הוא יודע בדיוק מה הוא עושה. הוא עושה את השיקולים שלו וחי איתם.

יש ילדים שהפרידה מהצרכים הגדולים קשה להם או כאלה שלא מוכנים לשבת על האסלה את הזמן הדרוש או נרתעים משימוש באסלה - זה נראה להם כמו ישיבה על פי התהום.

עצם העובדה שהוא מתאפק מלעשות צרכים גדולים בגן, ובבית מעדיף תמיד להתפנות בבגדיו התחתונים ,אומרת שהוא לחלוטין שולט בצרכים אבל מסיבה כלשהי נרתע מלהשתמש באסלה. אפשר להציע לו סיר או ישבנון או אפילו להציע לו טיטול רק לצורך הזה. ואם הוא לא רוצה באף אחת מהאפשרויות - להניח לזה כרגע.

אל תדאגי בסופו של דבר הוא יתיידד עם האסלה וזה יחלוף.

ראויה לציון העצמאות שלו - הוא מתמודד בעצמו עם הניקיון.

הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא להתייחס לתופעה באותו אופן ענייני שהוא מתייחס אליה. אז הוא גם לא יהסס לעדכן אותך.

בלילה - גם לא מדאיג. כמו שאת אומרת - אולי אחרי החורף יהיה יותר קל.

ולגבי הפספוסים בכוונה של צרכים קטנים בסלון - אם לא תהיה התעסקות עם הנושא מצידכם אני מאמינה שבתחום הזה יהיה לך שקט. ואם לא, אז צריך למצוא על איזה צורך זה עונה - אם זה תשומת לב - תני לו תשומת לב.

מהתאור שלך הוא עושה רושם של ילד שלגמרי מחובר לעצמו. חמודי.

הוא אפילו מוכן ללכת לקראתך ולקבל פרס.

אני חושבת שכדאי להניח לזה. הכל יסתדר מעצמו.

תודה לב אמיץ אך - טיטול הוא לא מוכן לשמוע את המילה הזו וגם לא סיר יש לו מקטין אסלה ורוב הזמן הוא בכלל לא משתמש בו מעדיף לעשות בעמידה אלא אם התארחנו והוא ראה ישבנון אחר הוא ישב ויעשה קטנים..

כן הרצון להתנקות לבד לזרוק בגדים לכביסה לקחת נקי מהחדר ולהתלבש הוא מאוד בוגר לגילו עד הפינוק הבא..

השאלה איך להתייחס כמוהו זה לא קל בפרט שהוא מודע ?

בגרות ומודעות לבין קושי בגמילה. למעשה הרבה פעמים דוקא החכמים מתקשים להיגמל (אולי כי יש להם השגות על הענין).

זה שהוא מודע לא אומר שהוא מתלכלך כדי לעשות לך דוקא  חלילה. זה רק אומר שכרגע אלו השיקולים שלו. הוא רוצה להיות בוגר - מסרב לטיטול ולסיר - אבל מצד שני חושש לשבת לזמן ארוך יותר מאשר קטנים על ישבנון. הוא עושה את החשבון ומעדיף כרגע להתפנות באופן הזה. גם לו עצמו זה לא קל, והוא עושה עושה הרבה כדי למזער את הנזק בזה שהוא מתארגן לבד. אני הייתי מניחה לו.

גם אצלי חלק מהקטנים פעלו באופן הזה. חוץ מלהציע להם מדי פעם לנסות שוב את הישבנון, פשוט קיבלתי את זה. זה חלף מעצמו. 

ופינוקים - זה הזמן. הוא ילד. אי אפשר לצפות ממנו להיות בוגר 100% מהזמן.

צריך פשוט להשתדל להנות מהם -  מהצדדים הבוגרים המתגלים בהם וגם מו הצדדים הילדותיים.

בענייני גמילה ,לפי מה שראיתי, ככל שעושים מזה ענין, מחמירים את המצב. 

חיזוקים

פרסים

ולאט לאט להוריד את מינון הפרסים...

אם את מרגישה שזה למשוך תשומת לב

אז כמה שפחות "עסק"

כלומר, להחליף בגדים

אבל בלי טרראם ...

בהצלחה!

מה ההמלצות איך לתגמל אותו כשמצליח לשתף פעולה?

טבלה על המקרר עם מדבקות זה אמור לעבוד בגיל הזה?

לשלי היה קשה לחכות עד שהטבלה תיגמר, זו דחיית סיפוקים שלא מתאימה לגיל הזה.

לכי על משהו קטן (אפילו שוקולד צ'יפס אחד) ומשמח בכל פעם.

הבדל בין ההתנהגות שלו בגן.מעון כי שם יש לחץ חברתי להיות גמול (עבדתי עם הגיל הזה)

ילד גמול נחשב בוגר ומי שלו גמול הוא עדין תינוק.

יש תאוריה מעינית של רוגרס בנושא ,שהקקי הוא חלק מהגוף של התינוק ,וכן ילדים לפעמים מתקשים בגמילה בזה.

תוכנית חיזוקים מה שנקרא בפי העם טבלת פרסים, עובדת  מצוין  בגיל הזה.

בהתחלה נותנים פרס על אחה"צ אחד,אחר כך לשניים וכו',

אחרי שכמה ימים נתנו פרס רק לאחר צהרים בודד אז דוחים את התדירות שבה הילד מקבל פרס לשני אחרי הצהרים וכו.

רק צריך לפני שמתחילים לדבר עם הילדון.

יש הבדל בבשלות בין היום לילה ,בשלות  פיסיולוגית של שלפוחית השתן יכולה להיות עד גיל 5.

אם ילד מתחת לגיל 5 מפספס זה נורמלי,אחרי גיל חמש  צריך לטפל..

ואם יציאות שלו קשות מדי אז אולי לחשוב על משהו בכוון הזה

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות