ממש לפרגן..

לקנות לה- איפור, תכשיטים.. 

איזו סיבה היא נותנת לכך?

על כל דבר קטן, אפילו אחרי שמסתרקת- איך השיער שלך יפה ככה...שמה בושם או קרם- איזה ריח נעים.

אפשר לקנות לה בהפתעה דברים כמו בושם,תכשיט, בגד אבל אולי היא לא תאהב.

אולי אפשר להזמין אותה ליום כיף איתך שכולל גם ארוחה ביחד וגם קנייה של דברים לעצמה, מה שבא לה אם זה נעליים, תכשיט, בגד, ואתה תהיה לצידה וכשהיא מודדת תחמיא לה והיא תראה כמה זה שווה להשקיע בעצמה.

האם זה היה ככה תמיד או שזה משהו שהשתנה. אם בעבר הייתה יותר מטפחת את עצמה אפשר להחמיא לה על העבר, איך אהבתי את השמלה הסגולה שלך, איפה היא? אולי נלך לקנות לך משהו דומה לה? וכ'.

תבוא רק ממקום חיובי ולא ממקום שלילי של "אשתי נראית לא מטופחת ואני לא אוהב את זה" כי זה פוגע...

ובעז"ה היא תתחיל ליזום מעצמה ותהנו שניכם..

דבר אחרון- אם היא לובשת בגדים אפורים שחורים וכ' בקטע של צניעות , אז אפשר להציע לה בבית ללבוש דברים אחרים ובחוץ חזות פשוטה כמו שהיא מאמינה שצריך.

הרבה הצלחה!

לא נשמע שזאת הזנחה. פשוט לא טיפוס של כל ההתעסקות הזו- או שזה מפריע לה משלל סיבות. זה הגיוני, יש כאלה.

מן הסתם ידעת את זה לפני החתונה, אז לדעתי כדאי לכבד את זה, ולראות מה כן נעים לה לעשות כדי שתשמח.

ראה זאת מהצד השני.

אני למשל שונאת איפור- זה נראה לי תחפושת פורים.

חוץ מטבעות נישואין, לא עונדת תכשיטים-זה נראה לי מיותר.

מתלבשת פשוט ונח, בלי קשקושים אפנתיים.

כל הדברים האלו לא מדברים אלי.

תאר לך שהיו מבקשים ממך ללבוש משהו שהוא ממש לא אתה, כיצד היית מרגיש?

תאהב את אשתך כמו שהיא. בעלי מרבה להגיד לי שאני בכלל לא צריכה איפור כי הוא חושב שאני יפה כמו שאני, כנ"ל תכשיטים, כשאני שואלת אם בגד מסויים יפה, הוא עונה שאני מייפה את הבגד.

בקיצור כשאוהבים מישהו זה כבר לא ממש משנה מה הוא לובש.

מצד שני כשאוהבים לומדים גם לנסות ללכת לקראת, אם היא תראה שזה נושא שחשוב לך כי אתה אוהב אותה, לא כי אתה רוצה להפוך אותה לאיזו אישה מושלמת שיש לך בראש, אני מאמינה שהיא תשתדל יותר בשבילך.

אבל אי אפשר להעתיק ממנו אל אדם אחר שלא מרגיש כמוהו.

גם אני אף פעם לא מתאפרת או עונדת תכשיטים חוץ מהטבעת נישואים. אבל אני כן משתדלת , שגם כשאני בבית, להיות אסתטית. דאורדוראנט, חצאית נוחה שנראית טוב וכנ"ל חולצה- ממש לא  חלוקים מגעילים, שנותנים גם לי וגם לסביבה שלי הרגשה רעה.

מניסיון, כשקמים בבוקר ומתארגנים כאילו יוצאים מהבית, זה נותן הרגשה טובה יותר וכיף להתחיל כך את היום

אולי היא כן מטפחת באמת את עצמה, דואגת לפנימיות שלה???

בכל מקרה, כדאי לשוחח אתה על-כך.

להראות לה את החשיבות של טיפוח החיצוניות כדי להעניק 

בראש ובראשונה הרגשה טובה לעצמה.

להביא מקורות מחז"ל על החשיבות שיש לטיפוח החיצוניות לצורך הזוגיות הבריאה.

אתה יכול לרמוז לה בעדינות שזה חשוב לך, לא כדאי לוותר אבל

מצד שני לקחת את הזמן עד שתחליט לעשות זאת מתוכה.

גם אם יש שינוי קטן, תעצים אותו, תפרגן לה על-כך, מבחינתה 

זה לא מובן מאליו, לפעמים זה לוותר על אידיאלים...

לשלוח אותה לשמוע שיעורים של הרבנית ימימה מזרחי 

גם היציאה מהבית תתן לה הזדמנות להתלבש יפה ולהתארגן

גם הרבנית בשיעורים שלה מדברת -בין הייתר- על שאישה צריכה להיות יפה, צניעות זה לא להיות קווצ' או מכוער.... 

מחמאות, מחמאות, מחמאות 

הצעות בניסוח לבקשה לא להשאר בפיגמה -

את יפה יותר, יהיה לך טוב יותר, זה קצת מאמץ בשבילך ובשבילי זה עושה המון אור לראות אותך 

יכול להיות שהיא חושבת שטיפוח מיותר ,כי זה לא באופי שלה .

או כי היא חושבת שטיפוח זה גנדור יתר וגובל בסוג של גאווה.

לפעמים בנות שומעות כל מיני דעות כאלה באולפנה.

כשאני הייתי באולפנה (לפני 30 שנה) שמעתי דעה כזו שהיתה דעה שולית ולא לרוח האולפנה.

אני לקחתי אותה לקיצון אני מטבעי לא אוהבת מאוד להתלבש וכו'

,רק אחרי כמה שנות נישואין טובות נכנסתי לפרופורציה בענין.

לפעמים אישה לא מטופחת גדלה בבית שאמא שלה היתה אישה לא מטופחת.

אישה יכולה להיות אישה גם בלי כל ההתעסקות הזו. אם יש לו בעיה עם זה, זה עניין שלו. זה לא מצביע על בעיה בה.

אני פשוט לא מבינה למה אישה צריכה לשנות את כל מה שנוח לה וטוב לה כי לבעלה בא משהו אחר שהוא גדל עליו. הוא אמור להבין שיש לה אישיות ורצונות, ולכבד.

חבל שלא מלמדים את זה בחבילה אחת עם יתר ענייני הצניעות.

לפרגן לה כל הזמן והרבה שהיא אשה יפה ואיך היא נראית טוב

זה יכול להשפיע עליה לרצות להראות עוד יותר טוב

אז הוא גם ימצא את עצמו משקר וגם בהחלט אין לה שום סיבה לשנות את דרכיה.

הדבר הראשון שצריך לברר זו הסיבה להתנהגות שלה.

אם זו סיבה של ערכים והשקפות זה עניין אחד ואם זו הזנחה עצמית מסיבות נפשיות זה עניין אחר ולכל מקרה צריך להתייחס בצורה שונה.

אשה לא מטופחת זה עדין לא אומר שהפנים שלה לא יפות למשל

לפרגן על החלקים החזקים שכן יש בה. אין אשה שאין בה שום דבר יפה

הרבה נשים לא אוהבות שהבעל מתערב להן בלבוש שלהן

אם האשה שלו היא כזאת ודיבורים ובירורים לא עוזרים למראה שלה

אז לדעתי הדרך העקיפה לשנות את זה בלי להביע דעה 

זה כן לפרגן לה על מה שיפה אצלה .

כשאשה מרגישה יפה זה נהיה מענין לה להיות יותר יפה

כשמפרגנים לאשה שהיא עקרת בית טובה ואיך הסלון תמיד מאורגן

זה יותר יעיל מאשר לבכות לה על זה שהחדר שינה הפוך

אפילו שהיא האישה....

ככה תרוויח 2 מטרות: א. היא תתלבש יפה ב. היא תהיה מרוצה מתשומת הלב שלך...

שאם היא לא בקטע ויודעת מה הוא חושב על זה

היא תרגיש שהוא קונה את זה לעצמו ורק יעצבן אותה

זה תלוי אופי. נכון שזה לגיטימי שמישהו/י לא יאהבו צבע מסויים? אז גם הגיוני שנשים מסויימות לא תאהבנה איפור ותכשיטים.

ולקנות למישהו מתנה שמעצבנת אותו כי הוא לא אוהב את זה- זה לא ממש פתרון. להיפך. [אם בעלי היה מנסה לקנות לי איפור או תכשיטים זה היה מעצבן אותי להחריד! מזל שהוא לא חושב שהוא צריך לשנות לי את האופי].

והוא מקבל אותך כמו שאת, וזה יפה וטוב בעיניו. 

פותח השירשור- הוא אחר ממך. הוא צריך משהוא אחר. הוא רוצה לחולל מול אשתו דינמיקה אחרת. 

ויש מצב- שאשתו היא שונה ממך... שהיא מרגישה אחרת לגבי הדברים האילו- גם אם בפועל נראה שהיא לובשת אותו דבר 

אבל ברגע שזה מציק לבעל אז האישה חייבת לבוא לקראתו. כל הרעיון של הצניעות הוא בשביל זה הרי.. קשה לי להבין איך זה לא מובן. 

וחוץ מזה אני באמת תוהה - יש בכלל דבר כזה גבר שלא רוצה את אשתו יפה ומטופחת? אולי תנסי פעם אחת דברים שאת לא רגילה אליהם ותופתעי מהתגובה שלו?

ואנחנו רוצות אותם שחקני כדורסל שלומדים תורה יומם וליל.

אי אפשר לצפות לשנות אנשים. אל תצפה. אם הזוגיות טובה ביניכם, היא תשתנה בקטנה בכיוון הזה, עם הזמן.

אני גם לא אוהבת להשקיע ולטפח את עצמי כשאני בבית. (אמנם לא פיג'מה, אבל כן בגדים פחות יפים)

אבל מאז החתונה בעלי כל הזמן מחמיא לי על כל דבר יפה שאני שמה (תכשיטים, מטפחת, בגד וכו')

וזה ממש מדרבן אותי להשקיע! אני ממש מוצאת את עצמי משקיעה בעצמי בבית כמו שאני משקיעה בעצמי כשאני הולכת למשהו מיוחד..(אני אמנם לא מתאפרת, כי זה לא מתאים לי לאופי, אבל אני בהחלט משתדלת להשקיע בכל שאר הדברים!)

כך שאני ממליצה לנסות

(ועוד משהו, יכול להיות שאם תפרגן לה לקנות בגדים חדשים ותכשיטים חדשים זה גם יעזור- רוב הנשים אוהבות ללבוש בגדים ותכשיטים חדשים וזה מדרבן אותם להשקיע)

"אני משקיעה בעצמי בבית כמו שאני משקיעה בעצמי כשאני הולך למשהוא מיוחד" 

כמה הבית שלנו מיוחד! כמה הוא חשוב! כמה מתאים לחשוב על מה נלבש לקראתו... 

אבל עם כל הכבוד, אשה צריכה להיות יפה לבעלה.

ו"לא נתנה אשה אלא ליופי" (לא מצאתי את המקור לפסוק הזה....)

לא סתם שרה אמנו מתוארת בגמרא כאחת מארבע הנשים היפות שיש בעולם, יש עניין ביופי.  (מתוך שו"ת חברים מקשיבים)

קודם כל, אם את ה מצפה לשינוי אני חושבת שכדאי לך לשוחח איתה על זה כמובן בצורה עדינה, ואם אתה לא מוצא את הילים או חושש לפגוע, אני מציעה לך להתייעץ עם רב, שינחה אותך איך לדבר איתה.

לא יכול להיות שאתם עונים לבחור הזה: ככה היא ואין לך מה לעשות בעניין, מכיון שאם זה מפריע לו עדיף שאשתו תדע א זה מאשר שהוא ח"ו יחפש את היופי הזה בחוץ..

ו"וזכיני לגדל" אל תריב ח"ו עם אשתך על זה, אל תסתכסך איתה בגלל זה, תמשיך לאהוב אותה ולהתייחס אליה בהמון אהבה.

אם לא תמשיך כך היא לא תהיה קשובה לך כשתרצה לבקש ממנה לעשות שינוי.

יחד עם זאת שחסר לך קצת טיפוח אצלה, אני מצרפת קטע נוסף מ"חברים מקשיבים":

לסיום: כתב ספר חסידים (ט) שמי שנמצא במקום שיכול להסתכל על נשים ואינו מסתכל אז: "זכה לרב טוב הצפון כמו שכתוב ´אשר צפנת ליראיך´, ועינו תשבע מזיו השכינה, מלך ביפיו תחזינה עיניך".
אם אדם עומד מול מצב כזה, והוא הצליח להתגבר על הדחף הרגעי להסתכל, הסקרנות והיצר הטבעיים, זה הזמן שלו לקבל רב טוב, להתחבר לעולם הפנימי שלו.
אמרו משם אחד הגדולים שאם אדם עומד בפני פיתוי וניצל ממנו, זהו הזמן המתאים לבקש איזו בקשה אישית וכדומה. (מתוך שו"ת חברים מקשיבים)

בהצלחה רבה!

ונדמה לי שהמקור של "אין אשה אלא ליופי" זו גמ' במסכת כתובות

אבל להגיד שתכלית קיומה של האישה הוא היופי?! בעיני זו רדידות לשמה [והגמרא היא לא אסמכתא, מדובר במקום שבו יש שלל דעות לכיוונים שונים ועל משפט שנאמר בהקשר מסויים].
ובנוגע לרעיון הצניעות- אני לא מתיימרת להבין את הרעיון העומד בבסיס כל מצווה [ולא נראה לי שיש מישהו שיכול להגיד דבר כזה בנחרצות], וכל אדם יכול לפרש את הצניעות כרצונו. אני נניח רואה את הצניעות כמשהו שלי, אישי. ולא כמשהו שנועד לשרת את בעלי או כל אדם אחר באופן כלשהו.

הוא רוצה- בסדר. הוא יכול לדבר איתה ורצוי ששניהם ינסו לחיות בשמחה אחד עם השני, וילכו זה לקראת זה.
אבל מכאן ועד לחשיבה שהתפקיד שלה הוא לרצות אותו- הדרך רחוקה. יכול להיות שהיא רוצה בזה- ואז הכל טוב. אבל בהנחה שלא- מותר לה. זה לא שהאישה תמיד צריכה להכנע, בייחוד לא כשמדובר בגוף שלה.

חוסר טיפוח והזנחה זה לא אותו דבר- יש הבדל גדול ומשמעותי. והגיוני שזה אופי, אני לא מבינה למה לשלול את זה. מה רע?

ושירק- מסתבר שכן. זאת אומרת- גבר שחושב שאשתו הכי יפה כמו שהיא באופן טבעי. ובהחלט הייתי עשויה להיות מופתעת אם הייתי מנסה. הוא היה עשוי לחשוב שהשתבשה עלי דעתי ולהגיב בהתאם.

מצטערת על העצבים, פשוט חרה לי לראות את היחס השולל לחלוטין כלפי אופי שונה.

לחלוטין אני לא מסכימה וגם שומרת לי את הזכות להעלב מ"אין אישה אלא ליופי". 

בנוגע ליופייך - את כנראה אחת מאותן נשים שהתברכו באוצרות טבע נדירים שלא צריכים הרבה עידוד מהצד. אשרייך וכיף לך ולבעלך!

עכשיו לגבי אופי- נכון שיש המון סגנונות ויש אפילו נשים גבריות, מה לעשות.. אני מתייחסת לרוב העולם.

ורוב הגברים מתחתנים עם נשים כי הם מחפשים נשים.

אם הם לא היו רוצים נשים הם היו יכולים להתחתן עם גברים, יש דבר כזה... 

לגבי מה שאת אומרת שאישה לא צריכה תמיד להכנע - בסדר, אז נגיד שהיא לא צריכה, והיא תתחפר בעמדה שלה ומה את חושבת שיקרה לנישואים שלה? איך הבעל אמור להימשך אליה? איך היא יכולה לצפות ממנו לשמור את המחשבה רק בשבילה?

(לפותח האשכול - אני לא מתכוונת בדברים האלה לאשתך שצריכה רק שמישהו יאיר את עיניה, או לעידוד ממצב נפשי כלשהו..  אני מתכוונת לאישה שיודעת מה בעלה מצפה ממנה ומתעקשת לא להשתנות מתוך אידיאולגיה שזו זכותה.)

בעיניהם. בכלל לא ברור מאליו שכולם מעדיפים "מטופחת" במובן של איפור וגינדור

בחייאת, אנשים, תתאפסו פה

כדי להגיד שזה תפקידה בעולם וזה ייעודה! ואני לא חושבת שאשה צריכה להיות יפה רק בשביל בעלה.

היא צריכה קודם כל להרגיש טוב עם עצמה.

רק ניסיתי להסביר את זה שיש עניין שאשה תתאפר ותתיפה, ותתלבש יפה, גם אם זה לא "בקטע שלה".

אני באמת לא מבינה איך זה שאשה לא שמה על עצמה תכשיטים/ קצת איפור, אני לא אגיד פה דברים יותר חריפים,

אבל אני בהחלט חושבת שזה צריך לבוא ממנה באופן טבעי.

אני יודעת שיש אופי כזה שלא אוהבות להתאפר ולהתגנדר וזה בסדר ומקובל (לא שצריך את האישור שלי) אבל יש כאלה שלא אוהבות...

סבבה אבל הכל יחסי, ובאופן יחסי לעצמה, האישה צריכה להתאמץ כדי להראות טוב ליד בעלה.

מה לעשות כל הגברים הם בני אדם, גם הצדיקים שבהם, והם היו רוצים שהשאשה שלהם תהיה יפה, לןץ מזה במיוחד אם גרים בעיר,

הבעל הוא לא "טמבל" ויש מספיק נשים שמסתובבות בחוץ כאילו הן דוגמניות.

אז תבחרו אתן, שיסתכל על נשים בחוץ? או עליכן|?!

ותזרקו עלי עגבניות לא אכפת לי, זה מה שאני חושבת.

אני גרה בעיר, שכל חצי סנטימטר מסתובבת אשה בקושי לבושה, ומאופרת ומטופחת.

ואפילו בתוך המשפחות הדתיות יש נשים שמקפידות להראות במיטבן תמיד.

אז מה עדיף? שהוא יהנה מיופי של נשים אחרות?!

הבעל כמו שאמרתי לא "טמבל" והוא רואה מי נראית טוב ומי לא!!!

סליחה על החריפות על הבוקר

ואין צורך להתאפר במיוחד או מה

ללבוש בגדים יפים, כיסוי ראש הולם ומכובד ולא סמרטוט עקום 

תכשיטים ממש בסיסים אם לא אוהבים יותר מזה

אז מה אנחנו כל הזמן צריכות להיות בלחץ?! כי כמה שנשתדל.... אין לענין סוף, בפרט איך שהרחוב נראה היום...

אני ממש לא בתחרות איתן

ואם יש ברחוב נשים שמתאפרות בהגזמה, זה אומר שגם אני צריכה?! לא!!

אני צריכה לעשות מה שגורם לי להרגיש טוב עם עצמי,

לא אמרתי שצריך להיות בלחץ, וחוץ מזה, לא נוכל להתחרות עם נשים שלבושות לא צנוע,

ברור שהבעל צריך לשמור על העיניים.

אני רק אומרת שכדאי שהאשה תיראה טוב וזה טוב גם לשלום בית..

חלוק ישן וסמרטוטים על הראש.

תלבשי בגד יפה שמחמיא לך, כנ"ל מטפחת מושקעת, וזה יספיק לבעלך.

במקרה כזה הוא לא אמור בכלל לחפש משהו אחר (גם בתת מודע)

הבעיה היא שאישה מזניחה את עצמה, ואז לבעל קשה, והוא מתחיל להשוות.

יש להם שכל, לא רק יצרים, כן?

ושירק- אני נראית נורמלי לחלוטין, לא משהו מיוחד לשום כיוון. יופי הוא דבר סובייקטיבי לגמרי, לפחות לדעתי ולדעת רבים.

וברור שהיא צריכה לנסות להגיע איתו לעמק שווה, כדי שיהיה להם טוב. אבל גם הוא צריך לבוא לקראתה ולהבין שיש הבדל.
ואישה שלא אוהבת תכשיטים ואיפור היא לא בהכרח גברית, וגבר שנמשך לאישה כזאת הוא לא "אוהב גברים", זאת אמירה קיצונית למדי, ולא נכונה. אני מכירה לא מעט גברים שלא מבינים מה יפה בתכשיטים ואיפור.

והוא ידע שהיא כזאת, לפחות ככה אני הבנתי [אין לה חורים, ולא היו מעולם. היא לובשת בגדים רגילים, לא משהו מוזנח. לדבריו... זה לא שהוא התחתן עם אישה מגונדרת נורא שהשתנתה מהותית]. אז אם הוא נמשך אליה והתחתן איתה למרות זאת, הוא אמור היה לדעת שהיא לא תשתנה. מתחתנים עם בן אדם כמו שהוא, לא מתוך ציפיה למהפך הגדול שיבוא.

ואם בגלל שהיא פשוטה הוא לא ימשך אליה ויפזול הצידה בגלל זה- הבעיה היא בעיקר בו, לפחות לדעתי. תמיד יהיו דברים יותר יפים בחוץ, הוא אמור לאהוב אותה ואת המראה שלה כי היא אישתו. וזהו.

ולא, אני לא אומרת שהיא לא צריכה להתאמץ, אבל גם הוא צריך להבין שזה לא מובן מאליו, ולא "מגיע לו".

אם היא תסכים- אז היא מיוחדת מאוד, בהנחה שהיא לא עושה את זה כי זה באמת לא טוב לה.

זה דבר טבעי (גם אם לא רצוי) שקורה גם לנשים.

כמו לדוגמה, שאישה שרואה שבעלה תמיד מעדיף להיות כמה שפחות בבית ולא מקשיב לה, הרבה פעמים באופן טבעי זה יגרום לה להסתכל על זוגות אחרים ובעלים אחרים שכן מקשיבים לנשותיהם ולהשוות. ברגע שיש לאחד מבני הזוג צורך שלא ממומש בשום צורה, זה אוטומטית גורם לו להשוות לאחרים (לא אמרתי שזה דבר ראוי. אבל זה קורה וצריך למנוע את זה ולהתחשב בצורך של בין הזוג)

ולא כתבתי לשנות את האישיות. הכוונה היא בעיקר להשקיע בבעל כמו שהיא השקיע בדייטים. שמן הסתם הוא מצפה לפחות לזה. (במקרה זה שני בני הזוג צריכים ללכת לקראת אחד השני. הבעל לקבל אותה כמו שהיא, כמו שהוא התחתן איתה, ולהחמיא על כל דבר, והאשה להשקיע במה שהיא כן יכולה, מה שכן מתאים לאופי שלה)

הייתי גם כזאת לפני החתונה.

במודע- אהבתי לחשוב ולהגיד שאני לא אוהבת את כל ההתעסקות ולא כולן חייבות לאהוב וכו' כמו ש***אני** כותבת.

אחרי החתונה התחלתי לקבל מחמאות על המראה עם הכיסוי ראש וזה שינה אותי לחלוטין.

היום אני יכולה לומר שבתת מודע, לא אהבתי להתעסק בחיצוניות כי הרגשתי שהחיצוניות היא לא הצד החזק שלי.

אחותי היחידה מהממת ותמיד קיבלה את כל המחמאות (אמהות- קחו לתשומת לבכן), ולא פעם יצא לי לשמוע "הקטנה יותר יפה מהגדולה", כבר בתור ילדה, משכנות, מכרות וכ"ו וזה חילחל...

ב"ה יש לי צדדים חזקים אחרים ולכן הרגשתי שזה בסדר שלא אטפח את עצמי.

אחרי שקיבלתי מחמאות, התחלתי לטפח את עצמי וגיליתי כמה שזה כיף, במיוחד שהבעל כ"כ נהנה מזה.

קניית בגדים, שפעם הייתה סיוט והייתי עושה פעם בכמה שנים, הפכה לכיף וסיבה לערב זוגי.

קשה לי להאמין שיש גבר שלא אכפת לו שאשתו בכלל לא מטפחת את עצמה.

ואני מציעה גם לכל מי שלא מטפחת את עצמה, לבדוק אם זה לא נובע, כמו אצלי, מדימוי עצמי שלילי. 

אני לא חושבת שלגברים אין שכל והם רק יצריים, אני חושבת שכך הקב"ה ברא את העולם- שגבר אוהב את אשתו יפה ומטופחת ואשה אוהבת לטפח את עצמה.

ד.א שמעתי מהרבנית נעמי שפירא משהו שכ"כ נכון בעיני- כשלאישה טוב עם המראה שלה, גם אם היא לא הכי יפה בעולם, בעלה יאהב את המראה שלה.

אבל כשלא טוב לה עם עצמה, והיא לא חושבת שהיא נראית מדהימה, גם אם היא כן- זה עובר גם לבעל.

אז ככה, תחשוב מה הצדדים החיוביים שבה. תן לה מחמאה על הדברים הטובים. וכשאתה בא לדבר על עניין הטיפוח, דבר על עצמך לא עליה. תדגיש בפניה עד כמה לך זה חשוב. ותפתח אצלה אמפתיה כלפי ההרגשה שלך. כדאי ליצור אווירה נעימה ליצירת השיחה. אם בחוץ אם בבית. בעקרון מי שאוהבים אותו צריך ללמוד לקבל אותו כמות שהוא. אבל זה באמת עניין אישי. אם הנושא חשוב לך דבר עליו.

זה כיף לי, לראות שאת מתלבשת יפה וכו' וכו'..

אני שמח לראות שאת משקיעה בעצמך קצת יותר

אני אוהב לראותך אותך שמחה, ומתאפרת קצת

תגיד לה, שאתה שמח מזה.

גברים יקרים, ובמיוחד הדתיים שביניכם, אי פעם טיפחתם את עצמכם? זורקים כל יום איזו חולצת פולו מרופטת, עושים טובה ששמים דאודורנט שלא לדבר על בושם, גם לנו יהיה נעים אם תתחילו לטפח את עצמכם קצת..(מצטערת הייתי חייבת).

ולכותב היקר שמתלונן על כך שאשתו לא מטפחת את עצמה, תאמין לי שאם אתה היית מראה חשיבות אישית לטיפוח ומודעות עצמית למראה היא ממילא הייתה מטפחת את עצמה. אם הנורמה הזוגית אצלכם תהיה שגם הגבר וגם האשה חשים צורך להראות מטופחים יהיה טוב גם לה וגם לך.. לכן לדעתי תתחיל לדאוג לטיפוח עצמי ואז גם היא תתחיל לדאוג לעצמה.. ואם אין לך כוח להשקיע בזה אל תצפה ממנה להשקיע. בהצלחה

אני מניחה שאמא שלה לא מתאפרת, ואמא שלך כן.

בדרך כלל זה פשוט עניין של הרגל.

קראתי פה את שאר התגובות, והן מאד נכונות וצודקות.

אל תעיר. תחמיא ותחמיא ותחמיא. לאט לאט זה יגיע.

בהצלחה!

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.