דתי לייט ומסורתי.
ראויים להערכה על מה שהם כן עושים? צבועים? מסכנים?
דתי לייט ומסורתי.
ראויים להערכה על מה שהם כן עושים? צבועים? מסכנים?
בגלל שהם פחות דתיים ממך??....
או מכל דתי אחר?. כל בן אדם ראוי להערכה..!
בגלל שהם מאמינים ב"ה אבל לא עושים מה שהוא אומר זה צביעות.
(שונא דיאלקטיקה)
בהחלט יש משהו במה שאתה אומר..
הרי הם יודעים מה הדרך הנכונה והם כביכול "כופרים" בדרך הזאת, במזיד אפילו.
השאלה היא באיזה מצוות אתה נקרא דתי לייט אם אתה לא מקיים אותם ואיזה מצוות לא.... הרי בתכל'ס מי אנחנו שנחליט מי דתי לייט ומי לא. מה המצוות הבסיסיות שקובעות אתזה? אפשר בכלל לקבוע את זה?!
בכל מקרה, הערכה תמיד צריך. אשריהם שהם עושים חלק. לא לפסול את מה שהם עושים, לעודד כדי שימשיכו בדרך הישר. מסכנים?? יש מצב.. הרי הם מפסידים.
בתקווה לגאולה שלימה!!
תראה , יש שני הסתכלויות - שניהם נכונות , וצריכים להסתכל בשניהם :
האנשים שציינת -
מצד אחד - הם לא מקימים את מצוות ה' במלואן - לא משתדלים אפילו...
יודעים שזו האמת אבל - אין להם כח - זה ממש לא טוב.
מצד שני - לא משנה כמה אדם עושה - זה טוב! אם אדם עובר על החוק אבל הוא מקבל
על עצמו לא לעבור באור אדום - תראה , הוא לא הולך בדרך האמת אבל...בא נגיד שהקצת
הזה - זה טוב!! - עדיף קצת מאשר כלום.
ולשאלות בעיקרון -
ראויים להערכה? כן - כך לפחות אני אראה לו. כמה שהוא עושה זה טוב.
אמנם אני בלב שלי חושב שהם לא [כ"כ] ראויים כי הם עוברים על ההלכה...על התורה...
צבועים? לא [בגדול]. אדם צבוע זה אדם שמסתיר את זה שהוא עובר על האמת...
הם לא מסתירים את זה. הם עוברים עברות ואומרים שהם עוברים - לא מתחבאים...זו לא צביעות.
מסכנים? כן. אדם שלא הולך אחרי האמת - הוא במפורש - מסכן.
צריך לרחם עליהם...שבעז"ה ה' יחזיר את כל עמ"י בתשובה!!
שבת שלום.
אם זה סתאם כי אינלהם כוח לעשות מצוות, אז שום טיפת הערכה...
אבל עם קשה להם, והם משתדלים- אז פוול הערכה!!!
שב'אידיאל' שלהם זה להיות כאלו. שמלכתחילה הם רוצים לוותר על מצוות, להיות פמיניסטים (בשביל התירוץ לא לקיים מצוות ולצאת נגד רבנים), בשביל התרבות החילונית והעברות.
שהאנשים האלו יורידו את הכיפה. הכיפה שעל ראשם עושה חילול ה' גדול! (חילוני רואה אדם עם כיפה שנוגע בבנות, הוא מתיר לעצמו גם. חילוני שרואה אדם עם כיפה מקלל, נוצר אצלו יחס שלילי לתורה. צריך להבין שאנחנו נציגי ה' בעולם. בתור שכך, אנחנו צריכים להיות מושלמים - כן, מושלמים.)
את אותו הדבר אני אומרת גם על חרדים. התרבות החרדית מקדשת את ה'צדיקות' שבין אדם למקום (כמה שאתה מתנדנד יותר חזק בתפילה, המשדך יתן לך את הבת של הרב הכי גדול...), אבל אין שם שום בעיה של הלבנת פנים, או זלזול... אין להם שום בעיה לעשות מלחמות על קבלה לסמינרים (על כלום!), על ספרדים - אשכנזים...
באופן כלשהוא, אני יותר כועסת כל חרדים. כי הם נתפסים בציבור כגדולי הדור, כצדיקים היחידים. אנחנו נחשבים כ'פחות דתיים'. כמובן שזה לא נכון בכלל.
ברור שגם לנו יש מה לשפר, וגם אנחנו צריכים להרגיש צבועים על כל עבירה. אבל העיקר זאת המגמה. אם ל'דתי לייט' יש מגמה להתקדם בעבודת ה', כל הנאמר לעיל לא חל עליו. כנ"ל על חרדי.
הסכמתי עם כול מילה.
****שהאנשים האלו יורידו את הכיפה. הכיפה שעל ראשם עושה חילול ה' גדול! (חילוני רואה אדם עם כיפה שנוגע בבנות, הוא מתיר לעצמו גם. חילוני שרואה אדם עם כיפה מקלל, נוצר אצלו יחס שלילי לתורה. צריך להבין שאנחנו נציגי ה' בעולם. בתור שכך, אנחנו צריכים להיות מושלמים - כן, מושלמים.)*****
לא לא יורידו את הכיפה כי הם עדיין דתיים ומי את שתחליטי איזו מצוות עושות אותם דתיים או לא?? ומה הקריטריונים לחבישת כיפה??
אני חושב שאלוהים היה רוצה שתהיי יותר ענווה..
עובדה מעניינת דתי לייט לא מחייב שיגע וימרח על בנות (חילוני יתיר לעצמו גם אם לא יראה אותו..) ויקלל.
דבר נוסף בעבודת ה' לא ניתן להיות מושלמים ניתן רק לשאוף ולהתקדם.
באופן ספציפי על הקללות אני יותר חושב שזה עניין של אדם המכבד את עצמו.
מי שמחלל שם שמים ברבים, ומשאיר את הכיפה כדי להשאר בחברה המוכרת לו - ומעבר לזה, כופר בהכל (או מזלזל בהכל) - שיוריד את הכיפה. אני לא בוחנת כליות ולב, אני רק אומרת את העיקרון. עדיף לעבור עבירה ולא לשים כיפה, מאשר לעבור עבירה חמורה יותר - לחלל שם שמים, ולגרום לעוד אנשים לחטוא. יכול להיות שמבחינה הלכתית זה לא נכון, אבל העיקר העיקרון.
וכן - אני נוסעת קבוע בקו ממש לא צנוע, ולפעמים מתחשק לי לומר לאנשים עם כיפה שמלבדה - אין קשר בינם לבין הדת, להפסיק לחבק את החברה שלהם. יכול להיות שהם יותר צדיקים ממני, אבל בנק' הזאת - אני מרגישה יותר מתמיד צורך לבצע את "הוכח תוכיח את עמיתך". זה מחטיא אחרים באופן ישיר.
זאת גישה נוצרית - או שאתה קתולי (=דתי), או כלום (=חילוני), או פרוטסטנטי (=מסורתי). יש סביב זה תרבות שלמה...
מה רע בזה? זה נותן לגיטימציה למסורתיות. לא! אנחנו צריכים לעבוד את ה' בשלמות, לא לחפף.
כמובן שאני לא אדחה מסורתי, אבל אדם שהכיפה על ראשו לקישוט בלבד - שיוריד אותה וזהו.
ה' נותן לנו בחירה כדי שנבחר בטוב. בוודאי שאנחנו לא מושלמים, אבל אנחנו שואפים לזה...
בס"ד.
והגבול כאן מאוד "אפור"...
מה הגישה הנכונה למסורתי? יהודי עם קשר לדת. מניח תפילין פעם ב... לא אוכל חזיר שומר כיפור מתפלל בשבת מידי פעם וכו' וכו'.
אני אישית לא מסוגל להסביר את העמדה שלי עד הסוף. אני צריך לחשוב על זה כדי לנסח בצורה מדוייקת, אבל זה די ברור, שיש בזה הרבה אמת ברגש הטבעי הזה של יהודי שמרגיש קרוב לה' ולתורתו. הרבה מהם ישלחו את הילדים שלהם לביה"ס דתיים וירצו שהם יחזור בתשובה. חלקם אף יצהירו בפה מלא ש:"בבוא היום גם אני אחזור בתשובה". הם מוכנים לקלל קללות גסות, אם תפגע כהוא זה ברב שלהם או אפילו בנכד שלו. (ויש לי עשרות סיפורים בנושא) אי אפשר להתעלם מהקשר העצום והתמים של אנשים אלו עם בורא עולם.
מצד שני- אסור. ממש אסור להתפשר. כמו שאוסנת אמרה- היהדות מחייבת כל יהודי בקשר עם ה'. קשר המעוגן בתרי"ג מצוות, לא פחות. מי שלא עושה אפילו מצווה אחת הרי הוא "מומר לדבר אחד" וכו'.
מצד שלישי- ברור לכל כי (וסליחה על הגזענות) לא סתם כל המסורתיים הם ספרדים. הגישה החמה, המשפחתית, שיודעת לקבל את השונה ואת האחר. ששמה את האחדות שמטרה נעלה. זו הגישה הספרדית. ולכן רוב המסורתיים הם ספרדים. אגב, גם החסידות הלכה בכיוון הזה. "הרב של הגנבים"... הלמדנות הליטאית באותה תקופה זלזלה בעמי הארצות הפשוטים והעריכה רק את הלמדנים והפלפלנים הגדולים. החסידות נתנה מענה ליהודים העמלים , שחלקם כמעט ואינו מקיים מצות. ברור לכולם שזה מה ששמר על היהדות באותה תקופה.
לא פשוט... אולי (הרועה- אהמ אהמ) לפתוח על זה שרשור מסודר.
מסכימה לרוב.
מתוך העניין של הספרדים (ואין לי בעיה להיות גזענית) - אני מגיעה לעמדה של "אין התפשרות". נכון שבפועל אני לא מבטאת את זה, אבל יותר קשה לי עם מסורתיות בגלל זה. יהודי אשכנזי חילוני רגיל - לא קרוב לדת כמעט. אז הוא מרגיש בצורה חריפה את החסר, ושהוא לא עושה כלום "למען ה'" (הם מאמינים, רק לא מקפידים אפילו על מעט מצוות). מסורתי - לא. מסורתי פוטר את עצמו מלהקפיד יותר על מצוות כי הוא כבר משתדל ועושה מספיק, כביכול.
וזה חלק מהבעיה.
לכן צריך לא לפחד לומר את זה לכל אדם הנכנס לשערי בית הכנסת הספרדי השכן, ומיד שם כיפה על הראש. כמובן שמתוך מחשבה, כדי לא לגרום לו לעזוב הכל... אבל בגלל שיש להם אמונת חכמים גדולה מאוד, יש לרב השפעה גדולה על כך.
אבא שלי אמר שיש תנופת חזרה בתשובה גדולה מאוד אצלנו, כי כל יום הוא רואה 2 טלוויזיות בפח...
אז אמא שלי אמרה, שזה בגלל שיש LCD.
סתם בשביל לשמוח...
לקבל את הקידמה . מעולם דתי הם באו לכאן ופתאום זה לא כ"כ פשוט..
מתישהו זה עובר\יעבור ולאט לאט או שהם לוקחים את זה לכיוון של תרבות או חוזרים לדת לגמרי.. (אני יודע שזה לא לגמרי קורה אבל זה תהליך..)
תמיד אני לא מבינה למה החסידות נולדה באירופה. היא היתה אמורה להיות בארצות המזרח...
פשטות, תמימות, כיבוד הורים, ערכים. הכל מתוך החיבור הקטן שלהם לתורה...
ואני דווקא לא חושבת שזה יתפוגג, אלא רק יתחזק.
בעז"ה.
כי הספרדים לא צריכים את החסידות בשביל להיות אנשים חמים פשוטים עם ערכים..
לאט לאט יש השפעה הדדית בין הספרדים לאשכנזים זה ישחק.
[ט"ש, שם שם..]
מי שלא עושה את זה אידיאולוגית - זה הרבה יותר גרוע. בגלל שהוא ממציא אידיאולוגיה על כלום, על אי-חקירה, על נסיונו הרחב... בעצם, אין לו כח. אבל איך הוא יתרץ את זה לעצמו לסביבתו? אז הוא ממציא אידיאולוגיה.
מצד שני, מי שבאמת ובתמים מאמין באידיאולוגיה (אבל אין כזה מצב) - אז לפחות כל הכבוד לו על החקירה ואי הבטלנות. אבל כאמור, אין כזה מצב. מי שחוקר - מוצא.
עיינתי באחד השרשורים בהמשך, וראיתי ושיש ביקורת על הרמה הגבוהה ש"נפלה" על הפורום. מי שברמה נמוכה, שיקשקש במקום אחר. נוער זה לא רק עדת ילדים בני 14, זה גם אנשים קצת יותר אינטלקטואלים ומגובשים בדעתם שמותר להם לדון בנושאים שברומה של מקלדת.
אבל בד"כ זה מונע מאנשים להשתתף ויוצר דיון של 2\3 אנשים.
אני בעד שרשור חדש..
טיבו של שרשור ושל דיון שהנושא משתנה.
פג"זניקית יקרה, אני חושבת שזה לא משנה לאיזו מציאות נולדת. אם אתה דתי בגלל שכולם מסביבך כאלה, אז כל הכבוד - אבל זה גרוע. ואם אתה חילוני כי כולם סביבך כאלה - גרוע באותה מידה.
חוזר בתשובה ודתי שחקר ולמד רבות, זאת אותה רמה. התורה אינסופית, ותמיד יש לאן להתקדם. אז למרות שזה נראה שהחילוני עשה מהפך - גם הדתי עשה, רק שזה לא נראה הרבה בחיצוניות.
תגידי שהחילוני מרד בחברה - אני אזכיר לך ביטויים כמו "כבד", "דוס", "מרכזניק". רק תראי מה כתבו בשרשור ההוא, ותביני למה אני מתכוונת. גם אצלנו צריך ללכת נגד הזרם בשביל התורה!
תגידי שלנו יש בסיס, אני אומר לך שלרוב החילונים יש בסיס. וכל אחד מתקדם ממקומו שלו - והעיקר ההשתדלות, לא התוצאה.
אולי לא הסברתי את עצמי טוב -
העיקרון הוא, שמה שחשוב זה מה שאתה עושה עם עצמך. כמה התקדמת מהמצב הקודם.
אם אתה דתי בלי להבין למה, אלא בגלל שככה נוח לך (כולם כאלה) - זה גרוע כמו להיות חילוני כי "כולם כאלה". נכון שיש חשיבות לקיום מצוות, אבל גם חילוני עושה מצוות בלי כוונה (ויש מחלוקת האם זה נחשב כמצווה או לא. בציבור שלנו נהוג לומר שכן, זה נחשב...).
חזרה בשאלה זאת צביעות.
(לא הבנתי מה השאלה שלך... מקווה שעכשיו 'קלעתי' תשובה)
חפיפניק עדיף להיות קונסרבטיבי\רפורמי\נוצרי\בודהיסטי\סיינטולוגי וכו' בהנחה שאתה מסכים איתם אידאולוגית?
אבל שוב. זה לא הגיוני להיות "אחר" אם למדת באמת, ובאמת רצית את התשובה ולא בנית אידיאולוגיה סביב התאוות שלך. רפורמיות וקונסרבטיביות - זה בדיוק הדוג' לבנית אידיאולוגיה שלמה סביב רצונות פרטיים.
לפחות אתה לא מייצג שום דבר כשאתה רפורמי. חפיפניק גורם לחילול שם שמים. מסקנה: עדיף להוריד את הכיפה ולהיות חילוני, מאשר להשאיר אותה ולהיות חילוני.
(הנאמר לעיל - ככל הנראה - אינו מותר הלכתית. אבל העיקר העקרון)

משום שאתה יודע את האמת, אבל מתכחש אליה או לא מברר אותה.
תשמעי, באמת באמת - לא תמצאי חוזר בשאלה שיש לו תשובות טובות יותר ממה שיש לדת להציע. הם פשוט מוותרים לעצמם וממציאים תרוצים כדי שלא יחשבו עליהם שהם לא רציניים...
יש מיעוט שבאמת לא ענו לו תשובות.
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.