מציאת ספרים שמעניינים אותך:

את מנויה לספריה כלשהי? מניסיון אישי, אני מכירה היטב את התחושה של "קראתי את כל הספרים כאן!" אבל את יכולה לשאול את הספרן/ית אם יש לו/ה ספרים טובים להמליץ, או אפילו לבקש שיקנו עוד ספרים.

אולי ללכת לחנות ספרים ולשאול אם יש להם ספרים מומלצים? אולי לקרוא שוב ספרים שקראת בעבר ונהנית מהם?

למצוא סופר/ת שכותבים בסגנון שאת כן אוהבת ולקרוא עוד מהספרים שלהם?

(כרגע אני קוראת את "מרד הנפילים" שהוא לא קליל ובהחלט כתוב בשפה גבוהה. אבל אזהרה! לא נקי!)

עזיבת ספר באמצע:

מניסיון: לא לקרוא רק לשם הקריאה! לא לקרוא מתוך תחושה של עול או חובה. לא לקרוא כי את "תמיד" קוראת.

תקראי לכיף! תשמרי את עצמך במתח, תצ'פרי את עצמך בסוף יום ארוך, תרימי ספר כשאת מרגישה צורך ממשי לקרוא - לא "סתם" כדי להפיג את השעמום. 

אולי תנסי "לצום" תענית קריאה כדי לחדש את ההתלהבות שבקריאת ספרים?

טיפ קטן: לקרוא לאט ולקרוא כל מילה ומילה. ככה ההנאה מהספר גדולה יותר, משך הקריאה ארוך יותר ואפשר להבין את הספר יותר ולהתעמק בו יותר.

בהצלחה! תעדכני איך מתקדם...

בס"ד

תנסי לקרוא ספרים ישנים, שנכתבו לפני 60 שנה ויותר.

המון מהם מאוד יפים, והם גם כתובים בצורה גבוהה ומוקפדת כמו שביקשת.

אני מתכוונת גם לקלאסיקות (אני אישית מאוד נהנית מצ'ארלס דיקנס, לדוגמא), וגם ספרים שלא נחשבים לזה (ספר שאני תמיד אמליץ עליו לבנות- "דז'ירה" של אנאמרי סלינקוף לדוגמא)

.... 

לדזירה אני מתכוונת.. אבל קחי בחשבון שהוא לא מאד נקי.

ויש משהו בדבריה- הספרים הישנים הרבה פעמים יותר מוצלחים מהחדשים (שהם ממש כמו שתיארת)

אגב, ניסית ספרים חרדיים?

אין הרבה טובים, אבל יש כמה. 

הספרים של חיה הרצברג- הפרש, צומת הדרורים,

הספרים של אסתר קווין- פרח מוגן, שרים הדחלילים, שלט רחוק, לקטוף כוכבים (מבחינת שפה גבוהה זה בעיקר השנים הראשונים, והאחרון הכי פחות)

הדרן של מ.מילר

איסתרק ומהללאל של מ.קינן

הספרים של יעל רועי אולי לא ברמה הכי גבוהה, אבל הם חמודים ומשעשעים (ברובם)

מותחנים שאני מכירה (לא חרדים, אם את רוצה מותח אל תקראי חרדי.. זה ברוב המקרים תת רמה)- זה הספרים של אליסטייר מקלין, או אגטה כריסטי (טוב, היא כותבת פחות ברמה. אבל עדין לא תמיד עולים עליה מההתחלה)

וחוסר עניין בספרים בד"כ נובע מחוסר פניות נפשית. אם את חושבת על דברים שמטרידים אותך בד"כ לא יעזור לך לקרוא. חבל, רק תפספסי את הספרים הטובים. (כי לא תהני מהם כמו שצריך)

אין טעם לקרוא כשלא נהנים מזה.

אולי תנסי להפסיק קצת עד שתרגישי שאת מתגעגעת, או שתנסי לקרוא שוב ספרים שאהבת ושיעזרו לך להכנס לזה.

בס"ד

לא התכוונתי "שפה גבוהה"- ארכאית, יותר התכוונתי שספרים שקראתי בתור בת 16 15 כבר בגילי "העתיק" חחח

מרגישים לי יותר..... או יותר נכון "פחות",

יש מלא ספרים כמו פרסי ג'קסון שהתחלתי לקרוא בגיל צעיר ופשוט 'התבגרתי' איתם(ועדיין הסדרה לא נגמרה!!)

ואני עדיין ממשיכה לקרוא אותם(אם כי, במבוכה...) כי פשוט הרעיון מאוד נחמד, ואני אוהבת לסיים דברים.

אבל הבעיה היא, שאם היה אפשר להשאיר את אותה העלילה, אבל לכתוב אותה קצת יותר 'ברמה' זה היה נחמד.

הספרים שקראתי כשהייתי יותר צעירה מרגישים לי קצת שעבר זמנם,הספרים של 'המבוגרים' כוללים

בעיקר ספרים משמיימים עד מוות, כרגע נשארו לי רק המותחנים, אבל גם הם לאט לאט נגמרים..

