כל כך עצוב שאני צריכה להפסיק להניק..אנונימי (פותח)
ברור שיותר מכל אני רוצה את טובת הבת שלי,ולא לפגוע בה, אבל זה כ"כ קשה! חלמתי להניק עד גיל שנתיים, אחרי כל השבחים ששמעתי על כך פה, ובגלל שזה כ"כ טוב לשתינו, אבל אין ברירה..
הבת שלי כמעט בת שנה, ובחצי שנה האחרונה היא במעון, ולא אוכלת שם טוב מוצקים. היא עלתה רק איזה 300 גרם מאז.. בטיפת חלב דוקא נתנו צ'אנס ועוד צ'אנס, ואמרו לי לתת טחינה ודברים משמינים לאכול, ובאמת עשיתי את כל ההשתדלות: נתתי לה אוכל משמין למעון שלחתי את החלב היותר שומננ של הסוף
אז למה להפסיק??אם היית

אפשר לשלב הנקה עם תמ"ל ודייסה...

גם הנקה וחלב שאוב וגם תמ"ל ודייסה. אין סתירה בין השתיים.

ולהמתין עוד קצת למוצקים.

 

המשך,קפץ..אנונימי (פותח)
נתתי לה אפילו דייסות דגנים)על בסיס חלב שאוב(. וזה פשוט לא עזר, היא לא התלהבה, ומאידך גם לא ינקה בשעות של המעון.
אז הרופא אמר שאני צריכה להפסיק להניק, ושאתן לה חמש בקבוקי מטרנה ביום, כדי שתשמין. אמארו לי שלמרות שהיא מתפתחת יפה מאוד, אם לא תעלה, זה יכול לפגוע בה גם שכלית.
אז אני מבינה, אבל מבאס כ"כ.
ומטרתה היא כן תאכל טוב?אמונה19
אולי אני לא מבינה מספיק, אבל למה שתמ״ל יהיה טוב יותר מחלב אם? זה יותר טעים?!
מה שהוא אמר זה שמטרנה זה משמין מאוד,אנונימי (פותח)
ולכן גם אם תאכל פחות כמות, לפחות יהיה משמין.
כדאי לפנות ליועצת הנקה וגם לרופא ילדים נוסףלב אמיץ

ולשמוע חוות דעת נוספת. לפני שאת עושה מהלך כזה.

 

ומי מבטיח שהיא תסתדר עם  המטרנה ? 

 

אמא שלי עד היום מיצירה על כך שהפסיקה את ההנקה שלי כתינוקת בגלל עצה שקיבלה מרופא. 

 

בהצלחה רבה.

 

 

^^^^אם היית

לי רופא גסטרו אמר פעם משהו כזה. הוא עוד אמר שבגלל שהילד מחכה להנקה הוא לא מוכן לקחת דייסה - ולכן יש צורך לעשות לו צעד דרסטי - ולקחת לו את ההנקה.

 

והאחות בטיפת חלב היתה בהלם- להפסיק לילד את מה שהוא כבר בטוח כן אוכל?!? כאלו פרצופים עשתה גם האמא שלי.

 

הוספתי לו תמ"ל עם דייסה (במעון) ובלי לחץ - המטפלת הציעה לו . לא רוצה?? ניפגש בארוחה הבאה עוד 3 שעות. לאט לאט הוא התחיל לקחת את התמ"ל ולהתרגל למוצקים .

עד היום הוא לא שמנמן גדול - אבל משקלו תקין.

תודה אם היית, לא הבנתי אז אם הפסקת או לא..אנונימי (פותח)
לא הפסקתי. מה פתאום.אם היית

הוספתי מטרנה ודייסה בבוקר בשעות שאני לא נמצאת.

וגם לפעמים בלילה לפני שהוא הלך לישון.

 

אבל ברוגע בלי לחץ. בדיעבד אני מבינה שהלחץ שלי הביא לעקשנות שלו. ובאמת בבוקר היה מדובר ב-9 שעות שאני לא נמצאת.

מספיק זמן שעם טיפה רוגע מצד המטפלת - הוא החליט שרעב הוא לא רוצה להיות. וה"פוזות" שלו לא משפיעות על אף אחד.

 

בכלל נראה שניסית חלב שאוב עם דייסה. ולא מטרנה עם דייסה. נסי להחליף. יתכן שהחלב שלך כבר באמת אינו מזין - אבל הוא בריא וחשוב. לכן תנסי באיטיות לעבור למצב שאת גם מניקה וגם נותנת מטרנה עם דייסה במקביל. (ולא רק חלב שאוב עם דייסה)

תודה, אבל למה זה קשור ליועצת הנקה?אנונימי (פותח)
ההנקה מעולה, פשוט היא לא איתי כדי להניק אותה יותר. ברור לי שאם היא היתה איתי בבית כל.היום, הכל היה שונה. גם אם לא היתה אוכלת טוב מוצקים, היתה יונקת לעיתים קרובות. במעון היא יוצאת.קרחת מכאן ומכאן..
לא בגלל בעיה בהנקה חלילה אלאלב אמיץ

אולי יש לה רעיונות מעשיים איך בכל אופן להאכיל את הקטנה בשעות שאת לא נמצאת איתה.

אם זה מה שהחלטת תהיי שלמה עם זה וזהוחילזון 123

ואם את עוד מתלבטת -

 

 

 

 

אז תבדקי שוב אם את לא מחליפה בעיה אחת באחרת.

מה שיכול לצאת בסוף זה שהיא לא תינק ומצד שני גם לא תאכל יותר מדי את הבקבוקים ותשארי בעצם באותה נקודה. 

הרי את אומרת שניסית לתת דייסות עם חלב אם וזה גם לא הלך.

ניסית לתת את הדייסה מבקבוק? כי אם כן אז למה שדווקא מטרנה היא תסכים לאכול ואת הדייסה לא?

 

דבר שני- היא בת שנה. זה לא כמו הנקה בלעדית של גיל 3 חודשים. גם ככה היא אוכלת עוד דברים חוץ מהנקה. והקיבה שלה כבר יכולה לקבל עןד סוגי מאכלים ולא רק חלב אם. אז ככה שמטרנה זה לא איזה רעל או משהו. פשוט חלב אם זה יותר טוב.

 

אני אגיד לך מה למשל אני עושה- שלי בת שנה וקצת ובמעון (והיא גם מאד קטנטונת ולא אוכלת כזה טוב).

1.בשעות של המעון היא אוכלת מה שנותנים לה שם.

2.בנוסף לזה הבאתי להם דייסת דגנים כזאת נמסה של B&D והם נותנים לה בכפית (על בסיס מים). זה הציל אותי כשהיא לא היתה מוכנה בהתחלה לקחת בקבוקים אז זה משהו קצת ממלא שהיא כן הסכימה לאכול. (נראה לי שאפשר להכין את זה גם דליל בבקבוק).

3.חוץ מזה בהתחלה שאבתי לה. אבל זה היה לי קצת מתיש ולקח לי הרבה זמן וכוחות בעבודה. ובסוף היא גם לא היתה לוקחת כ"כ את הבקבוקים וחצי היה נזרק... 

אז קניתי לה תמ"ל למעון. הן מכינות לה, ולפעמים היא אוכלת את זה (ואם לא- אז לא כואב הלב לשפוך). בזמן האחרון הלחץ החברתי עושה קצת את שלו וכשהיא רואה אחרים עם בקבוקים היא שותה גם...

4.ובבית היא יונקת (ומנשנשת כל מה שאנחנו אוכלים).

 

בכל מקרה אני לא מרגישה שזה דרמתי כ"כ. במעון היא אוכלת תמ"ל וכשהיא איתי היא יונקת.

אני לא מרגישה ש"הפסקתי" להניק. אני מניקה, ועם המוצקים היא גם מקבלת גם את התמ"ל לפעמים.

 

וזה גם די נח. נגיד בזמן האחרון יצאו לה שיניים וגם היה לה איזה וירוס של שילשולים והקאות אז הדבר היחיד שהיה לה טוב זה ההנקה. והיא באמת ינקה ימים שלמים בימים של ההקאות. והקיאה את האוכל הרגיל.

בקיצור זה לא כזה שחור לבן.

 

חוץ מזה משהו חשוב- עשית בדיקות דם לברזל וכו'? כי זה דברים שמשפיעים על הרעב.

 

 

הדיסה שהתוונתי זה בכפית,ובערך פעם ביוםאנונימי (פותח)
למה להפסיק?~א.ל

נשמע לי מגוחך.

מחילה..

אצלי אכלו עד גיל שנה וחודש, ולא היו מוכנים לטעום מוצק אחד.

אח"כ זה הסתדר. ולומר את האמת- דווקא אחרי שהפסיקו, הרגשתי שהם נחלשים ופגיעים יותר.

 

אם הקטנה שלך מתפתחת היטב, אין סיבה להפסיק את המזון הכי נכון, ומתאים לה.

נשמע לי הגיון הפוך שתתני לה את הפחות טוב, בשביל שתעלה במשקל

לעומת שתמשיכי לתת את הטוב ביותר, והיא תתפתח כראוי..

תתיעצי עם עוד רופאפרח-בר
ולא הבנתי למה להפסיק לגמרי להניק? הרי ידוע שזה הדבר הטוב ביותר בשבילה אז מה ההיגיון?! ניתן לשלב מטרנה עם הנקה
תודה לכולן.אנונימי (פותח)
מה שהוא אמר זה שצריך 5 בקבוקים ליום. היא לא יכולה גם לינוק וגם את זה,אין מספיק זמן ביממה.. לכן, להפסיק להניק.
וגם אמר שאם תדע שאין אופציה של הנקה, אלא רק בקבוק, תשתה יותר מהבקבוק.
לא יודעת אם זה נכון או לא, הייתי שמחה להמשיך, אבל בפועל חצי שה עם הנקה, היא לא עלתה במשקל.
בכל מקרה חשבתי להמשיך בינתיים להניק פעם ביום, כדי לשמור על החלב, ואולי בהמשך, אם תעלה במשקל יפה, להוסיף. אבל זה בניגוד להנחיות שלו, אז אני לא יודעת אם כדאי..
חוזרת על מה שכבר אמרואמונה19
תתיעצי עם עוד רופא, או אפילו קלינאית תקשורת, שתבדוק אם אפשר לעזור בעניין המוצקים.
זה רעיון יפה של הרופא, השאלה אם זה יעבוד, או שתאבדו גם את אופציית ההנקה שקיימת כרגע.
היה מקרה של מטופלת שלי שהרופא גסטרו אמר לה (בת שנה וחצי) להפסיק לגמרי עם מוצקים ולתת רק בקבוקי תמ״ל כדי שתעלה במשקל. בפועל היא בקושי אכלה מהבקבוקים, וב״ה שאמא שלה הייתה חכמה ונתנה לה גם להתנסות עם מוצקים- משמעותי מאוד להתפתחות, להתנסות ולחוות מרקמים שונים ולגלות את העולם דרך הפה.
בהצלחה!
קלינאית תקשורת מתעסקת בזה?אנונימי (פותח)
קלינאית תקשורת מתעסקת בילדים שמתקשים עם מוצקיםאם היית
אם חבל לך להפסיק אז תתייעצי גם עם יועצת הנקהיוקטנה
או דיאטנית קלינית של ילדים לפחות.
זה עולה כסף, אבל אם את מצטערת להפסיק, שלא תצטערי לחינם.
אני חושבת שצריך לבדוקחיפושית אדומה

אם יש עוד סיבות לזה שהיא לא עולה במשקל.

נשמע לי לא הגיוני שהיא יונקת ולא עולה במשקל. זה נשמע כאילו הרופא חיפש את הפתרון הקל ביותר במקום לבדוק לעומק.

תנסי גם לברר עם ההורים שלך ושל בעלך אם גם הייתם קטנים כתינוקות. הרבה פעמים חוסר עליה במשקל זה על בסיס גנטי. אני מכירה לא מעט תינוקות שגם מטרנה לא גרמה להם להשמין...

 

ועוד משהו - יכול היות שהאוכל שמכינים במעון פשוט לא טעים לה. תנסי להכין לה בבית ולראות אם בבית היא כן מסכימה לאכול. או להחליף טעמים של הדייסות. אני יכולה להגיד לך שלבן שלי למשל יש המון העדפות באוכל....

 

וגם - תקפידי לאכול טוב כדי שהחלב שלך יהיה יותר מזין ועשיר.

 

ובאמת כדאי ללכת לבדוק למה היא לא עולה במשקל למרות שהיא אוכלת. אם זה משהו רציני כדאי לעלות עליו מוקדם.

 

תודה רבה! העלית לי הרבה נקודות למחשבה..אנונימי (פותח)
לבדוק חשש לאלרגיותחגבית הסלע
תגובה מוזרה מצד רופא.בת 30

הוא אמור לדעת שהנקה זה הכי טוב, לא? וגם שהנקה נותנת עוד דברים חוץ מתזונה. חיסון למשל, וקשר עמוק, ובטחון עצמי וכו' וכו'.

הפתרון של הפסקת הנקה נשמע קל ויעיל אבל בכלל לא בטוח שהוא יתגלה ככזה.

מה, אין עוד דרכים לגרום לילדה להשמין חוץ מלהפסיק להניק? אי אפשר להוסיף תמ"ל או דייסה בנוסף להנקה?

וגם -אי אפשר לדעת איך הילדה תגיב להפסקת ההנקה. יש כאלו שעובר להם חלק ויש כאלו שממש לא, מהכרות אישית.

יש ילדים שפתאום מתחילים עם דלקות אזניים שלא נגמרות, יש ילדים שמערכת הנשימה שלהם נהיית רגישה ויש עוד הרבה דברים שההנקה מגנה על הילד מפניהם.

לא מתכוונת להפחיד, רק לתת עוד נקודת מבט לפני צעד די דרסטי בעיני שאולי הוא בכלל לא הכרחי.

תודה,אנונימי (פותח)
הענין הוא שניסינו בחודשיים האחרונים לת אוכל משמין וזה לא עזר.. אבל באמת, אמשיך להניק פעם ביום לפחות, לפחות בינתיים. תודה על ההארות.
עד גיל שנה זה נהדר!אמא לכמה...

כל הכבוד לך שהחזקת מעמד עד עכשיו

 

תשמחי על כל יום שכן

ו...

לא הכל בידיים שלנו!

מניסיון, חכי רגע לפני שתפסיקיה.ח.צ

אני לצערי הפסקתי הנקה לביתי בנסיבות אחרות, אבל בדיעבד אני יודעת שאם מציבים גבולות בהנקה זה עוזר גם לאמא וגם לילד. פשוט תחליטי שאת מניקה רק ב ... (בלילה, לפני השינה, אחה"צ וכו') ואל תאפשרי חריגה, לפחות בהתחילה תהיי קצת יותר קשוחה, אם היא תסמן או תבקש הנקה תסיחי את דעתה ובמקביל תתני מזון אחר ע"י מישהו אחר לדוג' בקבוק ע"י בעלך או שכנה או שוכב על כרית לידך אבל לא את וכך לאט לאט ובסבלנו, אם תאמיני בצדקת הדרך תצליחי להמשיך הנקה וגם ללמד את הילדה לאכול מגוון מאכלים.

גם, עוד משהו, תראי הרבה דוגמא אישית. תשבי לידה לאכול ותאכלו יחד ותראי לה שזה טעים ואיך אוכלים, לבן שלי זה עזר מאוד.

בהצלחה.

מוזמנת גם באישי...

לצערי יש לביתי הפרעות אכילה קשות והסתובבתי אצל המון רופאים וצברתי המון ניסיון בנושא.

תודה!אנונימי (פותח)
ההנקות שלי היומאוד מסודרות. מ8-16:00 היא במעון ושתתה(מעט( חלב שאוב, ובבית, הייתי מניקה אחרי המעון, לפני השינה,ובלילה- מתוך שינה כשהיא קמה, ונשארת כבר אצלי.
אז אולי תפסיקי להניק ביום ותניקי רק בלילה?ה.ח.צ

אולי זה מבלבל אותה. גם לפני השינה תלמדי אותה לשתות בקבוק ואח"כ הנקה רק בשביל להירדם,

זה קשה בהתחלה והם עושים הצגות ובוכים בדרישה, אבל לטווח ארוך, זה משתלם, לדעתי.

כן,נראה לי שזה מה שאעשה.תודהאנונימי (פותח)
האם הברזל שלה בסדר?אם הבנים12

אחד הבנים שלי גם היה קטן ובעיקר ינק.

הברזל שלו היה נמוך, חוץ מזה הרופא שלח לדיאטנית ולא אמר לי להפסיק להניק.

 

כדאי להתיעץ עם רופא נוסף או דיאטנית.

 

כל הכבוד לך על הבירורים עד כה !! רואים שאת אמא טובה ומסורה!!

ציטוט לא ממני: רופאים בד"כ לא מבינים בהנקהאנונימי (פותח)

ציטוט ממדריכת הנקה של לה-לצ'ה שעונה לנשים בפורום.

רואים שוב ושוב - גם מהמקרים שסיפרו לך כאן, וגם מהמקרים שנשים מעלות שם בפורומים -

שרופאים פעמים רבות בעלי ידע ישן מאוד לגבי הנקה. חלק למדו בתקופה שבה לא היה אופנתי להניק.

