מציאת ספרים שמעניינים אותך:

את מנויה לספריה כלשהי? מניסיון אישי, אני מכירה היטב את התחושה של "קראתי את כל הספרים כאן!" אבל את יכולה לשאול את הספרן/ית אם יש לו/ה ספרים טובים להמליץ, או אפילו לבקש שיקנו עוד ספרים.

אולי ללכת לחנות ספרים ולשאול אם יש להם ספרים מומלצים? אולי לקרוא שוב ספרים שקראת בעבר ונהנית מהם?

למצוא סופר/ת שכותבים בסגנון שאת כן אוהבת ולקרוא עוד מהספרים שלהם?

(כרגע אני קוראת את "מרד הנפילים" שהוא לא קליל ובהחלט כתוב בשפה גבוהה. אבל אזהרה! לא נקי!)

עזיבת ספר באמצע:

מניסיון: לא לקרוא רק לשם הקריאה! לא לקרוא מתוך תחושה של עול או חובה. לא לקרוא כי את "תמיד" קוראת.

תקראי לכיף! תשמרי את עצמך במתח, תצ'פרי את עצמך בסוף יום ארוך, תרימי ספר כשאת מרגישה צורך ממשי לקרוא - לא "סתם" כדי להפיג את השעמום. 

אולי תנסי "לצום" תענית קריאה כדי לחדש את ההתלהבות שבקריאת ספרים?

טיפ קטן: לקרוא לאט ולקרוא כל מילה ומילה. ככה ההנאה מהספר גדולה יותר, משך הקריאה ארוך יותר ואפשר להבין את הספר יותר ולהתעמק בו יותר.

בהצלחה! תעדכני איך מתקדם...

בס"ד

תנסי לקרוא ספרים ישנים, שנכתבו לפני 60 שנה ויותר.

המון מהם מאוד יפים, והם גם כתובים בצורה גבוהה ומוקפדת כמו שביקשת.

אני מתכוונת גם לקלאסיקות (אני אישית מאוד נהנית מצ'ארלס דיקנס, לדוגמא), וגם ספרים שלא נחשבים לזה (ספר שאני תמיד אמליץ עליו לבנות- "דז'ירה" של אנאמרי סלינקוף לדוגמא)

.... 

לדזירה אני מתכוונת.. אבל קחי בחשבון שהוא לא מאד נקי.

ויש משהו בדבריה- הספרים הישנים הרבה פעמים יותר מוצלחים מהחדשים (שהם ממש כמו שתיארת)

אגב, ניסית ספרים חרדיים?

אין הרבה טובים, אבל יש כמה. 

הספרים של חיה הרצברג- הפרש, צומת הדרורים,

הספרים של אסתר קווין- פרח מוגן, שרים הדחלילים, שלט רחוק, לקטוף כוכבים (מבחינת שפה גבוהה זה בעיקר השנים הראשונים, והאחרון הכי פחות)

הדרן של מ.מילר

איסתרק ומהללאל של מ.קינן

הספרים של יעל רועי אולי לא ברמה הכי גבוהה, אבל הם חמודים ומשעשעים (ברובם)

מותחנים שאני מכירה (לא חרדים, אם את רוצה מותח אל תקראי חרדי.. זה ברוב המקרים תת רמה)- זה הספרים של אליסטייר מקלין, או אגטה כריסטי (טוב, היא כותבת פחות ברמה. אבל עדין לא תמיד עולים עליה מההתחלה)

וחוסר עניין בספרים בד"כ נובע מחוסר פניות נפשית. אם את חושבת על דברים שמטרידים אותך בד"כ לא יעזור לך לקרוא. חבל, רק תפספסי את הספרים הטובים. (כי לא תהני מהם כמו שצריך)

אין טעם לקרוא כשלא נהנים מזה.

אולי תנסי להפסיק קצת עד שתרגישי שאת מתגעגעת, או שתנסי לקרוא שוב ספרים שאהבת ושיעזרו לך להכנס לזה.

בס"ד

לא התכוונתי "שפה גבוהה"- ארכאית, יותר התכוונתי שספרים שקראתי בתור בת 16 15 כבר בגילי "העתיק" חחח

מרגישים לי יותר..... או יותר נכון "פחות",

יש מלא ספרים כמו פרסי ג'קסון שהתחלתי לקרוא בגיל צעיר ופשוט 'התבגרתי' איתם(ועדיין הסדרה לא נגמרה!!)

ואני עדיין ממשיכה לקרוא אותם(אם כי, במבוכה...) כי פשוט הרעיון מאוד נחמד, ואני אוהבת לסיים דברים.

אבל הבעיה היא, שאם היה אפשר להשאיר את אותה העלילה, אבל לכתוב אותה קצת יותר 'ברמה' זה היה נחמד.

הספרים שקראתי כשהייתי יותר צעירה מרגישים לי קצת שעבר זמנם,הספרים של 'המבוגרים' כוללים

בעיקר ספרים משמיימים עד מוות, כרגע נשארו לי רק המותחנים, אבל גם הם לאט לאט נגמרים..

תודה בכול מקרה אנשים!! (אנסה ליישם את העצות עם הספרים)

ולא ארכאית.

(ממש כיף לקרוא אותם! מדובר על ספרים שחרשתי עליהם כמעט כמו על הארי פוטר!)

ב'דזירה' צריך קצת להתרגל לשפה, אבל אחרי שמתרגלים נכנסים אליו ממש, ומצטערים שהוא נגמר. (אחד ה-ספרים)

עוד ספרים שנזכרתי בהם- שלושה בסירה אחת (אמנם לנוער, אבל אחד הספרים המצחיקים ביותר שקיימים..) של ג'רום ק. ג'רום, שלוש בסירה אחת- חמוד ומשעשע (נכתב ע"י מישהי ישראלית, לא נקי במאה אחוז- לנשים מבוגרות יחסית)

הספרים למבוגרים של אריך קסטנר- קראת? ממש חמודים: המיניאטורה שנעלמה ושלושה גברים בשלג (יש לו גם ספר בשם פביאן, אבל לא ראיתי אותו אף פעם אז אין לי מושג לגביו).

מסכימה שזה קשה למצוא ספרים טובים ונקיים למבוגרים, אבל יש בודדים בכל זאת.

-רים הרבה פחות נקיים, אבל חוץ מזה שייש המון עניין של רומנטיקה בדזירה, הוא נקי לגמרי.... 

ספר מבריק!

וממליצה גם על איסתרק. (את השני לא הספקתי עדיין לקרוא)

לדעתי כותבי ספרים ומספרי סיפורים למדו איך לעשות זאת מקריאה בתנ"ך. 

בניית העלילה, תיאור הדמויות, הפוליטיקה הסבוכה, יריבות במשפחה, הצלחות ומכשולים, השפה והדימויים ועוד ועוד.

*ב-ר-ו-ר שיש בי אינסוף כבוד לתנ"ך ולקב"ה וברור לי שהתנ"ך הוא לא "סתם" ספר שמנתחים בשיעורי ספרות, אלא ספר אלוקי שמורה לנו כיצד לחיות את חיינו בצורה הטובה והנכונה ביותר, אבל מותר גם להתפעל מהיופי והדיוק בו הוא כתוב.

איזה כיף להיות יהודי!

לאש"ה.. זאת שכתבה למעלה.

של אגתה כריסטי דוקא מעולים וגם נקיים. כנ"ל שרלוק הולמס

במיוחד צוואה. וגם של ציפורה אדלר

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.