שאלה מביכה - לנשים בלבד.אנונימי (פותח)

אני בעוד שבוע בעז"ה מתחילה תשיעי. לא הריון ראשון.

כבר פעמיים בימים האחרונים קרה לי שהייתי צריכה להתפנות, ופתאום פשוט ברח לי... מעבר לטיפה אחת...

פעם אחת היתה כשהתעוררתי משינה, ובאמת הייתי כבר ממש צריכה, והפעם השניה היתה, כשבאתי להתקלח, בלי שיותר מידי שמתי לב קודם שאני עד כדי כך צריכה...

 

מה עושים?

אני חושבת שאולי זה מהלחץ של התינוק, אבל בכ"ז, לא מוגזם?

 

ומה זה אומר על מצבי לאחרי הלידה? יהיה חמור ממש?

 

מישהי מכירה מציאות כזאת? והצליחה להתגבר עליה?

 תודה...

לא קרה לי אבל נשמע לי נורמלי בשלב הזה.אל תדאגימה אני ומה חיי

לגבי אחרי הלידה לא בטוח שזה מעיד על משהו, בכל זאת כרגע הרחם לוחץ על השלפוחית ואח"כ לא, אפשר לעשות תרגילים לחיזוק רצפת האגן, אבל באמת אני לא מבינה בזה... בהצלחה!!

תודה! יש מישהי שכן מכירה?אנונימי (פותח)
לי זה קרהנשמת כל חי

בהריון הראשון, קמתי בבוקר והרגשתי שאני רטובה כולי. הייתי בטוחה שיש לי ירידת מים. בסוף הבנתי שזה היה פיפי. נראה לי שזה מהלחץ של העובר. לאחר הלידה לא היה לי שום בעיה.

יקרה!רבה אמונתך!

בעיקרון בריחת שתן בהריון היא תופעה נפוצה, ולרוב היא מחמירה בהריונות מתקדמים וככל שמספר ההריונות גדל.

היא נובעת מהשילוב של המשקל הכבד של הרחם והעובר על רצפת האגן, ומהעובדה שבמהלך ההריון מופרש הורמון שגורם להרפיה של כל השרירים בגוף ובכללם שירי רצפת האגן.

לרוב המצב משתפר אחרי הלידה (לא תמיד מיד אחרי, לפעמים זה לוקח שבוע שבועיים הדרגתיים)

לעיתים, שלב הלחיצות בלידה מחריף את הבעיה, ואם השרירים היו במצב לא טוב עוד מלפני ההריון, יתכן והבעיה תישאר (בדרגה חמורה פחות מבהריון)

אם הבעיה התעוררה אצלך רק בשלב הזה של ההריון כנראה שהיא תעבור אחרי הלידה בע"ה.

 

 

מה אפשר לעשות?

-תרגילים לחיזוק שרירי ריצפת האגן!! כמה פעמים ביום, כל יום, לכל החיים! זה הכרחי לכל אישה!

-להשתדל ללחוץ נכון בלידה. היו כאן כמה שירשורים בנושא לאחרונה...

-להימנע מעצירות ככל הניתן! וללחוץ כמה שפחות בעת עשיית צרכים!

 

אם חלילה הבעיה נמשכת גם אחרי הלידה (אחרי 6 שבועות מהלידה) רצוי מאוד לפנות לטיפול (פיוטרפיה, או טיפול אחר תלוי במצב) בהקדם, ככל שהזמן עובר הבעיה מחריפה וקשה לטפל בה... איבחון והפניה נעשים על ידי רופא נשים.

 

שיהיה בשעה טובה! לידה קלה וידיים מלאות!

אם דבריי גרמו לך להילחץ, אנא הרגעי!! המצב שלך נשמע תקין ונורמלי! אבל חשוב לדעת שככל שהגיל עולה אחוז הנשים הסובלות מבעיות בתחום עולה, וכדאי למנוע את המצב מראש!

תודה רבה רבה על התשובה...אנונימי (פותח)

השאלה היא אם אחרי איזה זמן של תרגילים זה אכן עובר...

 

ואני מקווה שאצליח להתמיד...

 

ממש תודה!

אממ...רבה אמונתך!

בהריון עצמו, כנראה שלא (כי זה נובע גם מהרפיית שירים הורמונלית), אבל אולי זה ישתפר.

 

לאחר ההריון סביר להניח שכן.

 

חשוב לדעת שבמקרים חמורים (לא המקרה שלך!) התרגול לבד לא מספיק כדי לפתור את הבעיה!

התרגילים טובים בעיקר כמניעה וטיפול של מקרים קלים!

 

בהצלחה!

היה לי כזה דבר בהריון ותמידאנונימי (פותח)

חשבתי שזה תופעה טבעית.. עד שהתברר לי שיש לי דלקת בשתן אז נסי לברר אם אין לך!!

 

בהצלחה רבה ואם לא את אוטו טו בלידה קורץ !

יכול להיות דלקת בשתן בלי שום צריבה?אנונימי (פותח)

ואני מאד מקווה שאני לא מתקרבת כ"כ ללידה, אני בשבוע 35... (ועובר יחסית גדול, ובטן יחסית נמוכה...)

ואיך מבררים דלקת?אנונימי (פותח)
בעיקרון ע"י בדיקת שתן, הפניה מרופא (כל רופא...)רבה אמונתך!
בהריון יכול להיות דלקת בשתן בלי סימנים.0 אלישבע 0

אז לגבי חיזוק רצפת האגןחיפושית אדומה

אני לא יודעת אם יש לך אפשרות, אבל מניסיון אני ממש ממש מליצה ללמוד את שיטת פאולה (אפשר למצוא מישהו בסטאז' ואז זה לא עולה המון).

אני לא יכולה לפרט את כל מה שלמדתי מהמטפלת בשיטה הזאת (אגב - זאת שיטה חופפת לפיזיותרפיה רק שלוקחת בחשבון ואף משתמשת בקשרים הקיימים בין קבוצות שרירים שונות בגוף, וגם רואה את הבעיה של רצפת האגן כחלק ממכלול שלם של שרירים ויציבה של הגוף. היא מדעית לגמרי).

אני רק אגיד דבר אחד שהרגשתי שהכי עזר לי - לחזק את שרירי הגב. גב כפוף, או כתפיים נפולות מפעילים המון לחץ על שרירי רצפת האגן וגורמים להחלשתם. לכן חשוב להקפיד ללכת זקוף, לשבת זקוף ליד המחשב, כתפיים משוכות אחורה (כדאי ללמוד מה בדיוק היציבה הנכונה כדי גם בזה לא לעשות שגיאות כמו עיגול יתר של הגב התחתון...).

כדי להרגיש על אילו שרירים מדובר שצריך לכווץ כדי להזדקף נכון - פשוט תעמדי ישר עם ידיים בצידי הגוף, ותפתחי את כפות הידיים חזק, כאילו את מנסה למתוח את האצבעות אחורה. תרפי ואז תעשי שוב. ככה לפחות עשר פעמים, ותשתדלי להיות קשובה לגוף שלך כדי להרגיש איך זה במיידי מכווץ לך שירים במרכז הגב וזוקף אותך. אם יש לך סבלנות לחזור על המתיחה וההרפיה הזאת כמה עשרות פעמים - זה אחלה תרגיל לחיזוק הגב.

אם תהיי עוד יותר קשובה לגוף שלך יכול להיות שתרגישי איך הדבר מוריד מתח ולחץ משרירי רצפת האגן ומכווץ אותם - בלי שתנסי לכווץ אותם ישירות...

תודה רבה רבה לכולכן!!!אנונימי (פותח)

חיפושית אדומה - נשמע מעניין, מקווה לנסות.

כל מי שדיברה על דלקת - בזכותכן הלכתי עכשיו לבדוק בדיקת שתן שבסייעתא דשמיא גמורה עשיתי בדיוק שבוע שעבר.

ואכן - יש לי דלקת...... באסה, אבל שמחה לגלות.

אם לא הייתן אומרות לי הייתי כדרכי מחכה לתור הבא שלי לרופאה - עוד שלוש שבועות...

 

ה' יברך את כולכן!!!

 

ואם כך - יש דרך טבעית לטיפול? או שחייבים אנטיביוטיקה?

בהנחנ שאני לא יכולה לאכול הרבה דברים מתוקים, אני בדיאטה של סוכר, כל שחמוציות לא באות בחשבון.

גם חמוציות לא מסוכרות אסור לך?חיפושית אדומה

בחנויות טבע אפשר למצוא כאלה.

יש בהם סוכר טבעי... כמו בפרות אחרים. נראה לי.אנונימי (פותח)
אנונימית אחרת- מה אפשר ממש לוותר על אנטיביוטיקהאנונימי (פותח)
ובמקום לאכול חמוציות?
ובכלל מותר אנטיביוטיקה בהריון?
פשוט גם אני מחר עושה בדיקת שתן מרגישה כאבי בטן קלים לפני שיש לי לעשות פיפי
אפשרלב אמיץ

לקחת פרוביוטיקה (אסידופילוס ) של אחת החברות - סופהרב, סולגאר או אלטמן.

 

ואפשר להרבות באכילת שורש סלרי  (הראש - לא הגבעולים).

 

במצב של דלקת קשה צריך שלושה ליום למשך שלושה ימים. במצב של דלקת קלה אפשר להסתפק בראש אחד ליום.

פצצה של מינרלים וויטמינים חיוניים.

לב אמיץ - במקום אנטיביוטיקה או בנוסף? תודה!אנונימי (פותח)


ממש במקום.לב אמיץ

את יכולה לנסות בזהירות. מה הכוונה ?

 

לכי עוד היום לסופר/שוק ותקני ראשי סלרי. תתחילי לאכול. זה לוקח לא יותר מיום ואפילו פחות, במקרים של דלקת קלה כמו שאת מתארת.

 

אם זה לא מספיק יעיל קחי אנטיביוטיקה.

 

סה"כ גם ללקיחת אנטיביוטיקה יש השלכות. ביחוד בטיפול בדרכי השתן בהריון (הסיכוי להישנות הדלקת גדול ולאחר נטילה ממושכת של אנטיביוטיקה הסיכוי לפטריה ואגינלית גם הוא עולה).

 

רפואה שלמה.

 

 

ואיך אני יודעת אם זה עוזר או לא?אנונימי (פותח)

אין לי שום סימנים של דלקת, שום צריבה, אמרו לי שבהריון לפעמים יש דלקת גם בלי תסמינים...

 

אבל יש לך התסמין שלשמו התכנסנו...לב אמיץ

אם זה נעלם, או במגמת שיפור מהירה - זה סימן.

 

ואת יכולה לבקש לחזור על בדיקת השתן הפשוטה (לא התרבית) שעושים אצל האחות בד"כ.

ב"ה זה קרה לי רק פעמיים בשבוע האחרון,אנונימי (פותח)

אבל נראה אם יהיה שוב... ואולי באמת גם בדיקה חוזרת...

 

תודה רבה

אגב,לב אמיץ

גם אם נצפתה דלקת בשבוע שעבר, יתכן שהיא חלפה או בדרך לחלוף השבוע.

 

דברים משתנים. והגוף - גם הוא יודע לאזן את עצמו. יתכן שבלי משים שתית יותר מכרגיל - כמו שמציעה כאן אנונימית אחרת. ויתכן שבריחת השתן היתה תוצאה של שתיה מרובה.

 

השאלה היא גם מה הרופא/ה ממליץ? האם פנו אליך מקופת החולים לגשת לקבל טיפול לדלקת? אני מניחה שהיו עושים כך אם היה מדובר בממצאים החורגים הרבה מן הטווח הנורמלי.

לב אמיץ האם אפשר להמיר בראש פטרוזיליה?770מ
גם טוב. ואם זה מה שיש בבית כדאי להתחיל עם זה.לב אמיץ

אבל שורש סלרי יעיל יותר.

ושני דברים:לב אמיץ

1. התכוונתי לאכילה של הירק כשהוא חי ולא מבושל.

2. צריך לדעת שיש אחוז קטן של אנשים שרגיש לאלרגן מסויים בסלרי. אבל זה חשש רחוק, ומי שאכלה בעבר סלרי חי או מבושל - האלרגן לא נהרס בבישול - יכולה לאכול בלי חשש.

לב אמיץמושית

רוצה לשתף מהניסיון שלי, בהריון הקודם כשהייתה לי דלקת שתן בישלו לי פטרויזיליה ושתיתי ת'מים וזה  גרם לי לבריחת שתן רצינית..

אז אולי זה ניקה את הדלקת אבל מאז אני מפחדת להתקרב לזה..

לידיעה..

מה שמוכיח שזה עובד. תודה על המידע.לב אמיץ

השאלה היא גם כמה שתית? זה מה שאמרתי קודם - יתכן ששתתה הרבה. וממילא במצב של דלקת יש צורך בהשתנה תכופה.

לכן אני ממליצה לאכול. ודוקא את השורשים. כי בשורש הריכוז של הויטמינים והמינרלים גבוה יותר. אוכלים פחות (וגם כמות הנוזלים בשורשים מצומצמת) ומקבלים יותר.

 

האופן שבו הירקות הללו מועילים זהו מנגנון שלם.

אני רק יכולה לספר על עצמי. יש  לי נטיה חזקה  לדלקות בדרכי השתן ושורש הסלרי פשוט הציל אותי.

אההההמושית

מעולה, אדע לפעם הבאה (אם חלילה יהיה צורך) לאכול דוקא את השורש..

תודה!

לב אמיץ יישר כח על המידע!!!770מ
אזהרה!אם היית

א. משרד הבריאות מזהיר מפני מטפלים שממליצים על הטיפול שלהם במקום הטיפול הקונבנציונלי. - מבחינת משרד הבריאות זה אחד הסימנים שאמורים להדליק דגל אדום בחשד לשרלטן ונוכל. טיפול משלים מעולם לא הוכח במחקרים ולכן הוא יכול לבוא רק כתוספת ותו לא.

ב. דלקת בדרכי השתן בהריון מסוכנת מאד. עלולה להביא לצירים מוקדמים שה' ישמור. ולכן זה בטוח לא הזמן להמנע מאנטיביוטיקה. את כל השיטות נסו כמניעה לדלקת הבאה. הדלקת הנוכחית חייבת להעלם באמצעות אנטיביוטיקה כשלב ראשון וחיוני!! (ועוד משהו : פטריה וגינאלית היא מטרד מרגיז ומגרד אך בלתי מסוכן בעליל )

וטיפול קונבנציונאלי ממש הוכח כטוב אהה?????770מ

פשוט משרד הבריאות דוחף לרפואה הקונבנציונאלית אך לא אומר כיעיל כמה תרופות את אוכלת?

 

וכמה מבינהים ממש עזר לך?

 

רוב התרופות הם הקלה בסמפטום ולא להחלמה!!!

הטיפול הקונבנציונלי עבר מחקר.אם היית
עבר עריכה על ידי אם היית בתאריך ד' באדר תשע"ד 15:51

בעוד את הטיפול האלטרנטיבי "אי אפשר" להעביר מחקר.... בתוצאה מזה שהטיפול שלו אינו "מתאים" למחקרים. כי הוא "אישי" ו "אינדיבידואלי" ואין לו שום הוכחה שהוא עובד מלבד תחושות של אנשים.

רוב השיטות לא הצליחו אפילו להוכיח "אחוזי הצלחה" של פלצבו.

 

למטפלים אלטרנטיבים וכנסי רפואה אלטרנטיבית יש יותר אינטרסים ממשרד הבריאות. הכספים שזורמים שם גדולים בענק. הסכומים של הרפואה הקונבנציולית נראים לידם בכדיחה.

 

לא ידוע לי שכל מי שנכנס לעבודה במשרד הבריאות חותם על "האמנה להרג אנשים"...

 

משרד הבריאות אין תפקידו "לדחוף" לרפואה קונבנציונלית והוא גם לא אחראי רק לה או "מרוויח" משהו ממנה. הוא מקבל תקציבים ומחליט למי להעניק אותם. ובודק את כל השיטות הקיימות ומספק מידע לציבור בנושאי בריאות.  משרד הבריאות אחראי למעשה לכל סוגי הרפואה שקיימת כולל כל סוגי הרפואה המשלימה למינה....

ושם יושבים אנשים שהנתונים מול עיניהם כולל המחקרים והידע , והענין שלהם הוא בבריאות הציבור בלבד - ואם הם "דוחפים" לרפואה קונבנציונלית כנראה שהיא הוכחה לפחות כיותר טובה מזו האלטרנטיבית...

 

דרך אגב - משרד הבריאות מסרב להיות אחראי על לימודי רפואה משלימה ולהעניק תעודות - כיון שאין לה שום קרקע או הוכחה שהיא עובדת מלבד תחושות בטן של אנשים - אז שאף אחד לא יראה "אישור לימודים" רשמי ויתבלבל קצת. וכל זה למרות שידוע להם שהמחיר הוא - התכנות המצאותם של שרלטנים למיניהם.

 

ועוד משהו - אני ברוך השם לא אוכלת כמעט תרופות משום סוג. (לא קונבציונליות ולא "טבעיות") וכשיש צורך אני "נוטלת" תרופות. רק "תרופות" טבעוניות הם "אוכל" ששותים אותו כל יום והוא שותה את כספך הישר לכיס המטפל "חסר האינטרסים" (בניגוד לרופאים מלאי האינטרסים)...

ואנטיביוטיקה למשל הוכחה בתנאי מעבדה ובמחקרים על גוף אנשים כהורגת חיידקים - ולא כהקלה בסימפטומים. (תשאלי את כל אלו בעבר שדלקת ריאות היתה בעבורם מחלה קטלנית אם אנטיביוטיקה מקלה בסימפטום או מטפלת ...)

בניגוד לרפואה משלימה - ברפואה הקונבנציונלית אם תרופה רק מקלה על הסימפטומים ולא מטפלת בהם זה חייב להיות מצוין על התרופה. (וברפואה משלימה?? שם לא חייבים לדווח מידע אמין על כלום. איש הישר בעיניו יעשה)

התבלבלת קצת. אחת הטענות המרכזיות על רפואה משלימה היא שכאפקט פלצבו או שלא - החולה מרגיש הקלה בסימפטומים - וניזוק בסוף מהמחלה עצמה.

האנונימית הפותחת -אנונימי (פותח)

קודם כל אם היית - תודה על האזהרה. בטוחה שהרבה פעמים היא נכונה ויכולה להציל.

במקרה הזה אני מרגישה שאני כבר די מכירה את לב אמיץ, היא לא ממליצה סתם, ולא שרלטנית. וגם כשמציעה הומיאופטיה, שזה התחום שלה, מציעה כי באמת מאמינה בזה, ולא כי רוצה שדווקא יבואו אליה שתרוויח. במקומות שכן מציעה את עצמה, שזה לגיטימי לגמרי - היא מזמינה לאישי.

גם פה היא אמרה בפירוש להתחיל בזהירות ולראות מה המצב או על ידי הרגשה שמשתפרת או על ידי בדיקה חוזרת.

בכל אופן, התלבטתי מה לעשות, ונראה שלצערי איאלץ ללכת על אנטיביוטיקה. גם כי הרגשתי לא השתפרה אלא להיפך, וגם כי עד כמה שהבנתי מהדיאטנית כל ירקות השורש הם מלאי אנרגיה, ולא טובים לי - בגלל דיאטה של סוכר. אני לא אוכלת כמעט גזר, בטטה, בצל, סלק, כרישה בגלל שהם שורשים, נראה לי שזה אותה קטגוריה.

תודה לכולן,

מקווה שהשרשור לא יגיע למימדים מפחידים לפתע...

תקווי שאדון ספק לא מסתובב פה עקרת בית
אני חושבת שההרכב שונה מכל ירקות השורש שתיארת.לב אמיץ

שווה לשאול את הדיאטנית.

בדקתי באינדקס גליקימילב אמיץ

סלרי:  

 

ערך גליקימי למנה [0], גודל מנה 80 גרם, פחמימות למנה [0], עומס גליקימי למנה [0].

 

לעומת סלק למשל:

 

ערך גליקימי למנה[64], גודל מנה 80 גרם, פחמימות למנה [7] עומס גליקימי למנה [5].

 

אבל תתייעצי עם הדיאטנית שלך.

וואו!! תודה!!!אנונימי (פותח)
אין זה קשור להכרות או לא.אם הייתאחרונה

היו שרלטנים מאד "מוכרים" ואני מעריכה שאת לב אמיץ לא ראית בחיים. סתם קראת בפורום.

היא יכולה להיות אפילו ילד בן 18 שהחליט להשתעשע בפורום ולהציג כאילו הוא אישה נשואה והומאופטית... (בתיאוריה כמובן )

 

אני ציינתי עובדה בסיסית - למטפל אלטרנטיבי אסור בשום אופן להציע את טיפולו במקום הטיפול הקונבנציונלי - אלא רק באופן משלים. וזה מופיע באזהרות כסימן למטפל נוכל. לא התערבתי בנוגע לאמינותה של לב אמיץ. אחרי הכל היא לא טיפלה בך באופן ישיר ואין לה מחויבות רפואית כלפייך. פה זה פורום וזכותה לומר מה היא חושבת כאדם עצמאי ולא כמטפל.

 

במיוחד הזהרתי מ"ניסויים" של הפסקת רפואה קונבנציונלית בזמן הריון כשאת במצב רגיש ואחראית לחיים של יצור קטן חסר ישע.

 

רוצה בכל זאת לנסות ולקחת סיכונים?? זכותך!! אני הרגשתי שמחובתי היה לציין אותם בפניך. שתהיי מודעת להם.

 

בפורום גם לא מדובר בטיפול - והיא לא אמורה לקחת שום אחריות על מילים שלה כמו שהיא אמורה לקחת כשהיא מטפלת. זה לא טיפול. ואם תנסי לתבוע אותה על נזק - תמיד תעמוד לזכותה העובדה שהיה עלייך להניח גם שהיא יכולה היתה להיות ילדה משועממת....

 

דרך אגב גם לידיעתי לסלרי אין ערך גליקמי גבוה (2.97 פחמימות ל-100 גרם [ולא 0 כמובן]. שזה פחות נניח מערך גליקמי של עגבניה ודומה לערך גליקמי של גבינה)

 

שמחה לשמוע שהועלתיאנונימי (פותח)

לא חלילה ששמחה שיש לך דלקת קורץ אלא על כך שיש דרך לרפא זאת ע"י שגילית שיש דלקת!!

 

בהצלחה ורפואה שלימה ומהירה!!

 

נ.ב יש אפשרות לטפל בדלקת כך שמעתי ע"י כמויות גדולות של מים (מיץ) זה מנקה לגמרי !!

 

 

תשובות-יפעת1

חשוב לחזק את רצפת האגן,תקבעי תור לפיזוטרפיסטית דרך קופ"ח והיא תלמד אותך את התרגילים

מכירה מחברהאנונימי (פותח)

מכירה את זה מחברה ואפילו לאוו דווקא בסוף ההריון.

ואצלה זה היה ממש בתחילת הנישואין...

אימאלהההה קרה לי עכשיו הדבר הכי מביך בעולםםםםםאנונימית בהו"ל

הבן שלי שיחק לי בטלפון, ושלח לסטטוס הודעה שיא האישית ששלחתי לעצמי אחרי פגישה של טיפול רגשי.

 

וגיליתי את זה רק אחרי שכבר מלא אנשים ראו.

 

אימאלהההה איזה מביךךךךך בא לי לקבור את עצמי באדמה

 

ואני לא יודעת מי ראה ומי לא (חוץ מכמה ששלחו לי הודעה אז אני יודעת שהם ראו), אז עכשיו אני מתפדחת מכל אנשי הקשר שלי.

 

לא יודעת איך לצאת מהבושה הזאתתתתתתת

וצרחתי על הבן שלי נורא ואני לא יודעת איך להתנצלאנונימית בהו"ל

בפניו.

הוא לא עשה את זה בכוונה, אבל אני רותחת מזעם.

יואווווורקאני

אמאלה איזה מלחיץץץ

אבל תזכרי שעוד יומיים אף אחד לא יזכור את זה....

 

כן? את חושבת? אני ממש מקווה!!אנונימית בהו"ל
אני חושבתרקאני

מה היה קורה אם הייתי נתקלת בכזה סטטוס

הייתי אולי קצת מובכת בשבילה, ואחרי יום וחצי הכי הרבה שוכחת מזה לגמרי

 

אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל

הבן שלי פעם שיחק לי בטלפון ושלח תמונה מהטלפון בקבוצה של העבודה

וזה היה תמונה שלי ישנה ולא הכי לבושה בעולם...

הוא היה בן שנתיים לא יודעת איך הצליח לפתוח את הנעילה

הבוסית שלי התקשרה וצלצלה להגיד לי למחוק דחוףףףףףףף

(בשבע בבוקר..)

איזו בוסית אלופה!ריבוזום
אוייי. זו הסיבהבאתי מפעם

שאני אף פעם לא מוכנה להצטלם לא ממש בצניעות ,

תמיד מפחדת שישלח איכשהו... 😵‍💫

וואי...לא נעים🫥 חיבוק!יעל מהדרום
לק"י

לא יודעת למה עשו את אפשרות השליחה לסטטוס נגישה ומבלבלת...ממש מעצבן.


(ואם זה מעודד אותך, הגיוני שחלק ממי שנכנס לא טרח לקרוא).

הלוואיייייאנונימית בהו"ל
אבל כמו שכתבתי למטה - זו הייתה הודעה די קצרהאנונימית בהו"ל

אז מן הסתם כן קראו אוףףףף

יואו יואו יואו איזה בושוותתתתתתתתתתתדיאן ד.

שולחת לך חיבוק חזק הכי מבין בעולם!!!!

 

יש לי כמה פדיחות שאני זוכרת אותן מפעם מהעבר הרחוק

ואפילו שעברו כבר כמה שנים כל פעם שאני נזכרת בהן כולי מתכווצת ובא לי לקבור תעצמי באדמה.

אם עוזר לך יכולה לשתף בכמה כאלו.

 

פעם אגב אחת הפדיחות גם הייתה בנוגע לטיפול רגשי

שלחתי הודעה למישהי במקום לפסיכולוגית וזה היה ממש ממש מביך (אבל לא ברמות שלך).

 

 

האם יש לך אפשרות לעלות סטטוס חדש ולכתוב משהו שישתמע שמישהו אחר כתב את ההודעה?

אני לא יודעת מה היה כתוב שם ואם זה יכול להיות

אבל אם זה יצמצם לך את הפדיחה אולי זה יעזור?

 

ולגבי הבן שלך, תודיעי לכולם חד משמעית שטלפון שלך מחוץ לתחום ואין לגעת בו אפילו בזרת הקטנה.

 

 

 

לאלא, זה ממש היה ברור שאני כתבתי אותהההאנונימית בהו"ל

איזה מביךךךךךךךךךךך

 

איך נרגעים מכאלה בושות??

 

ועוד מכל כך הרבה אנשיםםםם

יאווו חיבוק🩷🩷🩷🩷לפניו ברננה!
אווווץץ' מביך ממש ממש!חשבתי שאני חזקה
אני גם חושבת שישכחו, לכל אחד יש את עיניניו שלו...
הלוואייייייי עכשיו רק אני צריכה לשכוח מזה חחחאנונימית בהו"ל
גם הרגשת הפדיחה שלך תתכהה קצת עם הזמןחשבתי שאני חזקה
מבטיחה לך❤️
אוחחחמרגול

מביך

אם זה היה מספיק ארוך מניחה שחלק לפחות לא טרחו לקרוא (או מקווה)


הפסיכולוגית של חברה שלי העלתה לסטטוס משהו שקשור במיניות, והיא שעה אכלה את הראש אם לשלוח לפסיכולוגית הודעה כי זה בטח בטעות אז להזהיר שתמחק, או שזה הפסיכולוגית שמה במודע 🤦🏻‍♀️ (לא איזו מודעה, משהו כתוב שלא ברור אם אישי או לא)


ואני גם מכירה מישהי שהעלתה בטעות ידיעה (לא מחמיאה בכלל בכלל) על מישהו שמכירה (ויש לה באנשי קשר אנשים מאוד קרובים אליו)


זה למחוק ולהתפלל שמחר ישכחו.

אה, ואולי יש דרך להגביל מראש את הסטטוס (נגיד שגם ככה רק כמה חברות שבחרת יכולות לראות אותו)

זהו, שזה היה די קצר, אבל מביך ברמות עללללאנונימית בהו"ל

ורעיון לגבי ההגבלה בשביל הפעמים הבאות שלא יקרו..............

וואו.. מביך , קרה לי משהו דומהשמיכת פוך

כשגרנו בדירה קטנה העליתי בטעות סרטוןן איך הילדים ישנים בצפיפות בחדר , רציתי לשלוח לאמא שלי ובטעות שלחתי  בקבוצה של העבודה .

לקח לי זמן לעלות על הטעות ולמחוק את זה

אבל בטוח שהיו שראו את זה..

תכווני לכפרת עוונות

אויייייי זה נורא!!!! חיבוק ענק!!!!שיפור
אני כותבת דברים אישיים בפתקים כדי שיהיה פחות נגיש. גם אצלי קרה שילדים העלו סטטוסים מוזרים, אבל לא ברמה כזאת... 
זה באמת נשמע ממש קשהריבוזום

ולא נעים. בושה זה רגש כזה שאת לא יודעת מה לעשות עם עצמך...

אולי יעזור לך לחשוב איזו כפרת עוונות ענקית היתה לך כאן? אם מדבר אלייך...

באמת, לכולם יש דברים אישיים שהם לא היו רוצים לשתף בתפוצה רחבה, ואת לא עשית שום דבר רע!

חיבוק

אוףףףףףף. חיבוק גדול!!!באתי מפעם

מבינה אותך הכי בעולם.

גם לקבור את עצמך לא יעזור 😅

 

אם זו היתה הודיה קצרה, בטוח הבינו מה התכוונת? לא בטוח שזה כזה ברור..

וכל הכבוד למי שאיר את עינייך!

קרה לבעלי פעם משהו מביךפרח חדש

הילדים שיחקו עם הטלפון שלו והעלו בטעות את התלוש משכורת שלו.


ופעם אחרת הם העלו איזה הודעה שעברה בקבוצה

תוכן ההודעה היתה בדיחה מאוד בוטה שאין סיכוי שבעלי ידבר בכזאת שפה.. זה היה מביך ברמות

אמא שלי שאלה אותי מה זה

הלכתי לראות וחשכו עיני..

אולי הייתי מעלה איזה משפט בסטטוס שיהיה אפשר להביןצמאהאחרונה

ולא להבין

משהו כמו

אל תתנו לילדים שלכם לשחק בפלאפון האישי שלכם ואל תשאלו אותי איך אני יודעת או אל תשאלו אותי למה...


ויהיה אפשר להבין שההודעה הקדומת היתה בעזרת הילדים

ומי שלא ראה לא יבין וזהו...


או הודעה אחרת אבל סגנון כזה

שמרמזת על משהו כזה

שלפעמים קוראים דברים או נעשים דברים

תלת אופן או אופניים- גיל 3 + 2shiran30005

רוצה לקנות לילדים משהו

בימבה גוק כבר קטן להם, כנ"ל בימבה. התייעצתי עם הפיזיותרפיסטית של בן ה 3 אמרה שהיא חושבת שתלת אופן יכול להתאים, ככה ללמד אותו לפדל ויש את המוט מאחורה שנוכל לכוון וללמד. משיטוט בגוגל זה נראה לקטנים ממש כל הדוגמאות, הוא כבר גדול נכון שהוא לא יודע עוד אבל מצחיק ללכת ברחוב עם דבר כזה

מה לכם יש לגילאים האלה? זה גם מאוד יקר 

למה הבימבה ג'וק קטן?איזמרגד1
לבת 4 שלי זה מצוין, וראיתי גם ילדים גדולים יותר נוסעים על זה בכיף...
זה כבר מזמן קטן עליוshiran30005

הרגליים מתקפלות, נראה שלא נוח לו

רוצה לקנות אם כבר משהו שיתרום להתפתחות כי יש לו עיכוב וגם משהו שיעניין אותו

קורקינט תלת אופן עוד לא מסתדר עם זה

הבן שלי בן 4 ויש לו תלת אופןפאף

זה לא נראה לו קטן... גם עם מקל מאחורה, אני שולפת את המקל כי הוא מפדל...

אבל תלת אופן לא כזה שנראה כמו עגלה, אלא כזה שנראה כמו תלת אופן בפני עצמו

הילדים שלי פחות בקטע של בימבות וכד'השם שלי

יש בימבות שמתאימות לגיל יותר גדול, כמו בימבה אופנוע.

אפשר תלת אופן, אבל לא כזה שהוא כמו טיולון ומיועד לקטנים יותר.

אפשר אופני איזון.

לא יודעת על התפתחותרקאני

אבל בימבה כיף זה ממש אחלה

 

לנו יש אופני איזוןשושנושי

מסוג כזה שאפשר להגביה ולהנמיך את המושב

ככה שזה אמור להתאים לשנים קדימה.