תודה בכול מקרה אנשים!! (אנסה ליישם את העצות עם הספרים)

ולא ארכאית.

(ממש כיף לקרוא אותם! מדובר על ספרים שחרשתי עליהם כמעט כמו על הארי פוטר!)

ב'דזירה' צריך קצת להתרגל לשפה, אבל אחרי שמתרגלים נכנסים אליו ממש, ומצטערים שהוא נגמר. (אחד ה-ספרים)

עוד ספרים שנזכרתי בהם- שלושה בסירה אחת (אמנם לנוער, אבל אחד הספרים המצחיקים ביותר שקיימים..) של ג'רום ק. ג'רום, שלוש בסירה אחת- חמוד ומשעשע (נכתב ע"י מישהי ישראלית, לא נקי במאה אחוז- לנשים מבוגרות יחסית)

הספרים למבוגרים של אריך קסטנר- קראת? ממש חמודים: המיניאטורה שנעלמה ושלושה גברים בשלג (יש לו גם ספר בשם פביאן, אבל לא ראיתי אותו אף פעם אז אין לי מושג לגביו).

מסכימה שזה קשה למצוא ספרים טובים ונקיים למבוגרים, אבל יש בודדים בכל זאת.

-רים הרבה פחות נקיים, אבל חוץ מזה שייש המון עניין של רומנטיקה בדזירה, הוא נקי לגמרי.... 

ספר מבריק!

וממליצה גם על איסתרק. (את השני לא הספקתי עדיין לקרוא)

לדעתי כותבי ספרים ומספרי סיפורים למדו איך לעשות זאת מקריאה בתנ"ך. 

בניית העלילה, תיאור הדמויות, הפוליטיקה הסבוכה, יריבות במשפחה, הצלחות ומכשולים, השפה והדימויים ועוד ועוד.

*ב-ר-ו-ר שיש בי אינסוף כבוד לתנ"ך ולקב"ה וברור לי שהתנ"ך הוא לא "סתם" ספר שמנתחים בשיעורי ספרות, אלא ספר אלוקי שמורה לנו כיצד לחיות את חיינו בצורה הטובה והנכונה ביותר, אבל מותר גם להתפעל מהיופי והדיוק בו הוא כתוב.

איזה כיף להיות יהודי!

לאש"ה.. זאת שכתבה למעלה.

של אגתה כריסטי דוקא מעולים וגם נקיים. כנ"ל שרלוק הולמס

במיוחד צוואה. וגם של ציפורה אדלר

תוך כמה זמן אתם מתכננים לענות?

עיין נא בכמה פורומים אחורה בפורום סופרים. כתבתי שם רשימה ארוכה.

בהצלחה!

מצד אחד יש זכויות יוצרים, ומוסר דרך ארץ וכו',

מצד שני יש שיאמרו שזה זוטו של ים וכו'.

ולמה ספרים בדרייב, אם אפשר לשאול? אתה קורא במחשב?

יש אפליקציות טובות לזה, בתשלום סמלי או יותר

אבל אני לא מכירה לעומק כי אני קוראת אותם מודפסים

פשוט יש לי קורא ספרים

ולא בא לי לשלם על כל ספר שאני קורא, אני קורא מלא ספרים ולוקח לי לילה לספר גדול, אז לא חבל על הכסף?

ויפה על הציטוט בחתימה

אילו היה לי כח הייתי קוראת שוב את הסדרה ומוציאה משם ציטוטים יפים לשמור לי

ייצבה אצלי המון יסודות לעבודת השם ולעבודה פנימית.

מי הכי אהבת מהדמויות, ואיזה ספר לדעתך הכי חשוב?

מה הכוונה ספר הכי חשוב? מבחינת מה?

מהדמויות מאוד התחברתי לטורנאל מהספר האחרון אבל יש עוד הרבה

אני חושבת שאיסתרק הוא הספר הכי הכי

אבל הדמות שהתחברתי אליה היא מהללאל

זה שאיסתרק קוצר את המקום הראשון זה דבר מוסכם

אמנם לצערי קראתי את הסדרה בסדר מבולגן, כך שזה מעט פגם לי בקריאת איסתרק שהסוף צפוי... אך חלק גדול מההנאה בקריאה הוא החזרה פעם שניה ושלישית ולא רק העלילה. כך שנותרתי עם הנאה

שקידה במסך,
אני רואה את זה עליי, ככל שאני יותר במסך
ככה אני פחות רוצה לקרוא ספרים...

אבל קראתי לא מזמן את נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב

ואמנם לא לגמרי גלאט (לא משהו מוגזם או משהו)

אבל... וואו.

תודה על התגובה. אני כל כך אוהבת לנתח ספרים (טובים!)

"והיום איננו כלה" מתעלה עליו מכל בחינה ובייחוד ברמה הטכנית.

