סיפורי צדיקים,

סיפורים שממציאים..

וזה גם זמן טוב אם יש לילד משהו לדבר עליו או לפרוק. לענות בצורה טובה ומרגיעה.

ואכן, מילה, יד, נשיקה של אבא לפני השינה - זה ענין גדול... לטווח  ארוך.

לפעמים קוראים, לפעמים לא, תלוי בכוח שלנו. אבל תמיד איתן ולידן.

סיפור, 

להגיד משהו כיף שהיה לי היום (גם בן השנתיים וחצי משתף פעולה בד"כ)

חיבוקים והתפנקויות,

אבא אוהב אותך, אמא אוהבת אותך, וה' הכי הכי אוהב אותך...

ולילדון ההיפר המתוק שלנו - ריצות במסדרון או קפיצות על המזרון.... צריך לגמור טוב את הבטריה, ואז הוא קורס ונרדם...

בהחלט זמן איכותי

חשוב להתאים לגיל הילד

אפשר גם דיסק ולא רק ספר

הילדה שומעת מדיסקים,ביחד איתי וגם נירדמת עם זה

תאמת שלפני השינה אנחנו לא מספרים כי במשך היום היא הרבה עם ספרים ולא רוצים להעמיס עליה

ממליצה על החוברת הזו לילדים. יש בה סיפור לכל יום והיא כתובה בשפה ממש מתאימה לילדים ועם מסר.

אבל... החוברת עולה כסף... כל חודש מקבלים חוברת חדשה.

אפשר לקבל דוגמית עם 5 סיפורים. אם תרצו אבדוק מה המס' טלפון שלהם.

יש גם את כה עשו חכמינו כמובן - גם מומלץ. 

04-6821053/4

050-4141040

לאיזה גיל זה מתאים? נראה לי 4 ומעלה... וגם אני עצמי נהנית לקרוא את הסיפורים.

תהנו!

הם מתאימים לאיזה אופי של בית? 

|מבררת| 

יש שם גם אמא או רק אבא? 

יש שם אנשים שנכשלים ועושים תשובה או רק כולם מלאכי השרת? 

יש שם אנשים שהולכים לעבודה או שכולם לומדים תורה? 

יש שם אהבת ארץ ישראל? 

זה מסרים סמויים שהרבה פעמים ספרי ילדים לדוסים- צריכים בדיקה בהם.... 

אני שואלת כדי לברר באמת ולהכיר- ח"ו לא בביקורת או משו 

מכירה אז אפשר לדעת מה האופי פחות או יותר..

לדעתי, מקסים!

הוא בוחר את הספר (לרוב סיפור חסידי על נשיאי חב"ד)

(מקוה שאני מדייקת בשם הספר)

יש שם מקבץ סיפורים של התמודדות של אורי עם רגשות שונים (שמחה, פחד, אכזבה, כעס, סיפוק וכו'...)

כל יום הם בוחרים כמה סיפורים מתוך הספר (לפי הזמן והכח...)

ומאד אוהבים ומזכיר להם ארועים דומים ממה שהיה להם היום.

לילד בן 2וחצי

הוא גם ממציא סיפורים מעצמו על מה שהיה היום

כבר גמרנו את חמשת הכרכים והתחלנו סבב נוסף.
בסיום כל ספר עושים בשבת מסיבה.
הילדים מחכים לזה בקוצר רוח.
זה מרגיע וכמובן בונה אמונה, אהבת ה', אהבת תורה וכל הערכים הגדולים שאנחנו רוצים להנחיל לילדינו!!!
מומלץ בחום!

מאיפה אתם קונים את הספרים?
אצלנו ממש אין מבחר וזה נורא מתסכל אותי...
אני מקריאה לו סתם סיפורים, וכל פעם מתבאסת מזה מחדש..
כן יש לו כל מני סיפורי תנ"ך או סיפורים לכבוד שבת וכאלה.. אבל הם לא לרמה של ילד בן שלוש אלא לילדים יותר גדולים, ולכן הוא לא מתלהב מהספרים ולא רוצה שוב שאני אקרא לו בהם =/ (אני מנסה להתמקד בתמונות, או לספר במילים שלי.. אבל הוא כל פעם מבקש ספרים אחרים וזה מה זה מבאס...).

איזה ספרים יש לגיל 3 נגיד?? סיפורי צדיקים או סתם סיפורים עם מסרים טובים ויהודיים?
אולי יש חנות באינטרנט שאפשר לקנות דרכה?
כי אצלנו ממש התאכזבתי מה"מבחר"... הלוואי שהייתי מגיעה לירושלים או בני ברק מדי פעם, הייתי קונה לו איזה מדף שלם של ספרים

אני חושבת שכשהילדים שלי היו בני 3 הם מאוד נהנו להסתכל על התמונות שיש שם.

היו מרותקים.

ספרים לא זולים בכלל, אבל הילדים שלי עד עכשיו מעיינים בהם.

לא מתלהב בכלל
רק אני מתלהבת, והוא משתעמם מהר וסוגר לי את הספר..
אולי הבעיה גם אצלי, כי קשה לי לספר לו על דברים רעים... למשל לספר לו מה פרעה עשה ליהודים, ושהוא היה רשע... אני מרגישה שאני הורסת לו את התמימות... הוא לא מכיר שום דבר רע... להגיד לו שה' נתן למצרים עונש והרג להם את הילדים?! הוא לא יודע מה זה מוות ב"ה.. אני אפילו לא בטוחה שהוא מבין מה זה "עונש".. איך מספרים את זה לילד בן שלוש?
יש לו למשל את הסיפור של "יוסל'ה קמצן קדוש" ונורא קשה לי לספר לו, איך אני מסבירה לו שיוסל'ה מת וכל זה? אז אני אומרת לו שהוא "הלך", אבל אני מרגישה שהוא מאבד אותי באיזה שלב וכבר ממש לא מבין על מה אני מדברת..

איך אתם מספרים את הדברים האלה לילדים שלכם?
 

או למשל יש לו סיפורים לקראת שבת, ויש את הסיפור על אשתו של ר' חנינא שהייתה מדליקה את האח ולא שמה בה חלות כי הם היו עניים, ובאה השכנה לראות מה יש לה בתנור וה' עשה נס והופיעו חלות בתנור... אז אני מספרת לו את זה במילים שלי, אבל שוב, הוא מאבד אותי באיזה שהוא שלב, וברור לי שהוא לא מבין את הרעיון...

אני מחפשת ספרים שאפילו אם לא יהיו בהם סיפורי חכמים, לפחות יהיו סיפורים ברוח היהדות.. העיקר שהוא יבין על מה מדברים... כמו שהוא מבין את "מעשה בחמישה בלונים" ו"תירס חם"..
כי כל ערב כשאני אומרת לו "תבחר ספר" ומפנה אותו למדף של הספרים "הפרשה מספרת לי" וכו', הוא מבקש ממני ללכת למדף של הספרים הרגילים... (שמצדי לא הייתי משקיעה עליהם.. אבל אלה מתנות מסבא וסבתא..).

אני ממש אשמח לשמוע איך זה אצלכם...

ובכלל עוד לא הגענו לספרים האלה ולסיפורי צדיקים וכו'.

יש לנו "כה עשו חכמינו", סדרת סיפורי התנ"ך של "ראש יהודי" ועוד ועוד, ואני מחכה בסבלנות שהיא תגיע לגיל המתאים.

לפעמים אני ממציאה לה סיפור עם רעיון כלשהו. לפעמים לא.

לגבי איך לספר על דברים רעים- אני הייתי מורידה את זה לשפה שהוא מבין. לבת שלי אני מספרת שאבא מגן עלינו בעבודה מאנשים שלא ירביצו לנו (הוא עובד בצבא). אני לא אתחיל לספר לה על דברים מורכבים יותר כי אין לזה משמעות עבורה וזה עלול סתם להפחיד אותה.

מבחינתי דברים שליליים- מה ילדים מבינים בגיל הזה? הרביץ, לא היה חבר שלו, לא נתן לו לשחק, עשה כואב- דברים כאלה.. רובם, ברוך ה', לא נחשפו למוות בגיל הזה.

אם אפשר לספר מה שרוצים במונחים האלה- זה מצוין. אם לא, אז אולי כדאי לוותר עליו.

בהצלחה!

ספר שנקרא "הספר שלי". הוא של חרדים (קנינו אותו באושר עד אבל זה היה מזמן...) עלה די יקר אבל ממש שווה ומתאים לגיל. ציורים מקסימים, הרבה סיפורים בפנים. רובם קצת דידקטיים (עם מסר) ולי זה קצת הפריע בהתחלה, אבל ראיתי עם הזמן שהילדים ממש מתים על זה. סליחה שאני אומרת אבל לדעתי יש ספרי חרדים לילדים שהם ממש ברמה גרועה (אני כוללת שם את אלי לומד להיזהר שאותי זעזע, סדרת פיצי, סדרת דד גמדי ועוד). יש קטע אצל חל ק מהסופרים שם לזעזע את נפש הילדים (זה משהו שמוטבע ככה בחינוך, אני אומרת את זה מתוך שיחות עם נשים חרדיות וחוויות מלא מעט גננות).  לדעתי יותר חשוב אפילו ממסרים חיוביים, זה שהילד ילך לישון רגוע ושמח עם מחשבות חיוביות על העולם ועל עצמו.

שוב ,"הספר שלי" מאוד מומלץ. בדקתי לך - הסופרת חיה שניר, הוצאת פאר.

עוד ספרים אהובים-

"סיפורים לימים טובים" של אמונה אלון

"כמוך בדיוק" (סיפור מתורגם מתוק על אהבה של אמא לבנה. בטוח יש בחנויות הרגילות)

"חנן הגנן" ועוד ספרים של המחברת הזאת, ברח לי השם שלה

ויש לי עוד אם תרצי

תודה!

אלה ספרים שיתאימו לגיל 3? בניגוד ל"הפרשה מספרת לי" למשל?

גם לנו יש "הפרשה מספרת לי". יש לי כמה ביקורות עליו, ובמיוחד הקטעים המפחידים (הגדול שלי מסכים אותו רק עם אבא, ועם צנזורים, ובטוח שלא לפני השינה...)

עוד ספרים - "אני ואבא שלי" "אני ואמא שלי" "אני והסיר שלי" (ספרים מתורגמים עם דובים, מתוקים וחיוביים). תמצאי אותם ברשתות הרגילות.

בענייני ספרי חרדים - מאוד מומלץ, לגילאים יותר צעירים (שנתיים ואפילו פחות) - "הספר הראשון שלי". מעולה.

"לגדול עם חכמים" - לא יודעת אם של חרדים או "סתם" דתיים. סיפורי חכמים עם מסר ברור בלשון קלה ובובות מפלסטלינה.

ואם מדברים על "קלאסיקות" - אליעזר והגזר, המטריה הגדולה של אבא, הביצה שהתחפשה (קלאסיקות שאני לא אוהבת - האריה שאהב תות (מפחיד) בים בם תירס חם (ציורים לא הכי צנועים ומילים בוטות))

הספרים החרדיים שאפשר למצוא בחנויות בירושלים ובבני ברק,

דיי מרתיעים אותי בסגנון ובתמונות. 

אני אוהבת סיפורים "ציוניים" שהבת שלי תוכל להזדהות בהם עם המסרים והתמונות

וכאלה אין הרבה.. מי שמכיר, שיכתוב מהר אני מחפשת בנרות...

סיפורים שאני ממש אוהבת ומתאימים לילדים בני שלוש:

סיפורים לימים טובים של אמונה אלון. מקסים!!! תוכן מעניין, מסרים חיוביים, איורים מקסימים שקל לילדים דת"ל להזדהות איתם, לא מצאתי עוד ספר שאהבנו כל כך ומתאים להגדרה של ספר לילדים דתיים.   בת השנתיים וחצי שלי אוהבת אותו נורא

ויודעת אותו בעל פה. מתאים עד גן חובה, אפילו כיתה א'-ב' בקריאה עצמית , והחל מגיל שנתיים או שלוש, תלוי ברמת הקשב והשפה של הפעוט.

לשלי קניתי אותו בגיל שנתיים בדיוק והיא גילתה עניין בהתחלה.

דירה להשכיר (מסרים על שכנות טובה ואחווה הם גם מסרים יהודיים.. אם לא זו הכוונה תדלגי)

שלום לך אורחת, קצת "ענתיקה" מבחינת השפה והאווירה בחלק מהשירים והסיפורים הקצרים, כי הוא נכתב לפני כמה עשורים טובים , אבל עדיין אני והקטנה נהנות ממנו מאוד. 

יותר אני לא מכירה...

עוד ספר מקסים עם מסרים חיוביים ואיורים יפייפיים ( שלא יתקבלו בבית של חצי מאנשי הפורום פה נראה לי ) שאני קוראת לה, מתאים בדרך כלל מגיל 3-4 ומעלה , תלוי ברמת הקשב של הילד.

"אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה". אפשר לקרוא ביקורת בגוגל.

שקנינו ביום שישי את הסדרה הזאת, וכל כך שמחתי לראות שבאמת קלענו, וזה ממש מתאים לו!!
הוא כל כך מתלהב ונהנה מהספרים!! ב"ה

של הסידרה "אלי לומד להזהר" והילדים שלי מבקשים שאקריא אותם שוב ושוב.

עולה 10-13 שח בחנויות בב"ב וי-ם ובעוד מקומות.

הספר "סיפורים מהלב של אורי "הילדים ממש, אבל ממש אוהבים וזה מתי שיש לי קצת יותר זמן וסבלנות.

"הקטר הכחול שיכול"(בחנויות של סטימצקי וכאלה)מגיל 4 וחצי +.

היינו בגינה עשינו במגלשה הלכנו לחנות קנינו עדשים

בנינו מגדל היה לנו כיף אכלו לחם מטוגן שתינו שוקו

עושה את זה כי מרגיש לי שזה חשוב בשביל כל מיני יכולות

אם מישהו יצליח להגדיר לי מהן אשמח

עוזר להם לעבד את היום שהיה להם...
עברו הרבה חוויות, נעימות ולפעמים פחות נעימות.. וכשעושים סדר ונזכרים בהכל ומדברים על זה לפני שהולכים לישון - זה מרגיע ומנעים את הלילה, ועוזר להתחיל בצורה נעימה יותר את היום החדש...

זה בעיניי
גם אני משתדלת לעשות את זה..

דווקא לפני השינה לדעתי עדיף להתמקד בדברים הטובים שהיו היום יותר מאשר חשבון נפש.

בדיסקים של הרב יעקובסון יש הדרכה מדהימה בעייני- 

לחפור ולחפש דברים טובים שהילד עשה היום, ולשקף לו אותם.

(ב"ה משתדלת גם במהלך היום לשבח על דברים טובים, אבל לפני השינה במיוחד)

בגיל יותר מבוגר, אדם שבנוי טוב ונכון מצד הביטחון הפנימי בטוב שלו,

יכול להתחיל לנסות גם לתקן בעצמו- לבוא ממקום "ביקורתי" אל עצמו.

לעניות דעתי- דווקא בזמן שלפני השינה שווה להשקיע בפרגון יותר מבתיקון.

"איך ויתרת לאחותך על X. כל כך שימחת אותי.."

"התרגשתי לראות איך התגברת על Y למרות שהיה לך קשה"

ואחד הדברים הטובים, בעידן של כל מיני "הדרכות", שלאמא יש תחושה ישרה, אז היא לא מחכה קודם לקבל על זה "תואר" או לקרוא בספר - אלא מחפשת אח"כ להבין מה בעצם יש בתחושה שלה...

את הדיסק של מרגלית שרפר ללפני השינה לילדים.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....