אבל ממש הפליא אותי מה שכתבת בסוגריים "אפילו שדי מגיע לו".

לפי מה אתה חושב ש"מגיע" למורה שישקרו לו? שיזלזלו בו? שידברו עליו לשון הרע?

בתור מורה (לא ללימודי קודש), כששואלים אותי שאלה שאני לא יודעת, אני עונה שאני לא יודעת ואשתדל לבדוק, ועם זאת, אני יכולה בהחלט להבין מורה שאולי קצת חסר לו ביטחון, וכשאינו יודע את התשובה לשאלה, הוא אומר דברים שהם לא נכונים (אני לא מבינה כלל בנושא משניות אוהלות ואיזה "שטויות גמורות" המורה ממלא המקום אמר).

בכל מקרה, נראה לי שמהפן החינוכי, יש בהחלט על מה לדבר עם הילד. מותר לו לרצות ללמוד שוב משניות אוהלות עם המורה, אבל להעמיד פנים שאינו יודע מה שהוא כן יודע, לדבר לשון הרע אח"כ עם חבר ואיתך- זה כבר לא לעניין (לדעתי).

אולי כדאי ללמד את הבן את המידות של ר' ישראל מסלנט, שמתוכן מידת האמת (אם אני לא טועה): "לא להוציא מהפה דבר שאין הלב מעיד על אמיתותו".

ואמרתי לו שזה לשה"ר גמור (על זה באמת לא היה לו מה לענות)

רק שקשה להעביר לו את המסר, כי הוא מרגיש שהוא עשה מעשה קונדס, וזה מצחיק את כולם.

ואני אומר שדי הגיע למורה, כי מי שמדבר בדברים שהוא לא מבין בהם, וחושב שהוא יכול בשניה להבין דברים מורכבים, ברור שהוא יתבלבל לגמרי, ויעשה מעצמו צחוק.

הוא בכלל לא היה צריך להציע לילד בהפסקה לעזור לו במשניות האלה, זה משניות שלא קשורות לחומר הלימודי, רוב האנשים לא יודעים אותם, ואפילו רב השכונה כאן יתכן מאד שיסתבך אם נשאל אותו עליהם.

ואם כבר הצעת לעזור - אתה ארואה שאתה לא יודע? אל תמציא! אתה חושב שהילד כל כך טיפש?

ענין אחד.

והמסר לילד, ענין אחר.

בפרט שהילד עשה "במכוון"..

ולא "מגיע" לאף אחד שיביישו אותו..

בתור עונש,

מה שכתבתי שמגיע לו התכוונתי שהוא גרם את זה לעצמו

שהמורה לא גרם את זה לעצמו.

אולי זה עניין של השקפה ולא אמת אבסולוטית.

בכל אופן, לא נחפור בזה יותר מדי 

ואני מאוד התחברתי לתגובה של דן.

אגב, גם אם נראה לך שהילד "מחליק את זה", אולי הוא כן לוקח את זה לתשומת ליבו וחושב על זה בינו לבין עצמו. אולי זה כן "שוקע" ונכנס פנימה.

אתה צריך, לדעתי, "לנצל את ההזדמנות", ולהסביר לו משהו על ערכה של תורה.

קודם כל, "תזדהה" כביכול עם הרגשתו - כדי שיהיה פתוח לשמוע את ההמשך.

תגיד לו: תראה, אתה עשית "חוכמה", נכון?... אתה יודע היטב את המשניות - ובעצם הראית שהוא לא מבין...

אז, זה שאתה יודע כ"כ טוב, יותר מהמורה, זה משמח.

זה שהיה עדיף שהמורה יאמר שאינו מבין, ויעיין - גם נכון. אע"פ שכנראה חשב שיצליח תוך-כדי.

אבל, מה לומדים פה? לומדים כאן את הרצון של ה'. התורה זה הרצון של ה'.

עכשיו, לבייש אדם, בוודאי מורה שבעצם אמור ללמד, זה מתאים לרצון של ה'? בוודאי שלא.

וגם - זה לא שאתה ידעת "מעצמך"... אבא עבד איתך קשה..

אז להשתמש במשניות, ובעמל של אבא איתך - נגד המטרה של המשניות ואבא בעצם, שזה להתקרב לרצון של ה' - זה שייך?... בוודאי שלא.

אז נכון שלא חשבת על זה. קצת "פיתה" אותך זה שאתה יודע - ושהוא ממלא מקום, וה"חוכמה" שבדבר. אבל עשית טעות. זה "יצר הרע" שקצת היה קשה לעמוד מולו. צריך להחליט שלהבא אין דבר כזה בשום אופן. בכל מצב, אתה לא משתמש בידיעות שלך כדי לפגוע במישהו.

אם זה יהיה הלימוד מהענין - זה שווה לא פחות מהידיעה של המשניות.

ותשאל אותו, אולי הוא חושב שראוי להגיד לחבר שזה "לא היה פייר", כי הוא כבר למד את זה קודם עם אבא, והמורה הוא ממלא מקום ולא הכיר מקודם את הפרק ההוא, כנראה.

שילמד את הדרך ארץ שקדמה לתורה.

אתה מתאר פה ילד חכם מאוד, כך שנראה לי שפשוט להסביר יכול לעשות עבודה טובה.

שיש משנה באבות שהוא אמור לזכור

ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו

לנסות להעמיד יהודי במצב שהוא יתבזה זה יותר גרוע

גם אמרתי לו שצריך להיזהר - כתוב בגמ' דברים חריפים על מי שלומד תורה לא לשמה, אם הכוונה שלו בשביל לקנטר אחרים עם הלימוד שלו.

אבל (וזה מופנה גם לדן) יש הרגשה שזה "מחליק" כזה, סוג של ליצנות שמחליקה את כל התוכחות

זה מעשה קונדס עם שכל, שיש בו פילפל, וכל מי ששומע את זה ממנו זה מעלה לו חיוך

כך שזה נראה שסתם אני נשמע לו כבד מדי. הרי כל החברים עושים "שמח" לממלא מקום, למה אני צריך להיות טטלה שיושב בשקט.

במיוחד שעל כזה דבר לא יענישו אותי...

אבל אני חושב שאני אדבר איתו שוב מחר, ואולי אם אני אדבר שוב, הוא יראה שזה רציני

אמרתי לך שקודם "תבין" אותו כביכול... אח"F "תבין" את הקושי בהתמודדות עם היצר - ואז: חד וחלק..

אני עשיתי כך עם מישהו פעם, נסיתי קודם לחוש את תחושתו , "צחקתי" איתו, "הרגשתי" את הרגשתו לפי רמתו בגיל זה; ואז אמרתי - תאר לך שהאדם הזה הוא אבא/אמא שלך. הרי הוא באמת גם בן אדם, יש לו ילדים. וכו'.

הגענו למסקנה שראוי להתנצל.

הלה הלך אחרי זמן-מה אל המורה המדובר, וביקש בכנות סליחה.

הסוף המצחיק: המורה הנ"ל, מרוב הרגל בחוצפות ושגעונות הגיל - כלל לא זכר במה מדובר....

אל תשכחי, הוא בא וסיפר לי את זה מיוזמתו

בבי"ס לא יענישו אותו, פעם הבאה הא פשוט לא יספר...

והוא מתחיל גיל שצריך פתיחות עם הילד, כבר יש לו רצון לפרטיות, ומחשבה עצמאית, יש לו אחריות על תפילות וכו'

"עונש" לא יעשה כאן כל פעולה חינוכית (וגם בהרבה פעמים אחרות..).

הוא צריך לתפוס את זה מבפנים, ובלי יותר מידי "אריכות דברים"..

לא כ"כ מסובך להגיע לזה, בנחת.

אם הילד סיפר מעצמו - זה ההישג הראשון. סימן שאינו רואה שום בעיה, במבטו הדל...

ואז כבר די קל "להעביר" ביחד להרגשה פנימית יותר, ובלי לאבד איתו את הקשר. בנחת. כאדם שמסביר טעות חשבונית.. על אף שמוסרית זה רחוק מזה.

עוד צעירה וזוכרת שכשהיו מסבירים לי לאט הבנתי מהר אבל לא תמיד הצלחתי להיות חזקה ולהראות חרטה. אז תדע לך שבפנים ילד כזה חכם על בטוח מבין ומתחרט וסיימת את העבודה בעצם.

חשוב מאוד, בתור אבא, שתסביר ותבהיר לו היטב שלימוד התורה לא בא על חשבון עבודת המידות.

ושלימוד התורה הוא לא ערובה ולא המפתח להיות יהודי טוב ואהוב לשמים, וכבר ראינו כמה וכמה גדולי עולם שיראתן אל היתה קודמת לחכמתן והפילו רבים מישראל.

לפי דעתי אפשר לצוות על הילד לשגר למורה האומלל מכתב התנצלות, או לחילופין להצמיד לו חברותא חלשה בשעות הפנאי, שיתרגל ללמד ולעודד ולא ללגלג.

וקצת מוסר

יתכן גם, ואומר את זה בזהירות מופלגת, שהוא קלט את הנימה המזלזלת הזו כבר בבית. הבנתי את זה מהמשפט המוזר "אפילו שדי מגיע לו..". לא! לא מגיע לו! ואם בגינך הילד נהג כפי שנהג, זה השמן לשניכם לעבוד על המידות.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות