הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ (משלי ד´ כד´)
מסופר בפרשה שכאשר פגש יעקב את עשו, נאמר על עשו במפגש:
"ה וַיִּשָּׂא אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הַיְלָדִים וַיֹּאמֶר מִי-אֵלֶּה לָּךְ
וַיֹּאמַר הַיְלָדִים אֲשֶׁר-חָנַן אֱלֹהִים אֶת-עַבְדֶּךָ." (בראש´ לג´)
המדרש (שכל טוב (בובר) בראשית פ"לג) עומד על הנקודה המעניית שלכאורה אין קשר בין התשובה לשאלה "וישא [את] עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך. כל הנשים שפחות הן או נשיך, והילדים בניך הן או עבדים, זה התחכם עליו ולא השיבו על הנשים, אלא: ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדיך." אך המדרש לא מסביר מדוע הוא עשה זאת ? - על זה עמדו המפרשים:
ספר הפרשיות מסביר שכוונתו של עשו לא הייתה תמימה כפי שהיא נראת (ספר הפרשיות לר´ אליהו כי טוב, ח"ב עמ´ קלז´) "ארורים הרשעים שאפילו בעת צרה.. עדיין יצרם מושל עליהן ואמת הילדים ויאמר מי אלה לך כאומר הנה אני ברשעתי ולא לקחתי אלא שלש נשים ואתה הצדיק מושל ביראת אלוהים ארבע נשים למה לך ?!
ויאמר הילדים וכו´ טעם של זקף גדול על ויאמר ועל הילדים אמירתו היתה תשובה כהלכה על הילדים השיבו על הנשים לא השיבו וכאומר אימהות הן לילדים אשר חנני ה´ "
וכן הרמב"ן (על המקום) מי אלה לך ...דרך מוסר, כי לא רצה לומר שהם נשיו, והבין עשו שהן אמות הילדים:" כלומר יעקב רק בגלל דרך מוסר עשה כך^
וכן הנצי"ב בהעמק דבר כתב "אשר חנן האלוהים לא אמר כדי שלא יחשוב שגם הנשים הן בנותיו
כי לא היו מבוגרות כמו יעקב ולכן פירש הילדים והבין עשו כי השנים הן אימותם."
וכן אברבנל אמר "כיסה פניו של יעקב כלימה לומר שכולם נשיו ולכן הסתיר ואמר הילידם אשר חנן וכו´, שיחשוב עשו שחלק נשיו וחלק אותם נשים שלא נלוים אליו"
אם כן בסיכום 2 הדברים כתב ר´ אברהם בן הרמב"ם (בפירושו לתורה) הסביר כי ישנם 2 סיבות מדוע לא הזכיר את הילדים
1. הביישנות מלהזכיר יחס הנשים
2. שניכר מתוך יחס הילדים שהן אימותם
כעת נשאלת השאלה אם כן אז מדוע לא אמר מפורשות ? ומה יש להתבייש מכך שהן נשו ? (על זה יש שם כמה תירוצים לעיל, אע"פ שיעקב עשה בהיתק ולכאורה לא היה לו מה להתבייש)
הגמרא מספרת (תענית דף יא וכן ע"ז שם הגירסא ר"ע) "מר עוקבא איקלע לגינזק בעו מיניה מתענין לשעות או אין מתענין לשעות לא הוה בידיה קנקנין של נכרים אסורין או מותרין לא הוה בידיה במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים לא הוה בידיה אזל ושאיל בי מדרשא אמרו ליה הלכתא מתענין לשעות ומתפללין תפלת תענית והלכתא קנקנין של נכרים לאחר שנים עשר חדש מותרין במה שימש משה כל ז´ ימי המלואים בחלוק לבן רב כהנא מתני בחלוק לבן שאין לו אימרא " {= מר עוקבא הגיע לגנזק ונשאל במה שישמ משה ב7 ימי המילואים.. לא ידע .. שאל בבית המדרש וענו בחלוק לבן ללא קפלים}
הטעם לחלוק ללא קפלים הוא מה שנפסק להלכה בקשר לתרומת הלישכה (שקלים ג,ב) "בשלוש קופות של שלוש שלוש סאין, תורמין את הלשכה. וכתוב עליהן אלף בית גימל; רבי ישמעאל אומר, יונית היה כתוב עליהן, אלפא ביטא גמא. אין התורם נכנס לא בפרגוד החפות, ולא במנעל, ולא בסנדל, ולא בתפילה, ולא בקמיע--שמא יעני, ויאמרו מעוון הלשכה העני, או שמא יעשיר, ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר: לפי שאדם צריך לצאת ידי הברייות, כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום--שנאמר "והייתם נקיים מה´, ומישראל" (במדבר לב,כב), ואומר "ומצא חן, ושכל טוב--בעיני אלוהים, ואדם" (משלי ג,ד)."
כלומר שאדם צריך להיזהר שלא יחשדו בו שעושה דבר אסור, אבל יעקב ? איש האמת כיצד זה יחשדו בו ? והרי גם הוא עצמו עשה את כל דבריו בהיתר גמור ? נשא 2 אחיות בהיתר^^ וכן 4 נשים לצורך העמדת צאצאים בהיתר . אלא דרכם של בני אדם וכ"ש רשעים כעשו כך הוא – לדון לכף חובה
אפילו על משה רבינו עם ישראל בא בטרוניא על משה מסופר בירושלמי (שקלים פ"ה ה"ב) בקשר למשה רבנו שהלך לכיוון האוהל והביטו עליו עם ישראל (כן הוא בתנחמוא מובא ברש"י קידושין פ"ק) "והביטו אחרי משה עד בואו האוהלה תרין אמוראין חד אמר לגנאי וח"א לשבח מאן דאמר לגנאי חמון שקין חמון כרעין חמון קופר אכיל מן דיהודאי
ושתי מן דיהודאי כל מדליה מן דיהודאי ומ"ד לשבח מחמי צדיקיא ומזכי טוביא דזכת למיחמי יתיה:" {= הביטו אחרי משה יש אומרים לגנראי שתראו כמה שמשה שמן זה משלנו שהוא אוכל ושותד ומי שאמר לשבח שהביטו כדין ת"ח עד שיסתר מעיניהם}
אזי אם כן להזכיר מפורשות לא רצה, ואם עשו יבין מעצמו שיבין לי אין מה לעשות לפחות בצורה מקסימלית מה שדיפקדנא אני אנסה לא לומר מפורשות ואולי יחשוב בנפשו שזה משהו אחר כי אפילו מעשו צריך להישמר שלא
ידון אותי לכף חובה כמה שאני יכול אנו בני בניו של יעקב צריכים על אחת כמה וכמה להיזהר במעשינו אם בדברים נטרליים שאין בהם שמץ איסור כך, דברים שיש בהם מראית עין או חשש איסור עאכ"ו
ונסיים בדברי הרמב"ם (יסודי התורה ה´ ט"ו) "וכן אם דיקדק החכם על עצמו, והיה דיבורו בנחת עם הברייות, ודעתו מעורבת עימהם, ומקבילן בסבר פנים יפות, ונעלב מהן ואינו עולבן, מכבד להן ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה, ולא ירבה באריחות עמי הארץ וישיבתן, ולא ייראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין, ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין--והוא שלא יתרחק הרבה, ולא ישתומם הרבה--עד שיימצאו הכול מקלסין אותו ואוהבין אותו, ומתאווין למעשיו: הרי זה קידש את השם, ועליו הכתוב אומר "ויאמר לי, עבדי אתה--ישראל, אשר בך אתפאר" (ישעיהו מט,ג). "
ויה"ר שנזכה שנכובד בתואר: "עבדי אתה - אשר בך אתפאר" שנזכה לביאת משיח צדקנו בב"א !
שבת שלום !
----
^ השאלה היא מהי אותה דרך מוסר במה המדובר ?
אז מסביר פירוש פני ירושלים על הרמב"ן שדרך מוסר הכוונה היא שהרי יעקב קרא לעצמו עבד לעשו ואין דרך העבר להיות לו 4 נשים לכן לא פירש במפורש את הדבר.וכן כותב הצידה לדרך על רש"י שנמנע כי התבייש יעקב שנשא 4 נשים (וי"א 2) וזהו כנראה פירוש הרמב"ן
^^ לפני מתן תורה וכן לא נכנס עימן יחד לא"י כי נפטרה רחל והקפידה התורה בארץ ישראל על כך , כ"כ השפתי חכמים
לע"נ
מו"א ירוחם ן´ סעדיה ז"ל
מו"ז סעדיה ן´ נסים ז"ל
|להבדיל|לרפואת
מו"ז סלמה בת מרים הי"ו
מו"ז ויקטור צורי ן´ רג´ינה הי"ו
רבקה בת ברוד הי"ו
מו"ר הר"ר מרדכי צמח ן´ מזל טוב שליט"א
מסופר בפרשה שכאשר פגש יעקב את עשו, נאמר על עשו במפגש:
"ה וַיִּשָּׂא אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הַיְלָדִים וַיֹּאמֶר מִי-אֵלֶּה לָּךְ
וַיֹּאמַר הַיְלָדִים אֲשֶׁר-חָנַן אֱלֹהִים אֶת-עַבְדֶּךָ." (בראש´ לג´)
המדרש (שכל טוב (בובר) בראשית פ"לג) עומד על הנקודה המעניית שלכאורה אין קשר בין התשובה לשאלה "וישא [את] עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך. כל הנשים שפחות הן או נשיך, והילדים בניך הן או עבדים, זה התחכם עליו ולא השיבו על הנשים, אלא: ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדיך." אך המדרש לא מסביר מדוע הוא עשה זאת ? - על זה עמדו המפרשים:
ספר הפרשיות מסביר שכוונתו של עשו לא הייתה תמימה כפי שהיא נראת (ספר הפרשיות לר´ אליהו כי טוב, ח"ב עמ´ קלז´) "ארורים הרשעים שאפילו בעת צרה.. עדיין יצרם מושל עליהן ואמת הילדים ויאמר מי אלה לך כאומר הנה אני ברשעתי ולא לקחתי אלא שלש נשים ואתה הצדיק מושל ביראת אלוהים ארבע נשים למה לך ?!
ויאמר הילדים וכו´ טעם של זקף גדול על ויאמר ועל הילדים אמירתו היתה תשובה כהלכה על הילדים השיבו על הנשים לא השיבו וכאומר אימהות הן לילדים אשר חנני ה´ "
וכן הרמב"ן (על המקום) מי אלה לך ...דרך מוסר, כי לא רצה לומר שהם נשיו, והבין עשו שהן אמות הילדים:" כלומר יעקב רק בגלל דרך מוסר עשה כך^
וכן הנצי"ב בהעמק דבר כתב "אשר חנן האלוהים לא אמר כדי שלא יחשוב שגם הנשים הן בנותיו
כי לא היו מבוגרות כמו יעקב ולכן פירש הילדים והבין עשו כי השנים הן אימותם."
וכן אברבנל אמר "כיסה פניו של יעקב כלימה לומר שכולם נשיו ולכן הסתיר ואמר הילידם אשר חנן וכו´, שיחשוב עשו שחלק נשיו וחלק אותם נשים שלא נלוים אליו"
אם כן בסיכום 2 הדברים כתב ר´ אברהם בן הרמב"ם (בפירושו לתורה) הסביר כי ישנם 2 סיבות מדוע לא הזכיר את הילדים
1. הביישנות מלהזכיר יחס הנשים
2. שניכר מתוך יחס הילדים שהן אימותם
כעת נשאלת השאלה אם כן אז מדוע לא אמר מפורשות ? ומה יש להתבייש מכך שהן נשו ? (על זה יש שם כמה תירוצים לעיל, אע"פ שיעקב עשה בהיתק ולכאורה לא היה לו מה להתבייש)
הגמרא מספרת (תענית דף יא וכן ע"ז שם הגירסא ר"ע) "מר עוקבא איקלע לגינזק בעו מיניה מתענין לשעות או אין מתענין לשעות לא הוה בידיה קנקנין של נכרים אסורין או מותרין לא הוה בידיה במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים לא הוה בידיה אזל ושאיל בי מדרשא אמרו ליה הלכתא מתענין לשעות ומתפללין תפלת תענית והלכתא קנקנין של נכרים לאחר שנים עשר חדש מותרין במה שימש משה כל ז´ ימי המלואים בחלוק לבן רב כהנא מתני בחלוק לבן שאין לו אימרא " {= מר עוקבא הגיע לגנזק ונשאל במה שישמ משה ב7 ימי המילואים.. לא ידע .. שאל בבית המדרש וענו בחלוק לבן ללא קפלים}
הטעם לחלוק ללא קפלים הוא מה שנפסק להלכה בקשר לתרומת הלישכה (שקלים ג,ב) "בשלוש קופות של שלוש שלוש סאין, תורמין את הלשכה. וכתוב עליהן אלף בית גימל; רבי ישמעאל אומר, יונית היה כתוב עליהן, אלפא ביטא גמא. אין התורם נכנס לא בפרגוד החפות, ולא במנעל, ולא בסנדל, ולא בתפילה, ולא בקמיע--שמא יעני, ויאמרו מעוון הלשכה העני, או שמא יעשיר, ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר: לפי שאדם צריך לצאת ידי הברייות, כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום--שנאמר "והייתם נקיים מה´, ומישראל" (במדבר לב,כב), ואומר "ומצא חן, ושכל טוב--בעיני אלוהים, ואדם" (משלי ג,ד)."
כלומר שאדם צריך להיזהר שלא יחשדו בו שעושה דבר אסור, אבל יעקב ? איש האמת כיצד זה יחשדו בו ? והרי גם הוא עצמו עשה את כל דבריו בהיתר גמור ? נשא 2 אחיות בהיתר^^ וכן 4 נשים לצורך העמדת צאצאים בהיתר . אלא דרכם של בני אדם וכ"ש רשעים כעשו כך הוא – לדון לכף חובה
אפילו על משה רבינו עם ישראל בא בטרוניא על משה מסופר בירושלמי (שקלים פ"ה ה"ב) בקשר למשה רבנו שהלך לכיוון האוהל והביטו עליו עם ישראל (כן הוא בתנחמוא מובא ברש"י קידושין פ"ק) "והביטו אחרי משה עד בואו האוהלה תרין אמוראין חד אמר לגנאי וח"א לשבח מאן דאמר לגנאי חמון שקין חמון כרעין חמון קופר אכיל מן דיהודאי
ושתי מן דיהודאי כל מדליה מן דיהודאי ומ"ד לשבח מחמי צדיקיא ומזכי טוביא דזכת למיחמי יתיה:" {= הביטו אחרי משה יש אומרים לגנראי שתראו כמה שמשה שמן זה משלנו שהוא אוכל ושותד ומי שאמר לשבח שהביטו כדין ת"ח עד שיסתר מעיניהם}
אזי אם כן להזכיר מפורשות לא רצה, ואם עשו יבין מעצמו שיבין לי אין מה לעשות לפחות בצורה מקסימלית מה שדיפקדנא אני אנסה לא לומר מפורשות ואולי יחשוב בנפשו שזה משהו אחר כי אפילו מעשו צריך להישמר שלא
ידון אותי לכף חובה כמה שאני יכול אנו בני בניו של יעקב צריכים על אחת כמה וכמה להיזהר במעשינו אם בדברים נטרליים שאין בהם שמץ איסור כך, דברים שיש בהם מראית עין או חשש איסור עאכ"ו
ונסיים בדברי הרמב"ם (יסודי התורה ה´ ט"ו) "וכן אם דיקדק החכם על עצמו, והיה דיבורו בנחת עם הברייות, ודעתו מעורבת עימהם, ומקבילן בסבר פנים יפות, ונעלב מהן ואינו עולבן, מכבד להן ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה, ולא ירבה באריחות עמי הארץ וישיבתן, ולא ייראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין, ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין--והוא שלא יתרחק הרבה, ולא ישתומם הרבה--עד שיימצאו הכול מקלסין אותו ואוהבין אותו, ומתאווין למעשיו: הרי זה קידש את השם, ועליו הכתוב אומר "ויאמר לי, עבדי אתה--ישראל, אשר בך אתפאר" (ישעיהו מט,ג). "
ויה"ר שנזכה שנכובד בתואר: "עבדי אתה - אשר בך אתפאר" שנזכה לביאת משיח צדקנו בב"א !
שבת שלום !
----
^ השאלה היא מהי אותה דרך מוסר במה המדובר ?
אז מסביר פירוש פני ירושלים על הרמב"ן שדרך מוסר הכוונה היא שהרי יעקב קרא לעצמו עבד לעשו ואין דרך העבר להיות לו 4 נשים לכן לא פירש במפורש את הדבר.וכן כותב הצידה לדרך על רש"י שנמנע כי התבייש יעקב שנשא 4 נשים (וי"א 2) וזהו כנראה פירוש הרמב"ן
^^ לפני מתן תורה וכן לא נכנס עימן יחד לא"י כי נפטרה רחל והקפידה התורה בארץ ישראל על כך , כ"כ השפתי חכמים
לע"נ
מו"א ירוחם ן´ סעדיה ז"ל
מו"ז סעדיה ן´ נסים ז"ל
|להבדיל|לרפואת
מו"ז סלמה בת מרים הי"ו
מו"ז ויקטור צורי ן´ רג´ינה הי"ו
רבקה בת ברוד הי"ו
מו"ר הר"ר מרדכי צמח ן´ מזל טוב שליט"א
