אני רק רוצה להגיד שזה מדכא אותי. להכנס ולראות את זה...

זהו.. תהי חזקה.

תגידו זה אגואיסטי מצידי? אני מרגישה שאין לי כבר כח לקרוא דברים כאלו . לא חדשות על ילדים שמתים כל יום. ולא על מחלות. וצרות בכל מיני תחומים.

ולא על נשים שסובלות. נראה לי אני פורשת מלקרוא, זה עושה לי רעעעעע

אבל מנסיון אחר שלי בשלום בית אל תזניחי!!!

לטפל ועכשיו!!!!

טיפול שורש!!!

וגם לקבל החלטות

בהצלחה יקירה

מחזיקים לך אצבעות

שכל כך כואב לשמוע.

וגם שאת צריכה להחליט אם שווה לכם לחזור לטיפול.

ה' יתן לך כח להתמודד.

מאחלת לך הרבה כוחות, ושתצליחי לבחור כן לטפל, ושתמצאי שליחים טובים לזה. לא כל מטפל שיש.

רק תדעי שלצערינו זה אחד הנסיונות הקשים של הדור שלנו, ויש המון זוגות שהתמודדו עם זה - ויצאו. והתגברו, והגיעו למקומות טובים הרבה יותר.

בהצלחה רבה רבה, מתפללת בשביל שניכם.

אולי באמת כדאי לקחת פסק זמן מקריאה ולהתמקד בדברים שיתנו לך כח;

"זה מדכא אותך"??~.....

כדאי לשקול תגובות בשאלות, במיוחד ברגישות שכאלו.

אתן נכנסות במיוחד להגיב. על זה שהתגובה שלי לא נראת לכן.

אני לא יגיב , כי זה לא לרמה שלי.

למה שוב להכנס ולהעביר ביקורת על תגובה של מישהיא?

אני בחיים לא עושה את זה.

אולי אני גבר? אולי אני טרול.... תתחילו לעשות שוב שירשור ענק ושטותי......

ומה אתן חושבות שהיא ביקשה תשובה? הרי אני לא אגיד לה תתגרשי כי אני לא אקח אחריות.

אני גם לא אגיד לה תשארי כי אני לא אקח אחריות.

אני רק אומרת לך, נשמת כל חי היקרה. שכרגע כשאת בהריון, לא שאת אשמה ח"ו, את בסדר. רק שבהריון לפעמים הכל יותר קיצוני (מבחינה נפשית) וקשה לחשוב בשיקול דעת מה באמת נכון. אם את היית אחותי או ח"ו זאת הייתי אני יש מצב שהייתי מחכה עד אחרי הלידה, אפילו חצי שנה אחרי הלידה ואז מחליטה באמת מה לעשות.

כרגע זה רק לפנק את עצמך כמה שיותר. לקחת עזרה בבית ועם הילדים. ולהשתדל לא לחשוב על מה שקורה עם בעלך כדי שאת והתינוק תשארו בריאים.

מתפללת עליך שה' ישלח לך הרבה כוחות!!

ובינתיים- לעניות דעתי לא לוותר..

לנסות לטפל שוב, ולהאמין שזה יצליח..

זה באמת הניסיון של הדור ובכלל בכלל לא פשוט..

הרבה הצלחה וסיעתא דשמיא גדולה!!

מרגישה שאני מתמוטטת!!! על סף אי שפיעות אחותי אומרת לי לקום וללכת והרב אומר שבכל טיפול יש נסיגה ונפילה ושצריך להיות חזקים. ואם אני לא באמת מסוגלת? בא לי לברוח עם הילדים.

בליבו מחשבות תשובה. דיברת איתו על זה? הוא יודע שאת יודעת? כמה שזה קשה- לא רוצה-לא צריך. מגיע לך מישהו שיאהב אותך ולא תהיה אחרת מבלעדייך.אם עדיין יש סיכוי לתקן- רק הוא יחליט, ותציבי אותו מול העובדה הזו.

ובאמת היה נראה שהוא מטפל. והינה עכשיו בום

כמעט בכל תחום שעושים בו שינוי - יש נפילות.

התקדמות בחיים מורכבת מהמון חזרות קטנות והתקדמויות.

זה לא אומר שכל מה שהיה, כל הטיפול הלך לאבדון. יתכן שעכשיו הוא קיבל נסיון נוסף בתחום הזה, יותר קשה מקודם, ולא עמד בו. ואחרי שיטפל בזה, יהיה חזק אפילו יותר מקודם.

