פרשת תצוה.
אנו מצווים להדליק את המנורה משמן זית כתית למאור.
אבל למה דווקא שמן זית? שמן כ"כ יקר ותכלס, גם לא בוער הכי טוב.. [הרחבת המקלידה - הוא גם פג תוקף ולא בוער אחרי כמה חודשים..]
וזה לא רק במקרה זה המנורה, גם בדיני ברכות חוזר המושג של "כזית"..
אז מה עשו לנו הזיתים?
ידוע, מוכח מדעית, שזיתים מביאים לשיכחה.
ומנגד, שמן זית מחזק את הזיכרון.
הכח החיובי גלום עמוק בתוך הכח השלילי.
מקבילים את זה לאדם,
הגוף הוא המושך אותנו לשכוח ולהתרחק מ-ה'
ואילו הנשמה, שנמצאת בתוך הגוף, היא שקוראת לנו לזכור.
זאת נקודה גבוהה מאוד.
ה' הוא מלא אור.
לפעמים כ"כ הרבה אור שאנחנו לא מסוגלים לקלוט את זה, וזה נתפס לנו בשכל כחושך.
אבל זה בעצם אור. אור גדול.
כשאדם מסתנוור, החוויה הראשונית היא חושך.
בתוך השמש - חשוך.
קצת כמו שחצרוני חוזר ומלמד,
בעומק הצרה נולדת הישועה.
החושך - הוא בעצם אור גדול.
השיכחה - היא מה שמחזיקה את היכולת לזכור.
להדליק את המנורה משמן זית,
מהתוצאה של עבודה קשה.
מהתוצר של החושך והשיכחה, ההתרחקות הכי גדולה מהקב"ה.
מהכח הטמון עמוק בתוך כל יהודי.
הוספה קטנה שלי -
"הרוצה להחכים ידרים"
המנורה, מסמלת את השפע הרוחני בעולם הזה נמצאת בדרומו של ההיכל בבית המקדש.
הרוצה להחכים - ילך למקום המנורה, למקום בו צריך להוציא את המיץ כדי לזכור. למקום שמזכיר לנו שכשהכי קשה והכי חשוך, זה כי בעצם יש המון המון אור. וצריך לעבוד כדי להיות מסוגלים להכיל אותו..
שבוע טוב.
תודו שהתגעגעתם לסיכומים הקצרים שלי
[אפילו שהפעם זה סיכום ולא הארות זרועי
]
חמוץ שלי היצור הזה
