחסים אליו.

בהצלחה עם המתוקה שלך

זה עובר מהר, את לא תרגישי והיא תהיה כבר בת שנתיים..

אני כבר שכחתי את הגיל היפה הזה . 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות