תינוקות קטנים מדברים מעט ובוכים הרבה. קשה מאוד לראות תינוק בוכה בלי להצליח לעזור לו!
חשוב לדעת שהרבה פעמים לא ניתן "להעלים" את הבעיה המציקה, אבל תמיד-תמיד ניתן לתת חיבוק וללחוש מילות אהבה, כך שהתינוק ירגיש וידע שהוא לפחות לא לבד, בהתמודדות הקשה!
אני יכולה לתאר לעצמי שגם להורים החדשים קשה מאוד! מה שהכי יעזור לתינוק זה הורים שהם בטוחים ביכולתם להבין את התינוק שלהם ולהרגיע אותו, וברוב המקרים זו באמת דרכו של עולם - ההורים הם שמכירים טוב מכולם את התינוק, והוא נרגע במהירות הגדולה ביותר במחיצתם.
מה שיגביר מאוד את הביטחון של ההורים הצעירים הוא הביטחון שאתם תפגינו בהם ובדרכם. הרבה אמירות מחזקות: "מדהים כמה הוא נרגע מהר בידיים שלך!"; "איזה תינוק חייכן!"; "איזה ריח נעים יש לתינוק!", ולהשתדל בלי אמירות מחלישות ("תחזיק לו את הראש!") או עצות שלא התבקשו ("אולי קר לו?").
כמובן שעזרה נחוצה מאוד להורים צעירים, אבל כדאי לדעת להציע אותה בדרך נעימה. במקום: "כמה הוא צורח! אולי תתני לי לנסות?!" אפשר להגיד: "את רוצה שאני אחזיק אותו קצת בשבילך שתוכלי לנוח/ללכת לשירותים/לשתות משהו/להתרענן במחשב?".
כמובן שלרוב ההורים לוקח יותר מ-10 דקות ללמוד להכיר את התינוק החדש ואת העדפותיו, אבל אפילו מחיר פעוט של ניסוי וטעיה בחודשים הראשונים, שווה מאוד את הביטחון העצמי שהם רוחשים עם כל הצלחה שלהם, וידיעה שהם עצמם הצליחו להבין את צרכיו של התינוק שלהם, ולהענות להם.
מקווה שהתקופה הקשה הראשונה תעבור בקלות לכל המשפחה!