במיוחד לאור מה שאת כותבת בהמשך אולי פשוט תתני להן סנדוויץ בדרך לגן. ואז את יודעת שהיא אכלה משהו טוב ומשביע.

אצלי הגדולה בררנית בטירוף! כבר שנתיים שהיא אוכלת רק לחם עם גבינה צהובה או חמאת בוטנים אין מצב למשהו אחר וגם את זה היא לא תמיד מסיימת. אני לא רבה איתה, משתדלת שבבית תאכל. כשאני יכולה אני דואגת לארוחת בוקר מזינה ואז אני רגועה שיש משהו בקיבה..

ולגבי הברזל, אני מסכימה עם הסייעת וחולקת על הרופא...

עניתי על חלק

בתחילת השנה היתה אוכלת יפה סנדוויץ' (שתי פרוסות) מקמח מלא וירקות! בחודשיים האחרונים היא לא נוגעת בלחם בכלל! אוכלת רק ירקות...

אז לאחר התייעצות עם הילדה, הפסקתי לשלוח לה לחם לגן, היא לוקחת במקום זה אשל או יוגורט טבעי ופרי ומאושרת מזה עד השמים...

אולי תנסו סוג אחר של אוכל לגן?

לגבי ארוחת בוקר, אצלנו בגן ביקשו מכל הילדים להביא שקית קורנפלקס לבוקר (כדי שלא יהיו רעבים עד 10)

כיוון שכולם מביאים קורנפלקס, אין לי שום ברירה אחרת אלא לעשות את אותו הדבר (קורנפלקס רגיל, לא דגני בוקר ממותקים)

וזה דווקא דיי נוח ולא מאוד יקר...

באופן אישי, נראה לי שעדיף לאכול פירות בבוקר... (כמעט בלי התעסקות, אולי רק לשטוףולחתוך...)

בהצלחה!

לגבי האוכל בגן- לדעתי חשוב להגיד לגננת/ סייעת לא לריב איתה בכלל על האוכל! שתאכל מה שרוצה ומה שלא- תחזיר לתיק כדי שתדעי כמה אכלה.

אם רבים איתה זה סתם ידרדר את המצב...

לגבי ברזל- ידוע שכאשר יש מחסור ויטמינים התאבון יורד. אם זה ממשיך- לדעתי שווה לחזור לרופא ולעקוב אחרי המשקל...

כשאצלי רוצים עוד ואני יודעת שזה לא יאכל אני שמה כמות מזערית נוספת בצלחת וכל פעם כשגומרים- שמים עוד קצת.

ורעיונות לבוקר- אני ממש זקוקה לרעיונות כמוך, גם אצלי אוכלים בסקויטים ואני ממש לא מרוצה מכך!!!

אני כל פעם מתכננת להכין עוגיות בריאות אבל לא ממש יוצא לי....

למעשה הרופא צודק. לא המחסור בברזל גורם לחוסר תאבון אלא מחסור בויטמיני B.

אפשר בקלות להשלים את המחסור.

גבינת קוטג' -  2-3 כפות מדי פעם (אפשר סתם כך, ואפשר על פרוסת לחם) כשהתאבון יורד. עשירה בויטמין B2 שהוא החשוד העיקרי לחוסר תיאבון.

כל שאר ויטמיני B (כולל B2) אפשר להשלים על ידי אכילת ביצה ליום. עין/רכה/ חביתה מקושקשת קלות - כדי לא להרוס את ויטמיני B שנמצאים בצהוב - חלמון.

ילדים צריכים לאכול לפחות ביצה ליום. ומי שנחלש יכול לאכול גם יותר. אגב, ביצה היא גם מקור זמין וטוב לברזל.

אפשר להכין פנקייק עבור ילדים שסולדים מביצה.

ואפשר בחלק מן השבוע לבשל ביצה קשה.

בעיקרון ראיתי אצל מטופלים ילדים או מבוגרים שכשהמחסור בויטמינים קל יש השתוקקות למזונות שמכילים אותו. 

וכשהמחסור רב יש סלידה מן המזונות העשירים באותו ויטמין/מינרל חסר.

טוזי- התגעגעתי 

מה שכתבת לגבי הברזל- זה מבוסס, או פשוט לפי ניסיונך?

ולמה הכוונה ב"ארוחת בוקר מזינה"?

רבה אמונתך- לתת משהו אחר לארוחת בוקר זה רעיון מעניין. ומעניין גם לדעת אם יסכימו בגן (ולא יעדיפו שכל הילדים יאכלו אותו דבר כדי להימנע ממריבות).

ולגבי הקורנפלקס- הצחיק אותי מה שכתבת כי אצלנו בגן ממש ביקשו לא לשלוח עם קורנפלקס שלא יתפזר בכל הגן

אמא!!- הבעיה היא שכשאני שמה קצת, הבת שלי רוצה יותר, ונוצר ריב מעגלי (כל אחת מאיתנו טוענת את טענותיה שוב ושוב).

יש לי הרגשה שהעליה במשקל היא כי הבת שלי אוכלת הרבה לחם/פיתות וביסקוויטים, ולולי זה, היא לא הייתה עולה ככה.

לב אמיץ- ילד באמת צריך לאכול ביצה כל יום? זה ממקור ידע מבוסס? (סליחה אם זה מביע חוסר אמון. מעולם לא שמעתי על מה שכתבת).

ותודה על המידע

הברזל זה מניסיוני...

ארוחת בוקר מזינה יכולה להיות משהו כמו דייסת קוואקר, לחם עם חביתה וירקות וכו..

בהצלחה!!!

עניין הברזל (אולי זה B12 אני לא מספיק מבינה) - מכירה מקרוב ילד שעבר מהפך בזכות שהתחיל לקבל ברזל. מסתבר שלא היה חסר לו ברזל אלא לא היה לו ברזל במאגרים (באמת שאני לא מבינה את ההבדל). ממש שינה אותו מבחינת תאבון והתנהגות.

לבוקר - ממליצה בחום להכין עוגיות פשוטות ובריאות (אם את רוצה יש לי מתכון לעוגת קוואקר בדקה שחותכים לעוגיות), וככה יש מה לדחוף לה ביד במקום ביסקוויטים, וזה בטוח יותר מזין מלחם לבן עם שוקולד (למשל).

או באמת, וכמובן יותר בריא - פירות, למצוא את הפירות שהיא אוהבת.

אפשר אפילו פירות יבשים, למשל שקית קטנה עם שקדים ותמרים. גם בריא, גם קלוריות (נשמע שהיא צריכה) וגם הילדים האחרים לא יתנפלו על זה...;)

(וזה לא שהשקעתי, המתכונים כתובים לי על המחשב )

עוגיות קוואקר – קלות פשוטות וטעימות

2 כוסות סוכר – 1 לבן 1 חום (לדעתי אפשר אפילו חצי מזה. 1/2 1 בטוח יהיה טעים)

2 כוסות קמח

2 כוסות קוואקר

2 כפות דבש

2 כפות שומשום

2 ביצים

1 כפית קינמון

1 שקית א. אפייה

1 כוס שמן

לשטח בתבנית גדולה של התנור. לאפות כרבע שעה, לא יותר מדי!. כשיוצא לחתוך.

הניסיון שלי כמרפאה.

ביצה ליום  (פחות או יותר - אפשר גם לדלג מדי פעם) מועילה מהרבה בחינות. אפילו נגד הידבקות בכינים. (הריח המיוחד המופרש בזיעה של ויטמין B12 מרחיק אותן) מה גם שרוב הילדים נרתעים מלאכול בשר בקר, או כבד.

אני חושבת שאין מוצר מזון שמכיל כל כך הרבה ויטמינים ומינרלים חשובים שגם נספגים יפה בגוף כמו הביצה. 

(מכילה גם ויטמין D לדוגמא האחראי על ספיגת הסידן).

מכל הבחינות חשוב להקפיד על זה.

לב אמיץ, ראיתי שכתבת בכמה תגובות לגבי החשיבות של ביצה והדגשת שעדיף שתהיה כמה שפחות מבושלת..

השאלה- איך זה מסתדר עם ההנחיות לנשים הרות שלא לאכול ביצה לא מבושלת?

[אני שואלת באמת כדי לדעת, אני אוהבת ביצה 'רכה' ובהריון אני מנסה להמנע מזה.. השאלה אם מותר או לא?!]

תודה רבה!

לא רק לנשים בהריון.

הענין הוא שהריווח גדול מההפסד.

וגם החשש להידבקות בחידק הסלמונלה הוא בסך הכל חשש רחוק אם מקפידים על איחסון נאות.

כמו כן,  בביצים שבורות  או כאלה שהקליפה שלהן באה במגע עם מים (ליותר מאשר דקות אחדות) אין להשתמש לבישול מינימלי. רק להרתחה או לאפיה.

אפשר לגלוש ברשת וללמוד על כך.

גם לא ביצה עין שהחלמון שלה עדיין נוזלי. 
את יכולה לקבל את כל התצרוכת היומית שלך ממזונות אחרים שעברו פסטור. 

נשים בהריון הן בסיכון של פי 20 לחטוף זיהום והוא יכול להסתיים בצורה לא נעימה, בלשון המעטה.
 

אז נכון שבמדינת ישראל שבה יש פיקוח על מוצרים, הסיכון לחטוף סלמונלה הוא לא גבוה - אבל הוא עדיין קיים ואת בקבוצת סיכון.

כל קופות החולים והרופאים ממליצים לנשים בהריון שלא לאכול ביצים חיות, רכות, עין וכו'.  

הרווח גדול מההפסד? צירים מוקדמים ומעבר הזיהום לתינוק הוא הפסד די גדול. אני ממש לא בטוח שהרווח גדול מההפסד. 

ולב אמיץ - את בסוף עוד תהרגי מישהו עם העצות שלך. 

http://www.news247.co.il/news/%D7%A0%D7%A2%D7%A0%D7%A2-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%A4%D7%9C-%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D

רק אתמול פורסמה הידיעה הזו. 

היא מדבר על ליסטריה ולא על סלמונלה - אבל הענין הוא, שלמרות הפיקוח שקיים בארץ על מוצרי מזון, עדיין, ניתן למצוא בבדיקות שגרתיות ממצאים כאלה. 

לכן, הסיכון קיים. 

לגבי הערך התזונתי של הביצה - ויטמין B (לסוגיו השונים), בניגוד גמור למה שכתבה לב אמיץ, לא נהרס בבישול. (ויטמינים אחרים כן, אבל דווקא ויטמין B לסוגיו השונים עמיד בטמפרטורות גבוהות). 

לגבי ענין הטעם - לפי מה שממליצים הרופאים, אין מה לעשות. זה מסוכן וכמו שאפשר לקרוא בקישור, הסיכון הוא לא גבוה, אבל הוא בהחלט קיים. 

http://www.foodsdictionary.co.il/Products/1/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%95

אבוקדו. 

הוא אמנם מכיל יותר שומנים, אבל פחות שומנים רוויים. (ועולה על ערכיה התזונתיים של ביצה בלא מעט פרמטרים). 

היתרון של ביצים זה שרוב הילדים אוהבים אותן! ואפשר מאוד לגוון בהכנתן!

קשה לי להאמין שלב אמיץ התכוונה שרק בביצה יש את הערכים התזונתיים הנ"ל..

ככל הנראה היא התכוונה שביצה היא אופציה טובה (וודאי שאי אפשר לאכול רק ביצה ליום, צריך מזונות נוספים להשלמה) לצרכים האלו...

כאל מזון קסמים. 

מה גם, שישנם סוגים של ויטמין שאין כלל בביצה או שהם קיימים בה במינונים זניחים - כך שלכתוב שאת כל הויטמינים הללו אפשר להשלים בעזרת ביצים - זה פשוט לא נכון. 

גם בחזה עוף, יש הרבה יותר ויטמין B לסוגיו השונים מאשר בביצה. (ויש בו פחות שומנים וכולסטרול ויותר חלבונים). 

שניצלון, מרוב הבחינות, עדיף על ביצה. (במיוחד מהבחינה של ויטמין B לסוגיו). 

יש לא מעט מזונות שעשירים ברכיבים תזונתיים חיוניים ולכל אחד יש את היתרונות שלו והחסרונות שלו. 

להגיד שאין מוצר מזון שמכיל כ"כ ויטמינים ומינרלים כמו ביצה - זה גם לא נכון. 

אין מזון קסמים בעולם. 

המציאות קצת יותר מורכבת. 

ביצים הן מקור עשיר להמון רכיבים תזונתיים - אבל לא צריך להקצין כל דבר ולתת לו חשיבות של מזון פלא. 

בטח ובטח שלא להמליץ לנשים בהריון לאכול ביצים רכות. 

כמו כן, לילד בגיל טרום חובה (4) המנות המומלצות לויטמינים B הם: (יש לשים לב שביצה גדולה מאוד שוקלת כ-70 גרמים ולא 100). 

B1 - כמות מומלצת ביום: 0.6 מ"ג. ב-100 גרם ביצה יש 0.1 מ"ג. (מחסור בויטמין הזה הוא מה שגרם למותם של 'תינוקות רמדיה'). 

B2 - גם כן, 0.6 מ"ג ביום. ב-100 גרם ביצה יש 0.45 מ"ג. (שזו אכן כמות סבירה). 

B3 - כמות מומלצת: 8 מ"ג ליום. ב- 100 גרם ביצה יש 0.075. (זניח ואי אפשר לסמוך על ביצה ליום כדי להשלים את החוסרים). 

B5 - כמות מומלצת ליום: 3 מ"ג ביום. ב-100 גרם ביצה יש: 1.5 מ"ג. 

B6 - כמות מומלצת: 0.6 מ"ג ליום. ב-100 גרם ביצה יש: 0.17 (כאן זה יעשה את העבודה...). 

B7 - כמות מומלצת: 12 מק"ג שזו כמות מועטה, אבל בביצה אין ויטמין זה כלל. 

B9 (חומצה פולית) - כמות מומלצת ליום: 200 מק"ג. ב-100 גרם ביצה יש 47 מק"ג. (מיקרו גרם). 

B12 - כמות מומלצת 1.2 מק"ג. ב-100 גרם ביצה יש: 0.89 מק"ג. 

כך שלהמליץ להורים להשלים את כל החוסרים של ויטמיני B השונים באמצעות ביצה ליום הוא מעשה לא אחראי - במיוחד לאור העובדה שמחסור בחלק מהם יכול להביא לבעיות חמורות מאוד (אפילו קיצוניות). 

אגב, למרות שכפי שכתבתי, זה לא קשור לחוסר תיאבון, אבל בגבינת קוטג', יש כ-0.2 מ"ג ויטמים B2 ל-100 גרם. זה לא כלום וזו כמות סבירה, אבל בבמבה למשל יש פי 2 וחצי מזה ל-100 גרם. 

כמו כן, כל הכבוד שכתבת שהויטמינים נמצאים ב'צהוב של הביצה' (מה שנקרא, חלמון).

מכל הויטמינים שנמצאים בביצה שחלקם אכן נהרסים לפחות בחלקם בחום גבוה - בחרת דווקא בויטמין B שהוא אחד הויטמינים היחידים שעמידים בחום... מה הסיכוי?... 

אשמח לעוד רעיונות לאוכל בריא, שאפשר לקחת לדרך, בתור ארוחת בוקר (זה קצת מורכב כי הקטנה הולכת למעון ומגיעה בד"כ בדיוק לזמן הארוחה, או בזמן הארוחה עצמה, אז לתת לה סנדוויץ' זה אומר למלא לה את הבטן, כך שלא תוכל לאכול ארוחת בוקר במעון, וקצת חבל לי).

תודה!

אולי אפשר להסתפק בשתיה חמה בלבד?

קקאו או אבקת חרובים עם מים רותחים וחלב קר. ועל זה הדרך - משקה צ'יקו.

או דגני בוקר עם חלב - שאי אפשר לקחת את זה לדרך, אבל זה לא דורש הרבה הכנה. 

אפילו לא עוגיות חיוכים מתוקות?

נשמע פה שכל הילדים אוכלים בבית, ואז גם בדרך למעון, ואז ארוחת בוקר במעון...

הבת שלי לא רוצה כלום!

אור היום, למה חשוב לך שהיא תאכל בדרך למעון אם מגיעה לשם לזמן הארוחה?

לא מעוניינים לאכול.

צבעוניים ויפים וזמינים כל הזמן בבית. וגם אנחנו ננשנש אותם. אז גם הילדים אולי ילמדו שזה נשנוש מעולה (אני לא מיישמת בינתיים אבל כרעיון זה נראה לי טוב...)

פרח-בר- פירות יבשים הם קצת קשים, לא? (תמר הוא כן רך, אבל צריך לפתוח ולבדוק אותו קודם והוא מלכלך).

ספק- חטיפי אנרגיה זה רעיון. תודה.

אנונימית- אני רוצה שהבת שלי תאכל כי היא רעבה בבוקר בד"כ, וזה עוזר לה לקום יותר טוב (מרגיע אותה).

לגבי השתיה החמה- חשבתי על זה, והחלטתי שלא, בינתיים, כי זה שתיה מתוקה בעצם (שוקו או תה, שמוסיפים לו דבש/סוכר כי אחרת הוא מר).

תות- חשבתי על ההצעה שלך, אבל זה מוזר לי לאכול פירות וירקות מיד על הבוקר.

נראה לי שאני צריכה לעשות שינוי בתפיסה שלי ואז אולי נצליח ליישם

שוב תודה לכולם.

לא זוכרת למה אבל הכי טוב לאכול אותם על קיבה ריקה, ועל קיבה מלאה זה אפילו קצת בעייתי לבטן...

גם אני רגילה לקפה ועוגה על הבוקר, אולי כי גם אמא שלי לא חשבה שפירות זה דבר לא מתאים לפתוח איתו את היום... ומהיסודי (!.) הייתי קמה עם קפה וביסקוויטים לבי"ס... תנסי מה אכפת לך?

להתעכל

נראה לי לאנשים עם קיבה חומצית יותר זה פתח לצרות ועדיף להתחיל עם פחמימה

אבל מי שכן טוב לו זה דבר נהדר 

(אצלי אגב זה גם עניין של תקופות . לפעמים אני כן יכולה ולפעמים לא )

קונה תמרים דקל נור הם קשים ולא נמרחים, טעימים.

תמר דקל נור הוא זן אחד.

יש בסופר בחבילה ויש בחנויות טבע או פירות בשים לקנות כשהם עדיין מחוברים לזרד העץ.

אחד הטעימים!

בבוקר הילדים שותים מיץ תפוזים טבעי ואוכלים דגנים (צ'יריוס הרגיל, לא עם דבש וכו'), ואני מערבבת את זה עם פרי.. לפעמים חתיכות של בננה, לפעמים אגס, לפעמים קלמנטינה.. תפוח וכד'.
אם יש זמן והכל ברוגע - יושבים ליד השולחן ואוכלים.
אם אין זמן - אני נותנת להם לשתות את מיץ התפוזים, ואת הדגנים והפירות שופכים לשקית אוכל ולוקחים לדרך...

אך יש גם מינוס בכך סליחה על הערה הילדים הם יכולים לפזר בכל פינה פרורים לא?במיוחד אם הם קטנים!

והמיץ תפוזים מאד בריא אך מאד חומצי על קיבה ריקה לא עושה להם בעיות?

שוב זה שאלות אם כל הלב בלי להגרר לויכוח ח"ו או לפגוע ההפיך אני מאד מעריכה!

אני לא הכי מבינה, עושה מה שמרגיש לי נכון.. וכשלא בטוחה אני בודקת ושואלת....

אז לגבי המיץ הטבעי בבוקר (לפעמים תפוזים לפעמים רימונים), אני נותנת להם את זה כי הבנתי שפירות זה טוב על קיבה ריקה, לא התעמקתי לגבי חומצי או לא.. גם אני בתקופות מסוימות שותה את זה בבוקר, וזה לא עושה לי שום בעיות.. גם לילדים כנראה שלא

לגבי פירורים מהדגנים, כן, זה קצת מתפזר.. אבל זה לא לכלוך רטוב, אז ממש קל לנקות, מטאטאים וזהו... (אגב מה ז"א בכל פינה? הם יושבים לאכול בשולחן.. אז זה מתפזר רק בסביבת השולחן...)

זה לא השקעה.. ממש צ'יק צ'אק להכין ארוחת בוקר כזאת

והכוונה שלי היתה שהם יוצאים החוצה עם זה (לא מעירים לך?) לגבי ההשקעה זה באמת אולי כלום תלוי למי !

פשוט אין לי סוחט חשמלי . .אך באמת שלי, זה קצת חומצי על הבוקר כך שמימלא לא הייתי מכינה!!

ואני מעריכה שאת נותנת להם דברים ערכיים כאלה אשריהם!!

בטח גם מסביב במשך היום הם אוכלים רק בריא?!!

אני ממש לא עומדת וסוחטת להם על הבוקר (למרות שכשהקטנה הייתה ממש קטנה הייתי מכינה לה כל בוקר בבלנדר דייסה שהייתה מורכבת ממיץ טבעי, פירות שונים, דייסת דגנים של מטרנה, ושתי כפיות טחינה.. היא הייתה משוגעת על זה.. עד שהתקלקל לי הבלנדר ).

אני קונה להם מיץ טבעי של פריגת/פרימור.. יום אחד מיץ תפוזים, יום אחד מיץ רימונים
רופא הילדים אמר לי שזה מצוין..

ולא הבנתי מי אמור להעיר לי על זה שהילדים יוצאים עם זה החוצה... זאת בסך הכל שקית דגנים עם חתיכות פרי בפנים

ולגבי השאלה האחרונה - לא כזה... אני לא חסידת בריאות, פשוט כי בעצמי אני לא מסוגלת לעמוד בזה... יותר מדי כללים בשבילי.. ויותר מדי "אסור"... מטוגן זה לא טוב, כשמבשלים כל הויטמינים הולכים, מלח זה לא בריא, במעדנים יש חומרים משמרים וכו' וכו'..

אני לא נותנת להם "זבל" בד"כ, אבל ממש לא קיצונית בזה... כן סלט כל יום, ולא אוכל תעשייתי.. אבל הם כן אוכלים שטויות לפעמים, ופטיבר הוא נשנוש דיי מקובל אצלנו..

בכל אופן תודה על הפרגון... את ממש חמודה

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....