אני בשלושת ההריונות הראשונים הייתי אצל רופאות,

ולא נהנתי, מהתורים, מהיחס, אי אפשר היה לשאול שאלות סתם,

הן תקתקו עיניינים לפי הספר ודי

בין ההריון השלישי לרביעי דיברתי עם שכנה (חסידת גור!!)

והיא ספרה לי שהיא הולכת לרופא גבר 

כמובן שפתחתי עליה זוג עיניים

אבל היא שכנעה אותי לנסות

ואני לא מתחרטת לרגע

אני בתחילת הריון שישי

עברנו דירה, ואני ממשיכה לנסוע לרופא ההוא

נעים, מתחשב, צנוע, נותן לך הרגשה שאת המטופלת היחידה שלו

ויש לו את כל הזמן שבעולם

ד"ר דביר  גור מקבל בב"ב ובראשון לציון

מנהל מרפאה להריון בסיכון גבוה 

ועובד בתל השומר

בס"ד

היא חסידת גור ושם משפחתו של הרופא זה גור

[הייתי חייבת]

בקשר לשאלה - אני הולכת עכשיו לרופא והוא בסדר גמור. (הולכת בד"כ עם בעלי כי בכל זאת זה יותר נעים..) כשהיינו בטיפולים הייתי אצל רופאה (היא פשוט לא עושה מעקבי הריון) והיא גם היתה מעולה. לכן לדעתי זה די תלוי באדם עצמו.. וברור שאעדיף גם שתהיה רופאה וגם תהיה נחמדה.. (בתחילת ההריון לדוג' הייתי אצל רופאה אבל לא היה לי טוב..)

וככה גם קיבלתי הדרכה - ללכת לרופא/ה לפי המומחיות שלו  וההתאמה שלך אליו/ה, ולא לפי המין שלו/ה.

זה רק עניין של תחושה ואין מניעה הלכתית ללכת לרופא גבר (מידיעתי הצנועה, אף פעם לא שמעתי רב שפוסק אחרת)

לכי למי שהכי מומחה והכי מתאים לך.

(ורק ד"א בנושא הזה - אני פעם הייתי ממש ממש חרדה על העניין. למדתי לשחרר ולהתעלם מזה שחופרים בי... ולא משנה מי. בעיה שלהם שהם בחרו תמקצוע הזה ברור שאני לא אלך לרופא שהוא שכן שלי! אבל יאלה, זה המקצוע, זה הצורך ואלה החיים. אם הוא יכול להציל חיים של עובר שלי או שלי - אני לא אתפשר ולא אכפת לי מה הוא יבדוק ומה לא. הצניעות כהלכה וכמידת נפש היא בתוכנו וזה מקסים, אבל צריך לדעתי ללמוד לעשות את ההפרדה)

למיטב ידיעתי לפי הרב עובדיה חייבים רופאת נשים אלא אם כן מדובר בפיקוח נפש כמובן.

מכירה עוד רבנים שפוסקים כך- אך כמובן שיש על מי לסמוך לשני הצדדים.

ולפי הבנתי לא מדובר רק על רופא נשים, גם שאר הרופאים, יש העדפה הלכתית שזו תהיה רופאה.

מעולם לא ראה אותי רופא נשים גבר.

(חוץ מאולטרסאונד בטני וכיו"ב..)

גם לא בלידות (כשהגיע פעם אחת רופא ורצה לבדוק פתיחה התנצלתי ושאלתי בעדינות אם יש רופאה, הוא אמר שהיא תגיע אחר כך, אז שאלתי אם אפשר לחכות לה, לשמחתי הוא הסכים ואפילו לא התעצבן ).

יש לי רופאה מעולה בקופה,

ואני פשוט לא יכולה לדמיין מצב שבו גבר יהיה הרופא נשים שלי.

כשהייתי צריכה נסעתי גם שעה ויותר לרופאה פרטית- בד"כ הרבה פחות מסובך להשיג תורים.

רופאה ממש לא נחמדה ועברתי לרופא מדהים שאני לא מוותרת אדם אנושי אכפתי מקבל את דעותי מבחינת איזה בדיקות לעשות ולא.