אני בטוחה שיש מטפלים שמתעסקים בזה, ויכולים לעזור לו, ובטוחה באותה מידה שאת צריכה למצוא בנתיים לעצמך תמיכה, זה לא פשוט בכלל, לא על אף אחת לעולם.

ומקווה שתעברו ותיבנו שניכם מהנסיון הזה. תתפללי על זה ותאמיני שזה יכול להיות.

ואל תוותרי, תחפשי כתובת מתאימה!!

אם את רוצה אוכל לשוחח איתך באישי.

בשורות טובות

גם לגברים מומלץ לא לשבור כלים מיד אם האשה עושה שטויות (כל עוד היא לא נאסרת ח"ו)

אני לא אומר מה לעשות, וברור שכל מקרה לגופו, אבל זה לא גורף בשום מקום

כי נראה לי ללכת עם כמה ילדים קטנים ולחיות לבד זה גם לא פשוט.

מה שאני כן אומרת, ועכשיו כולם יקפצו, אם זוג רואה שהוא לא מסתדר, למה ממשיכים להביא עוד ילדים???

לדעתי, ילד לא מקשר!! ילד רק הורס! במקרה שגם ככה הרוס.,

ז"א יש רגעים שהילד מאוד מתוק, ולעולם לא ההיתי מותרת על הילדים שלי, גם כשזה עולה לי במריבות עם בעלי, ואם כל הכבוד ברור שהילדים זה כל העולם שלי ,

אבל במצב של קשר זוגי קשה צריכים לחכות עוד קצת בין ילד לילד,

במצב של הריון שגם קודם לא היה משהוא? למה את מצפה??? למה שיהיה יותר טוב? הרי ברור שיהיה יותר גרוע.

אני חושבת שאת כרגע תקבלי בהבנה שבהריון המצב נהיה גרוע וככה אולי פחות תהי בצער.

זה כמו שאני אחרי לידה אלף פעם מזכירה לעצמי. שנה ראשונה עם תינוק זה קשה!

פשוט כל הזמן דברי לעצמך שבגלל ההריון המצב מחריף.

ראיתי שזה מסתדר, שהוא מטיפולים והכל טוב ויפה בבית. ההריון הזה לא בא מהבנה שזה הפתור את הבעיה. ממש לא!!!!! אחרת הייתי מבאיה ממזמן ילד.

בגלל שהוא חולה נפש ויש לו בעיה. לא בגללי ולא בגלל שום הריון!!!! אני בסדר גמור ואתן יודעות מה?! אפילו מושלמת!!! אכלתי אותה בחיים ועכשיו אני סובלת בגללו בלבדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד

בעקבות הספר שכתב, הרבה מקרים פנו אליו, והוא נהפך למומחה בתחום.

הייתי ביום העיון בחנוכה מטעמו, בנושא התמכרות, וזה היה נשמע שיש תקווה, שיש מה לעשות, שזה ניתן לטיפול.

חיבוק גדול!!

כואב כל כך לשמוע!

טיפול גמילה מהתמכרות,

אבל יכול להיות עליות וירידות - תלוי באיזה מצב נמצאים....

להתייעץ עם מישהו מקצועי שרואה ויודע את כל התמונה.

היינו בטיפול זוגי. מבחינת הזוגיות הכל בסדר ואפילו  מצוין. בטיפול הזוגי אמרו לנו להמשיך עלה...בעלי עבר לטיפול אישי להתמכרות למין שם אמרו לנו שהבעיה שלו לא רצינית כמו של מכורים אחרים. והם הפנו אותו לקבוצת מתיכה בלבד. הוא נמצא שם כבר שנה עם עליות וירידות. ההתמודדות שלו העיקרית זה (כשהוא לבד בשירותים) סליחה על הביטוי. וזהו.... פתאום גילית במקרה שהוא נכנס לפייסבןק שבחיים לא היה לנו. וכתב שם פעם אחת מסר לבנות להכיר לסטוץ.

אני שומעת לפנות ליעוץ ואני אומרת לעצמי למי עוד?????????????? רק ה' יכול לעזור. בפועל אני לבד...

על הרב יהושע שפירא ועל הרבנית נעמי שפירא (אשתו).

מהיכרות איתה, ומעזרה שהיא נתנה לי בעבר בנושאים אחרים, אני באמת יכולה להמליץ עליה בחום.

כבר אין לי את מס' הפלא' שלה, אבל את הטלפון שלה בבית אני עוד זוכרת.

אל תוותרי על עצמך.

חיבוק חם.

אבל אין לי שום תמיכה מאף רב. אז אני מפחדת שאני עושה טעות

נראה לי שווה לבדוק.

היה זכור לי שפעם ראיתי את זה, אז חיפשתי שוב...

בעל ואשה, שהיו במציאות שלכם,  וכשיצאו מזה כתבו יחד חוברת. אפשר להזמין את החוברת, ועוד פרטים, במס': 0543455258.

או במייל: judigiliti@gmail.com

הגעתי לזה דרך כתבה שהיתה בראש יהודי באינטרנט, אולי גם היא תעניין אותך.

כתבתי בגוגל "בעלי נופל באינטרנט" וזה הביא אותי דרך האתר של כיפה.

בהצלחה רבה רבה רבה!

ושקילת כל האפשרויות יגיד לך מה הוא חושב ויתן לך גב

גם רב יעשה כך

לכי על זה וכמה שיותר מהר

תמצאי משהו

הרבה כח

לא מייעצת אך אומרת מה אני הייתי עושה במקרה כזה... מעיפה אותו לכל הרוחות....

למה הוא פוגע בך?? את שווה שלא יוריד לך את הביטחון .

 פתאום הוא נהיה חולה מין... שיהיה עזבי אותו תשקמי את עצמך ובעזרת ה תתחתני עם משהו שיכבד אותך ויאהב אותך.

כי מגיע לך בעל שיהיה רק שלך......

אל תיקחי סיכון שוב. הוא הבטיח וחזר בו שנית אין הבטחה שזה לא ימשיך.

שה יתן לך כח ושמחה כל חייך.

בא לי לבכות איתך...

אני חושבת שהרגש הטבעי זה לעזוב הכל, אבל ממש לא הייתי ממליצה כרגע כשאת בהיריון עם עוד 2 ילדים לקום וללכת. מצבך הנפשי עלול להדרדר עוד יותר.

הייתי חוזרת למטפל שהייתם אצלו.

זה נכון שבכל תחום ובמיוחד בהתמכרות יש נפילות

השאלה איפה הרצון שלו כרגע.

אם הוא מוכן עוד להשקיע (ומוכן לעשות דברים דרסטיים לשם כך לדוג' לזרוק מחשב ואייפון) לדעתי יש עוד תקוה.

זה ממש כואב לגלות את זה...

קבלי חיבוק

תודה....זה ממש עוזר לי להישאר שפויה.

אני חושבת שבעל כזה, לא מגיעה לו שום סבלנות מצידך.

אלא אם כן את מרגישה שאת ממש לא רוצה לוותר עליו, כי הוא טוב אלייך בכל שאר התחומים.

הוא מכבד אותך?! הוא מעריך אותך?!

אני חושבת שאם הוא רוצה להיגמל, שייגמל מזה, אבל לא איתך.

את צריכה להמשיך הלאה!

למצוא גבר שיהיה נאמן לך.

אם בעלי מדבר עם אשה אחרת אני עושה לו "בלאגן" על זה,

אז מה שאת מספרת, מבחינתי סיבה מספיק מוצדקת כדי להגיד לו להתראות ובהצלחה בהמשך!

ושוב, אל תעשי צעד רק בגלל מה שכתבתי, כי אני כותבת כאן בפורום, אבל אני לא מכירה את כל התמונה.

ולכן, אל תקשיבי רק לי, רק רציתי להביע גם דיעה לא סלחנית כלפי העוול שהוא עושה לך!

ושוב, אם הוא מספיק שווה לך תשמרי עליו, אבל אם יש עוד דברים שמפריעים לך- תתקדמי!!

אני חושבת אם לכתוב, אבל בסופו של דבר החלטתי שכן.

כשעולה שאלה כ"כ מורכבת וקה, צריך המון זהירות.

גם אם אכן מדובר במצב שברור לכולם כולם שהכי נכון זה להתגרש.(אני ממש לא מדברת על המצב הזה.),

ובאמת בסופו של דבר האשה תחליט את ההחלטה הנכונה ותתגרש, 

פה לא נגמרים הקשיים שלה. היא אחרי זה צריכה להתמודד עם כל מה שגירושין אומרים. בטח במציאות שיש כבר ילדים.

ושם - לא אנחנו נהיה איתה. היא תהיה לבד........ בלילות, בשבתות, בחיפוש בנזוג חדש......

ודווקא אם זה הכי נכון, ויש מקרים כאלו, אשה צריכה שיהיה לה הרבה כח לזה. הרבה אמונה שעשתה את המעשה הכי הכי נכון, ולא מתוך בריחה או יאוש רגעי. אמונה כזאת וכח יהיו, אם תדע בצורה הכי ברורה שעשתה הכל כדי להציל את הנישואין, וברור לה לגמרי, והתייעצה וכו'... שזה הכי נכון. אם אשה כזאת תלך להתגרש על סמך תגובות בפורום, גם אם הגירושין עצמם מוצדקים - זה לא דרך נכונה שתחזק אותה אחר כך.

ברור שאני מניחה שאף אשה לא תתגרש רק כי אמרו לה, וגם ראיתי שכל אחת פה סייגה את דבריה, אבל עדיין, אני חושבת שדרושה זהירות הרבה הרבה יותר גדולה.

וצריך גם לקחת בחשבון, שיש הרבה סיכוי, שבסופו של דבר היא לא תתגרש.

ואז? למה היא צריכה לסחוב איתה לתהליך הלא פשוט שמן הסתם תעבור בחיזוק הזוגיות, את האמירות הלא יפות על בעלה? היא מספיק יודעת את הקושי, לא חושבת שצריך להעצים אותו.

לכן אני חושבת שתפקידנו פה, הוא לתת מקום לקושי, להבין, לתת עצות והפניות למקומות שיכולים לעזור יותר ממנו, שמבינים יותר בנושאים האלו, ולא יעשו טעויות כמונו.

למילים יש כח! ולמילים כתובות - יותר!

נשמת כל חי, אחות יקרה ואהובה. (למרות שאני לא מכירה אותך...)

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם. חשבתי עלייך הרבה, מתפללת שתגיעו למקומות הכי נכונים לכם.

ושיהיו לכם כוחות לדרך. הדבר היחיד שהייתי מציעה לך, לפנות למי שיכול לעזור לך. למרות שעברתם טיפול, וגם אם את חושבת שנכון לך להתייאש. יתכן שיש עוד כתובת שיכולה להועיל. תתפללי שתגיעי אליה, וגם אנחנו פה מתפללות איתך.

רק טוב!

מכל הלב...

אבל עם כל הכבוד, ועם כל הקושי שצפו לאשה שמחליטה לעזוב את בעלה.

למה למה ואני שואלת שוב למה לוותר לו? זה לא פייר!!!

איך הוא היה מגיב אם זה היה הפוך?

למה נשים צריכות לסלוח על בגידה?

אני מכירה אישית, מישהי שהתגרשה כי גלתה שבעלה היה עם מישהי אחרת.

עם כל הקושי שלה, והיום היא נושאה בשנית ב"ה.

והיא התגרשה עם שני ילדים!

למה את חושבת שהפגיעה שבעלה לא מסתפק רק בה היא עדיפה על כל הקשיים של אשה גרושה?

אני חושבת שעל מעשה כזה היא לא חייבת לסלוח.

תמיד בני זוג צריכים לבוא אחד לקראת השני, אבל יש גבול!

כי זה לא עניין של מגיע,

זה עניין של מה יגרום לה להמשך חיים יותר טובים.

וזה לשני הצדדים, זה לא אומר שכדאי לסלוח בדווקא או להתגרש בדווקא.

פשוט אין שום עניין של מגיע, להראות לו שיש גבול.

כי נגיד שהוא ילמד לקח, ואז מה? לה זה כבר לא יועיל...

אין לה פה עניין ללמד לקח, אלא למצוא חיים טובים.

כשמדברים מבחוץ, זה נכון שגברים לא צריכים לחשוב שיסלחו להם על כל מה שיעשו.

אבל במקרה הפרטי, צריך לשקול מה יהיה לאשה הספציפית הזאת יותר נכון וטוב, ולא מה יחנך את הבעל. 

התהליך צריך להיות עיקבי כולל תמיכה למטופל ולמישפחתו וזו טעות נפוצה שחושבים שהסתדר ומפסיקים

זה שיש לך תמיכה מהרב שלך זה מצוין,כדאי שתעזרי בו להרחיב את מעגל התמיכה הקהילתי,ליצור קשר עם גורם טיפולי שיוכל לעזור לבעלך טוב יותר ולא להפסיק לחפש טיפול מתאים

תודה רבה לך על התמיכה נתת לי כוח רב להמשך הדרך עם גירושים או בלי (אני עוד בבירורים עם מומחים)

בפניו.

הוא לא עשה את זה בכוונה, אבל אני רותחת מזעם.

אמאלה איזה מלחיץץץ

אבל תזכרי שעוד יומיים אף אחד לא יזכור את זה....

מה היה קורה אם הייתי נתקלת בכזה סטטוס

הייתי אולי קצת מובכת בשבילה, ואחרי יום וחצי הכי הרבה שוכחת מזה לגמרי

הבן שלי פעם שיחק לי בטלפון ושלח תמונה מהטלפון בקבוצה של העבודה

וזה היה תמונה שלי ישנה ולא הכי לבושה בעולם...

הוא היה בן שנתיים לא יודעת איך הצליח לפתוח את הנעילה

הבוסית שלי התקשרה וצלצלה להגיד לי למחוק דחוףףףףףףף

(בשבע בבוקר..)

שאני אף פעם לא מוכנה להצטלם לא ממש בצניעות ,

תמיד מפחדת שישלח איכשהו... 😵‍💫

לא יודעת למה עשו את אפשרות השליחה לסטטוס נגישה ומבלבלת...ממש מעצבן.

(ואם זה מעודד אותך, הגיוני שחלק ממי שנכנס לא טרח לקרוא).

אז מן הסתם כן קראו אוףףףף

שולחת לך חיבוק חזק הכי מבין בעולם!!!!

יש לי כמה פדיחות שאני זוכרת אותן מפעם מהעבר הרחוק

ואפילו שעברו כבר כמה שנים כל פעם שאני נזכרת בהן כולי מתכווצת ובא לי לקבור תעצמי באדמה.

אם עוזר לך יכולה לשתף בכמה כאלו.

פעם אגב אחת הפדיחות גם הייתה בנוגע לטיפול רגשי

שלחתי הודעה למישהי במקום לפסיכולוגית וזה היה ממש ממש מביך (אבל לא ברמות שלך).

האם יש לך אפשרות לעלות סטטוס חדש ולכתוב משהו שישתמע שמישהו אחר כתב את ההודעה?

אני לא יודעת מה היה כתוב שם ואם זה יכול להיות

אבל אם זה יצמצם לך את הפדיחה אולי זה יעזור?

ולגבי הבן שלך, תודיעי לכולם חד משמעית שטלפון שלך מחוץ לתחום ואין לגעת בו אפילו בזרת הקטנה.

איזה מביךךךךךךךךךךך

איך נרגעים מכאלה בושות??

ועוד מכל כך הרבה אנשיםםםם

מביך

אם זה היה מספיק ארוך מניחה שחלק לפחות לא טרחו לקרוא (או מקווה)

הפסיכולוגית של חברה שלי העלתה לסטטוס משהו שקשור במיניות, והיא שעה אכלה את הראש אם לשלוח לפסיכולוגית הודעה כי זה בטח בטעות אז להזהיר שתמחק, או שזה הפסיכולוגית שמה במודע 🤦🏻‍♀️ (לא איזו מודעה, משהו כתוב שלא ברור אם אישי או לא)

ואני גם מכירה מישהי שהעלתה בטעות ידיעה (לא מחמיאה בכלל בכלל) על מישהו שמכירה (ויש לה באנשי קשר אנשים מאוד קרובים אליו)

זה למחוק ולהתפלל שמחר ישכחו.

אה, ואולי יש דרך להגביל מראש את הסטטוס (נגיד שגם ככה רק כמה חברות שבחרת יכולות לראות אותו)

ורעיון לגבי ההגבלה בשביל הפעמים הבאות שלא יקרו..............

כשגרנו בדירה קטנה העליתי בטעות סרטוןן איך הילדים ישנים בצפיפות בחדר , רציתי לשלוח לאמא שלי ובטעות שלחתי  בקבוצה של העבודה .

לקח לי זמן לעלות על הטעות ולמחוק את זה

אבל בטוח שהיו שראו את זה..

תכווני לכפרת עוונות

ולא נעים. בושה זה רגש כזה שאת לא יודעת מה לעשות עם עצמך...

אולי יעזור לך לחשוב איזו כפרת עוונות ענקית היתה לך כאן? אם מדבר אלייך...

באמת, לכולם יש דברים אישיים שהם לא היו רוצים לשתף בתפוצה רחבה, ואת לא עשית שום דבר רע!

חיבוק

מבינה אותך הכי בעולם.

גם לקבור את עצמך לא יעזור 😅

אם זו היתה הודיה קצרה, בטוח הבינו מה התכוונת? לא בטוח שזה כזה ברור..

וכל הכבוד למי שאיר את עינייך!

הילדים שיחקו עם הטלפון שלו והעלו בטעות את התלוש משכורת שלו.

ופעם אחרת הם העלו איזה הודעה שעברה בקבוצה

תוכן ההודעה היתה בדיחה מאוד בוטה שאין סיכוי שבעלי ידבר בכזאת שפה.. זה היה מביך ברמות

אמא שלי שאלה אותי מה זה

הלכתי לראות וחשכו עיני..

ולא להבין

משהו כמו

אל תתנו לילדים שלכם לשחק בפלאפון האישי שלכם ואל תשאלו אותי איך אני יודעת או אל תשאלו אותי למה...

ויהיה אפשר להבין שההודעה הקדומת היתה בעזרת הילדים

ומי שלא ראה לא יבין וזהו...

או הודעה אחרת אבל סגנון כזה

שמרמזת על משהו כזה

שלפעמים קוראים דברים או נעשים דברים

הרגליים מתקפלות, נראה שלא נוח לו

רוצה לקנות אם כבר משהו שיתרום להתפתחות כי יש לו עיכוב וגם משהו שיעניין אותו

קורקינט תלת אופן עוד לא מסתדר עם זה

זה לא נראה לו קטן... גם עם מקל מאחורה, אני שולפת את המקל כי הוא מפדל...

אבל תלת אופן לא כזה שנראה כמו עגלה, אלא כזה שנראה כמו תלת אופן בפני עצמו

יש בימבות שמתאימות לגיל יותר גדול, כמו בימבה אופנוע.

אפשר תלת אופן, אבל לא כזה שהוא כמו טיולון ומיועד לקטנים יותר.

אפשר אופני איזון.

אבל בימבה כיף זה ממש אחלה

מסוג כזה שאפשר להגביה ולהנמיך את המושב

ככה שזה אמור להתאים לשנים קדימה.

הבן שלי מאוד אוהב ב''ה 

עוד קשה להם, לא מגיעים לרצפה

אופני איזון עובד מעולה

בגיל 3 וחצי, 4 כבר אפשר אופניים רגילות להתחיל עם גלגלי עזר ואחכ להוריד

כמובן תלוי במידות של הילד

כי ללכת ברחוב עם תלת אופן זה מסורבל

טוב לחצר של בית

לא מניסיון אישי

ואפשר לשקול גם בימבה כיף

מתאימה עד גיל 8 לדעתי אבל קצת מסוכנת אם יש ירידות...

ומכל הבחינות

לא יקר

קל משקל (יש אצלינו מלא מדרגות והילדים לוקחים את זה בידיים)

היה תקופה שהבן שלי היה נוסע על זה לגן והיה משולם עד שהחצר הפכה לחניון אופניים והגננת בקשה לעצור את הענין 

מותר בשבת גם למי שלא נוסע באופניים בשבת

ואחר כך המעבר לאופניים הוא ישר בלי גלגלי עזר

יש לו עיכוב במוטורי של 8-9 חודשים , יתאים לו?

אני רואה שכולם המליצו על זה 

אופניים זה כבד ולוקח זמן לקלוט את עניין השימוש בפדלים, לקטנים בגיל שלוש עלול להיות קשה גם בלי עיכוב התפתחותי. 

כל הדגמים נראים של קטנים וגם יקרים ממש

הבן שלי כבר אחרי חלאקה ונראה יחסית בגילו סתם פאדיחה להסתובב איתו עם משהו של תינוקות

אני אנסה להעלות תמונה של תלת אופן שאולי יותר מתאים.

https://share.google/8tczLoueb8ierpoCl

מאשר לנסוע באופני איזון

ואם הוא לא מפדל בתלת אופן ורק את דוחפת, אז זה גם ככה לא מקדם אותו.

אז אני הייתי קונה אופני איזון, נראה לי מתאים מסביבות גיל שנתיים וחצי בהתפתחות תקינה.

פשוט בצורה של אופניים ודורש קצת יותר שיווי משקל

אבל זה ממש קל לנסיעה, אני מכירה גם ילדים בני שנתיים שנוסעים על זה, עיקר ההבדל הוא בגודל ובגובה

או אופני איזון

או לקטן בימבה אופנוע

לא יודעת מה המטרה של הפיזותרפיה אצלכם, אבל אשתף שאצל אחת מבנותיי היא היתה מאוד לא יציבה (נופלת הרבה גם מישיבה כל כיסא) וגם מאוד איטית בתנועה. הליכה לגן היתה לוקחת איתה הרבה זמן... מאז שהתחילה לנסוע באופני איזון (די מהר קולטים את הטכניקה, אם הילד מתאים בגודל לאופניים) היא נהיתה הרבה יותר יציבה. הרבה יותר מהירה. וזה שיפר לה מאוד את ההתנהלות. בגיל 4 היא כבר רכבה על אופניים ללא גלגלי עזר. 

לגבי אופניים רגילות- ממש לא ממליצה בגיל הזה. אופניים עם גלגלי עזר הן כבדות, מסורבלות לנסיעה ודורשות מאמץ פיזי לא מבוטל. אחרי תקופה שירד רוכש את המימנות של שיווי משקל עם האופני איזון, אימון קצרצר באופניים בלי גלגלי עזר (או מקסימום חודש של פידול וגלגלי עזר), והוא נוסע על אופניים רגילות בכיף. 

אם הפיזיותרפיסטית שמכירה את הילד והיא אשת מקצוע שמבינה בהתפתחות המליצה אז עדיף להקשיב להמלצה שלה מאשר להתייעץ עם נשים שלא מכירות ומייעצות על סמך הניסיון שלהן שהוא לפי הילדים שלהן וההתפתחות שלהם.

אופני איזון זה יותר לשיווי משקל

אופניים עם גלגלי עזר  זה יותר לכח שרירי הרגליים

בתלת אופן יהיו המון יתרונות גם ללמוד לכוון את ההגה, גם הפעילות השרירית, גם כללי בטיחות שלומדים לעצור ולחכות להורה, ואפשר לפעמים לסחוב משהו קטן בסלסלה או מאחורה אם יש אפשרות ולהיות אחראי על זה לא לשכוח ושלא ייפול....

אני רואה שבגן 4 ואפילו 5 יש בחצר תלת אופן והילדים נהנים.

וכשיצא לי לפגוש ילדים כאלו ברחוב זה היה מגניב ונוח להורים.

כשילמד לשלוט בזה תפרקו את הידית של ההורים ויהיה עצמאי ובוגר וקוּלי לגמרי

דורש הבנה ומאמץ פיזי

עדיף בהרבה אופנוע כזה או אופני איזון

אז כנראה שהוא צריך חיזוק שרירי אפילו אם זה יותר קשה מאופני איזון

ותלת אופן יותר קל לפדלל מאופנים עם גלגלי עזר

אם לכיף או לעבודה

להיסחב עם תלת אופן לגן שעשועים לא בהכרח יעבוד

לראות מה קורה

יותר הגיוני להוריד שמיכה. 

ואפילו לראות אם זה אח או אחות שמעורבים....

וכו'

נשמע לי הגיוני להוריד מכנסיים כשחם

אני עושה את זה לפעמים

את השמיכה אני צריכה בשביל ההתכרבלות

אבל מכנס חם שצמוד לגוף מציק לי וחם לי....

לה ובלי לשים לב היא היתה מורידה מכנסיים.

מיומנות גדולה יותר שתוך כדי שינה זה מורכב.

אם את מחפשת פתרון קסם- יש לקנות דובונים/וואנזי וכד' שמגיעים עם רוכסן כמו הבייביגרו של הקטנטנים. 

זה רק קצת חם ואם יש לה קושי תחושתי זה בד"כ מבדים פחות נושמים.

ואולי כדאי לנסות בניסוי ותהיה... להלביש לה דווקא פיג'מה דקה, מ100% כותנה, טייץ צמוד, אולי יהיה פחות קל להוריד.

שישנה רק עם כותנת בלי מכנסיים ותחתונים רק חלק עליון.

מאוד מציק לה סובלת מאוד תחושתי

מההתחלה לא נרדמת עם תחתונים ומכנסיים.

זה בעייתי אבל עוד לא יודעים איך לפתור את זה

האחיות שלה נגעלות מזה ממש 

אולי תנסי לתת לה לישון בכתונת לילה?

ואם את חוששת מקור - אז לחמם את החדר ולתת לה שמיכה עבה.

תודה

אבל לא טוב לה. טלי מנהלת לטליה את החיים.

היא מנסה להרגיע ילדה שכבר איננה ובגלל זה היא פוגעת בילדים שלה .

אמא לא אמורה לפשר מריבות באמצע נסיעה . יש אבא בבית. מותר לאמא לצאת מהבית בלי שיתקשרו אליה לבכות בטלפון.

הבנתי שטלי היא טליה. אבל היא לא. 

הסיפור בא להגיד שבתוך כל אחד יש ילד קטן שמנהל לו את החיים, 

והעניין הוא לא לברוח ולהתעלם מהילד הזה, אלא להכיר בו ולתת לו יד, 

ואז גם החיים עצמם יתנהלו אחרת.

בסוף ממש שטפה אותי צמרמורת.

בי זה נגע לא רק בהקשר לילדות, אלא בכללי, לקבל את עצמי עם כל המכלול וכל החלקים...

השארת אותי בלי מילים.

כתבת באומנות ממש!

איזה סיפור מדהים כתבת!

כ"כ חזק, מרגש, נוגע, עוצמתי ועמוק.

כישרון מדהים

ומסר כ"כ חשוב

תודה רבה על זה ❤

ממש שימחת!

את מוכשרת כ"כ 🏆

ממש מחמם את הלב!

והיא אמרה להיזכר בתמונה שלי מהעבר

וממש לשוחח איתה

ובסדנא

פתאום יצא לי שהילדה הקטנה בדמיון אמרה לי

שאני לא צריכה להמשיך לשמור עליה ולפחד עליה

זה היה לי גילוי

אחד הגילויים העצומים בחיי.

כי על הזמן

אתה מתהלך עם חוסר אהבה מהעבר

חוסר מעורכות

ועוד הרבה משקעים וגבנות

והילדה שאמרה לי ככה

פשוט פתחה לי צוהר

להתקדמות 

העצה היחידה אני יכולה לתת לך בבטחון זה לעזור לו עם עיסוי השד וסחיטת חלב תוך כדי שהוא יונק.

מעבר לזה הייתי הולכת (והלכתי) ליועצת הנקה מומחית

שתאבחן בדיוק את הבעיה ותתן לך תכנית עבודה.

יש לי גם מישהי כזו להמליץ לך.

אם הילד יונק חלש ומעט, ואת גם מוסיפה לו תמ"ל אחרי חלק מהארוחות וועדיין הוא לא עולה במשקל -

סביר להניח שיש לך מיעוט חלב

אין כאן מה להתלבט.

אבל זה מיעוט חלב שניוני

כלומר היות והילד לא יונק הרבה אז הגוף מתאים את עצמו ומייצר מעט חלב

ואפשר לאט אבל בטוח לשקם את ההנקה.

מבאס,

קודם כל צריך לודא התאמה של גודל הקונוס.

דבר שני ודאי שהמנוע מהודק היטב לקונכיהמאחרת באמת אין ואקום.

דבר שלישי, כדאי לנסות שעות שונות ביום, לדעתי יכול לתת תפוקה שונה.

אם יש לך אפשרות מבחינת תנוחה ומשאר בחינות, נסי שיהיה מחובר לשד אחד בזמן שיונק בצד שני.

בתחילת השאיבה בזמן החיבור אני הייתי עושה מעט עיסוי לשד.

בתקופה שמשהו מכל זה רלוונטי לך ואכל יעשה בקלות את השינוי.

אבל תזכרי שגל אם יוצא בשאיבה מעט חלב זה לא מעיד על הכמות ביניקה, לא זו הדרך לקבוע שיש מיעוט חלב.

משאבות הללו לכתחילה פחות חזקות מהנייחות, תבחני אם זה מתאים למצב וצורך שלך.

בהצלחה רבה רבה

בדיוק לפי ההוראות. יכול להיות שיש להם גם סרטונים של הדרכה.

יכול מאד להיות שמשהו זז/לא במקום ולכן השאיבה לא אפקטיבית.

בהצלחה!

הרבה פעמים בערב יש פחות חלב.

ואם הוא לא יונק טוב, זה גם יכול לגרום לירידה בחלב.

כשאת שואבת, זה אחרי הנקה?

אולי כדאי לנסות במשך כמה שעות לא להניק, אלא רק לתת בקבוק, ורק אחר כך לשאוב, כדי שתוכלי לשאוב יותר.

ואולי המשאבה פחות מתאימה לך, וכדאי לנסות גם משאבה אחרת.

כדאי לעשות את הכל בליווי של יועצת הנקה.

כשהוא שותה מטרנה, איזה כמות הוא שותה?

הוא אוכל אחר טווח חה, או שכל היום מנשנש כמויות קטנות?

צריך לנסות לעשות הפסקות בין ארוחה לארוחה, ובינתיים להרגיע אותו בדרכים אחרות.

תנסי לשים אותו במנשא.

כדאי לנסות לבדוק למה הוא לא רגוע ומה מפריע לו.

אפשר לקחת אותו לבדיקה של רופא.

חזקה.

ביאמבה חלשה בשביל זה....

בהצלחה

שאיבות זה קשוח

והייתי מתייעצת עם רופא ילדים'יועצת  הנקה/גם וגם