אנחנו כצבא צריכים לנקות אחריה

(בוגי יעלון, שם שם)

ובכ"ז- משעשע 

ועצוב 

שיונה נלחמת עם הכנפיים בשעת סכנה, וכך ישראל בשעת צרה נלחמים עם הכנפיים שלהם, שהם התורה שהם עושים

תגגלי ישראל,יונה,כנפיים

יש קשר בין המדרש הזה למצוות שילוח הקן?

וכן מה שאמרו יונה מה היא אומרת, יונתי בחגוי הסלע וגו' (שיר השירים ב' י"ד), רוצה לומר כי לכך נמשלו ישראל ליונה כדי ללמוד מדרכיה, כמו שאמרו במדרש חזית, מה יונה זו צנועה אף ישראל צנועין, מה יונה זו משעה שמכרת בן זוגה אינה ממירתו באחר אף ישראל משעה שהכירוהו להקדוש ברוך הוא לא המירוהו באחר, וזה כענין מה שאמרו למדנו עריות מיונה, ושם במדרש חזית דמיונים הרבה שמדמים את ישראל ליונה

(ספר העיקרים מאמר שלישי פרק א )

אני צריכה גם את המקור למה שמופים אמר..

חפשי פירושים לציטוטים האלו, במיוחד את כל הפרשנות הקלאסית על שיר השירים - את בטוח נגישה, וזה קליל. נגיד ספורנו או כל פרשן אחר. 

"א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלה, שנאמר: וראמה וישבה תחתיה. מאי תחתיה? כתחתיה. וממאי דהאי תחתיה תלתא פרסי הויא? אמר רבה: אמר לי ההוא סבא, לדידי חזי לי ירושלים קמייתא ותלתא פרסי הויא. ושמא תאמר יש צער לעלות? ת"ל: מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם" (בבא בתרא עה ע"ב).

"ומאי שנא כנפי יונה משאר עופות? משום דאמתיל כנסת ישראל ליונה, שנאמר: כנפי יונה נחפה בכסף וגו' מה יונה כנפיה מגינות עליה, אף ישראל מצות מגינות עליהן" (שבת מ"ט ע"א).

אמר רבי יוחנן: אילמלא לא ניתנה תורה - היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה, דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל. (עירובין, ק ע"ב). יונה שאינה נזקקת אלא לבת זוגו, כמו שישראל זקוקים רק לקב"ה. 

"הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד" (שיר השירים ד' א'), "אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה" (שם, ו' ט') חפשי פירוש לפסוקים אלו - במיוחד לצמד מילים "יונתי תמתי", ונסי מדרש רבה. 

שבת (מט.) גיטין (מה.).

הסבר הגמרא: "מה יונה כנפיה מגינות עליה - אף ישראל מצות מגינות עליהן".

וראי עוד הרבה הקבלות בפתיחתא לשיר השירים רבה פרשה א סימן טו:

מה היונה הזאת תמה, כך ישראל נאים בהלוכן, כשהן עולין לפעמי רגלים.

מה יונה זאת מצינת, כך ישראל מצינין, בתגלחת, במילה, בציצית.

מה יונה זו צנועה, כך ישראל צנועים. מה יונה זו פושטת צוארה לשחיטה, כך ישראל, שנאמר (תהלים מד, כג): כי עליך הרגנו כל היום.

מה יונה זו מכפרת על העונות, כך ישראל מכפרים על האמות, שכל אותן שבעים פרים שמקריבים בחג, כנגד שבעים אמות שלא יצדה העולם מהם, הדא הוא דכתיב (תהלים קט, ד): תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה.

מה יונה זו משעה שמכרת בן זוגה, עוד אינה ממירה אותו באחר, כך ישראל משעה שהכירו להקדוש ברוך הוא, לא המירוהו באחר.

מה יונה זו נכנסת לקנה ומכרת את קנה ושובכה וגוזליה ואפרוחיה וחלונותיה, כך הן שלש שורות של תלמידי חכמים כשהן יושבין לפניהם, כל אחד ואחד מכיר את מקומו.

מה יונה זו אף על פי שאת נוטל גוזליה מתחתיה, אין מנחת שובכה לעולם, כך ישראל אף על פי שחרב בית המקדש לא בטלו שלש רגלים בשנה.

מה יונה זו מחדשת בכל חדש וחדש גרן, כך ישראל מחדשין בכל חדש תורה ומעשים טובים.

מה יונה זו שוגרת רוגליות הרבה וחוזרת לשובכה, כך ישראל, הדא הוא דכתיב (הושע יא, יא): יחרדו כצפור ממצרים, זה דור המדבר. וכיונה מארץ אשור, אלו עשרת השבטים. אלו ואלו והושבתים על בתיהם נאם ה'.

רבי אומר יש מין יונה שמאכילים אותה, וחברותיה מריחות אותה ובאות אצלה לשובכה. כך בשעה שהזקן יושב ודורש הרבה גרים מתגירים באותה שעה, כגון יתרו, הוא שמע ואתא, רחב שמעה ואתיא, אף בחנניא מישאל ועזריה, הרבה גרים נתגירו באותה שעה, מה טעם (ישעיה כט, כג): כי בראותו ילדיו, מה כתיב בתריה (ישעיה כט, כד): וידעו תעי רוח.

שהיונה איננה מחליפה את בן זוגה. מציאותית לא נכון.

שמעתי פעם הצעה מחבר שהכוונה לתור.

ושבגלל הדמיון הרב ביניהם על אף שהתורה הבחינה ביניהם,

חז"ל קראו גם לתור יונה.

אפשרות אחרת שפשוט צריך לשנות את הגירסה לתור.

(נדמה לי שהאפשרות השניה לא מחזיקה מים).

יש בספר של הרב גינזבורג שנקרא 'ברית הנישואין'

בפרק השלישי בסעיף המדבר על המילה 'יונתי'.

שם הוא מסביר שהיונים מתבוננים האחד בעיני השני במשך שעות

ואינם עוצרים לרגע. והם פשוט מתענגים רק מלהתבונן כך.

וכך הוא גם היחס בין ישראל לקב"ה.

בזוהר הוסבר בטעם המצווה, שהיא על מנת לעורר את צער האמא-היונה

על בניה, ועי"כ יתגלגלו רחמיו של הקב"ה על בניו.

עי' בשו"ת חוות יאיר (סי' סז) ובשו"ת חת"ס (חאו"ח סי' ק).

במדרש שיר השירים רבה (ב, יד סימן ב):

"יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" (שיה"ש ב:יד)... תני דבי ר' ישמעאל: בשעה שיצאו ישראל ממצרים למה היו דומין? ליונה שברחה מפני הנץ, ונכנסה לנקיק הסלע ומצאה שם הנחש מקנן. ונכנסה לפנים, ולא היתה יכולה להכנס שעדיין הנחש מקנן. תחזור לאחורה, לא היתה יכולה שהנץ עומד בחוץ. מה עשתה היונה? התחילה צווחת ומטפחת באגפיה כדי שישמע לה בעל השובך ויבא ויצילה. כך היו ישראל דומים על הים. לירד לים לא היו יכולין, שעדיין לא נקרע להם הים. לחזור לאחוריהם לא היו יכולין, שכבר פרעה הקריב. מה עשו? "וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-ה'" (שמ' יד:י) מיד "וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא" (שם ל). 

העבודה הרבה יותר גדולה ממקורות. 

ככלל, להכיר את אספקלריא.

אספקלריא ערך יונה

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)