הבן שלי מאוד אוהב ב''ה 

אופניים קצת מוקדם בגיל 3 לפי מה שראיתי אצלנומנגואית

עוד קשה להם, לא מגיעים לרצפה


אופני איזון עובד מעולה


בגיל 3 וחצי, 4 כבר אפשר אופניים רגילות להתחיל עם גלגלי עזר ואחכ להוריד

כמובן תלוי במידות של הילד

יש לכם חצר או מקום קרוב לרכב?מנגואית

כי ללכת ברחוב עם תלת אופן זה מסורבל

טוב לחצר של בית


לא מניסיון אישי

אופני איזון, מעולה לנו בגיל הזהחשבתי שאני חזקה
וגם ממש מכין לרכיבה בלי גלגלי עזר בהמשך.
אופני איזוןאפונה

ואפשר לשקול גם בימבה כיף

מתאימה עד גיל 8 לדעתי אבל קצת מסוכנת אם יש ירידות...

אופני איזוןפה לקצת
קניתי בהמלצת חברות הפורום וזה מוצלח מאוד
בגן של הבת שלי יש ילד (גילאי 3)שבא בבוקר בתלת אופןאולי בקרוב
יצא לי כמה וכמה פעמים לראות את אמא שלו מביאה אותו בתלת אופן, כזה של דונה
אופני איזון מושלם לגיל הזהאנונימית בהו"ל

ומכל הבחינות

לא יקר

קל משקל (יש אצלינו מלא מדרגות והילדים לוקחים את זה בידיים)

היה תקופה שהבן שלי היה נוסע על זה לגן והיה משולם עד שהחצר הפכה לחניון אופניים והגננת בקשה לעצור את הענין 

מותר בשבת גם למי שלא נוסע באופניים בשבת

ואחר כך המעבר לאופניים הוא ישר בלי גלגלי עזר

אופני איזון יתאים? יש לו עיכוב התפתחות של 8-9 חוshiran30005

יש לו עיכוב במוטורי של 8-9 חודשים , יתאים לו?

אני רואה שכולם המליצו על זה 

לא בטוח, אבל אם אופני איזון לא יתאימוקופצת רגע
כנראה שגם אופניים רגילות עם פדלים, אפילו שזה עם גלגלי עזר, לא כל כך יתאים...

אופניים זה כבד ולוקח זמן לקלוט את עניין השימוש בפדלים, לקטנים בגיל שלוש עלול להיות קשה גם בלי עיכוב התפתחותי. 

אבל תלת אופן יותר פשוטהשם שלי
בגלל זה היא המליצה על התלת עם המוט?shiran30005

כל הדגמים נראים של קטנים וגם יקרים ממש

הבן שלי כבר אחרי חלאקה ונראה יחסית בגילו סתם פאדיחה להסתובב איתו עם משהו של תינוקות

זה באמת לא נראה לי מתאים לגילהשם שלי

אני אנסה להעלות תמונה של תלת אופן שאולי יותר מתאים.

https://share.google/8tczLoueb8ierpoCl

נראה לי שלפדל תלת אופן זה יותר קשהשיפור

מאשר לנסוע באופני איזון

ואם הוא לא מפדל בתלת אופן ורק את דוחפת, אז זה גם ככה לא מקדם אותו.

אז אני הייתי קונה אופני איזון, נראה לי מתאים מסביבות גיל שנתיים וחצי בהתפתחות תקינה.

אולי כדאי לקחת אותו לחנותהשם שלי
ולראות מה מתאים לו מבחינת הגודל, ומבחינת היכולת.
אופני איזון זה די כמו בימבהניגון של הלב

פשוט בצורה של אופניים ודורש קצת יותר שיווי משקל

אבל זה ממש קל לנסיעה, אני מכירה גם ילדים בני שנתיים שנוסעים על זה, עיקר ההבדל הוא בגודל ובגובה

תלת אופן פשוט בלי מוט. זה לא של קטנים.חילזון 123

או אופני איזון

או לקטן בימבה אופנוע

אופני איזוןרק טוב!

לא יודעת מה המטרה של הפיזותרפיה אצלכם, אבל אשתף שאצל אחת מבנותיי היא היתה מאוד לא יציבה (נופלת הרבה גם מישיבה כל כיסא) וגם מאוד איטית בתנועה. הליכה לגן היתה לוקחת איתה הרבה זמן... מאז שהתחילה לנסוע באופני איזון (די מהר קולטים את הטכניקה, אם הילד מתאים בגודל לאופניים) היא נהיתה הרבה יותר יציבה. הרבה יותר מהירה. וזה שיפר לה מאוד את ההתנהלות. בגיל 4 היא כבר רכבה על אופניים ללא גלגלי עזר. 

 

 

לגבי אופניים רגילות- ממש לא ממליצה בגיל הזה. אופניים עם גלגלי עזר הן כבדות, מסורבלות לנסיעה ודורשות מאמץ פיזי לא מבוטל. אחרי תקופה שירד רוכש את המימנות של שיווי משקל עם האופני איזון, אימון קצרצר באופניים בלי גלגלי עזר (או מקסימום חודש של פידול וגלגלי עזר), והוא נוסע על אופניים רגילות בכיף. 

תלת אופןאור10

אם הפיזיותרפיסטית שמכירה את הילד והיא אשת מקצוע שמבינה בהתפתחות המליצה אז עדיף להקשיב להמלצה שלה מאשר להתייעץ עם נשים שלא מכירות ומייעצות על סמך הניסיון שלהן שהוא לפי הילדים שלהן וההתפתחות שלהם.


אופני איזון זה יותר לשיווי משקל

אופניים עם גלגלי עזר  זה יותר לכח שרירי הרגליים


בתלת אופן יהיו המון יתרונות גם ללמוד לכוון את ההגה, גם הפעילות השרירית, גם כללי בטיחות שלומדים לעצור ולחכות להורה, ואפשר לפעמים לסחוב משהו קטן בסלסלה או מאחורה אם יש אפשרות ולהיות אחראי על זה לא לשכוח ושלא ייפול....


אני רואה שבגן 4 ואפילו 5 יש בחצר תלת אופן והילדים נהנים.

וכשיצא לי לפגוש ילדים כאלו ברחוב זה היה מגניב ונוח להורים.


כשילמד לשלוט בזה תפרקו את הידית של ההורים ויהיה עצמאי ובוגר וקוּלי לגמרי

לפדל הרבה יותר קשהמקקה

דורש הבנה ומאמץ פיזי

עדיף בהרבה אופנוע כזה או אופני איזון

אבל אם הפיזיו שלו אמרה שהיא ממליצה תלת אופןאור10

אז כנראה שהוא צריך חיזוק שרירי אפילו אם זה יותר קשה מאופני איזון


ותלת אופן יותר קל לפדלל מאופנים עם גלגלי עזר

זה תלוי למה מחפשיםמקקהאחרונה

אם לכיף או לעבודה

להיסחב עם תלת אופן לגן שעשועים לא בהכרח יעבוד

ילדה בת 6 שמורידהאנונימית בהו"ל

תחתונים ומכנסיים כל לילה מתוך שינה...

למה זה יכול להיות?

אני מגיעה לכסות את הילדים בלילה ותמיד זה ככה.

ניסיתי לשאול אותה על זה והיא לא יודעת או טוענת לפעמים שחם לה (גם בשיא החורף).

צריך לעשות משהו?

הייתי יושבת ערד אחד בחדר כשהיא ישנהזברה ירוקה

לראות מה קורה

יותר הגיוני להוריד שמיכה. 

מצטרפתיום שני

ואפילו לראות אם זה אח או אחות שמעורבים....

וכו'

לא, היא מורידה לעצמה בוודאותאנונימית בהו"ל
דווקארקאני

נשמע לי הגיוני להוריד מכנסיים כשחם

אני עושה את זה לפעמים

את השמיכה אני צריכה בשביל ההתכרבלות

אבל מכנס חם שצמוד לגוף מציק לי וחם לי....

 

גם אני ככהשושנושי
זה לא קורה מתוך שינה, אני מודעת לזה שמורידה כי ממש חם וחייבת שמיכה 
בדיוקרקאני
אני גם.. אבל תחתונים זה כן חריגזברה ירוקה
אולי מתוך שינה לא שמה לב שמורידה את שניהםשושנושי
אולי הגומי מציק לה?רקאני
כדאי לבדוק תולעים. קרה לי פעם עם ילדה שפשוט גרדאמהלה

לה ובלי לשים לב היא היתה מורידה מכנסיים.

קיבלה ורמוקס וזה ממשיךאנונימית בהו"ל
אולי לנסות להשכיב עם כותנת לילה בלי מכנסייםשיפור
אבל מה הסיבה?אנונימית בהו"ל
יש פה לילות מאוד קרים
אולי קושי בוויסות חושי? איך היא במהלך היוםבאתי מפעם
האם מציק לה פתק בבגד? בדים מסויימים מפריעים לה? כמה זמן זה כבר ככה? 
כן מפריעים לה בדים מסוימיםאנונימית בהו"ל
אבל למה דווקא מכנסיים ולא חולצה?
כי יותר קל להוריד תוך כדי שינה... חולצה מצריכהאמהלה

מיומנות גדולה יותר שתוך כדי שינה זה מורכב.

 

אם את מחפשת פתרון קסם- יש לקנות דובונים/וואנזי וכד' שמגיעים עם רוכסן כמו הבייביגרו של הקטנטנים. 

זה רק קצת חם ואם יש לה קושי תחושתי זה בד"כ מבדים פחות נושמים.

 

ואולי כדאי לנסות בניסוי ותהיה... להלביש לה דווקא פיג'מה דקה, מ100% כותנה, טייץ צמוד, אולי יהיה פחות קל להוריד.

זה טייץ צמוד מה שהיא מורידהאנונימית בהו"לאחרונה
יש לי בת בת 7.5צמאה

שישנה רק עם כותנת בלי מכנסיים ותחתונים רק חלק עליון.

מאוד מציק לה סובלת מאוד תחושתי

מההתחלה לא נרדמת עם תחתונים ומכנסיים.

זה בעייתי אבל עוד לא יודעים איך לפתור את זה


האחיות שלה נגעלות מזה ממש 

מכנסיים זה הרבה יותר לוחץ...מתואמת

אולי תנסי לתת לה לישון בכתונת לילה?

ואם את חוששת מקור - אז לחמם את החדר ולתת לה שמיכה עבה.

סיפור חדשסיפור חוזר

לא רציתי שיהיה מהניק שלי למרות שאני יודעת שאתן יודעות מי אני

 

לא היה לי כוח לערוך, אז זה מה שיצא מהלב.

והתלבטתי אם לשלוח, אבל החלטתי לשלוח בכל זאת, כדי לבדוק אם זה סיפור אישי שלי או שיש פה עוד כמה שהוא ייגע בהן

מקווה שתהנו...

 

 

טליה דופקת על המיקרופון, מחייכת חיוך רחב ומקרבת אותו לפיה.

"ערב טוב לכולם", דממה מחליפה את המולת הפטפוטים העליזה שמילאה את האולם עד לפני רגע.

משהו נרגע בטליה. ככה היא אוהבת את עצמה. מלאת עוצמה ונוכחות, בקדמת הבמה.

היא ממשיכה לקטע פתיחה קצר ואחריו להנחיית הערב כולו, ועל הבמה מולה מתחלפים בקצב הריקודים, קטעי השירה וההופעות השונות.

הבנות מחייכות, מרוצות, ההורים מוחאים כפיים, וטליה מוודאת שהכול עובד לפי התוכניות.

אקורדים אחרונים של סיום גוועים לאיטם, והערב נגמר.

המסך נסגר לאיטו, האורות נדלקים, והמולה שבה וממלאת את האולם.

"המורה טליה", אימא בכיסוי ראש צבעוני מתקרבת אליה, "הבת שלי כל כך נהנית בשיעורים שלך, תודה רבה".

טליה מחייכת אליה.

"כל הכבוד על ההפקה שהרמת פה", קוראת לעברה אימא אחרת. "מדהימה".

טליה מסוחררת. היא מסתובבת באולם בעיניים בורקות, טופחת על שכמן של תלמידות נרגשות, מקבלת בתודה מחמאות קולניות, ונושמת לתוכה את תחושת היכולת.

 

***

 

"אימאאאאא", טלי מתקפלת בכאב "כואב לייייי".

אף אחד לא שומע אותה.

החושך סביבה מעמיק.

היא מרימה בזהירות את עיניה.

"מישהו פה?" היא לוחשת, והדממה שעונה לה מחרישה את אוזניה.

מישהו ישמע אותה פעם? מישהו יבוא לעזור לה?

 

***

 

ילדה קטנה בוכה מרחוק בכי מר.

טליה מחפשת אותה בעיניה, אבל לא רואה דבר ומתייאשת. 

היא פותחת את דלת האוטו, ומתיישבת באנחת סיפוק. 

איזו הפקה זו הייתה. חודשיים של עבודה מתערבלים לה בלב.

ברוך ה' שיצא ערב מוצלח.

הטלפון מצלצל והיא מרימה אותו בהיסח הדעת.

"כן, חמוד", היא מאותתת ועוברת לנתיב הימני.

"אימאאא", דוד מיילל שם על משהו, אוריה חוטפת לו את הטלפון מהיד וצועקת.

טליה נושמת עמוק, מרגיעה, מפשרת, והילדים נרגעים.

שוב מזדחלת לה ללב תחושת היכולת.

הנוכחות היציבה שלה משרה על הילדים שלווה.

בעבודה מעריכים אותה, בבית מקבלים ממנה. היא אוהבת את מי שהיא.

 

***

 

"מה איתי?" דמעה קטנה מתגלגלת על לחיה של טלי.

"מישהו זוכר אותי?" שוב דממה.

 

***

 

"אתה שומע ילדה בוכה?" טליה נעה על כיסאה בחוסר נוחות.

"ילדה בוכה?" שחר מניד בראשו לשלילה. "אולי הבת של השכנים בוכה. מה התחלת לספר על המסיבה?"

"אני שומעת ילדה בוכה", מתעקשת טליה. "היא נשמעת ממש נואשת. אני מקווה שאימא שלה תצליח להרגיע אותה מהר." היא לוקחת נשימה עמוקה. "אז איפה הייתי? אה, ואז ניגשה אליי תלמידה אחת..."

היא מדברת ומספרת ומתלהבת, אבל תחושה עזה של חוסר נוחות מתעוררת בה.

משהו לא בסדר.

הבכי הזה רודף אותה. מאיפה הוא מגיע?

 

***

"אני רוצה הביתה", העיניים של טלי כבר אדומות מדמעות, וידיה רועדות.

"אני רוצה לאימא".

"הינה הבית שלך", איש גבוה מצביע לעבר הבית. "את יכולה להיכנס אליו".

"אני לא רוצה את הבית הזה", טלי מתכווצת. "אני רוצה בית אחר".

"אבל שם מחכים לך", אומר האיש. "תראי, יש שם על השולחן צלחת עם חביתה שמחכה לך".

טלי מתרוממת על קצות האצבעות ובוחנת את הצלחת בשתיקה.

"אבל אין שם חיבוק", היא לוחשת. "ואין שם מבט אל תוך העיניים. אני לבד שם".

"אבל יש לך שם אימא", האיש מביט בה בחוסר אונים, "ואבא, ואחים, ואחיות. איך יכול להיות שאת לבד?"

"אני לבד עם הרגשות שלי. אני לבד עם הצורך באהבה. אף אחד לא רוצה לתת לי. אף אחד לא נותן לי להרגיש שאני מוגנת, שיש לי מקום".

"אני לא מבין מה את רוצה". הוא מביט בה בייאוש ומתחיל להתרחק.

היא שוב לבד. אין לה מקום. היא צריכה לברוח.

מתחילה לרוץ בעיוורון, בעיניים מסומאות מדמעות.

היא חולפת ליד עצים, וליד כר דשא רחב, וליד גינת משחקים מלאה בילדים, אבל היא לא רואה אותם.

ליבה דופק בחוזקה.

אף אחד לא יראה אותה. היא עלולה ללכת לאיבוד.

"ילדה", מישהי גדולה חוסמת פתאום את דרכה. "ילדה..."

טלי נעצרת, ומרימה את מבטה לאישה הגדולה.

משהו בה מוכר לה.

העיניים הירוקות עם הקמטים הזעירים בצידיהן, קו הלסת החד.

טליה.

טלי משפילה את מבטה.

"לאן את רצה?" 

טלי חושקת את שפתיה.

"אני בורחת", היא מסננת.

"ממי?" טליה יודעת ממי. טלי יודעת שהיא יודעת, ולכן היא רק שולחת מבט ארוך אל תוך עיניה ולוחשת: "מכולם. מכל מי שלא מבין. מכל מי שלא מקשיב. מכל מי שלא רואה".

"אני רואה", אומרת טליה ברוך.

"את רואה אותי?" טלי מעקמת את שפתיה בפקפוק. "אם את רואה אותי – את יכולה לקחת אותי איתך?"

"אני לא יכולה להכיר אותך לכולם". טליה מביטה סביב במצוקה. "כולם מכירים אותי בלעדייך".

דמעות עולות בעיניה של טלי, וכתפיה שחות.

"ידעתי". דמעה קטנה נספגת בגב ידה של טליה, והיא ממהרת למחות אותה.

"אף אחד לא רוצה אותי. גם את".

"אני כן..." טליה נושכת את שפתיה. "רק לא מול כולם."

"נו באמת", גבותיה של טלי מתכווצות בזעם.

"אנ'לא צריכה מישהי שתתבייש בי." היא מותחת את גבה בהתרסה.

"אני אלך בעצמי לספר לכולם שאני את. שיחשבו כולם מה שיחשבו".

והיא פורצת בריצה מחודשת.

טליה מביטה בה בעיניים מזוגגות.

כל כך הרבה שנים הצליחה להדחיק את הטלי שהייתה. את הטלי שהיא.

חשבה שבנתה לעצמה דמות חדשה, יציבה וחזקה.

חשבה שהתגברה.

ובמשך כל הזמן הזה המשיכה טלי לחיות. לזעוק, להשתולל, לבקש ממנה הכרה.

"חכי", שמעה את עצמה צועקת. "אני אוהבת אותך."

טלי נעצרה, ואז התחילה להתקרב בהיסוס.

טליה הושיטה לה את ידה, וטלי הושיטה גם את שלה בהיסוס.

טליה רכנה, והביטה עמוק אל תוך עיניה של טלי.

"אפשר ללכת איתך יחד?"

 

 

קראתי. נוגעפצלשהריון
תודה שהגבתסיפור חוזר
יפה ונוגערקאני

תודה

תודה רבה!סיפור חוזר
מצמרר, וכתוב ממש יפהיעל מהדרום
ממש תודה!סיפור חוזר
תודה רבהסיפור חוזר
וואוו, כל הכבוד!נפש חיה.
תודה רבהסיפור חוזר
מצמררפילה

אבל לא טוב לה. טלי מנהלת לטליה את החיים.

היא מנסה להרגיע ילדה שכבר איננה ובגלל זה היא פוגעת בילדים שלה .

אמא לא אמורה לפשר מריבות באמצע נסיעה . יש אבא בבית. מותר לאמא לצאת מהבית בלי שיתקשרו אליה לבכות בטלפון.

הבנתי שטלי היא טליה. אבל היא לא. 

תודה על התגובה! אני מסכימה איתך לגמרי.סיפור חוזר

הסיפור בא להגיד שבתוך כל אחד יש ילד קטן שמנהל לו את החיים, 

והעניין הוא לא לברוח ולהתעלם מהילד הזה, אלא להכיר בו ולתת לו יד, 

ואז גם החיים עצמם יתנהלו אחרת.

מהמם!חשבתי שאני חזקה

בסוף ממש שטפה אותי צמרמורת.

בי זה נגע לא רק בהקשר לילדות, אלא בכללי, לקבל את עצמי עם כל המכלול וכל החלקים...

תודה רבה, שימחת! בהחלט לזאת הייתה כוונתי...סיפור חוזר
וואו, איזה סיפור מצמרר...מתואמת

השארת אותי בלי מילים.

כתבת באומנות ממש!

תודה רבה ממשסיפור חוזר
וואו מדהימה שאת 👑נגמרו לי השמות

איזה סיפור מדהים כתבת!

כ"כ חזק, מרגש, נוגע, עוצמתי ועמוק.

כישרון מדהים

ומסר כ"כ חשוב

תודה רבה על זה ❤

יעל, תודה על התגובה המחזקת והמפורטת!סיפור חוזר

ממש שימחת!

באהבה יקרה ❤נגמרו לי השמות

את מוכשרת כ"כ 🏆

מהמם!!!! ממש לא סיפור אישישיפור
 נראה לי שחלק משמעותי מאיתנו חיות את הפער הזה, כל אחת בצורה קצת שונה. וגם מי שחושבת שלא נוגע בה, יכול להיות שהיא פשוט עוד לא שמה לב לילדה שכואבת.
מסכימה, תודה על התגובה!סיפור חוזר
תודה רבה לכל מי שעצרה לקרוא ולהגיב!סיפור חוזר

ממש מחמם את הלב!

פעם הייתי באיזה סדנא בדמיון מודרךצמאה

והיא אמרה להיזכר בתמונה שלי מהעבר

וממש לשוחח איתה

ובסדנא

פתאום יצא לי שהילדה הקטנה בדמיון אמרה לי

שאני לא צריכה להמשיך לשמור עליה ולפחד עליה

זה היה לי גילוי

אחד הגילויים העצומים בחיי.

כי על הזמן

אתה מתהלך עם חוסר אהבה מהעבר

חוסר מעורכות

ועוד הרבה משקעים וגבנות

והילדה שאמרה לי ככה

פשוט פתחה לי צוהר

להתקדמות 

את כשרונית ממששירה_11
כתיבה מההממת אהבתי
תודה רבהסיפור חוזר
עמוק ומרגש!מחיאחרונה
חברות סירים המלצות/התייעצותאמא לאוצר❤

יש לי כמה סירים ממש גרועים שאני רוצה להחליף לסירים טובים ןאיכותים נון סטיק טובים כאלה..

בעקרון ממש אוהבת סירים של סולתם ומאד מרוצה מהם.. ותכננתי לעשות שם מתישהו קניה גדולה.. יש לי שם מועדון ויש גם הנחה משמעותית של בהצדעה ובמבצעים זה יוצא ממש ממש סביר..

בכל אופן התפנית בעלילה היא שאני צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם סט סירים די גדול (4 סירים, מחבת וכמה דברים קטנים) של חברת FOOD APPEAL

וסט סירים עוד יותר גדול של חברת Xenon סדרת Ultra/Gleam...


 

אשמח מאד לשמוע ממי שמכיר האם הן חברות טובות ואיכותיות? האם משתוות לאיכות של סולתם לדוגמא? שווה לי לבחור באחד הסטים או שעדיף לי לבחור מתנה אחרת ולקנות את הסירים בסולתם כמו שתכננתי?

תודה!!💓

 

פוד אפיל מעוליםSeven

יש לי סירים שלהם כבר 8 שנים ונראים כמו חדשים

כמובן שאני מקפידה להשתמש רק בכף עץ לערבוב ולא מזלגות וכו..

הייתי לוקחת תמתנה...אם לא יהיה טוב תמיד תוכלי לקנות בסולתם

שאיבות חלב אשמח לעצהצמאה

התינוק שלי בן 3 חודש לא מצליח לעלות טוב במשקל

ויונק ממש גרוע

תמיד מתחיל לינוק ונרדם מיד ויונק חלש כזה.

אני מוסיפה לו מטרנה כמה פעמים אחרי הנקה.

כדי שיעלה במשקל.

כי העליה שלו איטית בקיצוניות

זה ילד לא ראשון ולא שישי או שביעי...

ואני מרגישה שיש לי חלב

ואני מיומנת ממלא ילדים קודמים עם עצות של יועצות וכו.

ופתחנו לו לשון קשורה

וגם הייתי אצל אוסטואופט לחיזוק ולשחרר שירירים  בלסת

שינק טוב.

אחרי כל זה

יש לי שכנה שכמה ילדים שלה עם סיפור של לשון קשורה ולסת תחתונה חלשה

שסיפרה לי שעברה בעיקר לשאוב

קניתי בעצתה את המשאבה של ביאמבה

ואני כבר ערב שני ארבעים דקות עם המאשבה על השד

בעוצמה החזקה ומצליחה לשאוב  כ40 cc בערך

מרגיש לי גם המשאבה לא נתפסת מספיק טוב בוואקום על השד.

אז השאלה אם זה הסיבה לחוסר הצלחה לשאיבה

או שאין לי באמת חלב

וזה הסיפור ולתת יותר מטרנה בהשלמה

וההנקה די תרד

או שכן עדין להאמין שיש לי חלב ולטרוח למצוא את הכרית שתתאים יותר לשד לתפיסת הוואקום יותר טוב.


ולנסות עוד כמה ערבים להרגיל את הגוף לשאיבה.


השכנה ציירה את זה כדבר כזה קל ואני נאבקת כבר 40 דק ולא יוצא חלב

מה אומרות ? 

האמתאפונה

העצה היחידה אני יכולה לתת לך בבטחון זה לעזור לו עם עיסוי השד וסחיטת חלב תוך כדי שהוא יונק.

מעבר לזה הייתי הולכת (והלכתי) ליועצת הנקה מומחית

שתאבחן בדיוק את הבעיה ותתן לך תכנית עבודה.

יש לי גם מישהי כזו להמליץ לך.


אם הילד יונק חלש ומעט, ואת גם מוסיפה לו תמ"ל אחרי חלק מהארוחות וועדיין הוא לא עולה במשקל -

סביר להניח שיש לך מיעוט חלב

אין כאן מה להתלבט.

אבל זה מיעוט חלב שניוני

כלומר היות והילד לא יונק הרבה אז הגוף מתאים את עצמו ומייצר מעט חלב

ואפשר לאט אבל בטוח לשקם את ההנקה.

אשמח לעצה ליועצת הנקה טובהצמאה
תודה רבה ה
מיה איזקסאפונה
וואימקלדתי פתח

מבאס,

קודם כל צריך לודא התאמה של גודל הקונוס.

דבר שני ודאי שהמנוע מהודק היטב לקונכיהמאחרת באמת אין ואקום.

דבר שלישי, כדאי לנסות שעות שונות ביום, לדעתי יכול לתת תפוקה שונה.

אם יש לך אפשרות מבחינת תנוחה ומשאר בחינות, נסי שיהיה מחובר לשד אחד בזמן שיונק בצד שני.

בתחילת השאיבה בזמן החיבור אני הייתי עושה מעט עיסוי לשד.

בתקופה שמשהו מכל זה רלוונטי לך ואכל יעשה בקלות את השינוי.

אבל תזכרי שגל אם יוצא בשאיבה מעט חלב זה לא מעיד על הכמות ביניקה, לא זו הדרך לקבוע שיש מיעוט חלב.

משאבות הללו לכתחילה פחות חזקות מהנייחות, תבחני אם זה מתאים למצב וצורך שלך.

בהצלחה רבה רבה

תנסי לפרק את המשאבה ולחבר שובבית פרטי

בדיוק לפי ההוראות. יכול להיות שיש להם גם סרטונים של הדרכה.

יכול מאד להיות שמשהו זז/לא במקום ולכן השאיבה לא אפקטיבית.

בהצלחה!

מעניין שהמליצה לך על הביאמבהבוקר אור
זו נחשבת משאבה חלשה דווקא ופחות יעילה 
אני חושבת שכדאי לנסות לשאוב בזמן אחרהשם שלי

הרבה פעמים בערב יש פחות חלב.

ואם הוא לא יונק טוב, זה גם יכול לגרום לירידה בחלב.


כשאת שואבת, זה אחרי הנקה?

אולי כדאי לנסות במשך כמה שעות לא להניק, אלא רק לתת בקבוק, ורק אחר כך לשאוב, כדי שתוכלי לשאוב יותר.


ואולי המשאבה פחות מתאימה לך, וכדאי לנסות גם משאבה אחרת.


כדאי לעשות את הכל בליווי של יועצת הנקה.


כשהוא שותה מטרנה, איזה כמות הוא שותה?

הוא אוכל אחר טווח חה, או שכל היום מנשנש כמויות קטנות?

צריך לנסות לעשות הפסקות בין ארוחה לארוחה, ובינתיים להרגיע אותו בדרכים אחרות.

תנסי לשים אותו במנשא.


כדאי לנסות לבדוק למה הוא לא רגוע ומה מפריע לו.

אפשר לקחת אותו לבדיקה של רופא.

אם את רוצה להחליף שאיבה בהנקה את חייבת משאבהאמהלהאחרונה

חזקה.

ביאמבה חלשה בשביל זה....

בהצלחה

שאיבות זה קשוח

והייתי מתייעצת עם רופא ילדים'יועצת  הנקה/גם וגם

זוגיות ועוד בפני הילדיםצמנהב

לקראת לידה ראשונה, אנחנו מתלבטים מה נכון\ראוי\כדאי לעשות, ונשמח לשמוע איך זה אצליכם.

א. האם הילדים שלכם רואים מגע בינכם? אם כן, לאיזה סוגים?

ב. האם הילדים שלכם שומעים דיבורי אהבה בינכם?

ג. האם הילדים שלכן חשופים ללבוש שונה שלכם מאשר בפני אחרים - כסר"ש, מכנסיים, שרוולים - נניח פיג'מה?

ד. האם הדברים הנ"ל תלויים בגילאי הילדים? אם כן, איך?

ה. עד כמה מה שאתם עושים נובע מתוך מה שראיתם בבית ההורים (המשך\הפוך)?

ו. לפי איזה פוסק הלכתי אתם הולכים בנושא הזה? מקור? 

אם כך זה אותו עניין , כי מדובר פה בפנימיות ולא רקנפש חיה.
דבר טכני
חייבת לפרוק וגם עצהמתביישת מאוד

כותבת מאנונימי פשוט כי מתביישת

כולם רואים אותנו בתור משפחה טובה ושמחה ואף אחד לא יודע מה קורה באמת

בן הכמעט 11 גומר אותנו, כבר לא יודעת מה לעשות איתו

אני מתאפקת לא להשתמש במילים קשות כדי לכתוב מה לפעמים אני מרגישה כלפיו אבל בגדול הוא ממרר לנו את החיים ולי וגם לכל שאר הילדים נמאס לגמרי

הוא ילד חמישי, יש מתחתיו עוד ילדים.

היו לנו כבר קשיים גדולים עם ילדים אחרים אבל אף פעם לא הרגשתי ככה

בגדול- הוא מציק לאחים (בעיקר הגדולים) בלי הפסקה, מרביץ ועושה קולות שיודע שמפריעים להם. אם הם צריכים שקט הוא בכוונה ישיר בקול ובגדול עושה כל מה שיכול כדי להפריע להם.

הוא מתלונן ומילל בלי הפסקה!!!! על בית ספר, על המורה, על האחים שלו, על האוכל, על הבית ועל כל דבר אפשרי.

הוא טוען שאנחנו עושים לו בהכול דווקא ורק רוצים שיסבול

כמעט ולא עוזר בכלום, אבל מצפה שיעשו בשבילו הכול, מתנהג בצורה מאוד מאוד ילדותית

אני מרגישה שאין לנו מה לעשות איתו. נגיד הוא מחליט שהוא לא הולך לבית ספר, אז הוא פשוט לא הולך. אני לא יכולה לגרור אותו לשם.

מצד שני כשלפעמים יוצא שהילדים הגדולים לא בבית והוא נשאר  איתי ועם הקטנים,  הוא גם יכול להתנהג בצורה ממש יפה ולהיות אח גדול מדהים וגם לעזור הרבה

למרות כל ההתנהגויות וההצקות כלפי האחים שלו הם מאוד אוהבים אותו ומפנקים אותו ועוזרים לו כשהוא צריך ויעשו בשבילו הכול

מציינת שהיינו איתו בטיפול אבל אחרי כמה חודשים הפסקנו גם בגלל המחיר היקר וגם בגלל העומס בחיים, בכל מקרה לא הרגשתי שזה עזר יותר מידי

כשאני קוראת את מה שכתבתי אני מבינה שאני לא מצליחה להעביר את העוצמות של הסבל שאנחנו חווים איתו אבל באמת שממש לא פשוט, לא לנו ולא לו

ודבר נוסף- יש לנו בבית מצב כן קצת יוצא דופן לעומת משפחות אחרות, בגלל אאוטינג לא רוצה לפרט אבל זה משהו שדומה למילואים ארוכים למשל, בכל מקרה אצלנו זה לא מצב חדש אלא מצב נתון של הרבה שנים מאז שהוא היה ממש תינוק

אני כבר לא יודעת מה לעשות. מרגישה שהגעתי לגבול שלי איתו

בא לי לא לעשות בשבילו כלום (לא להכין לו אוכל ולא לעשות כביסה ודברים כאלה) ושיסתדר לבד ויעשה מה שהוא רוצה

אבל אני כל כך אוהבת אותו וכל כך לא רוצה להיות במצב הזה

נגמר לי הכוח!!!!

לא ראיתי בשום מקום שהיא כתבה שהם הרגילו אותומתואמת
לקבל הכול... אני חושבת שזו פרשנות שלך (אולי על סמך מה שאת התנסית איתו).

אולי יעניין אותך