כל הרופאים יודעים שהנקה זה טוב כשתינוק נולד. אך שאלות כמו - עד מתי? האם זה מספיק רק הנקה? למה לא עולה במשקל? וכו'' וכו' - הידע שלהם לגבי שאלות אלו פעמים רבות מיושן ושגוי.

לכן מומלץ מאוד שתפני למדריכת הנקה של לה-לצ'ה. הידע שלהן אמור להיות גם לגיל של ביתך.

יש רופאה שהיא גם מדריכת הנקה, ומומחית בפתרונות לבעיות הנקה, כולל זאת שהעלית - קוראים לה ד"ר מירה ליבוביץ. יש לה אתר עם פורום שאמנם לא פעיל כעת, אך ניתן לעשות בו חיפוש, וכך לקרוא שאלות ותשובות שדומות לשאלה שלך.

אני ממליצה לך גם לקרוא באתר 'באופן טבעי', לדוגמה פה ופה וגם פה.

בהצלחה לך!

זה נכון ^^אם היית

מרבית הרופאים לא יודעים על הנקה יותר מדי הרבה.

זה נושא שלא לומדים עליו או מתעסקים בו ברפואה.

והעצות שלהם לעיתים מוזרות.

 

למרות שמשרד הבריאות כל כך תומך בהנקה ורוצה להעלות את מחירי התמ"ל ולאסור על שיווק תמ"ל - הרופאים אומרים אפילו יותר מהר מאחיות טיפת חלב להפסיק הנקה ולהוסיף תמ"ל.

 

הנקה היא כרגע תחום שהרופאים ממש לוקים בו (הן רופאי ילדים ואין רופאי נשים - שממש לא משקיעים בלעזור בדלקות בשד וחתכים ופטריות ואומרים תפסיקי להניק שבוע וזה יעבור ) - למרות חשיבותה.

רופאים מבינים במחלות (אני מקווה). הנקה אינה מחלה.פיגא

ולכן יותר מדי רופאים לא מבינים בהנקה, פשוט לא מלמדים את הנושא בבית ספר לרפואה.  לולא הדבר היה כל כך עצוב, הוא היה מצחיק.

 

אנונימית יקרה מאוד - האם הרופא שלח את הקטנה לבדיקות דם?  כבר הזכירו רמת ברזל, רצוי גם לבדוק תפקוד בלוטת תריס, ויש עוד מנגנונים שיכולים להשפיע על עליה נמוכה מדי במשקל.  הרופא אמור לדעת את הדברים האלה, לא להתנגח בהנקה.  האם יש במשפחה רגישות למזון (אצל הסבא\סבתא, דודים, בני דוד...).  אולי יש רגישות כלשהי שגורמת לבעיית ספיגה?  אולי חסר לקטנה אנזים מסוים שמונע ממנה לספוג את התועלת שבמזון שאיננו חלב אם?

 

אם הבנתי נכון, ויתכן שלא הבנתי נכון, העליה במשקל היתה תקינה עד שהקטנה התחילה ללכת למעון.  נכון?  

אם כך, כמדריכת הנקה מטעם ליגת לה לצ'ה (גילוי נאות) וגם "סתם" כאמא, נראה לי שאסור לוותר על ההנקה.  מה יקרה אם גם בקבוקי המטרנה לא יעלו לה את המשקל?  לא נראה לי הגיוני לזרוק משהו שעובד עבור משהו שאולי יעבוד ואולי לא.

 

האם ניסית להגביר הנקות אחר הצהריים \ערב\לילה\בקר מוקדם?  אולי תוכלי להפוך את מעגל היום והלילה ולהניק יותר כשהיא בבית ולעשות כאילו היא ישנה "לילה שלם" כשהיא במעון ולא יונקת.  כך יהיו לה כמעט 16 שעות של אפשרות הנקה.  אולי רצוי שתגבירי את ייצור החלב שלך?

בכל מקרה, ,חלב אם אינו רק מזון אידיאלי לתינוק אלא, ואולי בעיקר הוא מפתח את המערכת החיסונית ומחזק אותה.  הנקה היא גם קרבה לתינוק, גם בטחון של התינוק שאמא תמיד שם.  גם אם התינוקת "רק" מוצצת ולא יוצא לה הרבה חלב, אלא היא ניזונה בעיקר מדברים אחרים, יש הרבה תועלת בהיצמדות הזו.

 

אנונימית יקרה מאוד - תשמעי חוות דעת שניה ושלישית מאנשים\רופאים המבינים מהי הנקה.  ספק שיש תינוק שירעיב את עצמו רק כדי לינוק מעט מאמא.  תינוק שואף לחיות.  תבקשי מהרופא\ים היקר\ים למצוא בעיה שאינה ההנקה ובו זמנית תוכלי למצוא דרכים להגביר את כמות חב האם שלך כך שתוכלי להזין אותה יותר (אם תרצי, אפשר ב"אישי").

 

בהצלחה!

טוב לדעת שיש לנו מישהי כזו פה.אם היית

כל כך הרבה זקוקים לעיצות בנושא הנקה.

אפילו אחרי הרבה הנקות מוצלחות - אני איכשהו מוצאת את עצמי מסתבכת ומיתסכלת עם בעיות הנקה.

 

תציצי אלינו יותר פעמים...

 

תודה פיגא

אפשר גם לפנות לפורום של ליגת לה לצ'ה 

 

http://www.lllisrael.org.il/site/detail/forum/forum.asp?forum_id=13436

 

המדריכות משתדלות לענות מהר כל שניתן, לא יותר מבתוך 48 שעות...

ואם צריך, גם באישי.

תודה רבה!אנונימי (פותח)
באמת הרופא לא בדק שום דבר, אלא ראה שהיא לא עלתה ואמר"מטרנה"!! כשניסיתי לשאול, הסביר קצת יותר. אולי ננסה לבדוק באמת בדיקות דם. חשבנו גם על כיוון של ללכת לא.א.ג כי היא מלא מלא זמן מצוננת, ואולי זה גם מפריע. בינתיים, במעון היא אוכלת מטרנה, ובבית, אני לא מפסיקה להניק. אלא כן בערך פעמיים ביום, ונראה מה יהיה הלאה. תודה לך ולכולן, שיניתן לי לגמרי את התמונה!!
היי אנונימית אהבה של אימא

אני ממש מבינה אותך... זה כל כך קשה להפסיק להניק.. במיוחד כשזה לא בא ממך, ואת מעוניינת להמשיך בכיף...

מה שכן, הייתי בסרט הזה, של ההלחצות עם המשקל והאוכל..
אני לא רופאה, ולכן לא אומרת לך להתעלם ממה שהרופא אומר, או ממה שאומרים בטיפת חלב.. אבל אני כן אגיד לך שזה כל כך לא שחור ולבן!! בכלל לא ברור שאת צריכה להפסיק להניק.. ואם כואב לך על זה - אז אל תמהרי לשמוע להם.
לכי להתייעץ עם עוד רופא.. תתפלאי לגלות שיש דעות שונות מאוד בין הרופאים!!

אצלנו טיפת חלב הכניסו אותי לסרטים והלחצות כי הילד שלי לא ממש עלה במשקל.. והוא באמת רזה.. וגם הילדה.. ואני הייתי לחוצה כ"כ על האוכל של הגדול (אח"כ כבר למדתי לא להתייחס לטיפת חלב האלה). מרוב לחץ על המשקל שלו הוא רק עשה לי דווקא ועוד יותר לא אכל כלום...
אני לא אומרת שכולם כאלה, אבל בהחלט יש תופעה של אחיות בטיפת חלב, וגם רופאים (רופאת ההתפתחות אצלנו בטיפת חלב), שאשכרה רוצים ילדים שמנים... את יודעת מה אמרה לי רופאת ההתפתחות? לא לתת להם שום דבר בין הארוחות, רק שלוש ארוחות ביום, לא משנה כמה הם מתחננים לאכול משהו בין לבין, כדי שיאכלו טוב בכל ארוחה.. ואז הילד שלי בכה כי היא בדקה אותו והוא נלחץ ממנה.. אז אחרי הבדיקה הבאתי לו מן חטיף בריאות קטן כזה, לצ'פר אותו, כי הוא נורא נבהל ממנה.. והיא ממש כעסה עלי, כי הרגע היא אמרה לי לא לתת לו אוכל בין הארוחות... כאילו, הילד בוכה!!! מה זה המשטר הזה?!
אני לא אומרת שהרופא שלך כזה, אני רק אומרת שלמדתי לא לקחת יותר מדי ברצינות כל רופא... תמיד כדאי לשמוע רופא נוסף..

ולגבי ההנקה - הבת שלי בת שנה וחצי, ובגלל כל מני בעיות חשבתי להפסיק להניק אותה.. לפני כמה חודשים. והלכתי לרופא להתייעץ על משהו אחר, והוספתי את הקשיים שלי ושאני כבר חושבת להפסיק את ההנקה, כי היא בסך הכל יונקת פעמיים ביום גם ככה, וזה לא שווה לי את הקשיים שזה יוצר.. אז הוא אמר לי: "תנסי עוד קצת למרות הקשיים.. תני לזה עוד צ'אנס. עדיף טיפה אחת של חלב אם, מדלי שלם של חלב פרה"

אז זאת העצה שלי... אל תמהרי להקשיב לרופא הזה, לכי לעוד רופא (עם המלצות) ותתייעצי..

ב"הצלחה

תודה רבה!אנונימי (פותח)
הייי שלום לךמשיח עכשיו!

רק רציתי להגיד שיכול להיות שהתזונה שלך לקויה, ובגלל זה הבת שלך לא משמינה.

(היה לי את זה עם הבן שלי- לא אכלתי טוב, והוא ינק , ובסוף הגיע למתחת לאחוזון. הייתי ממש חסרת אחריות. מהרגע שהפסקתי עם ההנקה והתחלתי שילוב של מוצקים עם מטרנה הוא ב"ה השמין ועכשיו , אחרי שנתיים, הוא עדיין מאד רזה ולא אוכל הכי טוב, ראבל לפחות בגדר הנורמלי)

 

בהצלחה

תודה,אבל זו לא נראית לי הבעיה. אני אוכלת טוב..אנונימי (פותח)
גם לי זה קרה. לא צריך להפסיק להניקmshlomo

תגידי לרופא החמוד שפעם לא היה דבר כזה מטרנות ופשוט היו מתמודדים.

הבת שלי גם לא הסכימה לאכול מוצקים, הלכתי לרופאה, והיא שאלה אותי אם אני מביאה לה במבה/בסקויטים וכו' כדי לשדל אותה לאכול. אמרתי לה שכן והיא אמרה לי להפסיק מיד עם כל זה ולפני כל ארוחה לחכות עד שהיא תהיה רעבה. לא להניק ולא לתת במבות עד שהיא תסכים לאכול. לא חיכיתי יותר משלוש שעות והילדה התחילה לאכול כאילו לא קרה כלום ולא עברו כבר חודשיים שהיא חיה רק על במבה וביסקוויטים...

לתת מטרנות זה הפתרון הכי לא מתמודד שיש.

אני לא מדברת על נשים שאין להן ברירה. ואם הבת שלך לא תסכים גם את המטרנה? אז סתם הלכה לך ההנקה!

יש ילדים שקשה להם לעבור למוצקים והפתרון זה לא להפסיק את ההנקה.

היו כמה כאלו שיעצו לי גם את אותן עצות. לא הקשבתי להם והיום הבת שלי בת שנתיים, יונקת ושמנמנה. אוכלת מאוד יפה אוכל מוצק, וזאת גם בעיקר הודות למעון. תגידי להן שלא יתנו לה שום בסקוויטים. שיחכו עם המנה של המוצקים עד שהיא תסכים לקיחת. ושגם לא יתנו לה חלב שאוב. גם זה משביע ו"סותם" לה את התיאבון

תחשבי שתהיה לך בתור מבוגרת אפשרות לבחור בין מזון שאת אוהבת לבין מזון שאת לא אוהבת.

את תאכלי מה שאת לא אוהבת רק אם את ממש רעבה ואין משהו אחר לאכול. אותו דבר אצל תינוקות.

חוץ מזה שיש ילדים שזה מבנה הגוף שלהם. לא משנה כמה הם אוכלים. (הייתי מטפלת וראיתי מלא ילדים כאלו)

ועוד עצה פצפונת: אם תאלצי בכל מקרה להפסיק את ההנקה. את יכולה להמשיך להניק בשביל הכיף, בשביל הקשר שלכן, ובשביל חיזוק המערכת החיסונית של בתך.

בהצלחה רבה

 

חוויה דומה - פעם אחר פעםאתי ב

אצלי הסיפור הזה חזר על עצמו עם שלושה ילדים (עכשיו הרביעי יונק, מעניין מה יהיה הפעם...)

אחרי גיל חצי שנה הם כמעט לא עלו במשקל, ובטיפת חלב לחצו מאוד שאפסיק להניק. אני פשוט הפסקתי ללכת לטיפת חלב... וכמובן, המשכתי להניק. 

ראיתי שהילדים מתפתחים יפה, לומדים לשבת, לזחול, לעמוד וכו', נראים חיוניים ושמחים - וזה המדד שלי לכך שהכול תקין. אמנם לא הנקתי אף אחד עד גיל שנתיים (כי הייתי שוב בהיריון...), אך הנקתי יותר משנה (את השלישית הנקתי עד גיל שנה ועשרה חודשים), וכל השלושה ילדים בריאים וחכמים, ואינם סובלים מעודף משקל...

כמובן, השתדלתי מאוד שיאכלו אוכל בריא ומזין, ולא יסתפקו בהנקה בלבד (ואצל הבכור אף הייתי בקשר עם דיאטנית המתמחה בילדים). עם זאת, המשקל שלהם מעולם לא הטריד אותי...  

ממש דומה..אנונימי (פותח)
גם הבת שלי חיונית, אבל תכלס חצי שנה לא עלתה כללום, ואני לא רוצה שתפגע. הילדים שלך היו איתך בבית? כי אצלי היא במעון, אז אני לא יכולה להניק הרבה..
אנונימית שהתחילה את השרשור -אנונימי (פותח)

יש הרבה הצעות ודעות שנכתבו החל מהשעה 10 היום.  קראת אותן?

יש הצעות טובות שם.

את יכולה להניק אות בערב ובבוקר לפני שאת יוצאת לדרך?

עשו לבתך בדיקות כלשהם?

קראתי,תודה.אנונימי (פותח)
עשו לה בדיקות דם לפני חודשיים בערך והיה תקין, הברזל אולי קצת נמוך אבל בגדר התקין. לא יודעת מה עכשיו..
סליחה שאני עונה רק עכשיו...אתי ב

אני ממש אחרי לידה, ובקושי ניגשת למחשב...

 

שני הילדים הגדולים שלי אכן לא היו במעון, אלא כ-5 שעות ביום אצל מטפלת, ואכן יכולתי להניק יותר (הבת שלי, זו שינקה עד גיל שנה ועשרה חודשים, הייתה מגיל שנה וחודשיים במשפחתון, וגם אני לא הייתי כל היום בבית, כי למדתי לימודים אינטנסיביים לתואר שני, והיא ינקה בעיקר בלילות). בנוגע לעלייה במשקל, בדקתי עכשיו בכרטיסי טיפת חלב - מגיל חצי שנה עד גיל שנה הם עלו בערך קילו אחד. אחרי גיל שנה, אין לי תיעוד מסודר (כי בקושי ביקרתי בטיפת חלב...) אך גם אז, המשקל היה נמוך, באחוזון התחתון, עד כמה שזכור לי. האחיות ממש צעקו על זה. לא נגרם להם שום נזק, ב"ה.

(בתוך כמה זמן עלתה בתך ב-300 גרם? חצי שנה? אולי באמת זה מעט. כאמור, אין לי תיעוד מסודר בנוגע לגדילת הילדים שלי אחרי גיל שנה).

 

עם זאת, אני חושבת שכדאי להיות בקשר עם מומחים כגון יועצת הנקה, רופא ילדים ותזונאית. האחריות באמת גדולה, ואני מבינה מאוד את פחדייך. 

 

אגב, לגבי מזון מוצק - עם הבכור הקשבתי לאחיות טיפת החלב, והכנתי מחיות בלנדר חסרות טעם - והוא שנא אותן. לשני הילדים הבאים כבר נתתי טעימות ישירות מהשולחן שלנו (ריסקתי במזלג), והם למדו לאכול יפה.  

תודהאנונימי (פותח)
אז כנראה שעלינו על מקור הבעיה..אנונימי (פותח)אחרונה
היינןו אצל רופא אא"ג, ומסתבר שיש לה גם משהו באף ששכחתי איך קוראם לו, ומפריע, גם שקדים ענקיים, שקשה לבלוע איתם , וגם נוזלים באוזניים.. ה' יעזור!!
בדקת ברזל של הקטנה?~א.ל
האם ניסית להגביר ייצור חלב אם?אנונימי (פותח)

האם בדקת פריטין ולא רק ברזל (מחסני ברזל לעומת ברזל חופשי הזורם באותו רגע בדם) או הימוגלובין (סמן שמראה כיוון כללי של ברזל, אבל יכול להיות תקין כשהברזל \פריטין אינו תקין).

גם בלוטת התריס של הקטנה תקין?

חגיגת יומהולדת לילדים (טריגר אובדן הריון)shiran30005

המתוקים שלי חוגגים תיכף חלאקה + גיל שנתיים. הבת יומיים לפני טו בשבט והבן חלאקה גיל 3 יומיים אחרי טו בשבט.

בעלי מאוד רוצה לשבת עם המשפחה המורחבת (אחים אחיות סבתות גדולות) ולחגוג להם יחד בטו בשבט. זה גם הזמן שכולם בבית בד"כ.

אבל אני לא מוכנה. רוצה לעשות משהו משפחתי מצומצם וזהו.

מה המניע שלי? בטו בשבט בדיוק לפני 16 שנים ילדתי את הבת הבכורה בלידה שקטה. ממש בליל טו בשבט. הקטנים נולדו בתאריך סימבולי צמוד ממש לטו בשבט ולא עשינו כלום.

הימים האלה בשבילי זה סוג של אבל ואובדן- ובמקביל כמובן צמיחה והודיה על הקטנים שנולדו.

בקיצור לא מוכנה לעשות להם כלום עכשיו, מה לעשות שקשה לי, לא יכולה להשתחרר מהתאריך הזה ומניחה שזה ילווה אותי עד סוף חיי גם. אף אחד לא מבין אותי ונשארתי בודדה בקטע הזה כי כולם שמו את זה מאחור. כן חוגגת ימי הולדת שלהם אבל בקטנה. לא רוצה לחשוב כרגע על בר/בת מצווה כי יש עוד זמן.

בקיצור להענות לדרישה של בעלי או להקשיב לעצמי ולא לעשות כלום? הוא מגיע ממשפחה שכל דבר חוגגים ועושים עם האחים והאחיות לכן חשוב לו

נכנסתי לסוג של אי נעימות מול בעלי שלא מבין מה אני עדיין תקועה בעבר (ולכו תסבירו לו ...) ומצד שני הוא צודק מה הילדים אשמים, 

היי יקרה חיבוק גדולפרח חדש

3 כיוונים שחשבתי, לא יודעת אם מתאים

גם באמת לא מכירה את הסיטואציה אז אולי הרעיונות שלי לא טובים

1. אולי לחגוג אבל לא ממש בתאריך היום הולדת?

2. לחגוג ביום ולהזכיר במהלך המסיבה מול האורחים את מה שארע לפני 16 שנה ושהתינוקת הזאת שמורה לך בלב עד היום

3. אולי עצם זה שתחגגו את המסיבה יעזור לך להתמודד יותר טוב עם התאריך הזה?

אולי יהיה לך נוח לחגוג חודש אחרי?דיאט ספרייט
אני מכירה הרבה אנשים שחוגגים חלאקה מאוחר כי קשה להם לספר את הילד. 
אני חושבתoo

שזה בסדר להיות באבל גם אחרי שנים ארוכות

גם אותי מלוות תחושות (אחרות לא אובדן) שנים ארוכות ואני נותנת להם מקום


אם בעלך רוצה לחגוג בגדול

אולי שהוא יארגן את המסיבה

אולי השתתפות בה בלי הארגון תהיה יותר קלה

נראה לי שזה בסדר שלפעמים חוגגים אירוע בשביל הילדים/ הבעל ופחות בשביל עצמנו

כמובן שזה גם בסדר לא לחגוג אירוע

(אנחנו עושים יומולדת סימלית גם בגיל 3)


(לנו היתה בר מצווה לילד קצת אחרי ה7 באוקטובר

עשינו את האירוע בלי חשק בכלל

אבל לא ביטלנו בגלל הציפייה של הילד

בסוף היה אירוע טוב למרות שהגעתי אליו שאני פיזית לא מרגישה טוב בגלל חרדות

ושמחתי שלא ביטלנו אותו)

אני חושבת שמה שנכון זהבורות המים

א. נשמע שהרגש שלך לא מקבל מספיק מקום

הוא צריך שיראו אותו שיבינו ללב הכואב הזה שיחבקו אותו ..נמשע שאת מנסה להשתיק את הלב..כי ככה נדמה לך משצפים ממך


שנו כבר עבר זמן אז ,...


ונשמע לי שאולי הלב צריך שם מקום יותר להביע את מה משרגיש גם היום אחרי כל השנים

ושזה יתקבל באהבה ובחיבוק ..אולי ללכת אפילו חד פעמי לטיםול שיקשיבו למקום הזה זה לפעמים משחרר.. או לשבת עם חברה לבקש לשתף

או עם עצמך..לכתוב...לבכות את זה ..


ב. מעשית - בוודאי לחגוג להם צריך גם נפרדות מול הילדים - בלי קשר למה שאת מרגישה..

רק מה

לא חייב באותו היום שמאוד רגיש

לא חקרה כלום אם ץבחרו תאריך אחר קצת לפני או קצת אחרי


לגיל שנתיים אני אישית חוגגת בבית רק עם המשפחה המצומצמת ברמת המתנה קטנה ועוגה קנויה ובלון העיקר לרקוד לה ולשמח אותה בפשטות


וגיל 3 היתי עושה חלאקה

גם חלאקה אפשר פשוט יחסית

אבל כן חגיגי וכן עם הזבא וסבתא ומי שחשוב לכם


אבל הניתוק מאותו היום ובעיקר הלתת לעצמך מקום גם בלי קשר לזה אולי ישקיט קצת את הרגיושת הספציפית

יקרה❤️מתואמת

נשמע לי שכדאי לך כבר עכשיו לנסות לעבד את התחושות הקשות של האבל, עוד לפני שתגיעי לבר-בת מצווה, שהם אירועים בלתי נמנעים (וגם הילדים יהיו זקוקים להם).

לא יודעת אם כדאי שתעשי את זאת באירוע כזה, שיפיל אותך לתוך המים, אבל כן כדאי כבר עכשיו להתחיל בתהליך, ואולי כן להצליח לחגוג להם עכשיו ברמה זו או אחרת.

היית בטיפול סביב האובדן?


(משתפת מהמקום שלי, אף שזה שונה: הבת הבכורה שלי נולדה כמעט בדיוק שלוש שנים אחרי הולדת אחותי, שנפטרה בגיל חצי שנה. בעיניי וגם בעיני הוריי זו הייתה נחמה גדולה... אני חושבת שזה בזכות תהליך שחרור שעשינו מול התינוקת שנפטרה. היה לנו קל יותר, כי היא הייתה תינוקת מיוחדת, ובעצם הולדתה היה סוג של אבל. אבל עדיין...)


הרבה כוחות, יקרה❤️

כמה מחשבותמקרמה

קודם כל חיבוק גדול

אני לא מדברת מנסיון

ואני מטבעי שכלתנית יותר

אבל בכל מקרה אני מאמינה שאבל והתמודגות עם אובדן זה מאוד אינדיבידואלי

אז בסוף זה מה שנכון לך


1. אני לא חסידה גדולה של טקסים

וחלקה בסוף זה טקס... אין חובה שכזו


2. מעט מאוד תאריכים הם קדושים בעיני... וגם תאריך יומולדת הוא לא קודש, הוא הזדמנות (ואני אגיד בעדינות שגם אזכרות)


3. אני חושבת שחשוב להקשיב לעצמך, לרגשות שלך, למה שאת מסוגלת ולהיות רחומה וסלחנית כלפי עצמך, שיפוטיות היא רעה חולה גם כשהיא מופנת פנימה


4.(מקווה שאני אצליח להעבירהאת הנקודה הזאת)

אני מאמינה שהחיים חזקים יותר מהמוות

אם זה ביצר החיים על האבל או ששמחתם של אנשים החיים קודמת לזכרם של המתים

ולשם צריך לשאוף


יש פה את בעלך ואת ילדי היומולדת וצריך בזהירות למצוא את האיזון לתת מקום לרגשות שלך אבל במקביל גם לא לדחוק אותם הצידה

16 שנה זה תהליך ארוך

אבל יום יבוא ויהיו בתאריך הזה גם בר מצווה ובת ממווה ואני חוששת שמה שלא קאה ב16 שנה לא יקרה גם בעוד עשור


ובסוף בסוף בסוף

את כותבת בעצמך שאת לא מצליחה להשתחרר

ואולי כדאי לראות איך אפשר לעבור תהליך של אבל ולדעת לחיות לצד הכאב


הלוואי וירבו השמחות במעונכם

והבית יהיה מלא חיים ובשורות טובות

חיבוק ❤️רוני 1234
גם אני עברתי לידה שקטה לפני 11 שנה.


אני חושבת שיש פה עניין של בחירה אם לשחרר את האבל או לאחוז בו כל כך הרבה שנים. במיוחד שמעורבים פה ילדים ואולי הם משלמים או ישלמו בעתיד מחיר מסוים.


אפשר לתעל את הזיכרון והרגש לכיוונים אחרים, למשל להקים גמ"ח לזכרה או כל דבר אחר שאת מתחברת אליו. אולי ללכת לטיפול שיעזור לך


(ניסיתי לכתוב בעדינות, סליחה אם לא הצליח לי. אני מרשה לעצמי לכתוב רק כי עברתי את זה בעצמי)

יקרה, כותבת מאכפתיות מקווה שלא פוגעתמתיכון ועד מעון
עבר עריכה על ידי מתיכון ועד מעון בתאריך ל' בכסלו תשפ"ו 21:45

מבינה לגמרי את הכאב, עברתי גם אובדן הריון. אני חושבת שזו בהחלט חוויה שמלווה לאורך החיים אבל זה שמשהו מלווה לא אומר שהוא פוגע ברמה משתקת שלא מאפשרת שום דבר חגיגה באיזור התאריך. את כותבת שמרגישה נשארת לבד.

 קושי שפוגע בך ולא מתקדם 16 שנים מצריך רמה מסוימת של טיפול, של עיבוד ממליצה ממש לעשות את זה עבורך ולטובתך 

שירני חיבוק גדולשירה_11

ליבי איתך

דילמה בנושא כואב כל כך


אני הייתי שואלת מה את מרגישה?

אם תחגגי להם מזה אומר? שאת כבר לא עצובה? ששכחת את התינוקת שנולדה?


ולהתעקש להנכיח (בצדק..) את האבל של אותו יום מה ייתן לך להרגיש?


ומה עם הילדים? לא יחגגו ימי הולדת?


זה סתם שאלות שעלו לי

לא פשוט בכלל

❤️❤️❤️❤️

חיבוק גדולתהילה 3>

להקשיב לעצמך שהזמן הזה לא מתאים לך אם זה המצב.

ויחד עם זה אולי בתאריך קצת יותר מוקדם או מאוחר, כשאפשרי לך, לחגוג על הילדים הקיימים ב"ה.

ממה שאני מבינה- זה חריג התחושות שלי?shiran30005

זה לא אמור להיות ככה? שאני יבין באמת אם אני צריכה ללכת ולטפל. כי להבדיל ילד שנפטר כל החיים זה יום של אבל אז למה פה זה שונה? זאת הילדה שלי כל החיים, כל הזמן אני מתפללת אליה, סחבתי אותה 9 חודשים, ילדתי אותה ,מה שונה פה? אולי אני ה"מוזרה" בסיפור שלא מוכנה לשחרר

ולמה זה עדיין קשוח לי למרות שעברו ככ הרבה שנים? יש לי מלא חברות שילדו בזמן שלי וקשה לי מאוד לראות את הבנות שלהם, זה בעיה או שזה "נורמלי" ? 

ב''ה לא איבדתי ילדמתיכון ועד מעון

בחוויה שלי אובדן הריון הוא אחר, אבל בחוויה שלך זה כן דומה.

אני לא יודעת להגיד לך מה עושות משפחות שאיבדו ילד אבל אני חושבת שגם בזה יש שונות ולא כל משפחה נוהגת אותו דבר.

אני מתחברת לשאלות של @תהילה 3>, של מה יקרה אם לא תאחזי כ''כ חזק באובדן, מה המשמעות של זה עבורך?

אני לא חושבת שזו שאלה של נורמלי ולא נורמלי אלא של מאפשר תפקוד ולא מאפשר תפקוד, כרגע נשמע שהאבל לא מאפשר לך לתפקד וזה דבר שכדאי לטפל בו, לבחון אותו לגעת בכאב הזה באופן רגיש ולחשוב אותו, להחליט מה לוקחים הלאה ומה משאירים בעבר

גם אדם שנפטררק טוב!

יום הזיכרון לא חייב להיות יום של אבל.

בשביל זה יש לנו ביהדות הלכות אבלות מאונן, לשבעה, חודש, שנה, אזכרה שנתית. הדרגתיות באבל.

יש משפחות שהופכות את יום הזיכרון ליום אבל שאי אפשר לעשות בו כלום. ויש משפחות שבוחרות בחיים למרות הקושי שוודאי קיים, ועושות משהו לזכרו או לעילוי נשמתו של הנפטר.


כאן אפילו לא ממש היו חיים בעולם הזה. לא שהצער לא קיים. והגיוני שאחרי לידה שקטה יש קושי לקום ולהמשיך הלאה. אבל אם אחרי 16 שנה את עדיין באותו מקום משתק אז בהחלט ממליצה על טיפול.


אני עברתי אובדן של עובר (שהיה בשלב בו יכולתי לבחור בין לידה שקטה לבין גרידה ובחרתי גרידה). זה היה בשלב כשכבר הרגשתי תנועות. וגם הרגשתי כשהן פחתו... כך שזה ממש הרגשה שהיו חיים ונעלמו... התקופה שאחרי היתה קשה. לקח זמן לחזור לעצמי. לי אישית עזר כן לדבר על זה ולשתף אנשים שקרובים אלי ולספר את הסיפור והשתלשלות הדברים. אחרי זה ילדתי עוד 2 ילדים אחד צמוד לתאריך הגרידה ואחד צמוד לתל"מ של ההריון שנפל. ומרגישה שהתאריכים האלה הם דווקא סמליים ומשמחים אותי שיצאו ככה כי בזמן שלא זכיתי להביא חיים, היה תיקון וקיבלתי מתנה (וד"א הילדה שנולדה אחרי הגרידה שהיא ילדה מהממת! לא היתה נולדת ללא אותה הפלה. אז זו גם דרך להסתכל...)


ממליצה גם על הספר 'כחלום יעוף' של הרב אברהם סתיו.


לאבד בתתהילה 3>

כמעט, זה דבר שב"ה לא חויתי (חויתי אובדן קרוב אחר) אבל ממי שמכירה שחווה זה אובדן קשה ממש.

בכל מקרה אני לא חושבת שאת צריכה להשוות את עצמך לאחרים, אלא להיות קשובה לעצמך.

אם *לך* קשה שזה עדיין כל כך משפיע עלייך, אפשר לנסות לטפל בזה, אבל באופן כללי אובדן זה דבר קשה וכואב וזה טבעי.

את כותבתאמאשוניאחרונה

שאת היחידה שנשארה להחזיק את הזיכרון, השאר המשיכו הלאה.

אולי במובן מסויים חלק מחוסר היכולת לחגוג ימי הולדת,

נובע מתחושה שאם חוגגים= השארנו מאחור לגמרי את האובדן?

כי אם כך את מרגישה (אפילו אם זה רק במובן מסויים..)

אז מאוד מובן למה את מתקשה לשחרר ולחגוג.


אז אולי אפשר אחרת וכן להנכיח באירוע את האובדן? כלומר אפשר גם לשמוח בשמחת הילדים שנולדו ב"ה, וגם לזכור שיש להם אחות גדולה שאיננה.


ואני זוכרת שהלידה של הבת דווקא הכי טלטלה אותך, וזה היה רק לפני שנתיים,

אז הגיוני שעדיין הדיסוננס הזה קשה לך..


כיוון נוסף, אולי אפשר לתעל את האירועים לא לחגיגה רגילה, אלא לעשות משהו ערכי ומיוחד יותר שיעזור לך להכיל את המורכבות.

אולי נסיעה לקברי צדיקים לתפילה וטקס חלאקה או נסיעה לכותל.

אשמח לרענון- מה נותנים לאכול בבוקר- גיל 5אובדת חצות

אחד לא אוהב בננה, אחד כן

הם התרגלו לעוגיות של חיות על הבוקר או ביסקוויט או עוגה משבת.

יש עוד רעיונות יותר בריאים וגם משביעים וגם שילדים אוהבים???


תודה!

דגני בוקר, כריך, אקטימלכורסא ירוקה
לא עשיתי אבל מתכננת - מאפינס בריאיםירושלמית במקור
האמת עוגיות וביסקוויט זה אחלהמקקה
אני לא נותנת כלום, אולי וופל או קורנפלקס אם קמו מוקדם
קורנפלקס עם חלבדיאט ספרייט
אני מכינה מידי פעם עוגיות שיבולת שועלפרח חדשאחרונה
ירושלמיות! מה יש לעשות מחר בערב באזור ת.מרכזית? עםאביגיל ##

ילדים בני 10-14. פתוחים להצעות

יש באולינג באזור?

אזור תחנה מרכזית, אפשר גם לכיוון שוק מחנה יהודה

חדר בריחה יכול להתאים?בארץ אהבתי

אני לא מכירה יותר מידי, אבל זה נשמע כמו פעילות נחמדה לגילאים האלו.

מניחה שיש משהו באזור, לא ממש מכירה בעצמי..

היינו בחדר בריחה לא מזמן. מחפשת משהו אחראביגיל ##
תודה על הנסיון!


אשמח לעוד

אולי מוזיאון ישראל?שמעונה

לא הכי הכי קרוב...

ילדים נכנסים חינם

נכנסתי עכשיו לאתר, רואה שסגור בימי אאביגיל ##
גם בחנוכה? מוזיאון המדע בדרכ סגורשמעונה
אבל לא יודעת אם מוזיאון ישראל...
אסתכל שובאביגיל ##אחרונה
סגולת נר שמיני של חנוכהמפה בשם אחר..

שבוע טוב וחודש טוב!

מחר בע"ה נדליק נר שמיני של חנוכה. מניחה שרובכן, כנראה, מכירות את סגולת הנר השמיני. שנה שעברה ניסיתי לראשונה את הסגולה (שאישית לא הכרתי לפני כן, ולכן חשוב לי לפרסם עבור אלה שכמוני פחות מכירות). אז אני חוזרת לפרסם את הנס וממליצה לכולן לנסות, כי מקסימום זה יתגשם..


חשוב לי לציין, שתוך כדי שכתבתי את הפתק, ידעתי שהקב"ה יודע מה נכון וטוב לי, גם כשאני לא רואה את זה, ולכן הכנתי את עצמי נפשית שלא בטוח שהבקשות שלי יתגשמו. מציינת את זה, כי ראיתי ברשת הרבה שהתאכזבו, אז בעיני כדאי להתכונן נפשית ולחזק אצלנו את האמונה שבורא עולם יודע מה נכון לנו גם כשקשה (כותבת ומנסה לחזק גם את עצמי בזה תוך כדי..) ולא לצפות שכל הבקשות יתגשמו, אלא לבקש כתפילה ומתוך אמונה שהקב"ה מנהיג את העולם.


השנה בנר ראשון התרגשתי מאוד לקרוא את הפתק שהטמנתי שנה שעברה וזה היה שווה רק בשביל הרגע הזה. קולטת מה קרה וכמה עברנו בשנה האחרונה, באופן ציבורי כעם ובאופן אישי.


ולגבי הבקשות, אני מרגישה שהקב"ה שמע את התפילות שלי ושראיתי ישועות, גם אם הדברים התגשמו לא בדיוק בצורה שדמיינתי.. קצת קשה לי להסביר למה אני מתכוונת, אבל שנה שעברה הייתה לנו התמודדות מאוד לא פשוטה והבקשות היו קשורות בין היתר להתמודדות הזו. אז אמנם ההתמודדות הזו עדיין קיימת והיא לא נעלמה ולא נפתרה, אבל הבנתי שהתקדמנו המון, ובקשות קטנות שקשורות אליה - התגשמו ב"ה!! ולמרות שיש לנו עוד דרך לעבור, התרחשו ומתרחשים ניסים לאורך כל הדרך. לי, באופן אישי, זה ממש חיזק את האמונה ואני מרגישה שהסגולה הזו גרמה לי לעצור ולראות את זה.


בקיצור, אני חזרתי כדי לפרסם את הנס ואת הסגולה ולהציע לכל אחת מכן לשבת מחר מול נרות החנוכה, להתפלל, לבקש, להטמין פתק בחנוכיה ובע"ה תחזרו שנה הבאה לפרסם את הנס שלכן ❤️

בכל מקרה, אין לכן מה להפסיד..

תודה רבה על התזכורת החשובהנגמרו לי השמות

וכמה מרגש לשמוע את פרסום הנס שלך ❤️

ב"ה שתזכי לעוד ועוד ניסים ונפלאות וישועות גדולות במתיקות שלמה 🙏

תודה על התזכורתדיאט ספרייט

אני אעשה גם בע"ה.

שתראי עוד ניסים 

תודה רבה שכתבת!בארץ אהבתי
כתבת מחזק, וממש משמח לשמוע איך הקב"ה היה איתכם, והרגשת את העזרה שלו בתוך ההתמודדות שלכם...


תוהה האם זה נכון לשתף את הילדים בזה. מתלבטת אם זה לא יגרום ליותר מידי אכזבה אם הדברים לא יתגשמו כמו שהם מבקשים.

לדעתי זה פחות שיך לילדיםנפש חיה.

ילדים מתקשים לפעמים להבין מציאות מורכבת

והםתק/סגולה/אמונה , בטח כשנניח לא הכל מתקיים

יכול להיות קשה להכלה.


זאת רק דעתי ואין לה שום ביסוס

צריך לזכור באמת שזה רק סגולה ותפילהאולי בקרוב

תמיד בתקופה הזאת הרשתות למינהם מלאות בבנות (בעיקר) שמספרות את איך שהבקשות שלהם התמלאו, והרבה פעמים זה קשור להריון ולידה.. בתור מטופלת פוריות, אני יכולה להגיד שהקבוצות של מטופלות בתקופה הזאת מלאות גם בסיפורים על בנות ששמו פתק אבל לא התגשם להם.. ואת כל ההאכזבה שלהם, והכאב לראות בלי סוף סיפורים על כאלו שכן התגשמו להם התפילות.. אז לשים לב כשמפרסמים שיש כאלה שזה רגיש להם, וכל שזה רק סגולה ולא מבטיח כלום.. גם לפעמים זה נותן הרגשה שכל מה שצריך זה לעשות את בסגולה הזאת וזהו, הכל מתגשם (ואז מחשבות שהיו לי בכל מקרה, מה, אולי בגלל שלא עשיתי את הסגולה אני לא נכנסת להריון?) אז גם כשמפרסמים חשוב לשים לב שזה לא פיתרון קסם או הבטחה להצלחה..

וכל מי שעושה את הסגולה, לחשוב על זה גם..

הסגולה האמיתית של "זאת חנוכה" היא תפילהאמהלהאחרונה
עבר עריכה על ידי אמהלה בתאריך א' בטבת תשפ"ו 2:04

עבר עריכה על ידי אמהלה בתאריך א' בטבת תשפ"ו 2:04

זהו יום מיוחד שמסוגל לתפילות וישועות גדולות.

כל אחד בדרכו שלו

קראתי מר' אלימלך בידרמן. כתוב בתהילים: (צ"ב, ז')

"איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת"

אומר ר' אלימלך שאדם שלא מבין את "זאת-חנוכה" הוא כסיל ובער....

והאריך על כך עוד הרבה

וסיים במילים "בזאת אני בוטח".

אינני יודעת את מקור הסגולה להטמין פתק בחנוכיה

גם אני מצאתי פתק שלא זכרתי שהטמנתי מלפני שנתיים

וב"ה אכן תפילתי התגשמה.

אבל צריך לזכור שהסגולות נועדו בשביל לעורר את הלבבות לתפילה

ולנצל את היום המיוחד זאת חנוכה לתפילה ולתחנונים במיוחד ל"בניי ומזוניי"

בשורות טובות

שיתקבלו כל התפילות לטובה

 

 

דלקת עיניםנועה לה
תינוק כמעט בן שנה עם היה לפני שבוע עם הפרשות בעינים הרופא אמר דלקת והתחלנו לתת טיפות כבר עברו ההפרשות ועכשיו שוב פעם ויותר הרבה.. איך אפשר לסיום עם זה? טיפים התקבלו בברכה!!
לנו היתה פעם דלקת שלא עברה עם טיפותהשם שלי

והרופאה נתנה טיפות מסוג אחר.

אולי גם אצלכם יעזרו טיפות אחרות.


ואם הוא מצונן, יכול להיות שזה חלק מהצינון, ולא דלקת.

גם אצלנו קרהאחת כמוני
אצלנו הרופאה היתה אומרתעדינה אבל בשטח

שדלקת עיניים עוברת לבד, באמת ראיתי את זה על הילדים שלי,  לי, שאני לא ילדה היתה דלקת עיניים שפשוט סבלתי ממנה, הביאו לי משחה בסוף

אם את רואה שמחמיר או לא עובר, תחזרי אל הרופא, אולי ייתן לך סינטומצין, זה עוזר ממש

חלב אם אם את מניקהרק טוב!
להשפריץ על העיניים. 
תחזרי לרופאהשקט הזה
אצל במקרה של הפרשות שחזרו חזרתי לרופא והוא נתן לי סינטומצין ועוד משהו לשים במקביל ואז באמת עבר.


וגפ הוא המליץ לכבס את המצעים והמשחקים אבל לא עשיתי את זה😅

בבית חולים לא נותנים כלום לדלקת עיניים כזומולהבולהאחרונה
צריכה את עזרתכן הדחופהההאנייי חדשה

אז לצערי אני צריכה לעבור גרידה מחר בבוקר, עובר שלא התפתח

שבוע 10

ופתאום עכשיו התחיל דימום חלש האם זה אומר שלא לגשת לעשות גרירה מחר?

זה יקרה טבעי?

אני ממש חוששת שיקרה טבעי מניסיון קודם שלי שהיה כואב ממש ואני רוצה להמינע מזה.

מה מצפה לי הלילה?

אני רק רוצה לדעת האם להתנהג כפי שביקשו ממני ועגיין לגשת לגרידה מחר או שכבר לא רלוונטי

פליז עזרה ממי שמבינה בזה


תודההה

היי חיבוק קודם כלפרח חדש

מה בעצם את מתלבטת

אם ללכת עכשיו למיון?


אני חושבת שבאמת אין כ"כ מה לעשות עכשיו חוץ מלחכות למחר בבוקר ולקוות שלא יצא לבד

ולעבור את הגרידה כמתוכנן.


אולי אם תקפידי ממש לשכב כל הזמן עד הגרידה זה יעכב  במידה מסויימת.


חיבוק גדול ושיעבור בקלות.

השאלה שלי בעצםאנייי חדשה

היא האם זה שהופיע דימום אוטומטית פוסל את הגרידה?

זאת אומרת אם מחר כשאגיע ואגיד שהתחיל דימום יסרבו לבצע גרידה?

אני לא חושבת שזה פוסלפרח חדש
תגידי שממש חשוב לך לעבור את הגרידה ולא לתת לצאת לבד
לא פוסל, פשוט כשתגיעי יבדקו אם יש שאריתחצי שני

כדי לא לעשות סתם גרידה אם כל התוכן יצא.

הרבה נשים מגיעות מדממות לגרידה

לא יסרבונירה22
אולי ישאלו אם את מעדיפה לחכות או לא
תודה לכולן❤️אנייי חדשהאחרונה
אני יודעת שאני צריכה להגיד אלף פעם תודהאנונימית בהו"ל

ואני אומרת!

תודה לך ה' כי שום דבר לא מובן מאליו!!!!!


ועדיין מרגישה קנאה כלפיי נשים שעוברות את ההריון בנחתתת, בשקט, בלי לרוץ לבדיקות, יכולות לעשות פדיקור מניקור, טיפול פנים, לקנות דברים לעצמם בנחת ולא כמוני רק בפחדים של איך תהיה הלידה ואם הוא יתהפך או לא.


מקנאה בכאלה שיכולות לבחור בית רפואה לפי האוכל או לפי חדר פרטי או לא ואני מתחננת שיקבלו אותי אחרי קיסרי ויתנו לי צאנס


והכל עובר בלחץ של מילואים ולבד וריצות

גם אני רוצה נחת


תודה ה' על הכל

אני ממש מבינה אותך!! וברור שזה לא סותר את ההודיה!חוזרת בקרוב

ב‘ה בנושא הזה אני מושא קנאתך אבל ההריונות שלי קשים בטירוף! ואני הרבה מוצאת את עצמי מקנאה באילו שרצות ויפות ואוהבות להיות בהריון...

ועדיין מודה על רגע על ההיריון ומאוהבת בתוצאות שלו...!!

אם הבנתי אותך נכון, ההריון בסדר והפחד רק מהניתוח?עדינה אבל בשטח
אז אפשר להרגיע אותך שזה לא סוף העולם? זה עדיין הריון שקט ורגוע, שלא תדעי איזה דברים נשים עוברות בהריון, לא נעים ניתוח, אבל לא נורא, תנסי להנות מהדרך.. העיקר ידיים מלאות, בריא ושלם ❤️ חיבוק על הקושי,  הרגשות ועל המילואים !
רוצה להציעסתם שם 1

שמכירה נשים שילדו גם ככה

אשמח לעזור בזה אם תרצי כתבי לי בפרטי

מזדהה איתך ברוב הדברים ♥️מולהבולהאחרונה
מייבש כביסה באושר עדהשם שלי

החלטנו לקנות מייבש כביסה, וראיתי פה הרבה המלצות לקנות באושר עד.

לפני שאני נוסעת במיוחד בשביל לקנות,

רציתי לדעת אם זה משהו שיש בכל הסניפים או רק בחלק?

איפה אפשר לקנות בירושלים?


ויש להם כמה דגמים, או רק משהו אחד?

אני רוצה מייבש עם צינור. (יש לנו פתח יעודי לצינור).


ובכללי לגבי מייבש, חוץ החיבור לחשמל הוצאה של הצינור, יש משהו שצריך להתקין, או שפשוט מפעילים?

ועד כמה זה כבד בשביל לקנות לבד, להעמיס על האוטו, להעלות הביתה (אולי בלי מעלית), ולהרים על המכונת כביסה?

ממה שידוע לי אין בכל הסניפים אז תבדקי איפה כן יש.נפש חיה.
איך אפשר לבדוק?השם שלי
אולי להתקשר לסניף שאת רוצה ולשאולנפש חיה.
כנראה זה מה שאני אעשההשם שלי
אם אף אחד לא ידע להגיד לי על סניפים שיש בהם.
לא צריך אקסטרה התקנהאפרסקה
ואנחנו קנינו לבד מהאושר עד, קצת כבד אבל לגמרי אפשר לסחוב ולהרים
אני קניתי אותו לפני שנתיים נראלי או שנההמקורית

לא זוכרת

הוא מעולה אבל

וזול

ולא כבד

אבל צריך להוביל אותו איכשהו לבית כי זה מוצר גדול

פשוט מפעילים

אנחנו עשינו את זה ממש לפני כמה שבועותעדינה אבל בשטח
לא קשה , בעלי סינג'ר את אחד העובדים הבני דודים שם לעזור לו לשים בבגז', קנינו מייבש ב380 שח, לא גדול, היו שם עם יותר קילו, הוא בעברית, חברה לא מוכרת בכלל, מרוב שהיא לא מוכרת אני לא זוכרת את שמה, וואלה עושה את העבודה , מייבש יופי, יש לו צינור עבה כזה, לא מאוד ארוך, אז היינו צריכים לשנות קצת מיקומים כדי שיגיע לחלון, עזרתי לבעלי להרים על המכונה, היה סביר, לא היה כלום להתקין, פשוט להפעיל , רק לדאוג שהצינור יהיה בחלון, ושהתקע יהיה בשקע, לא יודעת לגבי סניפים, קנינו בפתח תקווה
אנחנו קנינו שבוע שעברM-P-4

בכפר סבא.

עם צינור.

2 עובדים ערבים העלו את המכונה על העגלה שלנו, בעלי הרים אותה לבד מהעגלה לאוטו ומהאוטו לבית, על המכונת כביסה. (אם לבעלך יש כוח, לא אמור להיות בעיה)


לא צריך להתקין כלום, פשוט לחבר לחשמל וזהו.


מה שכן, אני ממש נבהלתי לגלות שהדירוג האנרגטי שלו זה g😱

זה אומר שהוא שותה חשמל בטירוף (לשם השוואה, רוב מוצרי החשמל הם בדירוג Aאו B) ומייבשים שהם ידועים כזוללי חשמל ראינו בחנויות חשמל אחרות בדירוג c.


המייבש של אושר עד היה זול ביותר מ1,000 ממייבשים אחרים שבדקנו, אבל לא יודעת להגיד לך כמה כסף נפסיד על זה שהדירוג שלו מאוד גבוה. לא מבינה בזה, אבל אם עדיין לא קניתם לפי דעתי שווה לבדוק את זה. אני מרגישה כרגע קצת מחסום בלהפעיל אותו חופשי וזה מבאס אותי.

זה לא נכון שרוב מוצרי החשמל בדרוג a או bהמקורית

אצלנו למשל המיני מרכזי בדרוג נמוך לא זטכרת כמה ועדיין קנינו אותו..

זה יכול להיות שיקול אבל מנסיוני לפחות - היה לי מייבש בדרוג a וגם עכשיו יש לי מייבש (את זה של אושר עד) ולא רואה הבדל משמעותי בחשבון שגמככה גבוה אצלי

צריך לשים לב אם זה דירוג חדש או ישןשירה28
כי הבנתי ששינו את A לC היום
אני גם קניתי שם והוא אחלה.אונמר
באיזה סניף?השם שליאחרונה

כרגע אני בעיקר מנסה לברר איפה יש, שלא נסע סתם.

לא עונים לי לטלפון.

אולי יעניין אותך