חוץ מכל השאר

לא מזמן היה כאן שרשור על בחור שמחשבתו משוטטת בשחקים

עם שאיפות נבואיות.

אין מנוס. זהו הפתרון - נבואה או לחילופין רוח הקודש.

ואינני דובר דברי הבאי. על תפילת החיד"א נשענתי:

"רבונו של עולם, בחסדך יצרת עולמך, ובראת אדם, ועשית לו עזר,

וצויתנו לישא אשה ולהוליד בנים, והחמירו עבדיך רבותינו זכרונם לברכה

שלא לאחר מצוה זו, ויען חיי האדם בעולם הזה ובעולם הבא תלויים כמעט

באשה, ובעונותינו הרבים אין עוד נביא ולא בעלי רוח- הקדש, לדעת איזו

ראויה כדי לקיים מצותיך.

לכן בלב נשבר באתי להפיל תחנתי לפניך אב הרחמן, ויהי רצון מלפניך ה´

אלהי ואלהי אבותי שתתמלא רחמים עלי ותזמין לי בת- זוג נאה, יראת ה´

ובעלת מדות טובות ובעלת מזל טוב, וטובת שכל ומוצלחת ומבורכת, כי

בזה אוכל לעבוד עבודת הקדש בלי טרדה, והיה הנערה אשר ידברו לי

עליה והיא ראויה, ויש לה יראת- ה´ ומידות טובות ומזל טוב והוגנת לי,

ברחמיך הרבים תחון עלי ותטה לבי לגמור הדבר באופן שאוכל לקיים

מצותיך וטוב לי בעולם הזה ובעולם הבא.

אל מלא רחמים, ר´חום ח´נון ש´ומר ת´ומך מ´ציל י´שר פ´ודה (יכון בשם רחש תמיף)

עזרני על דבר כבוד שמך. עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך,

עשה למען קדושתך. חנני וענני ושמע תפילתי (יכוון בשם (לא להזכיר בפה) אראריתא)

כי אתה שומע תפילת כל פה, ברוך שומע תפילה (יכוון (לא להזכיר בפה) אוכץ אזבוגה).

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה´ צורי וגואלי".

שיטת השידוכים החרדית עובדת הכי טוב! חוסכת כאבים  מיותרים

2 הסעיפים הראשונים שכתבת-לא קשורים בכלל לשיטה, אלא באנשים.

תלוי בכל אדם ואדם. אם אתה יוצא לפגישות ואתה שם דגש על הערכים האמיתיים ומנסה לברר אותם, 

ושם את כל הפן החיצוני במקום יותר צדדי מבחינתך, אז ככה הפגישות יתנהלו מהצד שלך.

ואם גם פגושתך תעשה כמוך, אז בכלל טוב. לא השיטה אשמה בזה שהחיצוניות תופסת מקום גדול.

אותו הדבר לגבי היד הקלה על ההדך. הכל תלוי בנו.

לגבי השלישי אתה צודק , אין מה להגיד. מסתבר שהיתרונות של השיטה עולים על החסרונות.

את יכולה לטעון טענות אחרות על שידוכים אבל זו יחסית טענה נכונה

גם יותר צנוע

אם קובעים שהשידוך יגיע כך תוך פגישה או 3 - יגיע כך!

ברוך הגבר אשר יבטח בה' - והיה ה' מבטחו

הנורמה- מינימום 3,  בד"כ הפגישה השלישית היא המכריעה, אם לא ירד בשלישי מתחילים לתכנן ארוסים.

עד פגישה שלישית אם אין סיבה להוריד ממשיכים

אחרי פגישה שלישית אם אין סיבה להמשיך מורידים

יש לי חברה שהמשיכה והמשיכה רק כי לא היתה לה סיבה להוריד 

ובסוף הם האתרסו רק כי לא היהת לה סיבה להוריד

וכשהחתונה התקרבה היא הבינה שכן יש לה סיבה להוריד אותו

(זה שהיא ממשיכה רק כי אין לה סיבה להוריד)

ואמרתי לעצמי - חבל.

אם מישהו היה אומר לה את זה היא לא היתה נגררת ככה

טוב שהיא קלטה לפני החתונה ולא אחרי.

(היתה לי דווקא מורה שטענה שאם אין סיבה לומר- לא, אומרים כן, הרוב לא הסכימו איתה).

אגב, לפי השיטה שלך, אנשים אדישים (כמוני) לא התחתנו לעולם...

ח"ו

אין לך מה לדאוג

ועל זה הדרך - אם בעולם היה רק את והוא היית רוצה להתחתן איתו 

יכול להסתדר גם בלי שום רגש, הרי הוא חי כך את כל חייו

(לא אמרתי שאת אדישה, אבל אולי...)

זה היה עוזר לי לא לגרור קשרים שהיו לי סתם, והיה מונע הרבה עוגמת נפש!

אלא במונחים של מה הכי ראוי מבחינה הלכתית. (אין פה עניין של ."גרוע", לדעתי, זה הסתכלות שמרדדת את העניין...).

ואכן, במצב הבריא לדעתי של חברה כיום, זאת חברה שאין בה קשר לא ענייני בין בנים לבנות לפני החתונה - ובלאו הכי אין מציאות של "חברות" לפני החתונה,  ואין מציאות של "הסתחבקות" תוך כדי עבודה משותפת וכו' (זה האידיאל כמובן, המצב הבריא לדעתי, לא מה שקורה בשטח כיום...). במצב כזה - אין מנוס מלערוך פגישות "מלאכותיות" כדי להכיר.

ואלו המצדדים בהיכרות טבעית ובחברות לפני החתונה - רק זכרו שעל כל זוג חברים אחד שמתחתן, ישנם עוד בערך 100 שלא מתחתנים ויצרו קשר רגשי עמוק ברמה כזאת או אחרת, לשווא, סתם, עם אחד שלא יהיה הבן/בת זו שלהם - ולעיתים א בגילאים לא מתאימים. ואל תגידו - גם בדייטים זה כך, כי יש הבדל - ההיכרות בדייטים היא מחוייבת המציאות, הקשר שם הוא נטו למטרת חתונה ואכן, רוב הדייטים כנראה, נגמרים לא בחתונה, בין אם בקשר שהיה קצרצר ובין אם בינוני ובין אם ארוך יחסית - אבל כל עוד זה מוגדר לצורך נישואין ונשמר במסגרת ראויה - זה לא דומה בכלל למצב של חברות מגיל צעיר, בלי מסגרת, בלי כיוון מההתחלה, וכו'...

זה משנה מה זה. אם זה מלכתחילה עומד ברוח ההלכה וזה לצורך חתונה - אז זה דייט, גם אם זה לא נעשה בצורה של דייט רשמי ה"מקובל" (והדוגמא הטובה ביותר - היכרות דרך אתרי היכרויות. גם זה נכנס לסקאלת ה"דייטים" - גם היכרות שמתחילה באתר היכרויות, ברוח ההלכה, בצניעות, תוך כוונה לקשר למטרת חתונה - זה סוג של דייט).

ולעומת זאת כל סוג של קשר שלכתחילה לא נוצר לצורך חתונה, קשר לא ענייני, שנועד רק להנאה אישית וכו' - או לחילופין קשר שנועד לחתונה אך לא נעשה ברוח ההלכה, התחיל בגיל יותר מידי צעיר (מצטער - להיות חברים מגיל 15 ולהגיד "זהה בשביל חתונה בגיל 20" - זה דבר ראשון לרוב לרוב לא עובד, ועל כל זוג כזה שהתחתן יש 400 שלא, ודבר שני - זה לא בריא ולא לפי ההלכה) - קשר כזה, הוא לא דייט, הוא קשר לא טוב לכתחילה, גם אם בדיעבד זה יעבוד - אין עניין להמליץ לנקוט בדרך הזאת.

(אגב - גם להכיר בחורה, נניח, בעבודה שלך, ולגשש עליה, להכיר אותה קצת מסביב - אבל בלי לפתח יותר מידי שחנ"שים בלי מטרה ברורה, במהלך העבודה, וכו' - אבל אם ראית אותה במשך זמן וחשבת שזה יכול להתאים, והתחלתם לצאת - זה גם סוג של דייט על אף שההיכרות הייתה "טבעית" ולא מלאכותית כמו שדכנים...)

צריך להפריד דין המינוחים "דייטים" ו"שדכנים" - הם לא בהכרח תמיד כרוכים זה בזה.

שהשאלה היא אם זה לפי הלכה או לא?

קצת קשה להכשיר או לפסול "שיטה" להתחתן. שיטה כוללת כ"כ הרבה דברים ופרטים, והרבה יותר מאשר מעשה פשוט שאפשר לומר "מותר" או "אסור" הלכתית. אמת, ישנם מעשים אסורים - אבל הם פוסלים מעשה, לא פוסלים "דרך" להתחתן. וכמו שאומר הרב שרקי, שמ3 האבות אנחנו לומדים 3 דרכים להתחתן: אברהם - היכרות מגיל קטן, יצחק - שידוך בלי לשאול לדעתו, יעקב - פגישה על המעיין... ללמדך ש3 הדרכים כשרות.

השאלה ההלכתית לא מגדירה את הדרך. היא מגדירה מה לעשות בתוך הדרך, איך לא לעבור עברות בדרך שבה זה קורה.

אם מדובר בהיכרות בגיל מוקדם, כמובן שלא תהיה סתם, ושלא תהיה לדברים אישיים וכדו', אלא קשר ענייני לפי הצורך בלבד, ורק בגיל המתאים אולי לבדוק. אם מדובר בפגישות (דייטים בלע"ז), לדאוג שלא יהיה ייחוד וכדו'. אם מדובר בשידוך, צריך שיראה אותה לפני שמקדש אותה. וכן על זה הדרך.

(אני לא נמצא עדיין בעולם ההיכרויות - עוד יש זמן בע"ה. אבל כן נמצא קצת בעולם ההלכה...)

שמעתי שזה עבד לכמה...

מקסימום מנסים באפיקים אחרים....

בתרגום חופשי: זו השיטה הכי פחות גרועה מבין כל השיטות הגרועות שניסינו...

שגורמת להרבה זוגות לחיות ללא אושר וללא אהבה ולרבים אחרים להשתקע בביצה של רווקים ורווקות.

הורי והורי בעלי הכירו בבני עקיבא ומצאו זה את זו באופן טבעי, גם הסבא והסבתא שלי מצאו זה את זו בבני עקיבא, בלי דייטים ובלי שדכנים או מתווכים.

אני פגשתי את בעלי באירוע גדול מסויים ששייך למגזר שלנו. זה התחיל במבטים, עבר לחיוכים, המשיך בקשקושים והיום כבר יש לנו גם ילדים.

ובקיצור, אין כמו היכרות טבעית עם בני המין השני על מנת למצוא בני זוג. לצערי אנחנו הולכים ומתרחקים מן האידאל הזה.

בעולם המערבי הפתוח ככה מכירים בדרך כלל

איך אתה מסביר לפי זה את אחוז הגירושין הגבוה חיים בלי אושר ואהבה וכמות רווקים מטורפת?!

כאחת שדווקא חיה לא בבועה דתית,

יש הכרויות אצל לא דתיים כמו ערבי פו"פים, אתרי הכרויות, דרך חברים- כלומר כן יוצאים לדייטים, ורוב ההיכרויות הם כך, ככה שעדיין אחוזי הגירושים לא אומרים כלום על היכרות ספונטנית...

?!

המטרות שלנו בהקמת בית בישראל שונות מהמטרות של  "העולם המערבי הפתוח" 

אולי שם רוצים יותר סיפוקים מידיים.

כתבתי ד' ירחם במילים קצת אחרות

אז אולי כאן לא צריך?!

שאלת אתגר נוספת...

גם אני הכרתי את אשתי בהתנדבות משותפת, השגתי את הפלא' שלה ויצרתי קשר, והשאר הסטוריה

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.