יש אנשים שאני אפילו לא מנסה.

מכפת לי.

זה נכון שלא לכולם צריך לסלוח, אבל זה לא נובע מ'מכפת לי' אלא מחשיבה מעמיקה והגעה למסקנה שאותו אדם התנהג בצורה שלא מחייבת לסלוח.

אבל כן, לפעמים אנחנו נדרשים אפילו בניגוד למה שעכשיו מרגיש לנו - להתעלות על עצמנו ולבקש סליחה..

וראוי לנסות לשפוט (כמעט?) כל אחד לכף זכות.

בקשר לעניין עצמו -

לא צריך לסלוח לאדם שלא מתחרט ולא מוכן להתנצל..

אם היא תתחרט ותתנצל, ראוי לסלוח.

א.אני חולה עלייך!
ב.יש לי רעיון מקווה שיעזור בעז"ה!!

http://rabanim.net/?nav=playerrabi&File_Name_id=1345
תצפי בזה:בקצרה:נאור כהן הכוח של כף זכות,תראי מה הוא עבר נשמה איזה צרות!!תאמיני לי שזה קטן עלייך!אם את דנה אותה לכף זכות במשך 40 יום וכל הזמן מברכת אותה ומבקשת שיהיה לה טוב ושמחה ומאחלת לה את כל הדברים הטובים שבעולם למשך לפחות 40 יום(זה עובד לפני,מנוסה אצלי ואצל הרב) ובהתחלה זה קשה לאט לאט יותר קל לברך אותה ולשבח אותה.תצפי בזה והנה התפילה שהעתקתי מההרצאה שלו:

יש להזכיר את השם של אותו אדם לפני שצריך לדון לכף זכות(פלונית בת פלונית)

ריבונו של עולם, הילת ההילות, וסיבת כל הסיבות, מלך חי וקיים.
יודעת אני שכל הבריאות שייכות לך ואתה מלך על כל העולם,
ובידך נפש כל חי, מאמינה אני באמונה שלמה שכל עוול שנגרם לי

ממישהו בעל הבחירה, כל מישהו שהזיק לי אי פעם, הכל היה כי כך נגזר משמיים,

ברגע זה ממש אני חוזרת בתשובה שלמה ומלמדת זכות על אותו האיש עשה לי משהו או פגע בי
אני יודעת שאתה סיבת הסיבות הילת ההילות גילגלת שכך יהיה, שעל ידי אותו האחד יקרה לי מה שיקרה לי אבל אני יודעת שאין בעל בחירה בעולם הזה שלא נשמע להוראות שלך ובסופו של דבר אתה מחליט מי חייב ומי זכאי,
ואני דנה לכף זכות את אותו האיש
ואני מברכת אותו ריבונו של עולם שיהיה לו שפע ברכה והצלחה בכל מעשיו
מכאן אני שולחת לחברים מסר ביני לבין בורא עולם, אני מצטערת.
אני אוהבת אותך באהבת ישראל אמיתית .ומקבלת עלי תשובה שלמה אנא סלח לי ומחל לי שכך קרה בינינו .
אנחנו מתחילים דף חדש מעכשיו ומה שיהיה מעכשיו במשך 40 יום הבאים בלנ"ד בעז"ה אני רק מדברת טוב עלייך ורק מלמדת עלייך זכות,

כי אתה יהודי, אתה חלק אלוקה ממעל ממש .נשמתך חצובה תחת כיסא הכבוד ומעלתך גבוהה עד מאוד לכן מי אני קטן שבקטנים שאשפוט אותך על מעשייך כי לא אדין אותך עד שאגיע למקומך ממש

וכבר כתוב לא תדין את חברך עד שתגיע למקומו, אני אוהב אותך כי אתה חלק ממני ואני חלק ממך כי כל עמ"י הם קומה אחת שלמה

יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.
שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...