בביה"ס בו אני עובדת:
ילדים בכיתה ב' מדקלמים-
"יש המון משפחות מכל הסוגים ומכל המינים
משפחות עם אבא ואמא וילדים....
משפחות עם שני אימהות
משפחות עם שני אבות...
והעיקר שבכל משפחה יש המון קבלה ואהבה"
(כפיים)
התפלאתי שעושים טקס ליום המשפחה, והיה לי בראש איזה ניחוש שבטח זו עוד הזדמנות להכניס קצת "ערכים" בתלמידים...
חלוקת תעודות- התלמידים מכינים גם תעודות להורים!
נראה כמו התעודה שלהם בערך והם ממלאים-
בטור: נתינה, אהבה, בישול וניקיון (!!), עבודה...
בשורה: מצוין, טוב מאוד, טוב...
כל ילד נותן ציונים להוריו
בסוף חתימת התלמיד.
כך מלמדים ילדים להתכונן לעקבתא דמשיחא
חברה שיוויונית למופת
כבר שמעתי טענה שצריך לדאוג לזכויות ההורים בתור מיעוט נרדף
אם כי אני לא בטוח...
אכן
והייתי אומר יותר 
היום גם גיליתי ששני ילדים שאני עובדת איתם- אחד ערבי ואחד פרבוסלבי-נוצרי רוסי. (באמת תהיתי למה קוראים לו עמיאל..)
אם מותר ללמד כיתה כזאת תורה
הרי אסור ללמד גוי תורה
לא עולים לך שם על הראש?
לפי הסיפורים הולך בבתי ספר שישו ושמחו...
מי שמעודד התבוללות זה בית הספר, לא היא
ואליה אישית נוגעת הסוגיה אם מותר לה ללמד תורה, לכן הזכרתי את זה
(יתכן כמובן שהיא מלמדת חשבון או עברית וכו' אבל גם יתכן שהיא מלמדת תנ"ך
ככל הידוע לי כולם יהודים..
(אבל לא חשבתי על זה באמת אז תודה.)
יש על זה כמה תשובות, פשוט תשאלי רב.
ומן הסתם בכל בית ספר כזה לא כולם יהודים..
הבעיה מתחילה מזה שיהודים וגויים לומדים יחד!
מפה נגזרות כבר המון בעיות..
לא זוכר מי ומה, אבל באמת יתכן שמותר
וגם אני חוזר ואמר - לשאול רב (הבהדגשה על רב שמבין בדברים האלה, כי זה לא בחומר הלימודים של הרבנות הסטנדרטי)
מלמדים את סיפורי התורה הכי פשוט. בלי פרשנים..
וכמו שאמרתי-אני מלמדת קבוצה קטנה ואני די בטוחה שכולם שם יהודים.
אז עדיף כבר שלא ילמדו תורה...
אולי לא נלמד אותם על חגים כי הם מחללים שבת?!
ובהקשר זה..פרשתי להתכונן לשבת.
כמדומני בב' מקומות כתב להיתר אם שומעים ממילא,
והביא ראייה מטבי עבדו של ר"ג.
תביא מקור, ותביא קישור להיברו בוקס.
כך נוכל לעיין שם
את הקישור נשאיר לך.
לפי דבריו צריך ללמד רק את היהודים, והגוי רק יושב שם ולא מתכוונים אליו
כך שאם הוא לא עושה שיעורי בית, יהיה בעיה להעיר לו, כי אותו בכלל לא התכוונתי ללמד. ודו"ק.
אז תתפלא לדעת... גם במשפחות דתיות היום יש גירושים ומשפחות חד הוריות!
וגרוע מכך הרווקות המאוחרת משפיעה על כך שיותר בנות בוחרות להביא ילד לבד כל עוד הן יכולות...
ואפילו תופעה של הורות משותפת, לדג' עם הומואים דתיים רווקה דתייה שבוחרים לביא ילד ביחד.... ככה שלעתים הוא זוכה לאב ובן זוגו ואמא...
בלי הכללות בקשה.
ציבור מדהים וקדוש.
ויש בו כל כך הרבה תתי מגזרים שאתה ממש לא יכול להכליל.
ובבקשה תעצור את זה פה! (או שתפתח שרשור השמצות נפרד.)
"ואפילו תופעה" של הורות משותפת..
אתה הכללת על ציבור שלם.
מי מחליט מי נחשב בציבור ומי לא? הם..
אז הם מחשיבים עצמם דתיים ומתנהגים ככה..
זה לא מלמד על הציבור.
אם הייתי מספרת שבבי"ס דתי מלמדים את זה-זה מלמד על הציבור.
כולם כאן הזדעזו כאן, לא רק אני שאני קיצוני חשוך
משפחה של גרושה היא טרגדיה, זה היה בכל הדורות, אבל לצערינו זה קורה היום יותר מדי, וזה כואב, אבל נורמטיבי
רווקה שמביאה ילד כבר לא נורמטיבי, והפוסקים יצאו נגד זה (אפילו שאני אישית דוקא לא מרגיש שזה אסור [עוד מעט יונתן יסקול אותי]) מלבד מה שיתכן מאד שהיא מאמללת את הילד שלה שיגדל כשתוקי
ולא דיברו כאן על זה אלא על שני אבות או שתי אמהות...
מעניין איזה פוסקים יצאו נגד זה...
בעיקר כאלה שגם משפילים רווקים... וחבל...
ואני מעודדת- זה עדיף מבדידות...
למעשה אין פוסק מפורסם שמתיר את זה בודרינו
ר' משה פיינשטיין התיר לזוג נשוי לקבל תרומת זרע מגוי, וקמה צעקה גדולה בין הרבנים, והרב עובדיה מביא את זה ומסיק שגם ר' משה פיינשטיין אמר שהוא התיר רק במקרה ספציפי וזה לא היתר גורף
וזה נושא הלכתי טהור, שלא נראה שאת מבינה בו, כך אני לא מבין איך את יכולה לעודד בלי לדעת
אני לא טיפשה כמו שאולי נראה לך...
אני עדיין מסוגלת להתמודד עם לימוד הלכה[מפתיע?אה?]
ויודעת מי אוסר ומה הסיבות- ועדיין מעודדת....
[הייתי מרחיבה, אבל קשה לי לכתוב עכשיו, לא נורא..קצת שקט ממני
]
"מעניין איזה פוסקים יצאו נגד זה"
לא כך מדברת מי שלמדה את הנושא
ויהיה לך קשה להתווכח איתי, כי אני אישית גם חושב שנראה להתיר, כבר כתבתי את זה למעלה.
אבל אני יודע שאין לי כתפיים לחלוק על כל הפוסקים, ולכן אני מבטל דעתי.
זה נקרא לדעת ללמוד הלכה.
כך שאת "מסוגלת" "להתמודד" עם לימוד הלכה, השאלה היא מה יוצא מזה...
מכיוון שהפוסקים שיותר מלכתחילה יש להם להבנה לרווקים ולא רואים בהם סתם בררנים או הגרועים בחברה- יותר מוצאים פתרונות בעד.
[חבל שקשה לי לכתוב עכשיו...]
יש דרשנים שמתירים, אבל לא פוסקים ברמה של פסיקת הלכה לרבים
לדג' המתירים מזרע של גוי וכו'.
נקיים דיון עוד שבוע- שבועיים- אם תרצה תפתח שרשור ויש לי הרבה מה להגיד אבל קשה לי להקליד! עוד קצת זמן שאוכל להקליד ואז אוכל לכתוב..
גם ר"מ פיינשטיין התיר רק את זה.
השאלה היא (כמו שיונתן כתב) מי נקרא פוסק, ומי רב דרשן שלמד קצת, ולא יכול לחלוק על פוסקים,
וזאת שאלה חשובה, שאני חושב שלך אישית אין כלים לבדוק אותה
כתבתי שממש קשה לי להקליד [והבנתי שיהיה לי קשה עוד שבוע שבעיים]
אז בבקשה נפתח על זה דיון אז
זה לא זכות האדם על גופו?
זכות האדם להגדרה עצמית?
הזכות לאהבה?
וכל שאר הירקות...
שמעתי שהם נעלבים מההשוואה, ואף פעם לא הבנתי למה. לי נראה שמי שישר ועקבי אמור לתמוך גם בזה
כשהם שוחטים את הבהמה הם גם שואלים אם היא מסכימה?
או שמדובר על צמחונים?
ונראה לי שאפשר לראות את ההסכמה של הבהמה, הגמרא אומרת שמי שנרבעת לכלב, הכלב כרוך אחריה
לגבי העניין הראשון (יש משפחות ויש משפחות)- זה מזעזע, אבל לצערי אני חושב שזה דבר
שיכול להתקבל כלגיטימי אצל ציבור ההורים בבי"ס חילוניים מסויימים.
אבל התעודות להורים,זה נושא שלדעתי כל מחנך בר דעת יצא נגד זה.
ממליץ לכתוב לשר החינוך, הוא מתערב בימינו בנושאים פרטניים.
איזה אנשים הזויים,לא יאומן.
הייתי פעם בבית ספר איכותי באמת- שבו בכל מחצית- כל ילד כתב לעצמו תעודה (קיבל טופס עם פרמטרים, ומילא אותם)- כדי ללמוד הערכה עצמית,
וגם קיבל תעודה ממולאת ע"י המורה -שהיתה הרבה יותר מפורטת מלתת מספר לכל מקצוע- כל תחום היה מפורק להערכה במספר מיומנויות.
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
יש פורום לנו שנועד לזה.
לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.
ו...
בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.
נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה..
שלך באופן שוטף
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?
לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.
הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה, כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר. ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.
לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃
מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?
לשם כך יש שיעורים ולימודים.
סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי
יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,
עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית
נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה
שתעביר אותו
או תתיימר לחנך איתו
בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.
זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.
ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.
בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)
בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.
וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה.
סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?
וככה גם מספר טוב.
כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.
אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי
אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.
ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?
אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים
