בס"ד

הבריחה אל החופש [לדעתי גם יש ספר של הגיבור עצמו שהוא מספר.. לא זוכרת את שמו]- דבורה עומר. זה מדבר על יעקב מרידור שהיה אחד ממפקדי האצל לדעתי... הוא הוגלה לאריתריאה וניסה לברוח כמה פעמים והספר מגולל את סיפור תפיסתו, ניסיונות הבריחה ובסוף הבריחה האחרונה.

יש ספרי נוער שמשולבים בזה.. כמו אורי של אסתר שטרייט וורצל...

אבל לא בטוחה שזה הסגנון...

לא עולים לי כרגע עוד.

אם יעלו אכתוב...

אבל יש עוד המונהמון.. 

לא זוכרת כרגע, ב"הצלחה!

ספר מקסים!אבל יש קצת חיבה..(רק נשיקה אחת על הלחי והחזקת ידיים במקום מפחיד) אני פשוט אוהבת את הספר הזה!

יש לי איזה 15 בבית...תשלח לי מסר עוד שבוע אני אתן לך שמות בנתיים "המבוקש" "הלח"י"  "יאיר"  "עלי"

ספורה של לוחמת

לימד אותי המון

http://www.lehi.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA.html

והיוזמה נתקעה איפה שהוא ואף פעם לא הגיעה למעשה.

הדבר הכי קרוב לסרט הזה שלא יצא בסופו של דבר, הוא הספר "ימים אדומים" של רם אורן.

ספר יפה, של דרמה ואקשן.

הוא מספר סיפור של שני גברים, אויבים: שטרן והבלש הבריטי ווילקינס, שרדף אחרי שטרן והרג אותו בסופו של דבר. הספר מספר את סיפור המלחמה שלהם, וגם את סיפור האהבה שלהם: יאיר עם אשתו, רוני, ווילקיניס עם אהובתו היהודיה, שושנה, שהייתה ביתו של דב בורכוב, מנהיג ציוני.

(הערה מבחינת הנקיות: רם אורן נחשב כסופר לא נקי, אבל בתור ילדה בכיתה ח' אני לא זוכרת משהו שזיעזע אותי. ועוד, שהספר הומלץ לי ע"י אם ובת שנחשבות די "דוסות".)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.