עדיף באמת כמה שפחות להרים את הקטנה שבבית ולא להתאמץ יותר מידי!!

עקב ההרמה של הקטנה וגם משאות כבדים אולי הם הסיבה העיקרית לדימומים??

טיפים:

 - נסי לשאת את הקטנה כשאין כל ברירה אחרת (כמו: עגלה או לול נייד בבית) על מנשא אבל בגב לא על הבטן!!

 - לעשות קניות מינימום וכל זאת לשאת בעגלת קניות (על גלגלים).

מאד מקל ומאד משמעותי כשאי אפשר לשאת משאות כבדים!!

 - לנוח הרבה!!

 - לקפל כביסה בישיבה לעשות את המינימום ההכרחי בבית! ולא לנקות רצפה !!(לא נורא עד לב השמים שהרצפה לא

שטופה!!)

 - ניתן רק לטאטות יסודי! וזה מה שחשוב!!

 - כלים לנקות גם בישיבה עם כרית גבוהה ליד הכיור !!

בכולופן אשתף שזה מאוד קשה נפשית שאסור לעשות שום דבר. מה שהחזיק אותי כל הזמן זה שאמרתי לעצמי- את תפקיד ה"רחם" רק אני יכולה לעשות עכשיו ובזה אני צריכה להתמקד. כלים,כביסות וכ' יכולה גם מנקה לעשות או בעל או חברות שרוצות לעזור. לטפל בילדים הנוספים- זה קשה מאד לא להרים אבל אמרתי לעצמי אני יכולה להעניק להם יחס גם בשכיבה, לספר, ללטף, להזמין לידי למיטה, ואת הדברים הטכניים הייתי צריכה שכל יום אחה"צ יהיה איתי משהו מהמשפחה (סבתא, אחות, וכ' ) או בעלי. זה לא קל. היה לי מאד קשה גם הקטע של יחסי אישות שהיו לי חסרים מאד. כדאי להתמקד הרבה בעובר, ולשיר לו ולדבר אליו להבין איך את כבר דואגת לו מעכשיו.

המון הצלחה!!!!!!!

נשמעות קלות אבל ברור שלא-

ראשית מלא תפילות ואמונה- זה מחזק מאוד! וכל יום בבוקר ובלילה לזכור להגיד תודה לה' על הבעל על הילד ועל ההריון שנתן . 

מעבר לכך- זה זמן טוב לפיתוח תחביבים ביתיים- בעלי בזמנו קנה לי מכונת תפירה יד שנייה והכנתי מלא דברים לעצמי ולתינוק. 

ועצה אחרונה- להשתדל להרגיע לחצים זה עוזר!

ואני כן קיבלתי אישור לצאת לבית הכנסת בשבת וזה היה ממש מחיה!

לא הייתי בשמירה,

אבל חודש תשיעי עם תינוקת בבית שגילתה שהיא יכולה לרוץ ולטפס גרם לי לכמה המצאות:

*תחדשי את מלאי הספרים/ או מחברות או מהספריה או מחנות טובה וזולה. (זה גם יכין אותה טוב לזמני ההנקות שיגיעו בעז"ה..!)

*חילקתי את הבית לכמה פינות (כמו בגן..) פה מציירים, פה מספרים סיפור, בקצה של החדר סתם שמתי לה שמיכה עם ארגז ושם משחקים בבובות (עוזר להפיג את שיעמום אחרה"צ של החורף).

*במקום לאפות-תלמדי מתכונים ותכתבי לך ביומן מלא תוכניות ודברים שבא לך לעשות בבית אחרי הלידה.. (זה קצת עוזר לתחושת הבטטה המתמשכת וכשאת רואה את הבית הולך ומתאבק והיית כ"כ רוצה לעשות המון גברים..)

מקווה שעזרתי,

הריון קל וטוב חמודה.

הסוף מגיע ואז את אומרת לעצמך-"למה לא נחתי מספיק והתפנקתי שיכולתי?..."

הייתי בסוף שליש שני, הריון ראשון- אך זה היה סיוט. שכבתי בבית ובבי"ח עם צירים במשך 3 חודשים עד שילדתי (כמובן עם כל ההגבלות הנלוות). מה שהכי היה לי קשה זה הפחד של האם זה יסתיים בטוב או לא. כל הזמן הזכרתי לעצמי שב"ה גם הפחד הכי גדול כאן הוא למטרה חיובית (ילד- ובמקרה שלי- ילדים) ולא חלילה שאני חולה במחלה איומה.

ההמלצות להלן עזרו לנשים במצב דומה וחמור משלך להתחזק לגמרי -

א. להימנע מכל מוצר המכיל קפאין: קפה (גם ב"נטול קפאין") יש 2% קפאין, תה רגיל, תה ירוק (כל תה שאינו מציין במפורש שאין בו קפאין), קולה, משקאות אנרגיה, קקאו, שוקולד, פיצפוץ שוקולד.  ההימנעות חייבת להיות 100% כמו חמץ בפסח.  לפעמים לוקח עד שבועיים לראות שיפור.

ב.  לאכול לפי סוג הדם.  יש "תורה" שלמה לגבי אלו מאכלים מועילים לאיזו סוג דם.  

אשמח להוסיף לך מידע באישי.  

לגבי הקושי הנפשי - לחזור ולומר (בקול רם, אם תרצי) תודה לריבונו של עולם שאת בריאה, שיש לך בעל אוהב, ילד בריא ושאת בהריון, וגם תודה לעתיד, שידאג לך ולעובר שהלידה תעבור בבטחה ובבריאות איתנה.

בהצלחה!

כנראה, כל אחת והטיפים שיעזרו לה...

אני פשוט קראתי תהלים. עזר מאד.

בהצלחה!

אבל רעיונות שעולים לי:

יש לך תחביבים? אם הם כאלה שאפשר לעשות בשכיבה, או בלי מאמץ, אז זה הזמן בשבילם.

בכלל, אם יש לך דברים שתמיד רצית לעשות ולא היה לך זמן - אם הם לא מסוכנים, את יכולה לעשות אותם עכשיו...

תרגישו טוב!

הייתי במצב דומה בהריון הקודם שלי .

היו לי בעיות בלב ולא יכלתי לתפקד בכלל מהחודש השביעי, רוב הזמן לא הייתי מסוגלת לצאת מהמיטה.

הבאנו מישהי שעזרה לנו - הוציאה את הילדים מהגן , בישלה להם ארוחת ערב  קילחה אותם , כביסות וכו'.

אני הייתי רק אוזן קשבת לילדים .

הבן הבכור שלי היה אז בכיתה א'.

בכל יום כשהוא חזר מבית הספר הוא היה בא אלי למיטה והיינו עושים ביחד ש.ב. כשהקטנים יותר היו מגיעים הם היו באים אלי והיו מספרים לי את כל חוויותיהם מהיום והייתי מקריאה להם סיפורים .

לפני מספר שנים (הבכור שלי בכיתה ו' היום) הבכור בא אלי ואמר לי שהוא זוכר את התקופה הזו בתור התקופה היפה בחייו. הוא אמר שהיה לו כיף שהייתי כולי איתו ולא היו לי עיסוקים נוספים להתעסק איתם.

מיותר לציין שהיו לי נקיפות מצפון נוראיות באותה התקופה שהייתי חולה -  שאני חסרת ערך ולא יכולה לעשות כלום .

אך לאחר ששמעתי את הבן שלי הבנתי שהילדים רואים את זה בצורה שונה לגמרי ולרוב מה שהם צריכים זה לא הצרכים הפיזיים אלא הנפשיים.

לאנונימית את לוקחת את זה נראה יותר בקלות!

ויותר אתגרי מאשר להיות עצובה כל הכבוד על העבודה על עצמך!!

תחשבי על דברים שישדרגו לך את המשלוחי מנות או התחפושות, שאפשר לעשות בשכיבה. (לשבת במנוחה גם טוב לך?)

פתקים מושקעים למשלוחי מנות,

אריזות יפות,

אולי איזה סוג של עוגיות מעניינות ומושקעות, שהעבודה בהם היא יותר של עיצוב בישיבה ופחות של לישה, ואז את הבסיס תחפשי מי שיעשה לך, כן, זה מוצדק שמישהי שבאה לעזור, תקדיש חצי שעה לתעסוקה שתהיה לך ליום שלם אח"כ...

אפשר לסרוג שמיכה לתינוק

אפשר לעשות סקר בין כל החברות ידידות וכו, מתי נח לכל אחת שתבלבלי לה במח, ותתקשרי לקשקש קצת...

אפשר להתקשר לדודות זקנות שמשוועות ליחס. הן באמת יודו לך. אם תשאלי אותן שאלות על עברן, או תבקשי מהן עצות על משהו - בכלל...

שיעורים באינטרנט

לנקות פמוטות בשכיבה

לחתוך טישו לשבת

לכתוב לעצמך שלט מעל המיטה עם משפט שמחזק אותך. אני עשיתי לעצמי שלטים על כל החדר... לדוגמא:

ה' אוהב אותי כמו שאני!

התפקיד שלי עכשיו זה לגדל את העובר המתוק. זה תפקיד עצום!!

וכו' וכו'.

בעיקרון רק להכין שלטים לעצמך זה יכול להיות תעסוקה משמחת ליום שלם.

בהצלחה רבה רבה....

צריך לזכור שהכי חשוב זה העובר שבתוכך מתוקה!!

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

אז אולי אין כינים?

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

מידה 2-2-

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..