אבל אלה שני סיפורים שונים ואני חושב ש"נמר השלג" נוגע בעניינים מאוד מהותיים, בעומקם של דברים.

נראה לי על פניו ספר רציני. כן?

קראתי לפני שנים

ועדיין זוכרת לטובה את הדמויות, העלילה, המסרים.

תהני

יש סקאלה של ספרים, כמו סקאלה של רמה תורנית. ולדעתי זה תלוי בכותב וביראת שמים שלו..

אלה ספרים שהכותב או הספר מדברים על העולם הדתי:

אבידות- מיכאל שיינפלד

וגם מים שאין להם סוף - מיכאל שיינפלד

וגם עד שנגיע הביתה- מיכאל שיינפלד

הרב ליאור אנגלמן כתב ספרים יפים-

לא מפסיקים אהבה באמצע,

קשורה בנפשו

סולם גנבים

הספרים שלו כתובים טוב והדמויות מעניינות.

שמונה דקות אור- של ליהרז טויטו פרומן,

מספר על הרב מנחם פרומן זצ"ל, כביכול מנקודת המבט של אשתו אבל בצורה של סיפור עלילתי מעניין ויפהפה לדעתי.

הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון- יפה ממש ברעיון המרכזי וגם הספר עצמו כתוב טוב

השנה שאחרי הפור- אברהם אליצור- ספר טוב באווירה ישיבתית

וכמובן חרשתא- של יהודית קגן. ספר ביכורים אבל כתוב ממש טוב, ברמה איכותית מאד

ספרי סיפורים ששווה לקרוא:

וופלים לימון, של יהודה גזבר

סיפור קטן- ספר שיצא לפני בערך 17 שנים עם הסיפורים של העלון עולם קטן

גלגל חוזר- איתן הוד

חצי חלון, חצי מראה- של מוני אנדר. זה בעצם ספר חרדי אבל אנושי מאד, ולכן הוא לא חרדי קלאסי.

יש עוד כמה, אבל נראה לי זה מספיק להפעם.

ויש גם ספרים חילוניים שאהבתי, לרשימה אחרת

סולם גנבים לא אהבתי - זה של הרב ליאור אנגלמן?!

4 רווקות מהשומרון - לא הייתי ממליצה. לגמרי לא. מאוד לא צנוע

בלשון המעטה. רק הולך ומדרדר. די הזדעזעתי . בכל זאת, בחורה דתית.

אנסה בלי נדר את היתר.

ספרים חילונים אני מכירה , ראי את הרשימה שלי

אם את רוצה, כדי למנוע כפילויות (בערך מלפני חודש וחצי,

חודשיים).

מוכנה לשמוע עוד. אין הרבה ספרים טובים, לצערי.

תבורכי.

ושהמסר שלהם צנוע וטהור?

לי ב"ה יש מספיק ספרים בספריה- קוראת הכל.

ואני חושבת שלפעמים המסרים גדולים יותר מהסיפור עצמו...

באמת בספר "הקב"ה וארבע רווקות מהשומרון" יש תיאור של תהליך שהבחורה עוברת.

כן היא נהיית פחות "שומרת" על ההלכה ועל הגדרות והצניעות.

אבל המסר הוא, ובכן, המסר הוא, שהשם יתברך נמצא איתה. 

שם שום מסר מיוחד מלבד קלות ראש וחוסר גבולות.....לא הרגשתי שום שום הערכה

לבחורה הזו. וגם הספר לא מעניין במיוחד בכלל.

בודאי שהקב"ה נמצא איתנו בכל, אבל אנחנו נעשה את כל התועבות ונאמר בגלגול עיניים צדקני

שהשם איתנו?  במה זה בדיוק מתבטא? מה הקשר שלך לבורא העולם, איך את מבטאת אותו מלבד

לעשות ככל העולה על רוחך ולהגיד שאת מחוברת להשם? זה קצת נוצרי, הייתי אומרת...

אני מדברת על הספר כמובן.

אבל באמת, מעדיפה אם אין ברירה לקרוא משהו לא צנוע

של גויים או חילונים, רק לא פריצות במעטה של יראת שמים.

אני קוראת גם ספרים לא משלנו ולא דתיים ולא עם מוסר יהודי דווקא.

כן מאוד מעדיפה לקרוא ספרים נקיים. אבל לצערי, אין כאלה כמעט.

אם תעייני ברשימת הספרים ששלחתי לפורום פעם, תראי שרוב

הספרים, בעצם, כולם כמעט, הם ספרים לא משלנו.

אם את לא מוצאת את הרשימה, תכתבי לי ואשתדל לחפש ולשלוח

(אם אדע איך, אני די סתומה לגבי כל הקשור למחשבים, טכניקה

וכו'....)

נורא תודה על ההתייחסות שלך. זוכרת שענית לי פעם כששאלתי אם

קוראים שאת קוראת.

וגם אז נראלי יותר צופה אבל גם קורא הרבה (בעיקר בפורום)

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים