לידת ביתנחש משקפיים

כתבה מהיום בעקבות כ"כ הרבה שירשורים שהיו פה בנושא

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4484423,00.html

רוב המחקרים מראים אחרתבתיה צ
מעניין מדוע הפער הגדול.
נחכה לפרסום המחקר המלא...
מעניין. עד עכשיו שמעתי רק ההפךמשיח עכשיו!

מרתק ומעניין..אם היית

בניגוד למחקרים הקודמים - נשמע שמדובר במחקר בסדר גודל ענק (מיליונים) על ידי גוף אחראי ומוסמך (CDC)....

מענין אם תהיה לו השפעה על לידות הבית וההיתר שניתן להם..

 

מה המסר? רימון לא נותן...תות

הכתבה היא על מחקר שנעשה בנושאשמשי
ומסקנותיו שהסיכוי לתמותת יילודים בלידת בית הוא פי 4 מאשר בבית חולים.
ממש לא. זה עיוות של תוצאות מחקר.יוקטנה
קראי תגובתי למטה עם ציטוט של תוצאות המחקר המקורי, ולא עיוות של כתבלב וואינט איתי גל.
שימו לב שנמצא קשר סטטיסטי אבל לא סיבתיתחיה דולה
ולא ברור איזה לידות נכללו בהגדרה "לידת בית"
בארה'ב אישה יכולה לגור במרחק 5 שעות מבית החולים הקרוב אז גם אם היא בסיכון גבוה היא תלד בבית ותזמין אליה מיילדת אבך במקרה חירום לא יהיה בית חולים להציל את המצב.

מספיק שכללו בסטטיסטיקה את מדינות העולם השלישי שבהן יולדים בבית עם תנאים גרועים של תברואה והיגינה ואז זה מסביר את הקשר...

כל עוד קראנו רק את הכותרת ולא את המחקר ( שעוד לא פורסם ) אין טעם לצאת במסקנות...
גם במחקרים שתמכו בלידות בית - הקשר היה סטטיסטיאם היית

ולגמרי לגמרי לא סיבתי.....

 

מאיפה לקחת את זה שכללו את מדינות העולם השלישי ?? הפכתי בכתבה מצד לצד ורק ראיתי את ארצות הברית.

 

כמו כל המחקרים גם במחקר זה מצוינים ההבדלים בין לידות בית מתוכננות (שמותרות רק אם אין סיכון גבוה ויש בית חולים קרוב) ללידות בית בלתי מתוכננות ....

 

לצאת במסקנות נרחבות - יעשה משרד הבריאות .

באופן אישי - עצם העובדה שיש כזה מחקר ענק ואמין אפילו אם קראנו רק כותרת - זו סיבה רצינית לשקול עוד כמה פעמים את לידת הבית. במיוחד שרוב אלו שיולדות בבית לא צללו לעומק המחקרים האחרים והסתפקו בתמצותים כמו שמביא YNET לגבי המחקר הזה....

 

 

אני לא צריכה מחקרמינימאוס2

הספיק לי סיפור משפחתי אחד כדי לראות שיש דברים שקורים רק בבית ולא בבית חולים

יש לי כמה סיפורים משפחתייםאם היית

על דברים שקורים רק בבית חולים ולא בבית--

 

בשביל זה צריך את המחקרים לדעת סטטיסטית איפה קורים יותר סיבוכים ואיפה אחוז הסיבוכים החמורים גבוה יותר.

את מתכוונת לחוסר חמצן של 9 דקות?!מינימאוס2

מניחה שלא...

כמובן שאני מדברת מבחינת חומרת הסיכונים. בבית חולים יש בעיות אחרות

חוסר חמצן של 9 דקות בלידה עם מיילדת בית??אם היית

כאילו מה? למיילדת בית יש ציוד החייאה--

אני מעריכה שאת מדברת על לידת בית בלתי מתוכננת (ללא מיילדת וציוד) - אחד הדברים המסוכנים באמת!!

 

אני מדברת נניח על אישה ששכבה במחלקה בזירוז ועד שנזכרו לעשות לה מוניטור - אף אחד לא הסתכל על המוניטור למרות שהיא זעקה לעזרה כי היו "עסוקים" - והעובר מת לא עלינו - מפחיד מספיק?!?

אני מדברת על מיילדת שאישה אומרת לה שהיא בלידה והיא אומרת "אני יודעת יותר טוב ממך מתי את בלידה" וממשיכה לאכול בנחת את הסנדוויץ - והתינוק מחליק וסופג חבטה... מפחיד או לא?!?

 

דברים כאלו לא קורים עם מיילדת צמודה בבית... ברור. אבל הם גם לא קורים עם מיילדת פרטית בבית החולים - ככה שלדעתי זו האופציה המומלצת ביותר .

 

השאלה שנשארת היא רק איפה קורים יותר סיבוכים. ואיפה קורים יותר סיבוכים שמסתיימים באופן חמור - מוות ופיגור לא עלינו.

ולפי זה נחליט איפה ללדת..

אה, וגם את המיילדת הפרטית בבית חוליםחיפושית אדומה

משרד הבריאות ביטל...

תלוי באיזה בתי חולים אם היית

במעייני הישועה למשל - זו אופציה חוקית וקיימת..

נכון, ולכן מחקרים כאלו צריכים להיות פר מערכת בריאותחיה דולה

לא אמרתי שצירפו מדינות עולם שלישי אלא הסברתי איך סטטיסטיקה יכולה להיות מוטית בקלות...

 

וההבדל בין ישראל לארה"ב כמו שציינתי זה הזמינות של בית חולים, נדירים פה מקומות שלוקח יותר משעה להגיע לבית חולים זה לא המצב שכל ארה"ב אז אי אפשר להסיק לגבי ישראל ממחקר אמריקאי.

 

כי בישראל אם תהיה ירידת מים מקוניאלים בלידה מתוכננת יפנו את האמא והתינוק לבית חולים מיד ואם זה יקרה בצירי לחץ יפנו מיד אחרי הלידה, בארה"ב זה לא תמיד יהיה רלוונטי ולפעמים מאוחר מידי...

 

ולגבי הכותרת בYnet שתינו יודעות שאין בעיה ליצור כותרת פרובוקטיבית שתייצר דעה בלי קשר בכלל לאמת.

כמו שלא אלד בבית *בגלל* כותרת בYnet כך גם לא אמנע מזה בגללם...

אז כל המחקרים שטוענים שלידת בית בטוחה..אם היית

ונערכו בכל מיני מדינות שאינם ישראל בטלים ומבוטלים כי לכי תדעי אם לא הכניסו שם בתי חולים של עולם שלישי ומדינות לא מפותחות??

ולכי תדעי אם מצב הציוד והכשרת הרופאים והמיילדות דומים שם למצב אצלינו פה??

אולי פה אצלינו במדינה היה יוצא שבתי החולים לוקחים בענק??

 

אז נמחק מכאן ואילך את כל המחקרים באשר הם?!?!

 

אם את מאמינה למחקרים שמוכיחים שלידת בית בטוחה - עלייך לקחת בחשבון גם את אלו שלא - ולא לפסול אותם בטיעון הנ"ל.

כל המחקרים לא נעשו בגבולות מדינת ישראל ובתנאיה המדוייקים.

ובכולם לכי תדעי אולי עבדו עלייך ואמרו שהם בוצעו במדינת X אבל זה באמת היה במדינת עולם שלישי...

באמת...

 

ודרך אגב גם בארה"ב לידת בית מותרת רק במרחק קרוב לבית החולים.

ומרבית המחקרים שעד כה היו לטובת לידות הבית ועליהם את ממליצה לסמוך נערכו הפלא ופלא ---- בארה"ב וקנדה המום

הם לא נמחקיםתחיה דולה

צריך לקחת בערבון מוגבל ולהבין מה השפיע על הקשר הסטטיסטי,

 

לפני כמה שנים נערך מחקר בינלאומי על בטיחות לידות עכוז והתוצאה שלו הייתה שלידת עכוז היא לא בטוחה ולכן בישראל הפסיקו ללמד רופאים ומיילדות לקבל לידת עכוז והתחילו להפנות לניתוח נשים עם עובר במצג עכוז.

אח"כ הסתבר שבישראל דווקא היה בטוח ללדת עכוז (בגלל הכשרת הרופאים, הניסיון שלהם ועוד גורמים רלוונטים לישראל) אבל בגלל שכבר הפסיקו עם זה אז יש רופאים ומיילדות שמעולם לא ראו לידת עכוז ולכן עכשיו גם המצב בישראל הוא לא מעודד לגבי לידת עכוז (צריך לקחת רופא פרטי שמומחה בזה וכד')

 

ולכן מחקרים על לידות בית שנעשו בישראל או במקומות שבהם התנאים לפחות דומים לישראל ישפיעו על ההחלטה שלי היכן ללדת אבל לא מחקרים בתנאים שלא קרובים למה שיש לנו פה.

קצת התבלבלת עם לידות עכוז -אם היית

הוחלט לערוך מחקר על הנשים בישראל ולעבור לילד עכוז רק בניתוח - ולראות האם יהיו תוצאות יותר טובות ללידות. המסקנה היתה שהתוצאות זהות בלידה טבעית או ניתוח -

רק שבינתיים בגלל אורך תקופת המחקר יש רופאים ומיילדות שמעולם לא ראו לידת עכוז. ונהיה באמת פחות בטוח ללדת טבעי עכוז אלא רק בבתי חולים מסויימים.

וזה היה חלק ממחקר הבינלאומי. ישראל השתתפה במחקר הבינלאומי. כל הנשים הפכו לניסוי מהלך - בלי ידיעתן.

וההחלטה הסופית שלידת עכוז בניתוח אינה בטוחה יותר מלידה טבעית - נוגעת לכלל המחקר בכל העולם ולאו דווקא לישראל.

 

אין כרגע מחקרים מספקים על לידת בית בישראל . והמחקרים שמפורסמים כפי שציינתי נערכו בעיקר בארה"ב המום וקנדה כך שהם אמורים כדברייך לא להשפיע על ההחלטה שלך. (ונגיד גם הולנד לא דומה לישראל - כי רמות בתי החולים שם בנוגע ללידות נמוכים)

ובקיצור אין לך בסיס מחקרי אמין משום סוג שהוא - ואין לך דרך להחליט.

את פשוט מחליטה מתחושות בטן ובוחרת בהתאם לאלו מחקרים להאמין ולאלו לא.

 

וחוץ מזה לא ענית מי אמר לך ששם לא צירפו אולי את בתי החולים במדינות העולם השלישי

אמרנו אותו דברתחיה דולה

מחקר בין לאומי- סביר מאד שישראל תשתתף בו,

אבל בגלל הסטטיסטיקה העולמית בישראל הפסיקו לקבל לידות עכוז וגינליות כעניין שבשגרה...

 

את אוהבת להיתפס לשולי הדברים ולטעון כנגדם-

הדבר החשוב שאמרתי שכשיש רק את המסקנה הסטטיסטית אין טעם לדון כי את לא יודעת את מה כללו תחת הכותרת "לידת בית", אני ילדתי בבית בצורה המומלצת עפ"י ארגון הבריאות עולמי ועפ"י משרד הבריאות, (מרחק 10 ד' מבית חולים, הריון בסיכון נמוך, שבוע מתאים, מיילדת סופר מנוסה וציוד דרוש) ממש לא מתוך תחושות בטן ואין לי שמץ של חשש שאולי עשיתי דבר לא נכון, איך שהתנהלה הלידה שלי אם היא היתה בבית חולים הייתי יכולה לגמור בקיסרי על כלום ובבית היה מושלם מכל בחינה שהיא.

 

אני אשמח שנמשיך לדון כשנראה את המחקר (ויתרגמו לי אותוצוחק) ונראה איך הם מסבירים תוצאות הפוכות לגמרי ממחקרים קודמים.

 

לא מפתיע. אבל זה צריך לעורר בעיקר את רשויותחיפושית אדומה

הבריאות. אם לרשויות חשוב שלא ימותו תינוקות - אז בבקשה:

שיאפשרו לידות בתנוחות שרוצים, יאפשרו ליולדת לבחור ולא יחלצו עליה ויכפו עליה דברים רק כי הם ממש רוצים שהלידה כבר תיגמר, ימציאו מוניטר שלא מחייב שכיבה, שיכשירו מיילדות יותר טוב כך שידעו ליילד אותך בלי לגרום נזקים ברצפת האגן, יתנו יותר תקנים למיילדות ורופאים מיילדים כדי שלמיילדת תהיה סבלנות אליך. 

וזה רק המינימום כדי להפוך את הלידה בבית חולים לנוחה רגועה ובריאה יותר לאמא.

ועדיין לא דיברתי על איך נראים ומאובזרים חדרי הלידה...

לכן את האשמה על תמות ילדים בלידות בית אני מפילה על בתי החולים והגישה שלהם, ולא על הנשים שבחרו ללדת בלי הקשיים והסיבוכים שמזמן בית החולים...

 

משרד הבריאות אשם בזה שיש אמהות בעיתיות?!?אם היית

לבתי חולים יש את הבעיות שלהם גם כשמדובר בהתקף לב / אירוע מוחי / תאונת דרכים.

זה חלק מזה שאין כמויות של תקציבים לתקצב רופא פרטי ומיילדת פרטית לכל אישה.

מה לעשות יש עוד כמה אילוצים בתקציב המדינה.

בוא נראה מה תגיבי ומה יגיבו כל האנשים אם יעלו את מס הבריאות בכמה אחוזים ואת מס ההכנסה בעוד כמה אחוזים כדי שיהיה יותר תקנים למיילדות... ויותר איבזור חדשני בחדרי לידה. (את האמת ניסו השנה לקצץ בתקציב פחות ולהעלות טיפה את המיסים - איזה רעש שכולם עשו עד שזה בוטל מרוב לחץ כבר זכינו לראות)

אפילו אם יעלו את המיסים - יש קודם לדאוג ליותר תקנים במחלקה פנימית וליותר מיטות אישפוז - ששם המצב כבר באמת חמור היסטרית---

אז מתמקדים בפחות שירות אישי ופרטני - ויותר שירות מקצועי ואיכותי - ומי שרוצה - יש שר"פ....

 

אז כמו שאדם שלקה בליבו - מבין שלמען חייו הוא צריך להיות במקום לא סימפטי שכופים עליו דברים. ויש תקנים מצומצמים - והוא שוכב לעיתים בפרוזדור--

כך אישה צריכה להבין שאם קיים סיכון פי 4 לתקלות בלידת בית - אז היא צריכה ללכת על לידה פחות נחמדה ויותר בטוחה. החיים חשובים יותר מהנוחות האווירה ומצב הרוח.

 

כמו שמשרד הבריאות לא יהיה אשם עם מי שעובר אירוע מוחי - יבחר להשאר בבית ללא טיפול כי הצוות בבית חולים לא נחמד ורק רוצה שהוא כבר יהיה בשקט וישתחרר . ולא טורח סביבו כמו שבן טורח סביב אביו.

כך משרד הבריאות לא אשם - אם הוא יאסור לידה ביתית כי יש סיכון גבוה - ואישה כלשהי תחליט שהיא מעדיפה נוחות על פני בטיחות.

 

אשמה יחידה תהיה עליו - אם הוא יתיר לידה ביתית אפילו אם יוכח שהיא אכן מסוכנת ...

אני חושבת שכל מה שציינתיחיפושית אדומה
לא דורש תוספת תקציבית כזאת גדולה. רק הפניית הכספים שכן ניתנים לדברים החשובים. זה עניין של שינוי תפיסה ולא של כסף. לדוג', השתלמויות לצוות זה משהו חובה שמוגדר בסעיפי תקציב. השאלה מה מלמדים בהשתלמויות.
עוד פעם נלעס את אותה כתבה עמוסת שקרים ועיוותיםיוקטנה

המחקר מציין בפירוש אין שום הבדל בתוצאות הלידה ואחריה.

באנגלית, מהמחקר המקורי (ולא מליינט):
 
we note
that there may well be other unrecognized
factors contributing to the higher
neonatal death rate among planned
home births.
 

בנוסף, המאמר הזה (המקורי - לא הסירוס הנוסף שעבר בוואינט) לקח נתונים רק מ-12 מחקרים בלבד, למרות שקיימים מאות כשירים ותקפים. הם הורידו מהמחקר את אותם מספרים שתמכו בתוצאות לידת בית, ולקחו רק את אלו שציירו את התמונה הרצויה להם. בין השאר הם לקחו מחקרים של לידות בית לא מתוכננות ובלי מיילדת.

 

המאמר (שוב - המקורי) מסכם: הנתונים מראים שלידת בית מתוכננת בליווי מיילדת מוסמכת מביאה הרבה פחות התערבויות לאם ולתינוק, והאמהות מסיימות במצב רפואי טוב בהרבה.

סליחה על התרגום העקום - הנה הציטוט המקוורי: 


The current metaanalysis shows that
planned home compared to planned
hospital births are associated with significantly
less maternal and newborn medical
intervention and morbidity particularly
among selected low-risk women
cared for by highly trained and regulated
midwives

ומה הוא מסכם על הילודים??אם היית
עבר עריכה על ידי אם היית בתאריך ה' באדר תשע"ד 12:43

יש פחות התערבויות?? פצצה. האמא מסיימת במצב יותר טוב?? עוד יותר פצצה.

הילוד?? לא בשבילו היה כל ההריון והלידה.

 

בדרך כלל YNET תומכים בלידות בית.

ונשמח אם תצרפי קישור שמוכיח שאכן את מדברת על אותו מחקר של הCDC. (הם לא דיברו על 12 מחקרים חושב ) נראה שאת קצת מדברת על 2 דברים שונים...

יש עשרות מחקרים בנושא. לימדי את המחקר הזה - וחזרי..

 

ונראה אותך מוכיחה שYNET פשוט שיקרו במוחש לכל אורך הכתבה מתחילה עד הסוף!!

זה מחקר מסוג סקירה של אוסף מחקריםיוקטנה
והמסקנה כאמור שאין שום הבדל במצב הילודים בימים שלאחר הלידה. אם את קוראת אנגלית תקראי את המקור ותראי בעצמך את העיוותים של טוואינט.
איתי גל הוא כתבלב ולא כתב. כל הכתבות שלו ככה.
את מדברת על אסופת מחקרים קודמת.אם היית

תוכיחי בבקשה את טענתך...

הוא מדבר על מחקר חדש. ולא על האסופה הקודמת שאכן מסקנותיה תמכו בלידה ביתית.

 

 

ולא ענית מה כתוב במחקר שלך על התוצאות ליילוד.

ציטטתי בהודעה למעלה את מסקנות החוקריםיוקטנה
אני בסמארט אבל אשלח לך מהבית את הקישור למחקר המדובר. שימי לב לתאריך בוואינט זה לפני שנה וחצי זה המחקר ההוא שכבר טחנו וחזרנו וטחנו בפורום.
לא היתי צריכה לחכות למסקנת המחקר הזואנונימי (פותח)

ברור שלידת בית מסוכנת יותר.

אני יכולה להעיד על עצמי שהלידות שלי לא קלות בלשון המעטה שאם היתי מנסה ללדת בבית זה היה נגמר באובדן שלי או של העובר

 

אני חושבת שיש אינטרס פה לכל הדולות והמילדות ליפות את המצב, וזה מובן למה

עם כל הכבודבתיה צ
הסיכונים והסיכויים לא נקבעים לפי אשה כזו או אחרת אלא לפי נתונים סטטיסטיים נרחבים. כמו שהעובדה שילדתי את ששת ילדי בבית לא בהכרח אומרת שלידת בית חולים אינה בטוחה, כך הלידות שלך לא יכולות להעיד על הכלל ובפרט לא על לידות הבית שאינך אפילו חלק סטטיסטי מהן.
לא כל כך מסכימה איתךאנונימי (פותח)

אני חושבת שאם היו יותר לידות בבית ווהן היו משתתפות במחקרים הללו

טווח הסיכון היה עולה (אפילו במעט)

לידות בית לא מתאימות לרב האוכלוסיה.

כנראה לא היו מקבלים אותך ללידת ביתיוקטנה

לא מקבלים כל אחת - יש קריטריונים. כנראה שאת לא מתאימה ולא היית מתקבלת ממילא.

ב"ה שיש בית חולים כשצריך - למשל במקרה שלך

איזה אינטרס יש לי כדולה ליפות את המצב?תחיה דולה


לדולות אין אינטרס ליפות את המצבאם היית

דווקא אם מישהי מזמינה מיילדת פרטית הביתה - יש פחות מקום להוסיף על זה גם דולה - הן כספית והן מעשית - המיילדת הפרטית והאישית שלך - מייתרת לרוב את הדולה.

עיקר ה"ביזנס" של הדולות הוא עזרה בבית החולים...

 

אני חושבת שאם כל אחד יחליט לפי מה ש"ברור" לו - מצבינו יהיה עגום. אם לי יהיה ברור שהטיפול הכי טוב לדלקת ריאות חריפה - הוא כוס תה - כנראה שאנ מסכנת את חיי.

בדיוק בשביל זה יש מחקרים והוכחות - ואם המחקרים יוכיחו שלידת בית יותר בטוחה - אז תשמעי מגוכחת אם תגידי הפוך...

אני לא נשמעת מגוכחת, ואני מציעה לך להפסיקאנונימי (פותח)אחרונה

לטעון ו"לצעוק" כנגד כל מה שלא מתאים לתאוריות שלך.

 

לדולות יהיה יותר עבודה אם לידות הבית יתרבו (מלבד לקיחת מילדת )

יש קישור למחקר המקורי?בתיה צ
להוכיח שYNET שקרנים?חיפושית אדומה

מאיפה את רוצה שנתחיל????

איך את יודעת שזה המחקר הזה?אמא אדמה


הכתבה מדברת על מאמר שעוד לא פורסם... כך שאת לא ממש יכולה לצטט ממנו.
למעשה, אם הבנתי נכון, המאמר שציטטת פורסם לפני ארבע שנים והפרופסורים המוזכרים בכתבה לא חתומים עליו...
אני מניחה שזה המאמר שאת מצטטת: 
20140205183822.pdf ?

 

 

 

המחקר פורסם מזמן. יוצג באיזה כנס...יוקטנה
שליש מהלידות במחקר אינן לידות בית מתוכננותיוקטנה

ועל כן לא נכח בהן איש רפואה (מיילדת או רופא).

(פרט שולי ...)

והקישור למחקריוקטנה

http://www.cdc.gov/nchs/data/databriefs/db84.pdf

 

(לא היינו בבית היום מצטערת רק עכשיו נחתנו אצל חמותי)

 

"62% of home births were attended by midwives. Only 5% of home births were attended by physicians"

 

 

זה לא המחקר הזה - פרופסור גרונבאום לא חתום עליו...אמא אדמה

 

והוא לא מציג את אותן התוצאות שפורסמו.
סיקורים נוספים (לא מ-Ynet) על המחקר שיוצג ביום שישי:
https://news.google.com/news?ncl=dUmozcyR1V7cSWMbES-QfRay0ztkM&q=Amos+Grunebaum&lr=Hebrew&hl=en&sa=X&ei=T2zyUr_zJYjKhAfmlIAg&ved=0CDEQqgIwAA

 

יש לך טעות בתרגוםaima

להגיד

"אנו מודעים לכך שיכולות להיות סיבות שלא זיהינו שהן הגורמות לתמותת תינוקות גבוהה יותר בלידות בית"

 

זה לא "המחקר מציין בפירוש אין שום הבדל בתוצאות הלידה ואחריה."

מדובר על חודש מהלידה. . .יוקטנה
אימאלהההה קרה לי עכשיו הדבר הכי מביך בעולםםםםםאנונימית בהו"ל

הבן שלי שיחק לי בטלפון, ושלח לסטטוס הודעה שיא האישית ששלחתי לעצמי אחרי פגישה של טיפול רגשי.

 

וגיליתי את זה רק אחרי שכבר מלא אנשים ראו.

 

אימאלהההה איזה מביךךךךך בא לי לקבור את עצמי באדמה

 

ואני לא יודעת מי ראה ומי לא (חוץ מכמה ששלחו לי הודעה אז אני יודעת שהם ראו), אז עכשיו אני מתפדחת מכל אנשי הקשר שלי.

 

לא יודעת איך לצאת מהבושה הזאתתתתתתת

וצרחתי על הבן שלי נורא ואני לא יודעת איך להתנצלאנונימית בהו"ל

בפניו.

הוא לא עשה את זה בכוונה, אבל אני רותחת מזעם.

יואווווורקאני

אמאלה איזה מלחיץץץ

אבל תזכרי שעוד יומיים אף אחד לא יזכור את זה....

 

כן? את חושבת? אני ממש מקווה!!אנונימית בהו"ל
אני חושבתרקאני

מה היה קורה אם הייתי נתקלת בכזה סטטוס

הייתי אולי קצת מובכת בשבילה, ואחרי יום וחצי הכי הרבה שוכחת מזה לגמרי

 

אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל

הבן שלי פעם שיחק לי בטלפון ושלח תמונה מהטלפון בקבוצה של העבודה

וזה היה תמונה שלי ישנה ולא הכי לבושה בעולם...

הוא היה בן שנתיים לא יודעת איך הצליח לפתוח את הנעילה

הבוסית שלי התקשרה וצלצלה להגיד לי למחוק דחוףףףףףףף

(בשבע בבוקר..)

איזו בוסית אלופה!ריבוזום
אוייי. זו הסיבהבאתי מפעם

שאני אף פעם לא מוכנה להצטלם לא ממש בצניעות ,

תמיד מפחדת שישלח איכשהו... 😵‍💫

וואי...לא נעים🫥 חיבוק!יעל מהדרום
לק"י

לא יודעת למה עשו את אפשרות השליחה לסטטוס נגישה ומבלבלת...ממש מעצבן.


(ואם זה מעודד אותך, הגיוני שחלק ממי שנכנס לא טרח לקרוא).

הלוואיייייאנונימית בהו"ל
אבל כמו שכתבתי למטה - זו הייתה הודעה די קצרהאנונימית בהו"ל

אז מן הסתם כן קראו אוףףףף

יואו יואו יואו איזה בושוותתתתתתתתתתתדיאן ד.

שולחת לך חיבוק חזק הכי מבין בעולם!!!!

 

יש לי כמה פדיחות שאני זוכרת אותן מפעם מהעבר הרחוק

ואפילו שעברו כבר כמה שנים כל פעם שאני נזכרת בהן כולי מתכווצת ובא לי לקבור תעצמי באדמה.

אם עוזר לך יכולה לשתף בכמה כאלו.

 

פעם אגב אחת הפדיחות גם הייתה בנוגע לטיפול רגשי

שלחתי הודעה למישהי במקום לפסיכולוגית וזה היה ממש ממש מביך (אבל לא ברמות שלך).

 

 

האם יש לך אפשרות לעלות סטטוס חדש ולכתוב משהו שישתמע שמישהו אחר כתב את ההודעה?

אני לא יודעת מה היה כתוב שם ואם זה יכול להיות

אבל אם זה יצמצם לך את הפדיחה אולי זה יעזור?

 

ולגבי הבן שלך, תודיעי לכולם חד משמעית שטלפון שלך מחוץ לתחום ואין לגעת בו אפילו בזרת הקטנה.

 

 

 

לאלא, זה ממש היה ברור שאני כתבתי אותהההאנונימית בהו"ל

איזה מביךךךךךךךךךךך

 

איך נרגעים מכאלה בושות??

 

ועוד מכל כך הרבה אנשיםםםם

יאווו חיבוק🩷🩷🩷🩷לפניו ברננה!
אווווץץ' מביך ממש ממש!חשבתי שאני חזקה
אני גם חושבת שישכחו, לכל אחד יש את עיניניו שלו...
הלוואייייייי עכשיו רק אני צריכה לשכוח מזה חחחאנונימית בהו"ל
גם הרגשת הפדיחה שלך תתכהה קצת עם הזמןחשבתי שאני חזקה
מבטיחה לך❤️
אוחחחמרגול

מביך

אם זה היה מספיק ארוך מניחה שחלק לפחות לא טרחו לקרוא (או מקווה)


הפסיכולוגית של חברה שלי העלתה לסטטוס משהו שקשור במיניות, והיא שעה אכלה את הראש אם לשלוח לפסיכולוגית הודעה כי זה בטח בטעות אז להזהיר שתמחק, או שזה הפסיכולוגית שמה במודע 🤦🏻‍♀️ (לא איזו מודעה, משהו כתוב שלא ברור אם אישי או לא)


ואני גם מכירה מישהי שהעלתה בטעות ידיעה (לא מחמיאה בכלל בכלל) על מישהו שמכירה (ויש לה באנשי קשר אנשים מאוד קרובים אליו)


זה למחוק ולהתפלל שמחר ישכחו.

אה, ואולי יש דרך להגביל מראש את הסטטוס (נגיד שגם ככה רק כמה חברות שבחרת יכולות לראות אותו)

זהו, שזה היה די קצר, אבל מביך ברמות עללללאנונימית בהו"ל

ורעיון לגבי ההגבלה בשביל הפעמים הבאות שלא יקרו..............

וואו.. מביך , קרה לי משהו דומהשמיכת פוך

כשגרנו בדירה קטנה העליתי בטעות סרטוןן איך הילדים ישנים בצפיפות בחדר , רציתי לשלוח לאמא שלי ובטעות שלחתי  בקבוצה של העבודה .

לקח לי זמן לעלות על הטעות ולמחוק את זה

אבל בטוח שהיו שראו את זה..

תכווני לכפרת עוונות

אויייייי זה נורא!!!! חיבוק ענק!!!!שיפור
אני כותבת דברים אישיים בפתקים כדי שיהיה פחות נגיש. גם אצלי קרה שילדים העלו סטטוסים מוזרים, אבל לא ברמה כזאת... 
זה באמת נשמע ממש קשהריבוזום

ולא נעים. בושה זה רגש כזה שאת לא יודעת מה לעשות עם עצמך...

אולי יעזור לך לחשוב איזו כפרת עוונות ענקית היתה לך כאן? אם מדבר אלייך...

באמת, לכולם יש דברים אישיים שהם לא היו רוצים לשתף בתפוצה רחבה, ואת לא עשית שום דבר רע!

חיבוק

אוףףףףףף. חיבוק גדול!!!באתי מפעם

מבינה אותך הכי בעולם.

גם לקבור את עצמך לא יעזור 😅

 

אם זו היתה הודיה קצרה, בטוח הבינו מה התכוונת? לא בטוח שזה כזה ברור..

וכל הכבוד למי שאיר את עינייך!

קרה לבעלי פעם משהו מביךפרח חדש

הילדים שיחקו עם הטלפון שלו והעלו בטעות את התלוש משכורת שלו.


ופעם אחרת הם העלו איזה הודעה שעברה בקבוצה

תוכן ההודעה היתה בדיחה מאוד בוטה שאין סיכוי שבעלי ידבר בכזאת שפה.. זה היה מביך ברמות

אמא שלי שאלה אותי מה זה

הלכתי לראות וחשכו עיני..

אולי הייתי מעלה איזה משפט בסטטוס שיהיה אפשר להביןצמאהאחרונה

ולא להבין

משהו כמו

אל תתנו לילדים שלכם לשחק בפלאפון האישי שלכם ואל תשאלו אותי איך אני יודעת או אל תשאלו אותי למה...


ויהיה אפשר להבין שההודעה הקדומת היתה בעזרת הילדים

ומי שלא ראה לא יבין וזהו...


או הודעה אחרת אבל סגנון כזה

שמרמזת על משהו כזה

שלפעמים קוראים דברים או נעשים דברים

תלת אופן או אופניים- גיל 3 + 2shiran30005

רוצה לקנות לילדים משהו

בימבה גוק כבר קטן להם, כנ"ל בימבה. התייעצתי עם הפיזיותרפיסטית של בן ה 3 אמרה שהיא חושבת שתלת אופן יכול להתאים, ככה ללמד אותו לפדל ויש את המוט מאחורה שנוכל לכוון וללמד. משיטוט בגוגל זה נראה לקטנים ממש כל הדוגמאות, הוא כבר גדול נכון שהוא לא יודע עוד אבל מצחיק ללכת ברחוב עם דבר כזה

מה לכם יש לגילאים האלה? זה גם מאוד יקר 

למה הבימבה ג'וק קטן?איזמרגד1
לבת 4 שלי זה מצוין, וראיתי גם ילדים גדולים יותר נוסעים על זה בכיף...
זה כבר מזמן קטן עליוshiran30005

הרגליים מתקפלות, נראה שלא נוח לו

רוצה לקנות אם כבר משהו שיתרום להתפתחות כי יש לו עיכוב וגם משהו שיעניין אותו

קורקינט תלת אופן עוד לא מסתדר עם זה

הבן שלי בן 4 ויש לו תלת אופןפאף

זה לא נראה לו קטן... גם עם מקל מאחורה, אני שולפת את המקל כי הוא מפדל...

אבל תלת אופן לא כזה שנראה כמו עגלה, אלא כזה שנראה כמו תלת אופן בפני עצמו

הילדים שלי פחות בקטע של בימבות וכד'השם שלי

יש בימבות שמתאימות לגיל יותר גדול, כמו בימבה אופנוע.

אפשר תלת אופן, אבל לא כזה שהוא כמו טיולון ומיועד לקטנים יותר.

אפשר אופני איזון.

לא יודעת על התפתחותרקאני

אבל בימבה כיף זה ממש אחלה

 

לנו יש אופני איזוןשושנושי

מסוג כזה שאפשר להגביה ולהנמיך את המושב

ככה שזה אמור להתאים לשנים קדימה.

הבן שלי מאוד אוהב ב''ה 

אופניים קצת מוקדם בגיל 3 לפי מה שראיתי אצלנומנגואית

עוד קשה להם, לא מגיעים לרצפה


אופני איזון עובד מעולה


בגיל 3 וחצי, 4 כבר אפשר אופניים רגילות להתחיל עם גלגלי עזר ואחכ להוריד

כמובן תלוי במידות של הילד

יש לכם חצר או מקום קרוב לרכב?מנגואית

כי ללכת ברחוב עם תלת אופן זה מסורבל

טוב לחצר של בית


לא מניסיון אישי

אופני איזון, מעולה לנו בגיל הזהחשבתי שאני חזקה
וגם ממש מכין לרכיבה בלי גלגלי עזר בהמשך.
אופני איזוןאפונה

ואפשר לשקול גם בימבה כיף

מתאימה עד גיל 8 לדעתי אבל קצת מסוכנת אם יש ירידות...

אופני איזוןפה לקצת
קניתי בהמלצת חברות הפורום וזה מוצלח מאוד
בגן של הבת שלי יש ילד (גילאי 3)שבא בבוקר בתלת אופןאולי בקרוב
יצא לי כמה וכמה פעמים לראות את אמא שלו מביאה אותו בתלת אופן, כזה של דונה
אופני איזון מושלם לגיל הזהאנונימית בהו"ל

ומכל הבחינות

לא יקר

קל משקל (יש אצלינו מלא מדרגות והילדים לוקחים את זה בידיים)

היה תקופה שהבן שלי היה נוסע על זה לגן והיה משולם עד שהחצר הפכה לחניון אופניים והגננת בקשה לעצור את הענין 

מותר בשבת גם למי שלא נוסע באופניים בשבת

ואחר כך המעבר לאופניים הוא ישר בלי גלגלי עזר

אופני איזון יתאים? יש לו עיכוב התפתחות של 8-9 חוshiran30005

יש לו עיכוב במוטורי של 8-9 חודשים , יתאים לו?

אני רואה שכולם המליצו על זה 

לא בטוח, אבל אם אופני איזון לא יתאימוקופצת רגע
כנראה שגם אופניים רגילות עם פדלים, אפילו שזה עם גלגלי עזר, לא כל כך יתאים...

אופניים זה כבד ולוקח זמן לקלוט את עניין השימוש בפדלים, לקטנים בגיל שלוש עלול להיות קשה גם בלי עיכוב התפתחותי. 

אבל תלת אופן יותר פשוטהשם שלי
בגלל זה היא המליצה על התלת עם המוט?shiran30005

כל הדגמים נראים של קטנים וגם יקרים ממש

הבן שלי כבר אחרי חלאקה ונראה יחסית בגילו סתם פאדיחה להסתובב איתו עם משהו של תינוקות

זה באמת לא נראה לי מתאים לגילהשם שלי

אני אנסה להעלות תמונה של תלת אופן שאולי יותר מתאים.

https://share.google/8tczLoueb8ierpoCl

נראה לי שלפדל תלת אופן זה יותר קשהשיפור

מאשר לנסוע באופני איזון

ואם הוא לא מפדל בתלת אופן ורק את דוחפת, אז זה גם ככה לא מקדם אותו.

אז אני הייתי קונה אופני איזון, נראה לי מתאים מסביבות גיל שנתיים וחצי בהתפתחות תקינה.

אולי כדאי לקחת אותו לחנותהשם שלי
ולראות מה מתאים לו מבחינת הגודל, ומבחינת היכולת.
אופני איזון זה די כמו בימבהניגון של הלב

פשוט בצורה של אופניים ודורש קצת יותר שיווי משקל

אבל זה ממש קל לנסיעה, אני מכירה גם ילדים בני שנתיים שנוסעים על זה, עיקר ההבדל הוא בגודל ובגובה

תלת אופן פשוט בלי מוט. זה לא של קטנים.חילזון 123

או אופני איזון

או לקטן בימבה אופנוע

אופני איזוןרק טוב!

לא יודעת מה המטרה של הפיזותרפיה אצלכם, אבל אשתף שאצל אחת מבנותיי היא היתה מאוד לא יציבה (נופלת הרבה גם מישיבה כל כיסא) וגם מאוד איטית בתנועה. הליכה לגן היתה לוקחת איתה הרבה זמן... מאז שהתחילה לנסוע באופני איזון (די מהר קולטים את הטכניקה, אם הילד מתאים בגודל לאופניים) היא נהיתה הרבה יותר יציבה. הרבה יותר מהירה. וזה שיפר לה מאוד את ההתנהלות. בגיל 4 היא כבר רכבה על אופניים ללא גלגלי עזר. 

 

 

לגבי אופניים רגילות- ממש לא ממליצה בגיל הזה. אופניים עם גלגלי עזר הן כבדות, מסורבלות לנסיעה ודורשות מאמץ פיזי לא מבוטל. אחרי תקופה שירד רוכש את המימנות של שיווי משקל עם האופני איזון, אימון קצרצר באופניים בלי גלגלי עזר (או מקסימום חודש של פידול וגלגלי עזר), והוא נוסע על אופניים רגילות בכיף. 

תלת אופןאור10

אם הפיזיותרפיסטית שמכירה את הילד והיא אשת מקצוע שמבינה בהתפתחות המליצה אז עדיף להקשיב להמלצה שלה מאשר להתייעץ עם נשים שלא מכירות ומייעצות על סמך הניסיון שלהן שהוא לפי הילדים שלהן וההתפתחות שלהם.


אופני איזון זה יותר לשיווי משקל

אופניים עם גלגלי עזר  זה יותר לכח שרירי הרגליים


בתלת אופן יהיו המון יתרונות גם ללמוד לכוון את ההגה, גם הפעילות השרירית, גם כללי בטיחות שלומדים לעצור ולחכות להורה, ואפשר לפעמים לסחוב משהו קטן בסלסלה או מאחורה אם יש אפשרות ולהיות אחראי על זה לא לשכוח ושלא ייפול....


אני רואה שבגן 4 ואפילו 5 יש בחצר תלת אופן והילדים נהנים.

וכשיצא לי לפגוש ילדים כאלו ברחוב זה היה מגניב ונוח להורים.


כשילמד לשלוט בזה תפרקו את הידית של ההורים ויהיה עצמאי ובוגר וקוּלי לגמרי

לפדל הרבה יותר קשהמקקה

דורש הבנה ומאמץ פיזי

עדיף בהרבה אופנוע כזה או אופני איזון

אבל אם הפיזיו שלו אמרה שהיא ממליצה תלת אופןאור10

אז כנראה שהוא צריך חיזוק שרירי אפילו אם זה יותר קשה מאופני איזון


ותלת אופן יותר קל לפדלל מאופנים עם גלגלי עזר

זה תלוי למה מחפשיםמקקהאחרונה

אם לכיף או לעבודה

להיסחב עם תלת אופן לגן שעשועים לא בהכרח יעבוד

ילדה בת 6 שמורידהאנונימית בהו"ל

תחתונים ומכנסיים כל לילה מתוך שינה...

למה זה יכול להיות?

אני מגיעה לכסות את הילדים בלילה ותמיד זה ככה.

ניסיתי לשאול אותה על זה והיא לא יודעת או טוענת לפעמים שחם לה (גם בשיא החורף).

צריך לעשות משהו?

הייתי יושבת ערד אחד בחדר כשהיא ישנהזברה ירוקה

לראות מה קורה

יותר הגיוני להוריד שמיכה. 

מצטרפתיום שני

ואפילו לראות אם זה אח או אחות שמעורבים....

וכו'

לא, היא מורידה לעצמה בוודאותאנונימית בהו"ל
דווקארקאני

נשמע לי הגיוני להוריד מכנסיים כשחם

אני עושה את זה לפעמים

את השמיכה אני צריכה בשביל ההתכרבלות

אבל מכנס חם שצמוד לגוף מציק לי וחם לי....

 

גם אני ככהשושנושי
זה לא קורה מתוך שינה, אני מודעת לזה שמורידה כי ממש חם וחייבת שמיכה 
בדיוקרקאני
אני גם.. אבל תחתונים זה כן חריגזברה ירוקה
אולי מתוך שינה לא שמה לב שמורידה את שניהםשושנושי
אולי הגומי מציק לה?רקאני
כדאי לבדוק תולעים. קרה לי פעם עם ילדה שפשוט גרדאמהלה

לה ובלי לשים לב היא היתה מורידה מכנסיים.

קיבלה ורמוקס וזה ממשיךאנונימית בהו"ל
אולי לנסות להשכיב עם כותנת לילה בלי מכנסייםשיפור
אבל מה הסיבה?אנונימית בהו"ל
יש פה לילות מאוד קרים
אולי קושי בוויסות חושי? איך היא במהלך היוםבאתי מפעם
האם מציק לה פתק בבגד? בדים מסויימים מפריעים לה? כמה זמן זה כבר ככה? 
כן מפריעים לה בדים מסוימיםאנונימית בהו"ל
אבל למה דווקא מכנסיים ולא חולצה?
כי יותר קל להוריד תוך כדי שינה... חולצה מצריכהאמהלה

מיומנות גדולה יותר שתוך כדי שינה זה מורכב.

 

אם את מחפשת פתרון קסם- יש לקנות דובונים/וואנזי וכד' שמגיעים עם רוכסן כמו הבייביגרו של הקטנטנים. 

זה רק קצת חם ואם יש לה קושי תחושתי זה בד"כ מבדים פחות נושמים.

 

ואולי כדאי לנסות בניסוי ותהיה... להלביש לה דווקא פיג'מה דקה, מ100% כותנה, טייץ צמוד, אולי יהיה פחות קל להוריד.

זה טייץ צמוד מה שהיא מורידהאנונימית בהו"לאחרונה
יש לי בת בת 7.5צמאה

שישנה רק עם כותנת בלי מכנסיים ותחתונים רק חלק עליון.

מאוד מציק לה סובלת מאוד תחושתי

מההתחלה לא נרדמת עם תחתונים ומכנסיים.

זה בעייתי אבל עוד לא יודעים איך לפתור את זה


האחיות שלה נגעלות מזה ממש 

מכנסיים זה הרבה יותר לוחץ...מתואמת

אולי תנסי לתת לה לישון בכתונת לילה?

ואם את חוששת מקור - אז לחמם את החדר ולתת לה שמיכה עבה.

סיפור חדשסיפור חוזר

לא רציתי שיהיה מהניק שלי למרות שאני יודעת שאתן יודעות מי אני

 

לא היה לי כוח לערוך, אז זה מה שיצא מהלב.

והתלבטתי אם לשלוח, אבל החלטתי לשלוח בכל זאת, כדי לבדוק אם זה סיפור אישי שלי או שיש פה עוד כמה שהוא ייגע בהן

מקווה שתהנו...

 

 

טליה דופקת על המיקרופון, מחייכת חיוך רחב ומקרבת אותו לפיה.

"ערב טוב לכולם", דממה מחליפה את המולת הפטפוטים העליזה שמילאה את האולם עד לפני רגע.

משהו נרגע בטליה. ככה היא אוהבת את עצמה. מלאת עוצמה ונוכחות, בקדמת הבמה.

היא ממשיכה לקטע פתיחה קצר ואחריו להנחיית הערב כולו, ועל הבמה מולה מתחלפים בקצב הריקודים, קטעי השירה וההופעות השונות.

הבנות מחייכות, מרוצות, ההורים מוחאים כפיים, וטליה מוודאת שהכול עובד לפי התוכניות.

אקורדים אחרונים של סיום גוועים לאיטם, והערב נגמר.

המסך נסגר לאיטו, האורות נדלקים, והמולה שבה וממלאת את האולם.

"המורה טליה", אימא בכיסוי ראש צבעוני מתקרבת אליה, "הבת שלי כל כך נהנית בשיעורים שלך, תודה רבה".

טליה מחייכת אליה.

"כל הכבוד על ההפקה שהרמת פה", קוראת לעברה אימא אחרת. "מדהימה".

טליה מסוחררת. היא מסתובבת באולם בעיניים בורקות, טופחת על שכמן של תלמידות נרגשות, מקבלת בתודה מחמאות קולניות, ונושמת לתוכה את תחושת היכולת.

 

***

 

"אימאאאאא", טלי מתקפלת בכאב "כואב לייייי".

אף אחד לא שומע אותה.

החושך סביבה מעמיק.

היא מרימה בזהירות את עיניה.

"מישהו פה?" היא לוחשת, והדממה שעונה לה מחרישה את אוזניה.

מישהו ישמע אותה פעם? מישהו יבוא לעזור לה?

 

***

 

ילדה קטנה בוכה מרחוק בכי מר.

טליה מחפשת אותה בעיניה, אבל לא רואה דבר ומתייאשת. 

היא פותחת את דלת האוטו, ומתיישבת באנחת סיפוק. 

איזו הפקה זו הייתה. חודשיים של עבודה מתערבלים לה בלב.

ברוך ה' שיצא ערב מוצלח.

הטלפון מצלצל והיא מרימה אותו בהיסח הדעת.

"כן, חמוד", היא מאותתת ועוברת לנתיב הימני.

"אימאאא", דוד מיילל שם על משהו, אוריה חוטפת לו את הטלפון מהיד וצועקת.

טליה נושמת עמוק, מרגיעה, מפשרת, והילדים נרגעים.

שוב מזדחלת לה ללב תחושת היכולת.

הנוכחות היציבה שלה משרה על הילדים שלווה.

בעבודה מעריכים אותה, בבית מקבלים ממנה. היא אוהבת את מי שהיא.

 

***

 

"מה איתי?" דמעה קטנה מתגלגלת על לחיה של טלי.

"מישהו זוכר אותי?" שוב דממה.

 

***

 

"אתה שומע ילדה בוכה?" טליה נעה על כיסאה בחוסר נוחות.

"ילדה בוכה?" שחר מניד בראשו לשלילה. "אולי הבת של השכנים בוכה. מה התחלת לספר על המסיבה?"

"אני שומעת ילדה בוכה", מתעקשת טליה. "היא נשמעת ממש נואשת. אני מקווה שאימא שלה תצליח להרגיע אותה מהר." היא לוקחת נשימה עמוקה. "אז איפה הייתי? אה, ואז ניגשה אליי תלמידה אחת..."

היא מדברת ומספרת ומתלהבת, אבל תחושה עזה של חוסר נוחות מתעוררת בה.

משהו לא בסדר.

הבכי הזה רודף אותה. מאיפה הוא מגיע?

 

***

"אני רוצה הביתה", העיניים של טלי כבר אדומות מדמעות, וידיה רועדות.

"אני רוצה לאימא".

"הינה הבית שלך", איש גבוה מצביע לעבר הבית. "את יכולה להיכנס אליו".

"אני לא רוצה את הבית הזה", טלי מתכווצת. "אני רוצה בית אחר".

"אבל שם מחכים לך", אומר האיש. "תראי, יש שם על השולחן צלחת עם חביתה שמחכה לך".

טלי מתרוממת על קצות האצבעות ובוחנת את הצלחת בשתיקה.

"אבל אין שם חיבוק", היא לוחשת. "ואין שם מבט אל תוך העיניים. אני לבד שם".

"אבל יש לך שם אימא", האיש מביט בה בחוסר אונים, "ואבא, ואחים, ואחיות. איך יכול להיות שאת לבד?"

"אני לבד עם הרגשות שלי. אני לבד עם הצורך באהבה. אף אחד לא רוצה לתת לי. אף אחד לא נותן לי להרגיש שאני מוגנת, שיש לי מקום".

"אני לא מבין מה את רוצה". הוא מביט בה בייאוש ומתחיל להתרחק.

היא שוב לבד. אין לה מקום. היא צריכה לברוח.

מתחילה לרוץ בעיוורון, בעיניים מסומאות מדמעות.

היא חולפת ליד עצים, וליד כר דשא רחב, וליד גינת משחקים מלאה בילדים, אבל היא לא רואה אותם.

ליבה דופק בחוזקה.

אף אחד לא יראה אותה. היא עלולה ללכת לאיבוד.

"ילדה", מישהי גדולה חוסמת פתאום את דרכה. "ילדה..."

טלי נעצרת, ומרימה את מבטה לאישה הגדולה.

משהו בה מוכר לה.

העיניים הירוקות עם הקמטים הזעירים בצידיהן, קו הלסת החד.

טליה.

טלי משפילה את מבטה.

"לאן את רצה?" 

טלי חושקת את שפתיה.

"אני בורחת", היא מסננת.

"ממי?" טליה יודעת ממי. טלי יודעת שהיא יודעת, ולכן היא רק שולחת מבט ארוך אל תוך עיניה ולוחשת: "מכולם. מכל מי שלא מבין. מכל מי שלא מקשיב. מכל מי שלא רואה".

"אני רואה", אומרת טליה ברוך.

"את רואה אותי?" טלי מעקמת את שפתיה בפקפוק. "אם את רואה אותי – את יכולה לקחת אותי איתך?"

"אני לא יכולה להכיר אותך לכולם". טליה מביטה סביב במצוקה. "כולם מכירים אותי בלעדייך".

דמעות עולות בעיניה של טלי, וכתפיה שחות.

"ידעתי". דמעה קטנה נספגת בגב ידה של טליה, והיא ממהרת למחות אותה.

"אף אחד לא רוצה אותי. גם את".

"אני כן..." טליה נושכת את שפתיה. "רק לא מול כולם."

"נו באמת", גבותיה של טלי מתכווצות בזעם.

"אנ'לא צריכה מישהי שתתבייש בי." היא מותחת את גבה בהתרסה.

"אני אלך בעצמי לספר לכולם שאני את. שיחשבו כולם מה שיחשבו".

והיא פורצת בריצה מחודשת.

טליה מביטה בה בעיניים מזוגגות.

כל כך הרבה שנים הצליחה להדחיק את הטלי שהייתה. את הטלי שהיא.

חשבה שבנתה לעצמה דמות חדשה, יציבה וחזקה.

חשבה שהתגברה.

ובמשך כל הזמן הזה המשיכה טלי לחיות. לזעוק, להשתולל, לבקש ממנה הכרה.

"חכי", שמעה את עצמה צועקת. "אני אוהבת אותך."

טלי נעצרה, ואז התחילה להתקרב בהיסוס.

טליה הושיטה לה את ידה, וטלי הושיטה גם את שלה בהיסוס.

טליה רכנה, והביטה עמוק אל תוך עיניה של טלי.

"אפשר ללכת איתך יחד?"

 

 

קראתי. נוגעפצלשהריון
תודה שהגבתסיפור חוזר
יפה ונוגערקאני

תודה

תודה רבה!סיפור חוזר
מצמרר, וכתוב ממש יפהיעל מהדרום
ממש תודה!סיפור חוזר
תודה רבהסיפור חוזר
וואוו, כל הכבוד!נפש חיה.
תודה רבהסיפור חוזר
מצמררפילה

אבל לא טוב לה. טלי מנהלת לטליה את החיים.

היא מנסה להרגיע ילדה שכבר איננה ובגלל זה היא פוגעת בילדים שלה .

אמא לא אמורה לפשר מריבות באמצע נסיעה . יש אבא בבית. מותר לאמא לצאת מהבית בלי שיתקשרו אליה לבכות בטלפון.

הבנתי שטלי היא טליה. אבל היא לא. 

תודה על התגובה! אני מסכימה איתך לגמרי.סיפור חוזר

הסיפור בא להגיד שבתוך כל אחד יש ילד קטן שמנהל לו את החיים, 

והעניין הוא לא לברוח ולהתעלם מהילד הזה, אלא להכיר בו ולתת לו יד, 

ואז גם החיים עצמם יתנהלו אחרת.

מהמם!חשבתי שאני חזקה

בסוף ממש שטפה אותי צמרמורת.

בי זה נגע לא רק בהקשר לילדות, אלא בכללי, לקבל את עצמי עם כל המכלול וכל החלקים...

תודה רבה, שימחת! בהחלט לזאת הייתה כוונתי...סיפור חוזר
וואו, איזה סיפור מצמרר...מתואמת

השארת אותי בלי מילים.

כתבת באומנות ממש!

תודה רבה ממשסיפור חוזר
וואו מדהימה שאת 👑נגמרו לי השמות

איזה סיפור מדהים כתבת!

כ"כ חזק, מרגש, נוגע, עוצמתי ועמוק.

כישרון מדהים

ומסר כ"כ חשוב

תודה רבה על זה ❤

יעל, תודה על התגובה המחזקת והמפורטת!סיפור חוזר

ממש שימחת!

באהבה יקרה ❤נגמרו לי השמות

את מוכשרת כ"כ 🏆

מהמם!!!! ממש לא סיפור אישישיפור
 נראה לי שחלק משמעותי מאיתנו חיות את הפער הזה, כל אחת בצורה קצת שונה. וגם מי שחושבת שלא נוגע בה, יכול להיות שהיא פשוט עוד לא שמה לב לילדה שכואבת.
מסכימה, תודה על התגובה!סיפור חוזר
תודה רבה לכל מי שעצרה לקרוא ולהגיב!סיפור חוזר

ממש מחמם את הלב!

פעם הייתי באיזה סדנא בדמיון מודרךצמאה

והיא אמרה להיזכר בתמונה שלי מהעבר

וממש לשוחח איתה

ובסדנא

פתאום יצא לי שהילדה הקטנה בדמיון אמרה לי

שאני לא צריכה להמשיך לשמור עליה ולפחד עליה

זה היה לי גילוי

אחד הגילויים העצומים בחיי.

כי על הזמן

אתה מתהלך עם חוסר אהבה מהעבר

חוסר מעורכות

ועוד הרבה משקעים וגבנות

והילדה שאמרה לי ככה

פשוט פתחה לי צוהר

להתקדמות 

את כשרונית ממששירה_11
כתיבה מההממת אהבתי
תודה רבהסיפור חוזר
עמוק ומרגש!מחיאחרונה
חברות סירים המלצות/התייעצותאמא לאוצר❤

יש לי כמה סירים ממש גרועים שאני רוצה להחליף לסירים טובים ןאיכותים נון סטיק טובים כאלה..

בעקרון ממש אוהבת סירים של סולתם ומאד מרוצה מהם.. ותכננתי לעשות שם מתישהו קניה גדולה.. יש לי שם מועדון ויש גם הנחה משמעותית של בהצדעה ובמבצעים זה יוצא ממש ממש סביר..

בכל אופן התפנית בעלילה היא שאני צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם סט סירים די גדול (4 סירים, מחבת וכמה דברים קטנים) של חברת FOOD APPEAL

וסט סירים עוד יותר גדול של חברת Xenon סדרת Ultra/Gleam...


 

אשמח מאד לשמוע ממי שמכיר האם הן חברות טובות ואיכותיות? האם משתוות לאיכות של סולתם לדוגמא? שווה לי לבחור באחד הסטים או שעדיף לי לבחור מתנה אחרת ולקנות את הסירים בסולתם כמו שתכננתי?

תודה!!💓

 

פוד אפיל מעוליםSeven

יש לי סירים שלהם כבר 8 שנים ונראים כמו חדשים

כמובן שאני מקפידה להשתמש רק בכף עץ לערבוב ולא מזלגות וכו..

הייתי לוקחת תמתנה...אם לא יהיה טוב תמיד תוכלי לקנות בסולתם

שאיבות חלב אשמח לעצהצמאה

התינוק שלי בן 3 חודש לא מצליח לעלות טוב במשקל

ויונק ממש גרוע

תמיד מתחיל לינוק ונרדם מיד ויונק חלש כזה.

אני מוסיפה לו מטרנה כמה פעמים אחרי הנקה.

כדי שיעלה במשקל.

כי העליה שלו איטית בקיצוניות

זה ילד לא ראשון ולא שישי או שביעי...

ואני מרגישה שיש לי חלב

ואני מיומנת ממלא ילדים קודמים עם עצות של יועצות וכו.

ופתחנו לו לשון קשורה

וגם הייתי אצל אוסטואופט לחיזוק ולשחרר שירירים  בלסת

שינק טוב.

אחרי כל זה

יש לי שכנה שכמה ילדים שלה עם סיפור של לשון קשורה ולסת תחתונה חלשה

שסיפרה לי שעברה בעיקר לשאוב

קניתי בעצתה את המשאבה של ביאמבה

ואני כבר ערב שני ארבעים דקות עם המאשבה על השד

בעוצמה החזקה ומצליחה לשאוב  כ40 cc בערך

מרגיש לי גם המשאבה לא נתפסת מספיק טוב בוואקום על השד.

אז השאלה אם זה הסיבה לחוסר הצלחה לשאיבה

או שאין לי באמת חלב

וזה הסיפור ולתת יותר מטרנה בהשלמה

וההנקה די תרד

או שכן עדין להאמין שיש לי חלב ולטרוח למצוא את הכרית שתתאים יותר לשד לתפיסת הוואקום יותר טוב.


ולנסות עוד כמה ערבים להרגיל את הגוף לשאיבה.


השכנה ציירה את זה כדבר כזה קל ואני נאבקת כבר 40 דק ולא יוצא חלב

מה אומרות ? 

האמתאפונה

העצה היחידה אני יכולה לתת לך בבטחון זה לעזור לו עם עיסוי השד וסחיטת חלב תוך כדי שהוא יונק.

מעבר לזה הייתי הולכת (והלכתי) ליועצת הנקה מומחית

שתאבחן בדיוק את הבעיה ותתן לך תכנית עבודה.

יש לי גם מישהי כזו להמליץ לך.


אם הילד יונק חלש ומעט, ואת גם מוסיפה לו תמ"ל אחרי חלק מהארוחות וועדיין הוא לא עולה במשקל -

סביר להניח שיש לך מיעוט חלב

אין כאן מה להתלבט.

אבל זה מיעוט חלב שניוני

כלומר היות והילד לא יונק הרבה אז הגוף מתאים את עצמו ומייצר מעט חלב

ואפשר לאט אבל בטוח לשקם את ההנקה.

אשמח לעצה ליועצת הנקה טובהצמאה
תודה רבה ה
מיה איזקסאפונה
וואימקלדתי פתח

מבאס,

קודם כל צריך לודא התאמה של גודל הקונוס.

דבר שני ודאי שהמנוע מהודק היטב לקונכיהמאחרת באמת אין ואקום.

דבר שלישי, כדאי לנסות שעות שונות ביום, לדעתי יכול לתת תפוקה שונה.

אם יש לך אפשרות מבחינת תנוחה ומשאר בחינות, נסי שיהיה מחובר לשד אחד בזמן שיונק בצד שני.

בתחילת השאיבה בזמן החיבור אני הייתי עושה מעט עיסוי לשד.

בתקופה שמשהו מכל זה רלוונטי לך ואכל יעשה בקלות את השינוי.

אבל תזכרי שגל אם יוצא בשאיבה מעט חלב זה לא מעיד על הכמות ביניקה, לא זו הדרך לקבוע שיש מיעוט חלב.

משאבות הללו לכתחילה פחות חזקות מהנייחות, תבחני אם זה מתאים למצב וצורך שלך.

בהצלחה רבה רבה

תנסי לפרק את המשאבה ולחבר שובבית פרטי

בדיוק לפי ההוראות. יכול להיות שיש להם גם סרטונים של הדרכה.

יכול מאד להיות שמשהו זז/לא במקום ולכן השאיבה לא אפקטיבית.

בהצלחה!

מעניין שהמליצה לך על הביאמבהבוקר אור
זו נחשבת משאבה חלשה דווקא ופחות יעילה 
אני חושבת שכדאי לנסות לשאוב בזמן אחרהשם שלי

הרבה פעמים בערב יש פחות חלב.

ואם הוא לא יונק טוב, זה גם יכול לגרום לירידה בחלב.


כשאת שואבת, זה אחרי הנקה?

אולי כדאי לנסות במשך כמה שעות לא להניק, אלא רק לתת בקבוק, ורק אחר כך לשאוב, כדי שתוכלי לשאוב יותר.


ואולי המשאבה פחות מתאימה לך, וכדאי לנסות גם משאבה אחרת.


כדאי לעשות את הכל בליווי של יועצת הנקה.


כשהוא שותה מטרנה, איזה כמות הוא שותה?

הוא אוכל אחר טווח חה, או שכל היום מנשנש כמויות קטנות?

צריך לנסות לעשות הפסקות בין ארוחה לארוחה, ובינתיים להרגיע אותו בדרכים אחרות.

תנסי לשים אותו במנשא.


כדאי לנסות לבדוק למה הוא לא רגוע ומה מפריע לו.

אפשר לקחת אותו לבדיקה של רופא.

אם את רוצה להחליף שאיבה בהנקה את חייבת משאבהאמהלהאחרונה

חזקה.

ביאמבה חלשה בשביל זה....

בהצלחה

שאיבות זה קשוח

והייתי מתייעצת עם רופא ילדים'יועצת  הנקה/גם וגם

זוגיות ועוד בפני הילדיםצמנהב

לקראת לידה ראשונה, אנחנו מתלבטים מה נכון\ראוי\כדאי לעשות, ונשמח לשמוע איך זה אצליכם.

א. האם הילדים שלכם רואים מגע בינכם? אם כן, לאיזה סוגים?

ב. האם הילדים שלכם שומעים דיבורי אהבה בינכם?

ג. האם הילדים שלכן חשופים ללבוש שונה שלכם מאשר בפני אחרים - כסר"ש, מכנסיים, שרוולים - נניח פיג'מה?

ד. האם הדברים הנ"ל תלויים בגילאי הילדים? אם כן, איך?

ה. עד כמה מה שאתם עושים נובע מתוך מה שראיתם בבית ההורים (המשך\הפוך)?

ו. לפי איזה פוסק הלכתי אתם הולכים בנושא הזה? מקור? 

אם כך זה אותו עניין , כי מדובר פה בפנימיות ולא רקנפש חיה.
דבר טכני
חייבת לפרוק וגם עצהמתביישת מאוד

כותבת מאנונימי פשוט כי מתביישת

כולם רואים אותנו בתור משפחה טובה ושמחה ואף אחד לא יודע מה קורה באמת

בן הכמעט 11 גומר אותנו, כבר לא יודעת מה לעשות איתו

אני מתאפקת לא להשתמש במילים קשות כדי לכתוב מה לפעמים אני מרגישה כלפיו אבל בגדול הוא ממרר לנו את החיים ולי וגם לכל שאר הילדים נמאס לגמרי

הוא ילד חמישי, יש מתחתיו עוד ילדים.

היו לנו כבר קשיים גדולים עם ילדים אחרים אבל אף פעם לא הרגשתי ככה

בגדול- הוא מציק לאחים (בעיקר הגדולים) בלי הפסקה, מרביץ ועושה קולות שיודע שמפריעים להם. אם הם צריכים שקט הוא בכוונה ישיר בקול ובגדול עושה כל מה שיכול כדי להפריע להם.

הוא מתלונן ומילל בלי הפסקה!!!! על בית ספר, על המורה, על האחים שלו, על האוכל, על הבית ועל כל דבר אפשרי.

הוא טוען שאנחנו עושים לו בהכול דווקא ורק רוצים שיסבול

כמעט ולא עוזר בכלום, אבל מצפה שיעשו בשבילו הכול, מתנהג בצורה מאוד מאוד ילדותית

אני מרגישה שאין לנו מה לעשות איתו. נגיד הוא מחליט שהוא לא הולך לבית ספר, אז הוא פשוט לא הולך. אני לא יכולה לגרור אותו לשם.

מצד שני כשלפעמים יוצא שהילדים הגדולים לא בבית והוא נשאר  איתי ועם הקטנים,  הוא גם יכול להתנהג בצורה ממש יפה ולהיות אח גדול מדהים וגם לעזור הרבה

למרות כל ההתנהגויות וההצקות כלפי האחים שלו הם מאוד אוהבים אותו ומפנקים אותו ועוזרים לו כשהוא צריך ויעשו בשבילו הכול

מציינת שהיינו איתו בטיפול אבל אחרי כמה חודשים הפסקנו גם בגלל המחיר היקר וגם בגלל העומס בחיים, בכל מקרה לא הרגשתי שזה עזר יותר מידי

כשאני קוראת את מה שכתבתי אני מבינה שאני לא מצליחה להעביר את העוצמות של הסבל שאנחנו חווים איתו אבל באמת שממש לא פשוט, לא לנו ולא לו

ודבר נוסף- יש לנו בבית מצב כן קצת יוצא דופן לעומת משפחות אחרות, בגלל אאוטינג לא רוצה לפרט אבל זה משהו שדומה למילואים ארוכים למשל, בכל מקרה אצלנו זה לא מצב חדש אלא מצב נתון של הרבה שנים מאז שהוא היה ממש תינוק

אני כבר לא יודעת מה לעשות. מרגישה שהגעתי לגבול שלי איתו

בא לי לא לעשות בשבילו כלום (לא להכין לו אוכל ולא לעשות כביסה ודברים כאלה) ושיסתדר לבד ויעשה מה שהוא רוצה

אבל אני כל כך אוהבת אותו וכל כך לא רוצה להיות במצב הזה

נגמר לי הכוח!!!!

לא ראיתי בשום מקום שהיא כתבה שהם הרגילו אותומתואמת
לקבל הכול... אני חושבת שזו פרשנות שלך (אולי על סמך מה שאת התנסית איתו).

אולי יעניין אותך