בטוחה שיש רופאות נפלאות!!! אבל לצערי עוד לא פגשתי אותן.

הרופאות שאני פגשתי היו בטוחות שהן יודעות בדיוק ! מה שאני מרגישה (הן עברו הריונות)

מה אני צריכה לעשות וכו' וכמובן הן יודעות ה-כ-ל

רופאה אחת הגדילה לומר לי : " את פשוט לא מתאמצת מספיק! את בהחלט יכולה לעבוד, הריון זה לא מחלה"

זה היה בהריון אחרי 10 שנים!

עם צירים מחודש חמישי

ברור שרציתי לשמור עליו

אבל באמת בטוחה שזה תלוי אישיות

פשוט כי יותר נוח לי ליד אשה,  אני מרגישה שזה יותר "צנוע"

ושוב, דיברתי מתחושות שלי, לא חייבים להסכים

סתאאאם

פורים בא פורים בא ואיתו שמחה רבה..

שבוע טוב

גיניקולוגיה זה אחד התחומים הכי רווחים ברפואה (לא זוכרת מה הראשון ברשיהמ אבל זה השני)

מי מוכנה להתחתן עם גניקולוג...

מכירה גבר שנשוי ל-סקסולוגית. לא מצליחה להבין איך הוא מסוגל!

מה ההבדל  הענק בין להיות נשוי לסקסולוג לבין להיות נשוי ליועץ נישואין דתי שמתמחה בזה\ מדריך חתנים וכו'

מישהי שיודעת בצורה מושלמת איך אמור הכל להראות ומה השיטות הטובות - ואתה אמור לספק אותה חוץ לתאוריות. דווקא לסקסולוג זה טוב להיות נשוי הוא יודע לעזור גם לאשתו.

גם מבחינה הלכתית - אני יודעת שצריך להשתדל מאוד שכך יהיה,

וגם מבחינה אישית - לא מוסגלת לחשוב על רופא.

היו לי סיפורים עם זה, כמובן - בהיריון אחד הגעתי לחדר לידה בחשש לירידה בתנועות, והיה רופא באולטראסאונד. התעקשתי על רופאה, הם קצת כעסו, אבל בסוף הביאו לי רופאה. (המסקנה של בעלי: צריך להתעקש והם כבר יעשו לפי מה שאנחנו רוצים).

הייתה פעם שהלכתי לטרם בהיריון, בגלל חולשה קשה, והיה רק רופא. דווקא עדיון ומתחשב, אבל בכל זאת לא היה לי נעים.

פעם אחרת הייתי צריכה ברזל דרך הווריד - הלכנו למיון יום, והיה רופא שהכניס את המחט (לכף היד - ובכל זאת העדפתי שלא). שאלתי אם האחות יכולה להכניס לי, ושלחתי מבט לבעלי - סיכמנו קודם לכן שאם יש רופא גבר, הוא מבקש אם יש רופאה - והרופא התעצבן כל-כך, ואמר משהו על "הדתיים האלה" - נשמע שהיה בטוח שהגברים הדתיים לא מרשים לגבר זר לגעת בנשותיהם... זה היה לא נעים בכלל, וכמובן שלא העזנו לבקש שוב. אמנם סלחתי לו, אבל עד היום אני קצת כועסת עליו...

וכמובן - הלידה האחרונה, שהייתה בניתוח חירום, רק העצימה לי את הרתיעה, כי לצערי היו רופאים ועוד גברים בחדר הניתוח, מלבד הרופאה שלי והמיילדות.

מבחינתי כל עוד לא מדוב בבדיקה ואגינלית.

לרופאי נשים במרבית המקרים ידיים הרבה יותר עדינות מרופאות הנשים. זה המצב מהניסיון שלי.

לא מרגישה שיש בזה חוסר צניעות מיוחד - זו העבודה שלו.

ובכל זאת - זה אכן מטריד את בעלי כי מטעמים שבייחוד - אני לא הולכת לרופא לבד.

דתי אנושי ושומר מרחק - אדיב אבל לא מידי נחמד

ותמיד הוא שואל לפני שעושה בדיקה חיצנית\פנימית אם אני מוכנה

כבר אמרה לי משיהי שעברה אצלו מעקב של 5 הריונות והוא בחיים לא נגע בה

גם לא אחרי לידה

בעלי קצת עשה פרצופים אבל הספיקה לי הרופאה הקודמת. 

מה לעשות שרופא מרגיש לי יותר מקצועי מרופאה

(אויל כי הם יורת בטוחים בעצמם... לא יודעת)

ישר על ההתחלה. אבל ברור שאם היתה לי בעיה היתי עוברת....

ורופאים בדקו אותי המון, במוקד ובבית חולים ואת האמת, לא חשבתי על כלום חוץ מעל הבעיות שלי

נשוי, ומה אשתו חושבת על המקצוע שלו?

אין מה לומר שזה מקצוע מיוחד

זאת שליחות לעזור לאנשים, וזה לא משנה אם זה בן או בת.

וסיבות ללכת דווקא לתחום- נניח רצון להציל חיים, אבל להתעסק במשהו אופטימי? זה ממש לא מעיד על בעיה. אולי בעיה של מי שחושב כך ואלה התחושות שלו.

וזה בדיוק מה שגורם לו להרביץ.

תחשבי שהוא רוצה לתקשר, לקחת משהו, או כל דבר. אבל אין לו את השפה וזה יוצר תסכולים אז הדרך שלו להביע את עצמו זה להרביץ.

תנסי לעבוד חזק על תמלול. הוא בבית אוכל בננה תגידי לו הרבה פעמים - ב נ נ ה . תוך כדי שהוא רואה, נוגע, טועם. לשבח כמה שיותר חושים.

לכל פעולה לתת תמלול, לחזור על זה המון.

להראות לו בספרים תמונות של חיות, אוכל וכד'.

זה שלב מאוד מתסכל אבל פתאום יתחיל להגיד עוד מילה ועוד אחת... זה ממש מתוק. גם שיום אברי גוף עם שירים ותנועות. 

אני גם לא בטוחה מה תינוק בן שנה וחצי מרגיש

אבל כן הכאיב לי ההתעלמות

זוכרת בעבר כשילד אמר לי שרוצה מאוד להיות משהו

גם כשהיה נראה לא הגיוני

פניתי לגננת ושאלתי אם אפשרי

תמיד היו נענות בשמחה

פה זה היה ככ מוזר

בדיוק הדבר הראשון שאמרתי להם

שאולי זה בגלל שלא מדבר וכן רוצה ליזום קשר או להביע משהו

ומגיע לתסכול

אמרו לי שהוא לא היחיד שלא מדבר בקבוצה 

ואפחד לא מרביץ כמוהו מיוזמתו

כן מחזירים אבל לא יוזמים

(במאמר מוסגר מרגישה שהוא קצת שקוף שם

ואולי גם הוא מרגיש ככה ורוצה יותר תשל 

במיוחד שבבית מצליח לקבל הרבה

אבל אולי הרגשה שלי...)

האמת שלא יודעת מה לעשות

מקליט העלה שהמנהלת עצמה מסיתה את המטפלות ולילד יצא של של אלים.

אגב, ידיים זה הרבה פעמים קריאה לעזרה.

בקשה לתשומת לב.

אותו דבר קרה לי עם רשימת אבא של שבת, הילד לא היה חודשיםםם.

הוצאתי באמצע שנה (בעקבות ההקלטות) ולא מצטערת לרגע.

ילד שלא נכנס לסבב אבא של שבת, זה ילד שמתעלמים ממנו.

הוא לא מרגיש שהוא לא בסבב, אבל זה סממן ורמז להתנהגות אחרת של המטפלות.

לא זוכרות אותו גם במקרים אחרים, הלב שלהן לא פנוי אליו.

לא חייבת להקשיב לי בכלל, כתבתי מניסיוני בלבד שהוא לא טוב.

מאז אני רק עם הקלטות.

בהצלחה מכל ליבי 

לק"י

מציעה לשוחח איתה ולראות מה יש לה להציע.

וגם לקבל את זה שזה הגיל, וצריך להשגיח כמה שאפשר. אבל לא תמיד אפשר למנוע...

בקשר לקבלת שבת- זה באמת מוזר. לא בטוחה שזה מפריע לו אבל...

אולי כמו שהציעו לך תבקשי תאריך, ותגידי שאת רוצה לקנות מראש מה שצריך.

אמרה שהיא תלך לבדוק מה קורה שם..

יש עוד מישהי מעבר?

אני גם לא רוצה שיצא לו שם של "המרביץ"

לגבי המילים שלו - אולי כדאי לפנות לרופא ילדים להתייעץ או לפנות להתפתחות הילד. ברור שילד שמתקשה לדבר הוא ילד מתוסכל. זה לא בהכרח מתבטא במכות לאחרים, יכול להיות הרבה בכי וצרחות. אבל כשידבר בטח יהיה קל יותר בלי קשר.

לגבי המעון, זה כבר סוף שנה, לא יודעת אם הייתי מוציאה עכשיו, אבל לשנה הבאה הייתי מחפשת אולי מקום אחר. הקטע עם האבא של שבת מאד מוזר, זה שאין שקיפות, מתנהלות בהתחמקויות, לא סיפרו לך בכלל שהוא מרביץ בצורה מסודרת עד לא מזמן. אם זה ככ משמעותי כמו שהן מתארות למה זה לא שוקף לך עד עכשיו? ומה עושים כשזה קורה? מעבר לזה שילדים מחזירים לו.

גם מצידי

חשבתי לעצמי שמה נטפלתי לדבר ככ שולי

ואולי רק לי זה מפריע ולתינוק לא

ומצד שני

גם אני לא קיבלתי תשובה מה הן עושות הוא מרביץ

רק חזרו על זה שאני חייבת לדבר איתו...

ומצד שלישי והכי חשוב

כשמגיע בבוקר

וכשאני מגיעה  נראה שטוב לו שם

לק"י

זה תינוק....

הן צריכות בזמן אמת לתת מענה, למשל- לעשות איתו יחד "טובה" לילד שהוא הרביץ לו, לדאוג שיהיה קרוב אליהן בזמני משחק וכו'.

אני שוב מציעה לדבר עם המנהלת, ולבקש שהמדריכה תבוא לראות אותו, ואחר כך תדבר איתך.

יכול להיות שיש כן איך לעזור לו להתבטא.

אז אולי אין כינים?

הבת שלי הייתה מעל 3 שנים עם כינים...כן כן....

מה לא ניסינו?

כל מקלחת טיפול, עם ובלי חומרים, אספנו לצמה, שלחנו עם תרסיסים . מציינת שיש לה שער ביסלי מסולס  שזה עוד יותר מקשה על ההוצאה של הכינים והביצים. 

עד שעשיתי קצת בירור והגענו למסרק ,שיבורך מי שהמציא אותו.

זה כלל לא קשור לאיזה חומר את שמה.

את פשוט צריכה להשתמש במסרק הזה ובגלל צפיפותו, הוא גורם לסילוק כל ביצי הכינים (שזה למעשה הגורם המכריע להמשכיות שלהם!)

קניתי את המסרק הזה ,בתוספת חומר ששלחתי אותו לפני לבית ספר ללא שטיפה.

תקשיבי, אחרי שבוע של שימוש, אין כינים ברוך השם כבר שנה וחצי !!!!!!!!

קוראים למסרק ASSY 2000

אני חפפתי לה עם שמפו רגיל, אחר כך מרחתי את החומר וסירקת עם מברשת רגילה כדי להתיר קשרים ולמנוע כאב לילדה, אחרי כך מסרקת עם המסרק כינים וזה וואווו.

טיפול שמרני אחר כך פעם פעמיים בשבוע עם המסרק לא חייב עם חומר אפשר מרכך שיער ואז לעבור עם המסרק ולוודא שאין ביצים... 

בהצלחה !

אבל עדיין לא מוצאת כינים, אולי אני לא בודקת טוב

כי כשאחות שלי בדקה לה בעבר היא כן מצאה כינים.

יש חומר שגורם לשיער להיות יותר קל לסירוק?

לק"י

את מסרקת מכל הכיוונים?

צריך גם הפוך, גם מאחורי האוזניים.

לא שוטפת שיער

ומסרקת עם המסרק ככה

ואחר כך שוטפת

מוציאה על גבי מגבון את כל מה שיצא מהשיעור במשיכה 

היה אצל אחד הילדים שלי. השתמשתי בשמן אמבטיה של לה רוש פוזה, עזר מאוד.

אצלי רגישים במיוחד בעונות מעבר

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

דר אינה ויינשטיין -אלעד

דר שיר גרובר-פתח תקוה

מהממות סבלניות ורגישות מקסימום.

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

השתמשתי בערך 4 שנים ,לא מכירה.

אולי דלקת בשתן? או פטריה?

תתייעצי שיחת טלפון עם רופאת נשים שלך .

לגבי המניעה ממש מבינה .  אסור לי הורמונים מכל מיני סיבות אז משתמשת בנרות לא בזמן ביוץ ומתפללת להשם שהכל יהיה בסדר..

אין לי ברירה הכל לא עושה לי טוב 🫣

בהצלחה (:

ללכת פיזית זה לא יקרה

אני ממש מפחדת וחוששת

בטלפון הם פחות יכולות להזיק

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

אבל כן תנצלי את הזמן שהקטנה ישנה, כדי לישון גם.

שעליו מקפידים באדיקות.

הכי טוב שזה יהיה חדר השינה שלכם - להקפיד שהוא יהיה תמיד סגור, בצורה כזו שהילדון לא יוכל להיכנס.

(אצלנו אם אנחנו שוכחים לסגור - אנחנו מגלים אחר כך מזכרות בכל הבית, שהקטנה פילחה מהחדר... אבל היא עוד יחסית סבירה - כשהתאומים היו בסביבות גיל שנתיים הם היו משאירים חורבן בחדר... היו חודרים אליו עם הבימבות שלהם, מקשקשים, הופכים דברים, ואז כשהייתי נכנסת ומגלה אותם - הם היו מיד עולים על הבימבות ובורחים משם כמו אופנוברים🤭)

זה מבאס ששאר הבית לא יהיה נקי ומסודר, אבל לפחות יהיה לך מקום לנוח בו...

שתחילת הריון זה זמן להרגלים חדשים... אולי זמן להביא עוזרת או משהו שתסדר, או שבעלך יעשה את זה.

ולגבי הילד- יש לו משחקים שמותאמים לגיל שלו, בסוג ובכמות?

אצלי כשהיה עודף משחקים, או כשהם היו מבולגנים מדי ולא כל אחד בקופסה משלו או לא מתאימים לגיל הילדה בילגנה הרבה יותר, וכשהמשחקים מותאמים משחקים הרבה יותר זמן ובכיף.

ואפשר גם לתת לו דברים להפוך שיתאימו לך- קופסה מלאה בחפצים גדולים, ארון של פסטות וכאלה נניח לי לא אכפת שהילדים יהפכו כי זה קל לסדר. כאלו דברים.

ואז את הולכת לטכנאית שזה מה שהיא עושה ואין לה מושג למה א צריכה את זה,

היא עושה בדיקה ומביאה לך תוצאות להביא לרופא,

ואז אין את הפדיחה..

אבל באמת שלא חושבת שיש מה להתפדח. הגיוני ונראלי שהם רגילים לקבל בקשות כאלה.

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

אנחנו קנינו ביד2 מיטת יחיד פשוטה מעץ ושמנו אותה בין המיטה הזוגית לקיר. אפשר לקנות מעקה לצד השני אם אין אפשרות להצמיד לקיר. אצלנו לא היה צורך לחבר את המיטות עם איזשהו חיבור כי היה ממש צמוד אבל אולי אפשר עם אזיקונים לחבר בין הרגליים של המיטות כדי שיהיה יותר בטיחותי.

היה מאד נוח לשכב לידו, להניק ואז לחזור למיטה שלי. 

לא יודעת אם בטיחותי או לא, אבל עשינו את זה תקופה.

מידה 2-2-