נניח- מסכמים איתה שמהיום אפשר לשתות מהבקוק רק מים (ואם רוצים עוד יותר הדרגתי אז -רק תה צמחים למשל ומים) וכל שתיה אחרת שותים מכוס.

מצד אחד היא יכולה להמשיך להתרפק על הבקבוק ומצד שני היא מתרגלת לשתות שתיה חמה מכוס.

ואם את מתכוונת לגמילה ממטרנה, זה יהיה דומה לגמילה מהנקה. זה לא יהיה קל.

והיא עכשו מנסה לחקות את אח שלה,זה רק עוד יותר מקשה

אם זה תינוק קטן ועוד לא חלף מספיק זמן מהלידה כדאי לחכות. סה"כ גם היא יכולה להיחשב תינוקת עדיין.

ולגבי אם היא אוכלת מספיק או מסתמכת על הבקבוק - אפשר להגביל את מס' הבקבוקים ליום. להשתמש בהם רק אחה"צ ובערב כשהיא במחיצתו של התינוק למשל. ואפשר להפחית את תכולת הבקבוק בהדרגה לחצי בכל פעם.

א. לתת די שתיה גם בלי זה, מכוס.

ב. להשתדל שהשתיה בבקבוק לא תהיה מתוקה מידי.

ג. להעניק חום, אהבה, תשומת לב - בלי קשר לבקבוק.

ד. תעסוקה.

ולחכות בסבלנות.

ועדיין עם בקבוק, לא מפריע לי בכלל..

למה לא לתת לה את הקצב שלה?

יש לי אח קטן שעד גן חובה עוד לקח בקבוק בבית לפני שיצא (נכון שזה מוגזם..)

אבל אני בעד לתת לילד את הקצב שלו, כנ"ל בגמילה מטיטולים

אבל היא לא אוכלת טוב ביגלל זה שהיא סומכת על הבקבוק?

בכוונה שמתי סימן שאלה כי אני לא בטוחה בזה

קודם, תתני לאכול טוב (וטעים) כשהיא רעבה.

אח"כ - בקבוק.

אני לא חושב שהיא עושה "חשבון" כזה.

מה שאחותי עשתה עם אחיין שלי-

היא שמה לו פחות אבקה בתוך המים ככה שהיה פחות טעם של מטרנה ויותר מים בצבע לבן..

ככה לאט לאט גם לו זה היה פחות טעים וגם הוא לא הסתמך על זה בתור ארוחה..

לאט לאט זה הפך רק לבקבוק מים ומשם- רק בלילה עד שהוא הסכים להפטר ממנו..

אבל זה תהליך ולוקח זמן.. השאלה אם היא בנויה לזה עכשיו או שכדאי לתת לה את הזמן.. 

לדעתי זה תגובה לאח שלה-הוא אוכל הרבה וגם התחיל חניכים אז היא רואה שהוא מקבל הרבה יחס בזה והיא רוצה גם

לפעמים היא מאוד כועסת שהוא לידי או שאני איתו ומתחילה להשתולל והיא מקבלת המון אהבה ושומעת כל הזמן כמה היא אהובה וכו.

באמת נתחיל להקפיד על ארוחה לפני בקבוק ולדלל

בהזדמנות ניקנה לה כוס סגורה

אולי כדאי להסביר לה, שהיא גדולה יותר והיא "בוגרת" האח החדש שלה, הוא תינוק,

ולנסות לחזק אצלה תחושה טובה כלפיו, כלומר, להגיד לה שהוא אנם תינוק ובוכה הרבה ודורש הרבה צומי,

אבל היא לעומת זאת, כבר ילדה גדולה...

לפעמים הם אוהבים את זה, אבל יכול להיות שאם היא דווקא מחפשת את הקטע של "להיות שוב קטנה" זה לא יעזור..

טוב ניסיתי

לילדה שלא מזמן הייתה תינוקת בעצמה  ולא ממש בשלה ריגשית?

אני מתקשה להסביר משהו שלי באופן טיבעי ניראה מובן מאליו כי אני מבוגרת ופתאום אני צריכה ללמד אותו אז אולי אני נשמעת מגומגמת...

והיא באמת פצפונת בעצמה..

פשוט, להשתדל "לקבל" ביחד איתה את התינוק - מלבד הזמן הראוי שמוקדש רק לה - ואז היא חשה טבעית קצת כ"שותפה" שלך בהתעסקות איתו.

בגיל שנתיים היא עדיין תינוקת.

בקבוק זה חפץ מעבר אם היא לא רוצה לזרוק אותו היא עדיין צריכה אותו.

אצלי שני ילדים נגמלו מבקבוק בגן חובה ,הם השתמשו בו בבית.

הם גדלו והכל בסדר איתם.

אולי תשתפי אותה בהחלפת הטיטול, אי נתתי לבת שלי להחליף לו טיטול (בלי גדולים כמובן) סליחה על הפירוט

היא היתה אז בת 3, וזה לא להאמין איך היא עשתה את זה, ברור ששטפתי לה ידיים,

וברור שהייתי צריכה לתקן את מה שהיא עשתה, אבל היא הייתה מאושרת מזה.

(ואל תיבהלו מהגישה הזורמת....)

בכל אופן, תשתפי אותה במה שאת מוכנה, למשל: "תביאי לי את החיתול בד לתינוק"

"רוצה לספר סיפור לתינוק ביחד עם אמא?"

או: "רוצה לעזור לי לסדר את הבית"

זה תלוי גם בבשלות של הילדה, אבל הבת שלי אוהבת אפילו לטאטא את הבית

ושוב, כמובן שאני צריכה לטאטא אחריה, אבל זה נותן לה תחושה שיש לה "פור" על התינוק שהוא קטן ועדיין לא יודע את מה שהיא יודעת.

היום התחלנו לדלל והסברנו לה שלפני הבקבוק היא צריכה להשתדל  לאכול אז היא קצת בכתה וניסתה להתעקש אבל לא ויתרנו והיא קיבלה רק אחרי שאכלה

ובקשר לשאר לפעמים היא מביאה לו מישחק ,היא אוהבת לקחת את המטאטא והמגב ולנסות לנקות איתם,אפילו קנינו לה מטאטא ויעה,קצת התחילה לעזור לאסוף ובסכ אנחנו מאוד מפרגנים וזורמים ומרשים לה דברים שאני לא יודעת אם מרשים בבתים אחרים אבל היא לא תעשה יותר מזה כי היא לא בשלה ריגשית

ראינו כי טוב אז בפעם הבאה השכחנו אותו בכוונה...

הגבת לי?

זה נשמע שאת די בכיוון שלה אז קבלי ביס מהמחמאה 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות